השר לשעבר גונן שגב הודה בריגול וצפוי ל-11 שנות מאסר בפועל
משרד המשפטים מדווח הבוקר (ד') כי לפני זמן קצר הוצג לבית המשפט המחוזי בירושלים הסדר טיעון בעניינו של השר לשעבר גונן שגב אשר הואשם בריגול לטובת איראן.
כחצי שנה לאחר מעצרו, במסגרת הסדר הטיעון הודה והורשע גונן שגב בעבירות של ריגול חמור ומסירת ידיעות לאויב. הצדדים הסכימו שיעתרו במשותף לעונש של 11 שנות מאסר בפועל ומאסר על תנאי.
הטיעונים לעונש יישמעו ב-11 בפברואר 2019.
על פרטי יתר העובדות חל צו איסור פרסום ועל כן, בשלב זה לא נמסרו פרטים נוספים.
- 4.צפוני 09/01/2019 14:36הגב לתגובה זוקשה להאמין שיהודי יכול לעולל דבר כזה תמורת כסף זה העבריין הכי בזוי שיש בחברה שלנו וצריך להוקיע ולהקיא אותו מאיתנו כלומר מאסר עולם שירקב בכלא אמן
- 3.יחיאל צברי 09/01/2019 11:39הגב לתגובה זותסגרו אותו בחדר ותשימו אקדח עם כדור אחד. ונאומר אמן. ברוך שפטרנו.
- 2.יובל נשיא 09/01/2019 11:09הגב לתגובה זוחלאת האדם,גונן שגב שהרעיל דור של צעירים בכדורי האקסטזי שמכר למען בצע כסף בא על עונשו !!!
- 1.בושה וחרפה! (ל"ת)שולתתתת 09/01/2019 10:53הגב לתגובה זו
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
