מתקדמים ומשכילים יותר: נתונים חיוביים על האוכלוסייה המוסלמית בישראל

שיעור הפריון יורד דרסטית ובמקביל ישנה עלייה באחוז העובדים והאקדמאים: האוכלוסייה המוסלמית בישראל, קווים לדמותה
אסנת פרץ | (11)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (ב') נתונים הנוגעים לאוכלוסייה המוסלמית בישראל, וזאת לכבוד חג הקרבן, עיד אל אדחא, המתקיים החל מהיום ולמשך ארבעת הימים הקרובים. הנתונים חיוביים ומצביעים כי 1.488 מיליון המוסלמים בישראל נטמעים אט אט בחברה הישראלית, בשוק העבודה ובמוסדות האקדמיים.

ראשית, אוכלוסיית המוסלמים בישראל מונה כאמור כמעט מיליון וחצי נפש, שהם כ-18% מכלל תושבי ישראל. נתונים אלו נכונים לסוף שנת 2015, ומראים כי מדובר בגידול של 34.2 אלף לעומת סוף שנת 2014. שיעור הגידול השנתי של האוכלוסייה המוסלמית נמצא בירידה מתמדת ועמד על 2.4% ב-2015, כשלצורך ההשוואה - בשנת 2000 הוא עמד על 3.8%. באוכלוסייה היהודית שיעור הגידול עומד על 1.9%.

שיעור הגידול מתכתב עם שיעור הפריון שירד אף הוא בצורה דרסטית - מ-4.7 ילדים לאישה בשנת 2000, כעת מדובר על 3.3 ילדים לאישה בלבד. אגב, בחברה החרדית מדובר על 6.9 ילדים לאישה. על אף הירידה, המשפחות המוסלמיות עדיין מורחבות יותר: 35% ממשקי הבית המוסלמיים מונים 6 נפשות או יותר, וזאת לעומת 9% במשקי הבית היהודיים.

עובדים יותר, לומדים יותר

אחוז המשתתפים בכוח העבודה ב-2015 עומד על 43.7%, נתון נמוך יחסית בעקבות אחוז ההשתתפות החלש של הנשים המוסלמיות - 24.6% בלבד (לעומת 65.8% בקרב נשים יהודיות). בהתאמה, גם אחוז המובטלים גבוה במעט מאשר בקרב אוכלוסיות אחרות במדינה ועומד על 7.2%.

לפי הנתונים, הענף המרכזי שבו מועסקים הגברים המוסלמיים הוא ענף הבניה - עם 26%. הענפים הנוספים שבני האוכלוסייה עוסקים בהם הם מסחר סיטוני וקמעוני, מוסכים ותעשייה. נמצאה עלייה מעודדת בקרב העובדים בענף החינוך (14% מהגברים ו-38% מהנשים), מה שמוביל הישר לנתוני החינוך - שכן 33.7% מהלומדים במקצועות החינוך וההוראה הם מוסלמים.

ישנה מגמת עלייה בקרב מקבלי התארים באוכלוסייה, ו-5.3 אלף מוסלמים קיבלו תארים ממוסדות להשכלה גבוהה בשנת הלימודים תשע"ה, מתוכם 2.7 אלף מאוניברסיטאות. מדובר בעלייה בת 0.6% לעומת השנה הקודמת. עם זאת, עדיין מדובר בנתון שנמוך ביותר מ-10% בהשוואה לאוכלוסייה היהודית - 7.3% לעומת 17.5%.

בניגוד לענף העבודה, שם אחוז השתתפות הנשים העיב על הנתון הכללי, בענף ההשכלה המצב הפוך, ושיעור המוסלמים היה גבוה יותר בקרב כלל הנשים שקיבלו תארים אקדמיים (8.8%) מאשר בקרב כלל הגברים שקיבלו תארים אקדמיים (5.1%).

קיראו עוד ב"בארץ"

פרט למקצועות ההוראה למיניהם, שיעור הסטודנטים המוסלמים בלט במקצועות כמו שפה וספרות ערבית (51.4%), תרבות ואמנות (35.1%), סיעוד (30%), ספרות עברית (28.6%) ולשון עברית (27.6%), רוקחות (27.8%), רפואת שיניים (24.1%), אופטומטריה (23.6%) ומדעי הרפואה (21.9%). בתחומים כמו תקשורת, הנדסת תעשייה וניהול, מינהל כללי וציבורי ופיזיקה - שיעור המוסלמים הוא לכל היותר אחוז אחד.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    עובדות שלא מפריעות למוסלמים להעלים (ל"ת)
    הכנסות ולפגע ביהודים 14/09/2016 01:04
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    בחיפה יש וויבים טובים אבל ביפו חשכה (ל"ת)
    חוסר חינוך 13/09/2016 13:50
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    חרדים זה חינוך לפאנטיות בכסות של דת (ל"ת)
    שימי 13/09/2016 13:45
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ספרו את זה לשמרנים בורים אלימים ביפו (ל"ת)
    הררי זבל 13/09/2016 08:07
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    עדיין להסתובב בתחפושות פאנטיות זה לא מתקדם (ל"ת)
    גם חרדים 13/09/2016 08:06
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    החרדים יותר פאנטיים עקב חינוך רע במיוחד (ל"ת)
    לאסור חינוך חרדי 13/09/2016 08:05
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    צ1ב1י1 12/09/2016 17:37
    הגב לתגובה זו
    המדינה הצליחה על המוסלמים נס שלא הצליחה על היהדות(אחוז האקדמיות מוסלמיות עולה והילודה יורד)
  • 2.
    לא מפתיע אותי שהם יותר מתקדמים מהחרדים (ל"ת)
    רון 12/09/2016 14:51
    הגב לתגובה זו
  • במה הם יותר מתקדמים מהחרדים (ל"ת)
    י 12/09/2016 22:13
    הגב לתגובה זו
  • בכך שהם עובדים לפרנסתם ולומדים ליבה (ל"ת)
    שונא חרדים יחיה 14/09/2016 01:03
  • 1.
    הלוואי ולא נצטרך כתבות כאלה בעתיד וזה יהיה טבעי (ל"ת)
    האזרח 12/09/2016 14:32
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.