פקיד שומה רשאי לדרוש הצהרות הון משנים סגורות

עו"ד משה גבע

לאחר דיון במס הכנסה קיבל נישום הצהרת הון לשנת המס 2009 ולשנת המס 2013. בעת הדיון לא יכלו לדון בשנת המס 2010 בגין התיישנות ולכן דנו משנת 2011 ואילך.
חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

לאחר דיון במס הכנסה קיבל נישום הצהרת הון לשנת המס 2009 ולשנת המס 2013. בעת הדיון לא יכלו לדון בשנת המס 2010 בגין התיישנות ולכן דנו משנת 2011 ואילך.

השאלה:

האם מותר לפקיד השומה לשלוח הצהרת הון לשנת 2009 כאשר ידוע מראש שתהיה בעיה להביא היום אישורים מהבנקים בגין שנה זאת וקרוב לוודאי שרוב האנשים לא שומרים ניירות משנים אלה?

תשובה:

השאלה מתייחסת לשלושה נושאים שונים:

1.            סמכות פקיד השומה לדרוש הצהרת הון פקיד השומה רשאי לדרוש הגשת הצהרת הון מכוח סעיף 135 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961, ואין שום מגבלה בעניין הדרישה, גם אם חלק מהשנים נסגרו עקב התיישנות.

2.            ייחוס הפרשי הון שמקורם בשנים סגורות נושא זה נדון במספר הזדמנויות על ידי בתי המשפט כאשר השאלה הייתה אם ניתן ליחס הפרשי הון משנים סגורות לשנים פתוחות שבמסגרת ההשוואה. התשובה בעניין זה נובעת מהפרמטרים בכל מקרה לגופו, כאשר ככלל ניתן לקבוע שאין לשלול אפשרות זו.

3.            שמירת מסמכים סעיף 25 להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ג-1973 קובע שאת מערכת החשבונות חובה לשמור למשך שבע שנים מתום שנת המס שאליה היא מתייחסת או למשך שש שנים מיום הגשת הדוח לאותה שנת מס, לפי המאוחר מבין שני המועדים. לפיכך, אי אפשר להעלות טענה בעניין זה.

המשיב - עו"ד עצמאי, מומחה בתחום המסים ומרצה בנושאים משפטיים. חבר בוועדות מסים ומיסוי פלילי במחוז ת"א של לשכת עורכי הדין. לשעבר איש רשות המסים במגוון תפקידים מקצועיים וניהוליים [email protected]

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן. אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בירחון "ידע למידע" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים

 

<center>>

קיראו עוד ב"בארץ"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עופר קליין
צילום: יחצ

"נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים

הכנסות המדינה זינקו ב-18%, הגירעון צנח ל-4.5%, והתקציב מאושר עם יעד של פחות מ-4%. עופר קליין מהראל: "השנה תסתיים בגירעון של פחות מ-5% - נמוך מכל התחזיות"

רן קידר |

נתוני ביצועי התקציב לנובמבר שפרסם משרד האוצר הפתיעו לטובה את האנליסטים והכלכלנים - הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%. עופר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, אומר כי מדובר בנתונים אומר טובים בהרבה מהציפיות "שמשנים את התמונה הכלכלית של ישראל.

"הכנסות המדינה ממסים עמדו על כ-43 מיליארד ש"ח (ללא מע"מ יבוא ביטחוני), עלייה נומינלית של כ-18% לעומת נובמבר אשתקד, שהם כ-10% גידול ריאלי בניכוי שינויי חקיקה", מפרט קליין. "הן ההכנסות הישירות והן ההכנסות העקיפות היו גבוהות מהצפוי."

במקביל לזינוק בהכנסות, נרשמה ירידה דרמטית בהוצאות. "הוצאות הממשלה ירדו משמעותית בנובמבר ועמדו על כ-49 מיליארד ₪, עדיין רמה גבוהה אך הנמוכה ביותר מאז פברואר השנה", מציין קליין, "בעיקר בשל ירידה בהוצאות המנהליות ובהוצאות מערכת הביטחון."

מ-8.6% ל-4.5%: הגירעון צנח

השילוב של הכנסות גבוהות וירידה בהוצאות הוביל לתוצאה מפתיעה. "השילוב של הכנסות גבוהות לצד ירידה בהוצאות הוביל לירידה חדה מהצפוי בגירעון כאחוז מהתוצר לרמה של 4.5% ב-12 החודשים האחרונים עד נובמבר", כותב קליין. להזכיר: בספטמבר הגירעון הגיע לשיא של 8.6% מהתוצר.

"משמעות הדבר היא כי השנה תסתיים, ככל הנראה, בגירעון של פחות מ-5%", מסביר קליין. "אמנם בדצמבר צפויה עלייה עונתית חדה בהוצאות הממשלה שתגדיל את הגירעון, אך גם לאחריה הגירעון צפוי להיות נמוך מהתחזיות שפורסמו במהלך השנה, במיוחד לאחר העדכון כלפי מעלה שבוצע בעקבות מבצע 'עם כלביא'."