מסירות מרץ 2013: הפסח גרם לצניחה במכירות
לא מפתיע לגלות כי לאור הצניחה במסירות, רוב הטבלה צבועה באדום, אבל כן מפתיע לראות שהצבע שולט ב-7 המקומות הראשונים. יונדאי, קיה, טויוטה, פורד, ניסאן, מאזדה וסקודה מציגות החלשות ביחס לנתוני מרץ 2012 כשרובן גם מציגות ירידה בחישוב מצטבר מתחילת השנה.
על מי פסחה הירידה? על סוזוקי שרושמת עלייה נאה של 13%, על סיטרואן ופיג'ו המתחזקות ב-7% ו-2% (בהתאמה) בין היתר בזכות הגעת ה-C אליזה וה-301, על פיאט, איסוזו ועוד אחרות. ראויה לציון מיוחד היא סובארו שלאחר תקופה ממושכת של החלשות מתמדת ושפל חסר תקדים בארץ, מציגה החודש עליה של 45% במסירות הנובעות בעיקר משיווק הדור החדש של הפורסטר בו כבר הספקנו גם לנהוג.
בקרב צמרת מותגי היוקרה המצב הפוך ביחס לכלל הטבלה. כאן המקומות הראשונים (5 במספר) מציגים דווקא עליה במסירות. אודי (28%), מרצדס (107%), ב.מ.וו (10%), וולוו (6%) ולקסוס (16%). מגמה זו תקפה גם בחישוב מצטבר מתחילת השנה למעט וולוו. מכירות של זו האחרונה התעוררו בחודש שחלף בין היתר בזכות ה-V40 החדשה שהושקה לאחרונה.
- 1.דודו 04/04/2013 10:15הגב לתגובה זולהיות מקום שני לפני טויוטה ופורד! נכנסו חזק לשוק הישראלי כל הכבוד להם!
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
