מסירות מרץ 2013: הפסח גרם לצניחה במכירות

שוק הרכב הישראלי נחלש במרץ ב-13% בין היתר בשל חג הפסח; לעומת זאת שוק היוקרה ממשיך לפרוח
יואל שורץ | (1)

אחרי פתיחה חזקה בינואר (עלייה של 12%), התמתנות בפברואר (עלייה של 2%), הגיע חודש מרץ שסגר בירידה משמעותית של 13%. ירידה שנובעת בין היתר גם מחג הפסח שצמצם משמעותית את ימי העסקים. סה"כ בחודש מרץ עלו על 17,831 כלי רכב חדשים על כבישי הארץ, כשמתחילת השנה התווספו למצוות כלי הרכב בישראל 57,249 כלים חדשים – ירידה של 3% ביחס לנתוני הרבעון הראשון ב-2012.
 

לא מפתיע לגלות כי לאור הצניחה במסירות, רוב הטבלה צבועה באדום, אבל כן מפתיע לראות שהצבע שולט ב-7 המקומות הראשונים. יונדאי, קיה, טויוטה, פורד, ניסאן, מאזדה וסקודה מציגות החלשות ביחס לנתוני מרץ 2012 כשרובן גם מציגות ירידה בחישוב מצטבר מתחילת השנה.
על מי פסחה הירידה? על סוזוקי שרושמת עלייה נאה של 13%, על סיטרואן ופיג'ו המתחזקות ב-7% ו-2% (בהתאמה) בין היתר בזכות הגעת ה-C אליזה וה-301, על פיאט, איסוזו ועוד אחרות. ראויה לציון מיוחד היא סובארו שלאחר תקופה ממושכת של החלשות מתמדת ושפל חסר תקדים בארץ, מציגה החודש עליה של 45% במסירות הנובעות בעיקר משיווק הדור החדש של הפורסטר בו כבר הספקנו גם לנהוג.

בקרב צמרת מותגי היוקרה המצב הפוך ביחס לכלל הטבלה. כאן המקומות הראשונים (5 במספר) מציגים דווקא עליה במסירות. אודי (28%), מרצדס (107%), ב.מ.וו (10%), וולוו (6%) ולקסוס (16%). מגמה זו תקפה גם בחישוב מצטבר מתחילת השנה למעט וולוו. מכירות של זו האחרונה התעוררו בחודש שחלף בין היתר בזכות ה-V40 החדשה שהושקה לאחרונה.
 
מסירות מרץ 2013 ביחס לנתוני מרץ 2012*: 
 
* על פי נתוני איגוד יבואני הרכב

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דודו 04/04/2013 10:15
    הגב לתגובה זו
    להיות מקום שני לפני טויוטה ופורד! נכנסו חזק לשוק הישראלי כל הכבוד להם!
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.