בעלי השליטה בחברות במשק - עוד אפיק שמופלה בפנסיה
אם בעבר דנו במגזר העצמאים וביכולות המוגבלות של העצמאי להפקיד לתנאים סוציאלים וליהנות מהטבות מס, ננסה היום לגעת במגזר נוסף אשר "מופלה" לרעה לעומת מגזר השכירים הרגילים - החבר בעל השליטה בחברת מעטים.
"חברים בעל שליטה בחברת מעטים " הינם בין היתר כל אותם שכירים אשר העדיפו לנהל את עסקיהם באמצעות חברה, בעלי חברות פרטיות קטנות, בינוניות ועסקים משפחתיים וכל חברה אחרת אשר אינה נמצאת בשליטה של יותר מחמישה בני אדם.
ההגדרה מיהו חבר בעל שליטה בחברת מעטים מופיעה בפקודת מס ההכנסה בסעיף 32(9) ובהמשך הסעיף מופיעה המגבלה עבור הפקדה של החברה לאותו מנהל לקופת גמל, ביטוח מנהלים או קרן פנסיה.
בקצרה נציין כי אם אותו מנהל בעל שליטה מקבל לדוגא משכורת של 15,000 שקלים ברוטו לחודש, אזי בניגוד לשכיר רגיל אשר עבורו היה מפקיד המעביד 13.33% ממשכורתו עבור תנאים קרן פנסיה ועוד 7.5% לקרן השתלמות וסה"כ 3,124 שקלים לחודש, במקרה של בעל שליטה מוגבלת החברה בהפקדה וההוצאה המוכרת עבורה הינה 6.5% עבור קרן הפנסיה ועוד 4.5% לקרן השתלמות, סה"כ 1,645 שקלים בחודש כלומר ב-9% פחות מאשר לשכיר רגיל.
סוגיה נוספת אשר דורשת התייחסות הינה יכולת ההשתכרות האמיתית של בעל השליטה לעומת האפשרות לתת כיסוי ליכולת זו באמצעות ביטוח למקרה של אובדן כושר עבודה. כך לדוגמא, ייתכן ובעל שליטה יחליט מטעמיו הוא למשוך משכורת נמוכה ואת היתרה להשאיר כרווח בלתי מחולק בחברה או למשוך אותה כדיבידנד. מובן כי יכולת ההשתכרות גבוהה מהמשכורת הנמשכת בפועל בעוד שביטוח אובדן כושר העבודה ה"רגיל" מבטח אך ורק את שכר העבודה של העובד.
יחד עם זאת, חשוב לדעת כי בשנים האחרונות חלו שינויים לגבי בעלי השליטה במבנה ההפרשות ובהתייחסות של חברות הביטוח לסוגיית אובדן כושר העבודה. בצורה זו כיום, בתכנון מס נכון, ניתן להפקיד סכומים גבוהים יותר מאשר ניתן היה בעבר בשילוב של הפקדת עובד ומעביד. ניתן במקרים מסויימים לתת פתרון לסוגיית השכר בפועל מול יכולת ההשתכרות וסוגיית קרן ההשתלמות.
קיימות דעות הגורסות כי גם לבעל שליטה כדאי להפקיד את האחוזים המוכרים במקרה של שכיר רגיל גם אם לא כל ההפקדה מותרת ולו מעצם העובדה כי ההפקדה לקרן ההשתלמות נהניית מפטור מס רווח הון (עד לתקרה).
מכל האמור לעיל מובן כי עד אשר תשונה פקודת מס הכנסה, התכנון לבעלי שליטה הוא מהתכנונים המורכבים בכל מערך התנאים הסוציאלים. בנוסף נושקת סוגיית בעלי השליטה לעניינים ביטוחיים ומיסויים נוספים (כמו לדוגמא ביטוח שותפים ולעיתים ביטוח אנשי מפתח) ועל כן דורשת התייעצות עם איש מקצוע מהרמה הגבוהה ביותר אשר יפעל במשותף עם רואה החשבון למיקסום ההטבות לבעל השליטה.
- 4.z 10/06/2011 18:06הגב לתגובה זועל דיבידנד משלמים מס נמוך וזה היתרון.
- 3.ירון שמיר 10/06/2011 14:59הגב לתגובה זוניתן גם להפריש במקום תגמולים פיצויים 8.33 משכר של 11000 וזה אף עדיף לעיתים
- מתעניין 12/06/2011 08:39הגב לתגובה זואתה מתכוון הפרשה רק לפיצויים ולתגמולים להפקיד במעמד עצמאי ? אם כן, האם הטבות המס בהפקדה במעמד עצמאי זהות למעמד שכיר ?
- 2.ירון שמיר 09/06/2011 20:03הגב לתגובה זוחבר בעל שליטה זכאי לפיצויי פיטורים כמו כל עובד אחר ועל כן ההפרשה ביום סיום יחסי עובד מעביד תוכר לחברה
- 1.מתעניין 09/06/2011 11:50הגב לתגובה זוירון שלום. האם בעל שליטה אשר מבצע הפרשה לקרן פנסיה/ביטוח מנהלים באופן רגיל עד התקרה המתורת ולא מפקיד לפיצויים באופן שותף יוכל בעת הפרישה למשוך פיצויים אשר יוכר לחברה כהוצאה ?
- סוכן ביטוח 09/06/2011 20:14הגב לתגובה זוכן זה יוכר כהוצאה בשנת התשלום ודרך אגב אתה יכולמהיום להפריש לפיצויים בתוכנית פרט בחברת ביטוח שתהיה מיועדת לפיצויים -יש הסכם מיוחד שאתה והחברה חותמים עליו וכך את מגן על הפיצויים שלך חלילה במקרה של פשיטת רגל או במניעת מצב שאין מספיק כספים לפיצויים בשנת הפרישה -החברה תזכוף את ההפרשות לפיצויים כהוצאה רק בעת התשלום הסופי
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
