בעלי השליטה בחברות במשק - עוד אפיק שמופלה בפנסיה
אם בעבר דנו במגזר העצמאים וביכולות המוגבלות של העצמאי להפקיד לתנאים סוציאלים וליהנות מהטבות מס, ננסה היום לגעת במגזר נוסף אשר "מופלה" לרעה לעומת מגזר השכירים הרגילים - החבר בעל השליטה בחברת מעטים.
"חברים בעל שליטה בחברת מעטים " הינם בין היתר כל אותם שכירים אשר העדיפו לנהל את עסקיהם באמצעות חברה, בעלי חברות פרטיות קטנות, בינוניות ועסקים משפחתיים וכל חברה אחרת אשר אינה נמצאת בשליטה של יותר מחמישה בני אדם.
ההגדרה מיהו חבר בעל שליטה בחברת מעטים מופיעה בפקודת מס ההכנסה בסעיף 32(9) ובהמשך הסעיף מופיעה המגבלה עבור הפקדה של החברה לאותו מנהל לקופת גמל, ביטוח מנהלים או קרן פנסיה.
בקצרה נציין כי אם אותו מנהל בעל שליטה מקבל לדוגא משכורת של 15,000 שקלים ברוטו לחודש, אזי בניגוד לשכיר רגיל אשר עבורו היה מפקיד המעביד 13.33% ממשכורתו עבור תנאים קרן פנסיה ועוד 7.5% לקרן השתלמות וסה"כ 3,124 שקלים לחודש, במקרה של בעל שליטה מוגבלת החברה בהפקדה וההוצאה המוכרת עבורה הינה 6.5% עבור קרן הפנסיה ועוד 4.5% לקרן השתלמות, סה"כ 1,645 שקלים בחודש כלומר ב-9% פחות מאשר לשכיר רגיל.
סוגיה נוספת אשר דורשת התייחסות הינה יכולת ההשתכרות האמיתית של בעל השליטה לעומת האפשרות לתת כיסוי ליכולת זו באמצעות ביטוח למקרה של אובדן כושר עבודה. כך לדוגמא, ייתכן ובעל שליטה יחליט מטעמיו הוא למשוך משכורת נמוכה ואת היתרה להשאיר כרווח בלתי מחולק בחברה או למשוך אותה כדיבידנד. מובן כי יכולת ההשתכרות גבוהה מהמשכורת הנמשכת בפועל בעוד שביטוח אובדן כושר העבודה ה"רגיל" מבטח אך ורק את שכר העבודה של העובד.
יחד עם זאת, חשוב לדעת כי בשנים האחרונות חלו שינויים לגבי בעלי השליטה במבנה ההפרשות ובהתייחסות של חברות הביטוח לסוגיית אובדן כושר העבודה. בצורה זו כיום, בתכנון מס נכון, ניתן להפקיד סכומים גבוהים יותר מאשר ניתן היה בעבר בשילוב של הפקדת עובד ומעביד. ניתן במקרים מסויימים לתת פתרון לסוגיית השכר בפועל מול יכולת ההשתכרות וסוגיית קרן ההשתלמות.
קיימות דעות הגורסות כי גם לבעל שליטה כדאי להפקיד את האחוזים המוכרים במקרה של שכיר רגיל גם אם לא כל ההפקדה מותרת ולו מעצם העובדה כי ההפקדה לקרן ההשתלמות נהניית מפטור מס רווח הון (עד לתקרה).
מכל האמור לעיל מובן כי עד אשר תשונה פקודת מס הכנסה, התכנון לבעלי שליטה הוא מהתכנונים המורכבים בכל מערך התנאים הסוציאלים. בנוסף נושקת סוגיית בעלי השליטה לעניינים ביטוחיים ומיסויים נוספים (כמו לדוגמא ביטוח שותפים ולעיתים ביטוח אנשי מפתח) ועל כן דורשת התייעצות עם איש מקצוע מהרמה הגבוהה ביותר אשר יפעל במשותף עם רואה החשבון למיקסום ההטבות לבעל השליטה.
- 4.z 10/06/2011 18:06הגב לתגובה זועל דיבידנד משלמים מס נמוך וזה היתרון.
- 3.ירון שמיר 10/06/2011 14:59הגב לתגובה זוניתן גם להפריש במקום תגמולים פיצויים 8.33 משכר של 11000 וזה אף עדיף לעיתים
- מתעניין 12/06/2011 08:39הגב לתגובה זואתה מתכוון הפרשה רק לפיצויים ולתגמולים להפקיד במעמד עצמאי ? אם כן, האם הטבות המס בהפקדה במעמד עצמאי זהות למעמד שכיר ?
- 2.ירון שמיר 09/06/2011 20:03הגב לתגובה זוחבר בעל שליטה זכאי לפיצויי פיטורים כמו כל עובד אחר ועל כן ההפרשה ביום סיום יחסי עובד מעביד תוכר לחברה
- 1.מתעניין 09/06/2011 11:50הגב לתגובה זוירון שלום. האם בעל שליטה אשר מבצע הפרשה לקרן פנסיה/ביטוח מנהלים באופן רגיל עד התקרה המתורת ולא מפקיד לפיצויים באופן שותף יוכל בעת הפרישה למשוך פיצויים אשר יוכר לחברה כהוצאה ?
- סוכן ביטוח 09/06/2011 20:14הגב לתגובה זוכן זה יוכר כהוצאה בשנת התשלום ודרך אגב אתה יכולמהיום להפריש לפיצויים בתוכנית פרט בחברת ביטוח שתהיה מיועדת לפיצויים -יש הסכם מיוחד שאתה והחברה חותמים עליו וכך את מגן על הפיצויים שלך חלילה במקרה של פשיטת רגל או במניעת מצב שאין מספיק כספים לפיצויים בשנת הפרישה -החברה תזכוף את ההפרשות לפיצויים כהוצאה רק בעת התשלום הסופי

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
