דוחות

רבעון מוצלח לפרטנר: זינוק של 17.5% ברווח הנקי ל-309 מיליון שקל

ברקע לחילופי המנכ"ל וערב קיצוץ דמי הקישוריות, פרטנר ראתה גידול של כ-5% בהכנסות ל-1.65 מיליארד שקל. תחלק דיבידנד של 300 מיליון שקל. ערן יעקובי מד"ש: הופתענו לטובה מהרווחיות
יונתן גורודישר |

חברת פרטנר מדווחת הבוקר (ג') על תוצאות פיננסיות טובות לרבעון השלישי של שנת 2010, עם גידול של כ-5% בהכנסות ועלייה של כ-17% ברווח. במהלך הרבעון עזב דוד אבנר את ניהול החברה ובמקומו נכנס לתפקיד יעקב גלברד.

ברבעון השלישי של שנת 2010, פרטנר רשמה הכנסות של 1.65 מיליארד שקל, גידול של 4.8% בהשוואה לרבעון המקביל אז הכניסה החברה 1.575 מיליארד שקל.

בשורה התחתונה רשמה החברה רווח נקי של 309 מיליון שקל, או 1.98 שקל למניה, המשקף צמיחה של 17.5% בהשוואה לרבעון השלישי בשנת 2009 אז רשמה פרטנר רווח נקי של 263 מיליון שקל, או 1.7 שקל למניה. הרווח התפעולי התזרימי (EBITDA) של פרטנר הסתכם ברבעון האחרון ב-641 מיליון שקל, עלייה של 12.5%. הרווח התזרימי מהווה 38.8% מההכנסות לעומת 36.2% ברבעון המקביל. תזרים המזומנים נטו של החברה עמד על 487 מיליון שקל, המהווה עליה של 61.8%.

"לא מצאנו הרבה הפתעות בדו"ח, אבל הופתענו לטובה מרווחיות החברה", כך אמר ל-Bizportal ערן יעקובי, סמנכ"ל המחקר בד"ש ברוקראזק בתגובה לדו"חות. יעקובי ציין כי יתכן ואנחנו מתחילים כבר לראות את פירות ההתייעלות כבר בתוצאות הרבעון השלישי. יעקובי ציין גם לטובה את תזרים המזומנים של החברה. "החברה ניצבת בפני אתגרים רבים", אמר, "אבל אם אנחנו מסתכלים על העתיד אנחנו מעריכים שהחברה שהחברה מספיק חזקה וששוק התקשורת יתכנס בסוף לכ-4 קבוצות בהן פרטנר עם סמייל 012".

מדברים פחות, אבל מכניסים יותר

בדו"ח החברה ניתן לראות שחיקה בהכנסות בשירותים המסורתיים של חברת הסלולר, אך מנגד גידול בהכנסות משירותים שלבסוף הביאו לגידול בשורה העליונה. עם זאת, ראוי לציין כי יתכן והעובדה שחלק מהחגים שנחוגו השנה ברבעון השלישי התקיימו בשנה שעברה ברבעון הרביעי השפיעה אף היא.

בעוד שמספר המנויים נטו בחברה עלה ברבעון השלישי ב-4.2% ל-3.133 מיליון, יותר אשר צפו בשוק, שיעור הנטישה של החברה גדל אף הוא ברבעון ל-5%, זאת לעומת 4.2% ברבעון המקביל אשתקד. מנויי החברה דיברו ברבעון האחרון בממוצע 361 דקות, מעט פחות מאשר ברבעון המקביל, אז הנתון עמד על 369 דקות, ירידה של 2.2%. בהתאם, גם ההכנסה החודשית הממוצעת למנוי ירדה ברבעון השלישי מעט ל-151 שקל לעומת 153 שקל ברבעון השלישי של 2009.

גם בבית ההשקעות IBI רואים את הדו"חות כחיוביים: "פרטנר מציגה דו"חות טובים", אמר אורי ליכט, מנהל המחקר. "למרות שוק הסלולר הרווי, החברה מצליחה באופן מפתיעה להציג צמיחה חזקה בהכנסות משירותים, צמיחה אשר נובעת בעיקר מגידול חד בהכנסות מנתונים ומ-SMS. החברה הצליחה להציג גיוס נאה של 37 אלף מנויים ככל הנראה בעקבות צירוף של מועדון הלקוחות של חבר".

גם ליכט ראה לטובה את תזרים המזומנים של החברה, "אשר נובע מהתוצאות הטובות אך גם מירידה חדה בהשקעות שהחברה מבצעת. ליכט מסביר כי "תופעה זו אופיינית מאד לפני שמבצעים השקעה ברשת חדשה כפי שפרטנר דיווחה לאחרונה. ליכט מציין שבבית ההשקעות הוא אינו חיובי במיוחד על תחום הסלולר בישראל, אך עם זאת בהחלט מעריך שפרטנר כעת היא השקעה אטרקטיבית יותר מאשר המתחרה סלקום".

התוצאות הרבעוניות של פרטנר מגיעות לאחר מספר חילופים בצמרת החברה, בעיקר עזיבתו של מנכ"ל החברה דוד אבנר ומינויו של יעקב גלברד במקומו. בנוסף, החברה הודיעה כי תבצע צעדי התייעלות על מנת להתמודד ולהקטין את השפעת הרפורמה שמקדם משרד התקשורת להורדת דמי הקישוריות.

המענה להורדת דמי הקישוריות: התייעלות והצעת חבילות חדשות

"ברבעון זה נקטנו שני צעדים משמעותיים שנועדו להבטיח שהרווחיות שלנו תמשיך לצמוח בשנים הקרובות", אמר בתגובה מנכ"ל החברה יעקב גלברג, "האחד, התקשרנו בהסכם עם אריקסון לשדרוג הרשת שלנו והשני, התקשרנו בהסכם עם 012 סמייל". גלברד ציין כי הרכישה האחרונה של החברה מהווה "צעד חשוב נוסף באסטרטגיה של פרטנר שתאפשר לה להתמקד בעסקי הליבה... אנו משוכנעים כי עסקה זו תגדיל את התחרות בשוק לרווחת הצרכנים. כתוצאה מהרכישה, ה-EBITDA המאוחד של פרטנר בטווח הבינוני צפוי לגדול בכ-350 מיליון שקל לשנה".

בדבריו, גלברד התייחס גם למאבק בין חברות הסלולר לשר התקשורת משה כחלון להורדת דמי הקישוריות: "בכל הקשור לעסקי הליבה הסלולריים שלנו, אנו מגבשים כעת תוכנית אסטרטגית אשר תמזער את ההשפעה של הפחתת תעריפי קישור הגומלין. הצעדים שפרטנר עשויה לנקוט כוללים, בין היתר: קיצוץ בעלויות, שיפור ביעילות התפעולית ואריזה מחדש של היצע המוצרים שלנו".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בן המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופמת״א, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.


בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. במסגרת הסדר הפשרה יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה, וסכום של כ-2.25 מיליארד ש"ח יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם.  כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 


כחלק מן ההסדר, המדינה תפעל למכור את אחזקותיה בקרנות לידי הסתדרות המורים, באופן שישלים את העברת הבעלות המלאה לידיה, וכן  קרנות ההשתלמות יוכרזו כקרנות ברירת מחדל לעובדי הוראה שלא בחרו אחרת.