רבעון מוצלח לפרטנר: זינוק של 17.5% ברווח הנקי ל-309 מיליון שקל
חברת פרטנר מדווחת הבוקר (ג') על תוצאות פיננסיות טובות לרבעון השלישי של שנת 2010, עם גידול של כ-5% בהכנסות ועלייה של כ-17% ברווח. במהלך הרבעון עזב דוד אבנר את ניהול החברה ובמקומו נכנס לתפקיד יעקב גלברד.
ברבעון השלישי של שנת 2010, פרטנר רשמה הכנסות של 1.65 מיליארד שקל, גידול של 4.8% בהשוואה לרבעון המקביל אז הכניסה החברה 1.575 מיליארד שקל.
בשורה התחתונה רשמה החברה רווח נקי של 309 מיליון שקל, או 1.98 שקל למניה, המשקף צמיחה של 17.5% בהשוואה לרבעון השלישי בשנת 2009 אז רשמה פרטנר רווח נקי של 263 מיליון שקל, או 1.7 שקל למניה. הרווח התפעולי התזרימי (EBITDA) של פרטנר הסתכם ברבעון האחרון ב-641 מיליון שקל, עלייה של 12.5%. הרווח התזרימי מהווה 38.8% מההכנסות לעומת 36.2% ברבעון המקביל. תזרים המזומנים נטו של החברה עמד על 487 מיליון שקל, המהווה עליה של 61.8%.
"לא מצאנו הרבה הפתעות בדו"ח, אבל הופתענו לטובה מרווחיות החברה", כך אמר ל-Bizportal ערן יעקובי, סמנכ"ל המחקר בד"ש ברוקראזק בתגובה לדו"חות. יעקובי ציין כי יתכן ואנחנו מתחילים כבר לראות את פירות ההתייעלות כבר בתוצאות הרבעון השלישי. יעקובי ציין גם לטובה את תזרים המזומנים של החברה. "החברה ניצבת בפני אתגרים רבים", אמר, "אבל אם אנחנו מסתכלים על העתיד אנחנו מעריכים שהחברה שהחברה מספיק חזקה וששוק התקשורת יתכנס בסוף לכ-4 קבוצות בהן פרטנר עם סמייל 012".
מדברים פחות, אבל מכניסים יותר
בדו"ח החברה ניתן לראות שחיקה בהכנסות בשירותים המסורתיים של חברת הסלולר, אך מנגד גידול בהכנסות משירותים שלבסוף הביאו לגידול בשורה העליונה. עם זאת, ראוי לציין כי יתכן והעובדה שחלק מהחגים שנחוגו השנה ברבעון השלישי התקיימו בשנה שעברה ברבעון הרביעי השפיעה אף היא.
בעוד שמספר המנויים נטו בחברה עלה ברבעון השלישי ב-4.2% ל-3.133 מיליון, יותר אשר צפו בשוק, שיעור הנטישה של החברה גדל אף הוא ברבעון ל-5%, זאת לעומת 4.2% ברבעון המקביל אשתקד. מנויי החברה דיברו ברבעון האחרון בממוצע 361 דקות, מעט פחות מאשר ברבעון המקביל, אז הנתון עמד על 369 דקות, ירידה של 2.2%. בהתאם, גם ההכנסה החודשית הממוצעת למנוי ירדה ברבעון השלישי מעט ל-151 שקל לעומת 153 שקל ברבעון השלישי של 2009.
גם בבית ההשקעות IBI רואים את הדו"חות כחיוביים: "פרטנר מציגה דו"חות טובים", אמר אורי ליכט, מנהל המחקר. "למרות שוק הסלולר הרווי, החברה מצליחה באופן מפתיעה להציג צמיחה חזקה בהכנסות משירותים, צמיחה אשר נובעת בעיקר מגידול חד בהכנסות מנתונים ומ-SMS. החברה הצליחה להציג גיוס נאה של 37 אלף מנויים ככל הנראה בעקבות צירוף של מועדון הלקוחות של חבר".
גם ליכט ראה לטובה את תזרים המזומנים של החברה, "אשר נובע מהתוצאות הטובות אך גם מירידה חדה בהשקעות שהחברה מבצעת. ליכט מסביר כי "תופעה זו אופיינית מאד לפני שמבצעים השקעה ברשת חדשה כפי שפרטנר דיווחה לאחרונה. ליכט מציין שבבית ההשקעות הוא אינו חיובי במיוחד על תחום הסלולר בישראל, אך עם זאת בהחלט מעריך שפרטנר כעת היא השקעה אטרקטיבית יותר מאשר המתחרה סלקום".
התוצאות הרבעוניות של פרטנר מגיעות לאחר מספר חילופים בצמרת החברה, בעיקר עזיבתו של מנכ"ל החברה דוד אבנר ומינויו של יעקב גלברד במקומו. בנוסף, החברה הודיעה כי תבצע צעדי התייעלות על מנת להתמודד ולהקטין את השפעת הרפורמה שמקדם משרד התקשורת להורדת דמי הקישוריות.
המענה להורדת דמי הקישוריות: התייעלות והצעת חבילות חדשות
"ברבעון זה נקטנו שני צעדים משמעותיים שנועדו להבטיח שהרווחיות שלנו תמשיך לצמוח בשנים הקרובות", אמר בתגובה מנכ"ל החברה יעקב גלברג, "האחד, התקשרנו בהסכם עם אריקסון לשדרוג הרשת שלנו והשני, התקשרנו בהסכם עם 012 סמייל". גלברד ציין כי הרכישה האחרונה של החברה מהווה "צעד חשוב נוסף באסטרטגיה של פרטנר שתאפשר לה להתמקד בעסקי הליבה... אנו משוכנעים כי עסקה זו תגדיל את התחרות בשוק לרווחת הצרכנים. כתוצאה מהרכישה, ה-EBITDA המאוחד של פרטנר בטווח הבינוני צפוי לגדול בכ-350 מיליון שקל לשנה".
בדבריו, גלברד התייחס גם למאבק בין חברות הסלולר לשר התקשורת משה כחלון להורדת דמי הקישוריות: "בכל הקשור לעסקי הליבה הסלולריים שלנו, אנו מגבשים כעת תוכנית אסטרטגית אשר תמזער את ההשפעה של הפחתת תעריפי קישור הגומלין. הצעדים שפרטנר עשויה לנקוט כוללים, בין היתר: קיצוץ בעלויות, שיפור ביעילות התפעולית ואריזה מחדש של היצע המוצרים שלנו".
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
