האם לקנות מניות? שימו לב לגישה כיום של האנליסטים
שוק המניות בארה"ב ביצע מהלך מרשים של עליות שערים, כאשר מדד S&P לדוגמא רשם עליה של יותר מ- 12% אחוז מסוף אוגוסט ועד היום.
את עליות השערים קשה להסביר בנתוני מקרו מרשימים, שכן בתקופה הנ"ל מרבית הנתונים העידו על צמיחה איטית והתחזקות התחושה שייקח עוד תקופה לא קצרה עד שהמשק האמריקאי יפתור את בעיותיו ויחזור לצמוח בשיעורים שראינו עד 2007.
בהסתכלות על תנועות הציבור האמריקאי וגופים מוסדיים אנו רואים פסימיות לגבי שוק המניות. קרנות הנאמנות האמריקאיות המשקיעות באג"ח ממשיכות לגייס כספים ומנגד הקרנות המנייתיות סובלות מפדיונות בחודשים האחרונים.
דיווחים שפורסמו לאחרונה מעידים על כך שגם חלק מהגופים הפנסיונים האמריקאים הקטינו חשיפה למניות ורכשו אג"ח מדינה במקום.
באפן פרדוקסאלי נראה שדווקא הפסימיות בקרב המשקיעים והאנליסטים בנו את המצע שעליו צמחו עליות השערים:
מניית חברת סיטיגרופ (להלן: סיטי, C) הינה דוגמא מצוינת לבחינת הנושא.
שבוע המסחר החל השבוע בארה"ב באווירה חיובית על רקע פרסום הדוחות הכספיים של סיטי, הבנק השלישי בגודלו.
העליות הנאות בשער מניית סיטי (מעל 5.5%), כמו גם במניות הבנקים האחרים (בנק אוף אמריקה עלה כ- 3% לדוגמא), ובשוק המניות בכלל נבעו בעיקר מכך שרווחיות הבנק הייתה גבוהה מכפי שצפו האנליסטים המסקרים את החברה.
סיטי דיווח על רווח של כ- 7 סנט למניה למול תחזיות לרווח של 5-6 סנט למניה (תלוי באיזה מקור אתה בודק את התחזית הממוצעת). השוק הגיב בהפתעה, התפעל מתוצאות החברה ורץ לרכוש מניות.
הדבר המפליא ביותר לגבי החברה הינו שסיטי "מפתיעה" באופן קבוע ברבעונים האחרונים. מתוך 5 רבעונים אחרונים, בארבעה רבעונים סיטי דיווחה על רווח גבוה מציפיות האנליסטים ובאחד עמדה בדיוק בתחזיות. אז איך זה שסיטי עוקפת את התחזיות רבעון אחר רבעון ועדיין אנליסטים חוששים לעדכן את תחזיותיהם כלפי מעלה?
פסימיות זאת כנראה התשובה, וזאת גם ההזדמנות של המשקיעים שיידעו לנצל מצב זה. גופי המחקר הגדולים בעולם והאנליסטים עדיין חוששים מהמשך המיתון, מהעובדה שבבנקים ישנם נכסים בעייתיים, ממצב המשכנתאות שניתנו והמשכנתאות שלא ניתנות, אבל יותר מכל חוששים הם מלהיות אופטימיים מדיי. גם כאשר חברה מכה בכל רבעון את התחזיות, הם עדיין זהירים.
כאשר בתחזיות יש גישה שמרנית ובעיקר תרחישים פסימים, סביר שחברות טובות בארה"ב ימשיכו להציג תוצאות טובות מהמצופה, הם ימשיכו להפתיע את השוק לטובה, וזה זמן טוב להשקיע בחברות אמריקאיות מובילות.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
