האם לקנות מניות? שימו לב לגישה כיום של האנליסטים
שוק המניות בארה"ב ביצע מהלך מרשים של עליות שערים, כאשר מדד S&P לדוגמא רשם עליה של יותר מ- 12% אחוז מסוף אוגוסט ועד היום.
את עליות השערים קשה להסביר בנתוני מקרו מרשימים, שכן בתקופה הנ"ל מרבית הנתונים העידו על צמיחה איטית והתחזקות התחושה שייקח עוד תקופה לא קצרה עד שהמשק האמריקאי יפתור את בעיותיו ויחזור לצמוח בשיעורים שראינו עד 2007.
בהסתכלות על תנועות הציבור האמריקאי וגופים מוסדיים אנו רואים פסימיות לגבי שוק המניות. קרנות הנאמנות האמריקאיות המשקיעות באג"ח ממשיכות לגייס כספים ומנגד הקרנות המנייתיות סובלות מפדיונות בחודשים האחרונים.
דיווחים שפורסמו לאחרונה מעידים על כך שגם חלק מהגופים הפנסיונים האמריקאים הקטינו חשיפה למניות ורכשו אג"ח מדינה במקום.
באפן פרדוקסאלי נראה שדווקא הפסימיות בקרב המשקיעים והאנליסטים בנו את המצע שעליו צמחו עליות השערים:
מניית חברת סיטיגרופ (להלן: סיטי, C) הינה דוגמא מצוינת לבחינת הנושא.
שבוע המסחר החל השבוע בארה"ב באווירה חיובית על רקע פרסום הדוחות הכספיים של סיטי, הבנק השלישי בגודלו.
העליות הנאות בשער מניית סיטי (מעל 5.5%), כמו גם במניות הבנקים האחרים (בנק אוף אמריקה עלה כ- 3% לדוגמא), ובשוק המניות בכלל נבעו בעיקר מכך שרווחיות הבנק הייתה גבוהה מכפי שצפו האנליסטים המסקרים את החברה.
סיטי דיווח על רווח של כ- 7 סנט למניה למול תחזיות לרווח של 5-6 סנט למניה (תלוי באיזה מקור אתה בודק את התחזית הממוצעת). השוק הגיב בהפתעה, התפעל מתוצאות החברה ורץ לרכוש מניות.
הדבר המפליא ביותר לגבי החברה הינו שסיטי "מפתיעה" באופן קבוע ברבעונים האחרונים. מתוך 5 רבעונים אחרונים, בארבעה רבעונים סיטי דיווחה על רווח גבוה מציפיות האנליסטים ובאחד עמדה בדיוק בתחזיות. אז איך זה שסיטי עוקפת את התחזיות רבעון אחר רבעון ועדיין אנליסטים חוששים לעדכן את תחזיותיהם כלפי מעלה?
פסימיות זאת כנראה התשובה, וזאת גם ההזדמנות של המשקיעים שיידעו לנצל מצב זה. גופי המחקר הגדולים בעולם והאנליסטים עדיין חוששים מהמשך המיתון, מהעובדה שבבנקים ישנם נכסים בעייתיים, ממצב המשכנתאות שניתנו והמשכנתאות שלא ניתנות, אבל יותר מכל חוששים הם מלהיות אופטימיים מדיי. גם כאשר חברה מכה בכל רבעון את התחזיות, הם עדיין זהירים.
כאשר בתחזיות יש גישה שמרנית ובעיקר תרחישים פסימים, סביר שחברות טובות בארה"ב ימשיכו להציג תוצאות טובות מהמצופה, הם ימשיכו להפתיע את השוק לטובה, וזה זמן טוב להשקיע בחברות אמריקאיות מובילות.
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןהפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים
וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך
לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם
אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.
סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית
של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".
יש מהלכים שאפשר
לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.
אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?
"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".
- תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
- "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות
מה כוללת הרפורמה של בצלאל סמוטריץ' בקשר למע"מ על יבוא אישי?
הכפלת פטור ממע"מ ביבוא אישי מ-75 דולר ל-150 דולר החל מינואר 2026.
למה נועד הפטור?
להוזיל עלויות לצרכן ולהגביר תחרות מול רשתות ומחירים גבוהים בישראל.
מה החשש של הקמעונאים?
תחרות לא הוגנת שתביא לסגירת אלפי חנויות קטנות ועסקים מקומיים.
טענת המתנגדים העיקרית?
אובדן של כ-2 מיליארד שקל הכנסות מע"מ ופגיעה קשה במסחר.
הצרכנים באמת יחסכו?
כן, עד 18% על אופנה, קוסמטיקה ולייף-סטייל, אבל לא משמעותי לטווח ארוך.
מי ירוויח הכי הרבה?
עליאקספרס, אמזון, חברות שילוח והצרכן הפרטי הישראלי.
איך דואר ישראל יתמודד?
כבר עמוס מאוד, יצטרך הרחבה משמעותית של מיון ושליחויות.
מה עם נקודות איסוף?
יקבלו יותר תנועת לקוחות אך רווחיות נמוכה מעמלות.
השפעה על חברות ישראליות?
פגיעה קשה באופנה וקוסמטיקה, חלקן ישקלו מעבר לחו"ל.
כמה המדינה תפסיד?
כ-2 עד 2.25 מיליארד שקל בשנה מהפסד גביית מע"מ.
יש קשר פוליטי?
רבים רואים בזה צעד פופוליסטי לקראת בחירות 2026.
עמדת אתרי הסחר הישראליים?
חוששים מאובדן לקוחות, שוקלים להקים מחסנים בקפריסין או ירדן.
יש חלופות טובות יותר?
פטור מדורג או הטבות לעסקים מקומיים – כרגע לא מתוכנן.
מתי זה נכנס לתוקף?
צפוי להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2026 לאחר אישור הצו.
מה אומר הדרג המקצועי?
התנגדות חריפה, המליץ לבטל את הפטור ממע"מ לגמרי.
ילכו לבג"ץ?
איגודי סוחרים ותעשיינים מאיימים בעתירה לבג"ץ לעצירת הרפורמה.
