האם לקנות מניות? שימו לב לגישה כיום של האנליסטים
שוק המניות בארה"ב ביצע מהלך מרשים של עליות שערים, כאשר מדד S&P לדוגמא רשם עליה של יותר מ- 12% אחוז מסוף אוגוסט ועד היום.
את עליות השערים קשה להסביר בנתוני מקרו מרשימים, שכן בתקופה הנ"ל מרבית הנתונים העידו על צמיחה איטית והתחזקות התחושה שייקח עוד תקופה לא קצרה עד שהמשק האמריקאי יפתור את בעיותיו ויחזור לצמוח בשיעורים שראינו עד 2007.
בהסתכלות על תנועות הציבור האמריקאי וגופים מוסדיים אנו רואים פסימיות לגבי שוק המניות. קרנות הנאמנות האמריקאיות המשקיעות באג"ח ממשיכות לגייס כספים ומנגד הקרנות המנייתיות סובלות מפדיונות בחודשים האחרונים.
דיווחים שפורסמו לאחרונה מעידים על כך שגם חלק מהגופים הפנסיונים האמריקאים הקטינו חשיפה למניות ורכשו אג"ח מדינה במקום.
באפן פרדוקסאלי נראה שדווקא הפסימיות בקרב המשקיעים והאנליסטים בנו את המצע שעליו צמחו עליות השערים:
מניית חברת סיטיגרופ (להלן: סיטי, C) הינה דוגמא מצוינת לבחינת הנושא.
שבוע המסחר החל השבוע בארה"ב באווירה חיובית על רקע פרסום הדוחות הכספיים של סיטי, הבנק השלישי בגודלו.
העליות הנאות בשער מניית סיטי (מעל 5.5%), כמו גם במניות הבנקים האחרים (בנק אוף אמריקה עלה כ- 3% לדוגמא), ובשוק המניות בכלל נבעו בעיקר מכך שרווחיות הבנק הייתה גבוהה מכפי שצפו האנליסטים המסקרים את החברה.
סיטי דיווח על רווח של כ- 7 סנט למניה למול תחזיות לרווח של 5-6 סנט למניה (תלוי באיזה מקור אתה בודק את התחזית הממוצעת). השוק הגיב בהפתעה, התפעל מתוצאות החברה ורץ לרכוש מניות.
הדבר המפליא ביותר לגבי החברה הינו שסיטי "מפתיעה" באופן קבוע ברבעונים האחרונים. מתוך 5 רבעונים אחרונים, בארבעה רבעונים סיטי דיווחה על רווח גבוה מציפיות האנליסטים ובאחד עמדה בדיוק בתחזיות. אז איך זה שסיטי עוקפת את התחזיות רבעון אחר רבעון ועדיין אנליסטים חוששים לעדכן את תחזיותיהם כלפי מעלה?
פסימיות זאת כנראה התשובה, וזאת גם ההזדמנות של המשקיעים שיידעו לנצל מצב זה. גופי המחקר הגדולים בעולם והאנליסטים עדיין חוששים מהמשך המיתון, מהעובדה שבבנקים ישנם נכסים בעייתיים, ממצב המשכנתאות שניתנו והמשכנתאות שלא ניתנות, אבל יותר מכל חוששים הם מלהיות אופטימיים מדיי. גם כאשר חברה מכה בכל רבעון את התחזיות, הם עדיין זהירים.
כאשר בתחזיות יש גישה שמרנית ובעיקר תרחישים פסימים, סביר שחברות טובות בארה"ב ימשיכו להציג תוצאות טובות מהמצופה, הם ימשיכו להפתיע את השוק לטובה, וזה זמן טוב להשקיע בחברות אמריקאיות מובילות.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
