האם לקנות מניות? שימו לב לגישה כיום של האנליסטים
שוק המניות בארה"ב ביצע מהלך מרשים של עליות שערים, כאשר מדד S&P לדוגמא רשם עליה של יותר מ- 12% אחוז מסוף אוגוסט ועד היום.
את עליות השערים קשה להסביר בנתוני מקרו מרשימים, שכן בתקופה הנ"ל מרבית הנתונים העידו על צמיחה איטית והתחזקות התחושה שייקח עוד תקופה לא קצרה עד שהמשק האמריקאי יפתור את בעיותיו ויחזור לצמוח בשיעורים שראינו עד 2007.
בהסתכלות על תנועות הציבור האמריקאי וגופים מוסדיים אנו רואים פסימיות לגבי שוק המניות. קרנות הנאמנות האמריקאיות המשקיעות באג"ח ממשיכות לגייס כספים ומנגד הקרנות המנייתיות סובלות מפדיונות בחודשים האחרונים.
דיווחים שפורסמו לאחרונה מעידים על כך שגם חלק מהגופים הפנסיונים האמריקאים הקטינו חשיפה למניות ורכשו אג"ח מדינה במקום.
באפן פרדוקסאלי נראה שדווקא הפסימיות בקרב המשקיעים והאנליסטים בנו את המצע שעליו צמחו עליות השערים:
מניית חברת סיטיגרופ (להלן: סיטי, C) הינה דוגמא מצוינת לבחינת הנושא.
שבוע המסחר החל השבוע בארה"ב באווירה חיובית על רקע פרסום הדוחות הכספיים של סיטי, הבנק השלישי בגודלו.
העליות הנאות בשער מניית סיטי (מעל 5.5%), כמו גם במניות הבנקים האחרים (בנק אוף אמריקה עלה כ- 3% לדוגמא), ובשוק המניות בכלל נבעו בעיקר מכך שרווחיות הבנק הייתה גבוהה מכפי שצפו האנליסטים המסקרים את החברה.
סיטי דיווח על רווח של כ- 7 סנט למניה למול תחזיות לרווח של 5-6 סנט למניה (תלוי באיזה מקור אתה בודק את התחזית הממוצעת). השוק הגיב בהפתעה, התפעל מתוצאות החברה ורץ לרכוש מניות.
הדבר המפליא ביותר לגבי החברה הינו שסיטי "מפתיעה" באופן קבוע ברבעונים האחרונים. מתוך 5 רבעונים אחרונים, בארבעה רבעונים סיטי דיווחה על רווח גבוה מציפיות האנליסטים ובאחד עמדה בדיוק בתחזיות. אז איך זה שסיטי עוקפת את התחזיות רבעון אחר רבעון ועדיין אנליסטים חוששים לעדכן את תחזיותיהם כלפי מעלה?
פסימיות זאת כנראה התשובה, וזאת גם ההזדמנות של המשקיעים שיידעו לנצל מצב זה. גופי המחקר הגדולים בעולם והאנליסטים עדיין חוששים מהמשך המיתון, מהעובדה שבבנקים ישנם נכסים בעייתיים, ממצב המשכנתאות שניתנו והמשכנתאות שלא ניתנות, אבל יותר מכל חוששים הם מלהיות אופטימיים מדיי. גם כאשר חברה מכה בכל רבעון את התחזיות, הם עדיין זהירים.
כאשר בתחזיות יש גישה שמרנית ובעיקר תרחישים פסימים, סביר שחברות טובות בארה"ב ימשיכו להציג תוצאות טובות מהמצופה, הם ימשיכו להפתיע את השוק לטובה, וזה זמן טוב להשקיע בחברות אמריקאיות מובילות.
מותגי השנה - 2025מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025
שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?
דירוג כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה.
זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג
השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.
אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:
לאומי
השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.
2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.
- "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
- חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.
מילואימניקים. קרדיט: Xבנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.
על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול.
"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.
"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.
- הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.
