על סוחרים וקידוחים: נפט, ספקולנטים, גן עדן וגיהנום

אלי אברמוביץ |

בשבועות האחרונים אני מקבל פניות רבות מכם בעניין הנפט והגז. המטרה היא לנסות ולהבין מההודעות, הנתונים וניתוח התנהגות יודעי הדבר האם יש שם משהו, הכל מתבטא בחצאי מילים שרומזים לנו את מה שאסור להגיד. בעודי מנתח את הדברים נזכרתי בסיפור שסיפר בנג'מין גרהאם כמדומני.

יום אחד עולה אחד מספוקולנטים של הנפט לשמיים ומתקבל על ידי המלאכים, הוא כמובן מבקש להגיע לגן העדן. המלאך האחראי שואל אותו למעשיו במהלך חייו ולעיסוקו. כששומע המלאך את הסיפור קורע הלב של מעשיו הטובים אומר המלאך לאיש "בהחלט יש לך מקום בגן עדן רק שלצערי התקן לספקולנטים של נפט כבר מלא" ומצביע על החדר הסמוך העמוס עד עייפה, "לא ניתן להכניס כרגע אחד חדש".

"תרשה לי להחליף איתם מספר מילים?", שואל הספקולנט. "אין בעיה" אומר המלאך. "אני לא רואה פגם בכך שתחליף איתם מספר מילים". הספקולנט ניגש לחדר ואומר "יש שמועה שמצאו סימנים לנפט בגיהנום" מיד מתחילים כל הספקולנטים לשעוט החוצה מחדרם בגן העדן לעבר הגיהנום והחדר מתרוקן לגמרי.

"בבקשה" אומר המלאך, "אתה רשאי להיכנס, יש עכשיו המון מקום". "אם לא אכפת לך" עונה הספקולנט "אני אלך איתם. אולי בכל זאת יש בסיס לשמועה".

בקיצור - גם כשהעדר מוליך אותנו צריך לפתוח אוזניים ולהפעיל היגיון בריא בקשר לנתיב בו אנחנו משקיעים.

על מנת שלא תאלצו לשאול אותי לדעתי שוב ושוב אומר כך - התחושה שלי המערבבת מידע גלוי, ניסיון וניתוח כלכלי היא שיש שם יותר הרבה יותר ממה שאומרים לנו ולכן בכסף פנוי אשקול לקנות כהשקעה לטווח ארוך. האם אני הספקולנט שרץ אחרי השמועה כמו כולם? אולי, את זה אתם תחליטו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עומר הנדסה (תשקיף חברה)עומר הנדסה (תשקיף חברה)

עומר הנדסה מתקרבת לבורסה - התמחור סביר

למרות שחיקה ברווחיות התפעולית, גירעון בהון החוזר ומכירת מניות של הבעלים, התמחור נראה על פניו נוח - שווי לפני ההנפקה של 1.1 מיליארד ורווח מייצג של כ-85 מיליון - מכפיל רווח של כ-13

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עומר הנדסה IPO

חברת עומר הנדסה, נערכת ל-IPO בבורסה המקומית. החברה היא קבלן ויזם ומסתבר שהיא גדולה יחסית, למרות שהנוכחות התקשורתית שלה נמוכה.  היא צפויה להיות אחת ההנפקות הגדולות בנדל"ן השנה. ההנפקה כוללת גיוס של כ-300 מיליון שקל לפי שווי חברה של 1.4 מיליארד שקל (אחרי הכסף), כאשר כ-120 מיליון שקל יזרמו לכיסם של בעלי השליטה באמצעות הצעת מכר. יתרת הסכום, כ-180 מיליון שקל, תשמש את החברה למימון פרויקטים חדשים והרחבת פעילותה. זה אקזיט משמעותי לבעלי השליטה ולרוב זה תמרור אזהרה. הנפקות זה מצב של א-סימטריה במידע. המוכרים- מנפיקים יודעים הרבה יותר מהקונים.

הבעיה שהקונים - גופים מוסדיים, עמוסים במזומנים ואין להם מה לעשות בכסף. הם מחפשים השקעות חדשות ומקדמים את שוק ההנפקות. עומר, היא שחקנית בשוק התשתיות והייזום ועל פניו מונפקת בתמחור סביר. הדוח רווח והפסד שלה אומנם מציג שחיקה ברווחיות אך הצבר גדל והרווחיות עדיין טובה. הרווח המייצג 85-90 מיליון שקל בשנה ושווי של 1.1 מיליארד שקל (לפני הכסף) מבטא מכפיל רווח סביר של 13.

אם החברה תמשיך לממש את הצבר ולצמוח, ובמקביל הרווחים יעלו, זו יכולה להיות השקעה שמתאימה למוסדיים ולמשקיעים בכלל, אבל צריך לזכור ששוק הקבלנות והיזמות חלש עכשיו, שלחברה יש גירעון בהון החוזר, אם כי זה לא נורא כאשר אתה יודע לקבל מקורות של מזומנים או כאשר ההון החוזר השלילי במאזן (נכסים שוטפים פחות התחייבויות שוטפות) הן לאורך זמן שליליים, כלומר מתגלגלים במאזן ואין צורך לשלם באמת את ההתחייבויות השוטפות. 

חלק גדול מאוד מהקבלנים וחברות התשתיות נמצאות במצב כזה, הוא לא בהכרח מעיד על קשיים או בעיות פיננסיות.  בכל מקרה, עומר הוקמה ב-1997 על ידי עומר רוזנבלט, שמשמש כיום כיו"ר. בעלי השליטה כוללים גם את ברוך חדד וזאב סלנט, המכהנים כמנכ"לים משותפים ומחזיקים יחד בכ-82% מהמניות, בחלוקה שווה ביניהם. ארבעה עובדים בכירים מחזיקים ביתרת המניות. 

עומר הנדסה מתמקדת בביצוע מיזמי בנייה בתחומי התעשייה, המלונאות, המסחר והמגורים, לצד ייזום נדל"ן למגורים והשקעה. מאז הקמתה, ביצעה החברה למעלה מ-170 פרויקטים בהיקף של כ-2.4 מיליון מ"ר, כולל מבנים מורכבים כמו מגדל ART של הפניקס בבני ברק, מגדלי בסר ברמת גן, קניון רמות בירושלים, בסר סיטי בפתח תקווה ומגדל צ'מפיון בבני ברק.