בועה במדד היתר? להלן 2 הזדמנויות
בטור הקודם שפורסם, חיפשנו מניות במדד היתר אשר על אף העליות החדות במדד עדיין מהוות הזדמנויות השקעה אטרקטיביות. היום, אנחנו ממשיכים במלאכת איתור ההזדמנויות ומציגים שתי מניות נוספות אשר להערכתנו מתומחרות במחיר זול ומציגות שיפור בתוצאות.
קליל
החברה פועלת בתחום של פיתוח, עיצוב, גימור ושיווק של מערכות אלומיניום לבנייה ולתעשייה. החברה פועלת בעיקר במגזר הבנייה הפרטית והשיפוצים ואינה תלויה בלקוח בודד.
כחלק מאסטרטגיית הבידול של החברה, נעשות פעולות ייחודיות אשר מוסיפות ערך למוצרי החברה וכן משפרות את תהליכי ההתקשרות עם הלקוחות, כגון:
* הרחבת מתן ייעוץ אדריכלי, הכוונה, הפניה ליצרנים מורשים ואחריות כפולה
* הקמת מוקד שירות לקוחות טלפוני ללקוחות פרטיים
* מיתוג והכשרת יצרני חלונות ודלתות ל"מורשי קליל"
* שדרוג אתר האינטרנט של החברה
נקודות חשובות מדוחות הרבעון השלישי:
* קיטון של 4% במכירות ביחס לרבעון המקביל. הקיטון נובע מירידת מחירים כפועל ישיר של ירידת מחירי האלומיניום.
* שיפור משמעותי ברווחיות התפעולית שהגיעה ברבעון השלשי השנה ל- 17.4% לעומת 11.7% ברבעון המקביל אשתקד.
* החברה רשמה ברבעון האחרון רווח נקי של 11.6 מיליון שקלים ו- 21 מיליון שקלים בתשעת החודשים הראשונים של 2009.
* נכון לסוף הרבעון לחברה יתרת מזומנים של 65 מיליון שקלים.
מבט לעתיד: להערכתנו, בשוק בו פועלת החברה עדיין קיים מקום לגידול בביקושים ושיפור בתוצאות. הפעולות אותן מבצעת החברה בכדי להחדיר סטנדרטים גבוהים של איכות ושירות בונים עבורה חסמי כניסה גבוהים.
בהנחת רווח שנתי מייצג עבור קליל של 30 מיליון שקלים החברה נסחרת לפי מכפיל 7. חשוב לזכור כי לחברה קופת מזומנים גדולה ובמהלך השנה חילקה 20 מיליון שקלים כדיבידנד (תשואה של כ- 11%).
וואן תוכנה
החברה פועלת בתחום טכנולוגית המידע. תחום זה מושפע ישירות מהמצב הכלכלי במשק היות וחברות רבות בוחרות לצמצם או לעכב החלטות בנושא השקעות בטכנולוגיות מידע, מנגד שיפור המצב הכלכלי וחזרה לפסי עבודה רגילים צפוי בשלב מסוים להגדיל את הביקוש ואת הצורך במוצרי החברה.
לחברה ארבעה מגזרי פעילות עיקריים:
* ייצוג יצרני תוכנה
* שירותי תוכנה בסביבת ERP
* פתרונות תוכנה ומחשוב כולל שירותי פיתוח תוכנה, ביצוע פרויקטים והשמת כ"א מקצועי
* שווק מערכות מחשבים, שילוב ויישום של פתרונות בסביבת המחשוב
נקודות חשובות מדוחות הרבעון השלישי:
* ההכנסות ברבעון ירדו ב 6.3% בעיקר בשל ירידה בהכנסות ממכירת מוצרי חומרה.
* שיפור ברווחיות התפעולית מרמה של 5.5% ברבעון המקביל לרמה של 6.5% ברבעון בשלשי של 2009, למרות ירידה ברווחיות הגולמית. החברה מציינת את מגזרי ייצוג יצרני תוכנה ומכירת מוצרי חומרה כסיבות העיקריות לשיפור ברווחיות.
* הרווח הנקי ברבעון הגיע ל 4.6 מיליון שקלים ובתשעת החודשים הראשונים רשמה החברה רווח נקי של 14.8 מיליון שקלים.
* לחברה חוב פיננסי של 31.3 מיליון שקלים
מבט לעתיד: שוק ה IT צפוי לעבור לפסי צמיחה מחודשים כתוצאה מחזרה הדרגתית לשגרת עבודה מלאה ולביצוע השקעות בתחום מצד לקוחות קיימים ופוטנציאלים, בנוסף אני סבור כי בשוק זה קיים מקום רב לקונסולידציה בתחום וחברת וואן אשר הינה חברה בעלת חוב נמוך יחסית ותוצאות טובות הינה יעד אטרקטיבי לרכישה מצד אחד ובעלת יכולות לבצע רכישות מצד שני.
על סמך התוצאות בתשעת החודשים והתחזיות שלנו להמשך נסחרת החברה במכפיל של 5.5 בקרוב.
כתב: אביחי ברכה, אנליסט בכיר ברמקו בית השקעות
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
