בועה במדד היתר? להלן 2 הזדמנויות
בטור הקודם שפורסם, חיפשנו מניות במדד היתר אשר על אף העליות החדות במדד עדיין מהוות הזדמנויות השקעה אטרקטיביות. היום, אנחנו ממשיכים במלאכת איתור ההזדמנויות ומציגים שתי מניות נוספות אשר להערכתנו מתומחרות במחיר זול ומציגות שיפור בתוצאות.
קליל
החברה פועלת בתחום של פיתוח, עיצוב, גימור ושיווק של מערכות אלומיניום לבנייה ולתעשייה. החברה פועלת בעיקר במגזר הבנייה הפרטית והשיפוצים ואינה תלויה בלקוח בודד.
כחלק מאסטרטגיית הבידול של החברה, נעשות פעולות ייחודיות אשר מוסיפות ערך למוצרי החברה וכן משפרות את תהליכי ההתקשרות עם הלקוחות, כגון:
* הרחבת מתן ייעוץ אדריכלי, הכוונה, הפניה ליצרנים מורשים ואחריות כפולה
* הקמת מוקד שירות לקוחות טלפוני ללקוחות פרטיים
* מיתוג והכשרת יצרני חלונות ודלתות ל"מורשי קליל"
* שדרוג אתר האינטרנט של החברה
נקודות חשובות מדוחות הרבעון השלישי:
* קיטון של 4% במכירות ביחס לרבעון המקביל. הקיטון נובע מירידת מחירים כפועל ישיר של ירידת מחירי האלומיניום.
* שיפור משמעותי ברווחיות התפעולית שהגיעה ברבעון השלשי השנה ל- 17.4% לעומת 11.7% ברבעון המקביל אשתקד.
* החברה רשמה ברבעון האחרון רווח נקי של 11.6 מיליון שקלים ו- 21 מיליון שקלים בתשעת החודשים הראשונים של 2009.
* נכון לסוף הרבעון לחברה יתרת מזומנים של 65 מיליון שקלים.
מבט לעתיד: להערכתנו, בשוק בו פועלת החברה עדיין קיים מקום לגידול בביקושים ושיפור בתוצאות. הפעולות אותן מבצעת החברה בכדי להחדיר סטנדרטים גבוהים של איכות ושירות בונים עבורה חסמי כניסה גבוהים.
בהנחת רווח שנתי מייצג עבור קליל של 30 מיליון שקלים החברה נסחרת לפי מכפיל 7. חשוב לזכור כי לחברה קופת מזומנים גדולה ובמהלך השנה חילקה 20 מיליון שקלים כדיבידנד (תשואה של כ- 11%).
וואן תוכנה
החברה פועלת בתחום טכנולוגית המידע. תחום זה מושפע ישירות מהמצב הכלכלי במשק היות וחברות רבות בוחרות לצמצם או לעכב החלטות בנושא השקעות בטכנולוגיות מידע, מנגד שיפור המצב הכלכלי וחזרה לפסי עבודה רגילים צפוי בשלב מסוים להגדיל את הביקוש ואת הצורך במוצרי החברה.
לחברה ארבעה מגזרי פעילות עיקריים:
* ייצוג יצרני תוכנה
* שירותי תוכנה בסביבת ERP
* פתרונות תוכנה ומחשוב כולל שירותי פיתוח תוכנה, ביצוע פרויקטים והשמת כ"א מקצועי
* שווק מערכות מחשבים, שילוב ויישום של פתרונות בסביבת המחשוב
נקודות חשובות מדוחות הרבעון השלישי:
* ההכנסות ברבעון ירדו ב 6.3% בעיקר בשל ירידה בהכנסות ממכירת מוצרי חומרה.
* שיפור ברווחיות התפעולית מרמה של 5.5% ברבעון המקביל לרמה של 6.5% ברבעון בשלשי של 2009, למרות ירידה ברווחיות הגולמית. החברה מציינת את מגזרי ייצוג יצרני תוכנה ומכירת מוצרי חומרה כסיבות העיקריות לשיפור ברווחיות.
* הרווח הנקי ברבעון הגיע ל 4.6 מיליון שקלים ובתשעת החודשים הראשונים רשמה החברה רווח נקי של 14.8 מיליון שקלים.
* לחברה חוב פיננסי של 31.3 מיליון שקלים
מבט לעתיד: שוק ה IT צפוי לעבור לפסי צמיחה מחודשים כתוצאה מחזרה הדרגתית לשגרת עבודה מלאה ולביצוע השקעות בתחום מצד לקוחות קיימים ופוטנציאלים, בנוסף אני סבור כי בשוק זה קיים מקום רב לקונסולידציה בתחום וחברת וואן אשר הינה חברה בעלת חוב נמוך יחסית ותוצאות טובות הינה יעד אטרקטיבי לרכישה מצד אחד ובעלת יכולות לבצע רכישות מצד שני.
על סמך התוצאות בתשעת החודשים והתחזיות שלנו להמשך נסחרת החברה במכפיל של 5.5 בקרוב.
כתב: אביחי ברכה, אנליסט בכיר ברמקו בית השקעות
קק"ל (לע"מ)איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?
הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית
קק"ל אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול.
ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.
מי זאת קק"ל?
מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.
היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.
- עיריית פתח תקווה תיאלץ לרכוש קרקעות עבור בעלי נכסים בעיר
- כך סיבכו רמ"י וקק"ל פרויקט תמ"א 38 בבניין מסוכן בבת ים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.
"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?
רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?
רומן זדורוב התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש.
תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור.
בשורה התחתונה, רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים.
כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות?
העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.
- רומן זדורוב יקבל מהמדינה פיצוי של 17 מיליון שקל
- רומן זדורוב למשטרה: החזירו לי את טבעת הנישואין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.
