בועה במדד היתר? להלן 2 הזדמנויות
בטור הקודם שפורסם, חיפשנו מניות במדד היתר אשר על אף העליות החדות במדד עדיין מהוות הזדמנויות השקעה אטרקטיביות. היום, אנחנו ממשיכים במלאכת איתור ההזדמנויות ומציגים שתי מניות נוספות אשר להערכתנו מתומחרות במחיר זול ומציגות שיפור בתוצאות.
קליל
החברה פועלת בתחום של פיתוח, עיצוב, גימור ושיווק של מערכות אלומיניום לבנייה ולתעשייה. החברה פועלת בעיקר במגזר הבנייה הפרטית והשיפוצים ואינה תלויה בלקוח בודד.
כחלק מאסטרטגיית הבידול של החברה, נעשות פעולות ייחודיות אשר מוסיפות ערך למוצרי החברה וכן משפרות את תהליכי ההתקשרות עם הלקוחות, כגון:
* הרחבת מתן ייעוץ אדריכלי, הכוונה, הפניה ליצרנים מורשים ואחריות כפולה
* הקמת מוקד שירות לקוחות טלפוני ללקוחות פרטיים
* מיתוג והכשרת יצרני חלונות ודלתות ל"מורשי קליל"
* שדרוג אתר האינטרנט של החברה
נקודות חשובות מדוחות הרבעון השלישי:
* קיטון של 4% במכירות ביחס לרבעון המקביל. הקיטון נובע מירידת מחירים כפועל ישיר של ירידת מחירי האלומיניום.
* שיפור משמעותי ברווחיות התפעולית שהגיעה ברבעון השלשי השנה ל- 17.4% לעומת 11.7% ברבעון המקביל אשתקד.
* החברה רשמה ברבעון האחרון רווח נקי של 11.6 מיליון שקלים ו- 21 מיליון שקלים בתשעת החודשים הראשונים של 2009.
* נכון לסוף הרבעון לחברה יתרת מזומנים של 65 מיליון שקלים.
מבט לעתיד: להערכתנו, בשוק בו פועלת החברה עדיין קיים מקום לגידול בביקושים ושיפור בתוצאות. הפעולות אותן מבצעת החברה בכדי להחדיר סטנדרטים גבוהים של איכות ושירות בונים עבורה חסמי כניסה גבוהים.
בהנחת רווח שנתי מייצג עבור קליל של 30 מיליון שקלים החברה נסחרת לפי מכפיל 7. חשוב לזכור כי לחברה קופת מזומנים גדולה ובמהלך השנה חילקה 20 מיליון שקלים כדיבידנד (תשואה של כ- 11%).
וואן תוכנה
החברה פועלת בתחום טכנולוגית המידע. תחום זה מושפע ישירות מהמצב הכלכלי במשק היות וחברות רבות בוחרות לצמצם או לעכב החלטות בנושא השקעות בטכנולוגיות מידע, מנגד שיפור המצב הכלכלי וחזרה לפסי עבודה רגילים צפוי בשלב מסוים להגדיל את הביקוש ואת הצורך במוצרי החברה.
לחברה ארבעה מגזרי פעילות עיקריים:
* ייצוג יצרני תוכנה
* שירותי תוכנה בסביבת ERP
* פתרונות תוכנה ומחשוב כולל שירותי פיתוח תוכנה, ביצוע פרויקטים והשמת כ"א מקצועי
* שווק מערכות מחשבים, שילוב ויישום של פתרונות בסביבת המחשוב
נקודות חשובות מדוחות הרבעון השלישי:
* ההכנסות ברבעון ירדו ב 6.3% בעיקר בשל ירידה בהכנסות ממכירת מוצרי חומרה.
* שיפור ברווחיות התפעולית מרמה של 5.5% ברבעון המקביל לרמה של 6.5% ברבעון בשלשי של 2009, למרות ירידה ברווחיות הגולמית. החברה מציינת את מגזרי ייצוג יצרני תוכנה ומכירת מוצרי חומרה כסיבות העיקריות לשיפור ברווחיות.
* הרווח הנקי ברבעון הגיע ל 4.6 מיליון שקלים ובתשעת החודשים הראשונים רשמה החברה רווח נקי של 14.8 מיליון שקלים.
* לחברה חוב פיננסי של 31.3 מיליון שקלים
מבט לעתיד: שוק ה IT צפוי לעבור לפסי צמיחה מחודשים כתוצאה מחזרה הדרגתית לשגרת עבודה מלאה ולביצוע השקעות בתחום מצד לקוחות קיימים ופוטנציאלים, בנוסף אני סבור כי בשוק זה קיים מקום רב לקונסולידציה בתחום וחברת וואן אשר הינה חברה בעלת חוב נמוך יחסית ותוצאות טובות הינה יעד אטרקטיבי לרכישה מצד אחד ובעלת יכולות לבצע רכישות מצד שני.
על סמך התוצאות בתשעת החודשים והתחזיות שלנו להמשך נסחרת החברה במכפיל של 5.5 בקרוב.
כתב: אביחי ברכה, אנליסט בכיר ברמקו בית השקעות
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
