דו"ח המאני טרי: עליה של 17% בהיקף ההשקעות של קרנות הון סיכון ברבעון השלישי
עליה נרשמה בהיקף הכספים שהשקיעו קרנות ההון סיכון ברבעון השלישי של 2009. מדו"ח ה- MoneyTree שנערך על ידי PwC ו- National Venture Capital Association, על בסיס נתונים שסופקו על ידי Thomson Financial, עולה כי קרנות הון הסיכון השקיעו 4.8 מיליארד דולר במסגרת 637 עסקאות ברבעון השלישי של 2009.
רמת ההשקעה הרבעונית עלתה ב- 17% במונחים כספיים, אך ירדה ב- 3% בכמות העסקאות בהשוואה לרבעון השני של 2009, אשר בו הושקעו 4.1 מיליארד דולר במסגרת 657 עסקאות. הגידול במונחים כספיים הונע על ידי מספר סיבובים גדולים במגזר הקלינטק, אחד מהם מהווה את הסיבוב התשיעי בגודלו מאז שנת 1995.
למגזר מדעי החיים היה רבעון איתן באופן יחסי למגזרים אחרים, תוך שהוא משאיר את מגזר התוכנה למגזר השלישי בדירוגו בין המגזרים, ירידה הראויה לציון בדירוג המגזרים. PwC מיוצגת בישראל ע"י קסלמן וקסלמן.
"הגידול בהשקעות המגובות הון סיכון ברבעון הנוכחי מעודדת מאוד", ציין Tracy Lefteroff, השותף המוביל את תחום ההון סיכון העולמי ב- PwC. "יחד עם הסימנים המעידים על התאוששות כלכלית, איטית ככל שתהיה, אנחנו צפויים לראות את קצב ההשקעות ממשיך להתחזק במהלך הרבעונים הקרובים, כל עוד שווקי ה- IPO מתחילים להיפתח ופעילות ה- M&A גדלה. כמו כן כפי שנחזה גם ברבעון הקודם, אנו צופים לראות רמת השקעות שנתית שתחצה את רמת 15 מיליארד הדולרים, בהינתן המשך ההתחזקות שאנו עדים לה ברבעון זה".
Mark Hessen נשיא התאחדות משקיעי הון הסיכון הבינלאומי אומר "כי הרבעון השלישי ממחיש כי קיימת תזוזה הדרגתית ומחושבת של התעשייה, לכיוון אסטרטגיית ארוכת טווח של השקעות הון סיכון. קרנות ההון סיכון מתמקדות יותר ויותר במגזרי תעשייה אשר דורשים מספר סיבובי השקעה וטווחי זמן ארוכים יותר. חברות בתחומים כגון קלינטק ומדעי החיים דורשות הון משמעותי ומומחיות למשך פרקי זמן של 10 -12 שנים, אשר גוררים יותר סיבובי גיוס, רמת השקעה ממוצעת גבוהה יותר וזמן ארוך יותר עד לביצוע EXIT מוצלח. אין בכך להצביע כי קרנות ההון סיכון נטשו השקעות קצרות טווח ב- IT, אלא כי תמהיל ההשקעות יהפוך מאוזן יותר".
מגזר הביוטכנולוגיה קיבל את רמת המימון הגבוהה ביותר מבין יתר מגזרים, עם 905 מיליון דולרים, במסגרת 104 עסקאות. רמת ההשקעות מהווה ירידה של 4% במונחים כספיים ו- 16% גידול בכמות העסקאות בהשוואה לרבעון השני של 2009, אשר בו הושקעו 947 מיליון דולר ב- 90 עסקאות. בתחום הציוד הרפואי נרשם קיטון של 6% במונחים כספיים וקיטון של 15% בנפח העסקאות, עם 617 מיליון דולר שהושקעו במסגרת 71 עסקאות במהלך הרבעון. מגזר זה מדורג כמגזר הרביעי ברבעון זה.
בעוד שבמגזר התוכנה היו הכי הרבה סיבובים הרבעון, 128 במספר, במונחים כספיים, צנח מגזר זה במונחים כספיים למקום השלישי עם 622 מיליוני דולרים שהושקעו הרבעון, המייצגים קיטון של 9% הן בהיקף הגיוס והן בנפח הסיבובים שבוצע הרבעון, בהשוואה לרבעון השני בו הושקעו 680 מיליון דולר ב- 141 סיבובים. הירידה במונחים כספיים ברבעון השלישי מביאה את מגזר התוכנה לרמת ההשקעות הנמוכה ביותר שנרשמה בו מאז הרבעון השלישי של 1996.
מגזר הקלינטק רשם גידול של 89% במונחים כספיים בהשוואה לרבעון השני עם 898 מיליוני דולר. מספר העסקאות שהושלמו ברבעון השלישי גדל ב- 16% ל- 57 עסקאות, בהשוואה ל- 49 עסקאות ברבעון השני. הגידול בהשקעות במגזר הקלינטק הונעה על ידי מספר סיבובים גדולים בהם 3 עסקאות מבין עשרת העסקאות הגדולות הרבעון.
חברות "מוכוונות אינטרנט" גייסו 843 מיליוני דולרים, במסגרת 148 עסקאות במהלך הרבעון השלישי, גידול של 42 אחוז במונחים כספיים וגידול של 15% בכמות העסקאות בהשוואה לרבעון השני של 2009, בו הושקעו 594 מיליון דולרים, במסגרת 129 עסקאות. חברות "מכוונות-אינטרנט" הינה קטגוריה נפרדת, המתייחסת לחברות שמודל פעילותן תלוי באופן מהותי באינטרנט, ללא קשר למגזר העיקרי אליו משתייכת החברה.
ב- 10 מתוך 17 המגזרים נצפתה ירידה במונחים דולרים בהיקף ההשקעות, בהם מגזר המוליכים למחצה (ירידה של 14% לשפל של 10 שנים), שירותי הבריאות (ירידה של 57%), מחשבים וציוד היקפי (ירידה של 40%), טלקומוניקציה (ירידה של 17%). מגזרים אשר בהם נרשם גידול כוללים את המדיה והבידור (גידול של 269%), תקשורת וציוד (גידול של 18%), ואלקטרוניקה / מכשור (גידול של 55%).
בפילוח לפי מידת ההתפתחות של החברות עולה כי חברות בשלב ה- Seed, וה-Early Stage המשיכו לרשום גידול בהיקף העסקאות במהלך הרבעון השלישי, עם 1.6 מיליארד דולר שהושקעו ב- 284 סיבובים. הנ"ל מהווה גידול של 11% בנפח העסקאות ו- קיטון של 4% במונחים כספיים בהשוואה לרבעון השני, בו 1.66 מיליארד דולר הושקעו ב- 255 עסקאות. חברות בשלב ה- Seed, וה-Early Stage אחראיות ל- 45% מסך נפח העסקאות ברבעון השלישי, בהשוואה לרבעון השני בו ההשקעות בחברות אלו היוו 39% מסך העסקאות. גובה עסקה ממוצעת של חברה בשלב Seed, עומד על 5.9 מיליון דולר, ירידה משמעותית מממוצע של 9.6 מיליון דולר ברבעון השני. יחד עם זאת, יש לציין כי ממוצע ההשקעה בחברות Seed ברבעון השני, הוטה בעקבות עסקה בודדת גדולה. ממוצע ההשקעה בחברות בשלב ה- Early Stage, היה 5.5 מיליון דולר, קיטון קל מממוצע של 5.6 מיליון דולר ברבעון הקודם.
חברות בשלב ה- Expansion Stage, רשמו גידול של 27% ברבעון השלישי, עם 1.6 מיליארד דולר, במסגרת 185 עסקאות. בסה"כ חברות בשלב ה- Expansion Stage, אחראיות ל- 29% מסך העסקאות שבוצעו ברבעון השלישי. באופן גס מדובר באותו שיעור שהיה ברבעון השני. ממוצע ההשקעה לחברות בשלב Expansion Stage, עומד על 8.7 מיליון דולר, גידול מ- 6.6 מיליון דולר ברבעון השני של 2009.
ההשקעות בחברות בשלב ה- Later Stags גדלו ב- 35% במונחים כספיים, וירדו ב- 20% בהיקף העסקאות, עם 1.6 מיליארד דולר, שהושקעו במסגרת 168 סיבובים. השקעות בחברות אלו אחראיות על 26% מסך נפח העסקאות ברבעון השלישי, בהשוואה ל- 32% ברבעון הקודם, בו 1.2 מיליארד דולר, הושקעו ב- 210 עסקאות. עסקה ממוצעת של חברות בשלב ה- Later Stage ברבעון השלישי עומדת על 9.6 מיליון דולר, עלייה משמעותית לעומת 5.7 מיליון ברבעון הקודם.
רמת ההשקעות במונחים כספיים בחברות אשר גייסו הון סיכון בפעם הראשונה ירדה ב- 20%, לעומת כמות העסקאות שנותרה די דומה לרבעון הקודם, עם 633 מיליון דולר שהושקעו ב- 155 עסקאות ברבעון זה. הנ"ל מייצג את רמת ההשקעה הנמוכה ביותר במונחים כספיים, בחברות שגייסו הון סיכון בפעם הראשונה, בכל ההיסטוריה סקר זה. חברות שגייסו הון בפעם הראשונה אחראיות ל- 13% מסך כל ההשקעות הכספיות ו- 24% מכמות העסקאות ברבעון השלישי, זאת לעומת 19% ו- 24% בהתאמה ברבעון השני.

החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים
כמה תרמו הסכמי אברהם לכלכלת ישראל, מה החשיבות הגדולה שלהם ומה יקרה אם וכאשר סעודיה, סוריה ולבנון יצטרפו להסכמים
סעודיה, סוריה, לבנון - אלו המדינות שעשויות לעשות שלום עם ישראל, או לפחות לחתום על הסכם נורמליזציה. סעודיה מאוד חשובה, בשל גודלה, חשיבותה, עושרה. סוריה ולבנון קריטיות לנו כי הן שכונות צמודות. העסקה החשובה להחזרת החטופים והפסקת האש עם החמאס היא בעצם הכרזה על סיום המלחמה האזורית. החות'ים שאמרו שהם במשחק כדי לתמוך באחים מהחמאס, לא צפויים להמשיך בלחימה. המייצרים יפתו מחדש, ויש לזה הקלה כלכלית משמעותית - עלויות ההובלה לישראל יפחתו.
איראן היא סימן שאלה גדול, אבל אחרי המכה שספגה ביוני, נראה שלמרות הקושי, הסדר בפיקוח על הגרעין יתקדם בעצלתיים ונגיע לסוג של הסדרה.
המזרח התיכון החדש הוא מזרח תיכון של ישראל חזקה, מרתיעה, עוצמתית. אף אחד לא רוצה להתעסק עם ה"משוגעים" ונראה שכך צריך להתנהג כאן, למרות שזה עלה לנו בתדמית שלילית במדינות אירופה. נראה שבהדרגה התדמית תשתפר, אבל זה נזק שעלול להיות גדול ושייקח זמן לתקן אותו. ישראל נתפסת במקומות רבים כבריונית, אפילו כרצחנית. בסוף עסקים נעשים בין אנשים - אנשים עם אנשים והדימוי הזה פוגע בעסקים.
עם זאת, צריך להסתכל על התמונה הרחבה. מול המפגינים והממשלות שתקפו את ישראל יש גם בתוך אירופה תמיכה של ציבור גדול שמפנים שישראל בעצם נלחמת את המלחמה של אירופה. האיסלם הקיצוני מתפשט באירופה עם עשרות מיליוני מהגרים וזה משנה את צביונה של היבשת. הימין באירופה מתעורר וגדל והוא עולה בסקרים ומתחזק בבחירות. זה קרה לאחרונה גם בצ'כיה - המיליארדר שחוזר לשלטון - ומה צפוי בבחירות באירופה בשנים הבאות?. זה יקרה במדינות נוספות.
מול הנזקים הכלכליים שנובעים מהתדמית השלילית, יש גם תועלת כלכלית גדולה מסיום המלחמה. ראשית ובאופן ישיר - הוצאות הביטחון ירדו דרמטית. שנית ובאופן עקיף, שיפור במצב הרוח ובסנטימנט מגביר צריכה, משפר צמיחה. שלישית - לנגיד כבר לא יהיה מנוס מלהוריד את הריבית. זהו, נגמרו התירוצים. זה כמובן טוב לצרכנים וללווים.
- האיחוד שחתם הסכם שלום עם ישראל לא יוותר עליו כל כך מהר
- סמוטריץ' חשף את מפת הריבונות - באמירויות הזהירו מקריסת 'הסכמי אברהם'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ורביעית וזה המוקד הפעם - הסכמי אברהם עשויים להתרחב. יש מדינות לא מעטות שעשויות להצטרף למעגל, נראה שהראשונות הן סוריה, לבנון וסעודיה. אם אכן זה יקרה, אז ההשפעה על הכלכלה צפויה להיות מאוד משמעותית. שלום עם השכנות, יתורגם בהדרגה לעסקים וגם בסופו של דבר (אם כי לא בשנים הראשונות) לירידה בהוצאות הביטחון. הסכם נורמליזציה עם סעודיה עשוי לפתוח פעילות של סחר משמעותי והשקעות.

החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים
כמה תרמו הסכמי אברהם לכלכלת ישראל, מה החשיבות הגדולה שלהם ומה יקרה אם וכאשר סעודיה, סוריה ולבנון יצטרפו להסכמים
סעודיה, סוריה, לבנון - אלו המדינות שעשויות לעשות שלום עם ישראל, או לפחות לחתום על הסכם נורמליזציה. סעודיה מאוד חשובה, בשל גודלה, חשיבותה, עושרה. סוריה ולבנון קריטיות לנו כי הן שכונות צמודות. העסקה החשובה להחזרת החטופים והפסקת האש עם החמאס היא בעצם הכרזה על סיום המלחמה האזורית. החות'ים שאמרו שהם במשחק כדי לתמוך באחים מהחמאס, לא צפויים להמשיך בלחימה. המייצרים יפתו מחדש, ויש לזה הקלה כלכלית משמעותית - עלויות ההובלה לישראל יפחתו.
איראן היא סימן שאלה גדול, אבל אחרי המכה שספגה ביוני, נראה שלמרות הקושי, הסדר בפיקוח על הגרעין יתקדם בעצלתיים ונגיע לסוג של הסדרה.
המזרח התיכון החדש הוא מזרח תיכון של ישראל חזקה, מרתיעה, עוצמתית. אף אחד לא רוצה להתעסק עם ה"משוגעים" ונראה שכך צריך להתנהג כאן, למרות שזה עלה לנו בתדמית שלילית במדינות אירופה. נראה שבהדרגה התדמית תשתפר, אבל זה נזק שעלול להיות גדול ושייקח זמן לתקן אותו. ישראל נתפסת במקומות רבים כבריונית, אפילו כרצחנית. בסוף עסקים נעשים בין אנשים - אנשים עם אנשים והדימוי הזה פוגע בעסקים.
עם זאת, צריך להסתכל על התמונה הרחבה. מול המפגינים והממשלות שתקפו את ישראל יש גם בתוך אירופה תמיכה של ציבור גדול שמפנים שישראל בעצם נלחמת את המלחמה של אירופה. האיסלם הקיצוני מתפשט באירופה עם עשרות מיליוני מהגרים וזה משנה את צביונה של היבשת. הימין באירופה מתעורר וגדל והוא עולה בסקרים ומתחזק בבחירות. זה קרה לאחרונה גם בצ'כיה - המיליארדר שחוזר לשלטון - ומה צפוי בבחירות באירופה בשנים הבאות?. זה יקרה במדינות נוספות.
מול הנזקים הכלכליים שנובעים מהתדמית השלילית, יש גם תועלת כלכלית גדולה מסיום המלחמה. ראשית ובאופן ישיר - הוצאות הביטחון ירדו דרמטית. שנית ובאופן עקיף, שיפור במצב הרוח ובסנטימנט מגביר צריכה, משפר צמיחה. שלישית - לנגיד כבר לא יהיה מנוס מלהוריד את הריבית. זהו, נגמרו התירוצים. זה כמובן טוב לצרכנים וללווים.
- האיחוד שחתם הסכם שלום עם ישראל לא יוותר עליו כל כך מהר
- סמוטריץ' חשף את מפת הריבונות - באמירויות הזהירו מקריסת 'הסכמי אברהם'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ורביעית וזה המוקד הפעם - הסכמי אברהם עשויים להתרחב. יש מדינות לא מעטות שעשויות להצטרף למעגל, נראה שהראשונות הן סוריה, לבנון וסעודיה. אם אכן זה יקרה, אז ההשפעה על הכלכלה צפויה להיות מאוד משמעותית. שלום עם השכנות, יתורגם בהדרגה לעסקים וגם בסופו של דבר (אם כי לא בשנים הראשונות) לירידה בהוצאות הביטחון. הסכם נורמליזציה עם סעודיה עשוי לפתוח פעילות של סחר משמעותי והשקעות.