מנכ"ל מובייל מקס: "חזון התקשורת המאוחדת מתחיל להתממש, זה קצה הקרחון"

אחרי זינוק של 200% במנייה, בשיחה עם Bizportal אומר רענן כהן: "הסכום עליו הוכרז בעיסקה האחרונה הוא תשלום ראשוני, אחר כך יהיו הכנסות שוטפות מהמפעיל"
קובי ישעיהו |

חברת מובייל מקס שיגרה ביום רביעי, ה-22 ביולי, הודעה משמעותית לבורסה. החברה הודיעה כי קיבלה הזמנה ראשונית בסכום של כ-1.6 מיליון שקל (כ-400 אלף דולר) לרכישת מוצרי תוכנה מטעם חברת Defi Mobile .

על פי תנאי ההזמנה חלק מהתמורה תשולם עם ביצוע ההזמנה, והיתרה תשולם במספר תשלומים נוספים. ההכנסה ממכירה זו צפויה להירשם בספרי החברה במהלך השנה הקרובה.

בעקבות ההודעה זינקה מניית החברה ממחיר של 14 אגורות ל-44 אגורות בארבעת ימי המסחר הבאים, מהלך של יותר מ-200%. ביום המסחר האחרון של השבוע שעבר, (ד') התממשה המניה ותיקנה למטה בירידה של כ-10%.

בשיחה עם Bizportal מדבר מנכ"ל החברה, רענן כהן, על החברה, העיסקאות האחרונות, והחזון לעתיד. "אנחנו 17 עובדים בחברה, רובם מהנדסים, ויושבים בהרצליה פיתוח. אני מאז ומעולם הייתי בתקשורת אבל בהכשרתי למדתי מינהל עסקים".

"לעיסקה הזו יש הרבה משמעויות כי היא הגיעה משותף שלנו, חברת ברודסופט, לאחר שנה של שיתוף פעולה. לחברה כזו יש כ-400 לקוחות ואחד מהם זו חברה דפי מובייל שאיתה חתמנו. והיא לא גדולה במיוחד. אנחנו משלימים את הפתרון שלהם, הם נותנים את השרת ואנחנו את האפלקציות.

- למה שחברה כמו בזק תשתמש באפליקציה הזו, מה זה נותן לה ?

"זה מוזיל לצרכן הסופי את השימוש וגם מפשט את השימוש. חברות כמו בזק נלחמות מול המפעילות הסלולאריות על הלקוחות. היום הרי ניתן לחייג לניו-יורק דרך כולם והרבה מאוד משתמשים דווקא בסלולרי בגלל נוחות שימוש בעיקר".

"הם היו רוצים לקחת כמה שיותר דקות, שהשיחות יעברו דרכם. אנחנו הטכנולוגיה שמנתבת את השיחות דרך המפעילים האלה, אפילו והלקוח מתקשר מהסלולרי. מבחינתם זה אסטרטגי כי הם מקבלים פתאום את הלקוחות של המובייל".

"נקודה נוספת של הרצון של תאגידים לעקוב אחרי שיחות העובדים. למשל סיטיבנק היה רוצה שכל שיחות העובדים ינותבו דרך המרכזיה שלהם, כך שםה יוכלו לעקוב וגם אולי להוזיל את השיחות".

- אז אתם פועלים בכיוון הזה ?

"בוודאי. לא נמכור אמנם ישירות למוסדות כמו סיטי, אנחנו נמכור לספקים כמו סיסקו, אוויה ואחרים שמוכרים פתרון עסקי לחברות כמו סיטי. החזון הזה של תקשורת מאוחדת שמדברים עליה כבר כמה שנים מתחיל לקרות, כיום זה רק קצה הקרחון. העולם הולך לשם ורואים את זה במכרזים שמתפרסמים היום".

- אז יש לכם בטח הרבה תחרות ?

"תראה, מישהו שעושה בדיוק כמונו קצת קשה למצוא. עיקר התחרות זה מול פיתוח פנימי של החברות הגדולו. לשמחתינו הם לא מעדיפים לפתח את זה פנימי, שזו אופרציה מאוד גדולה. אנחנו היום נחשבים למובילים בעולם בתחום הזה. התהליכים מול המפעילים הגדולים הם ארוכים".

- איך המשבר השפיע ?

"המשבר השפיע גם על המעילים הגדולים. אבל מצד שני, פתרון כמו שלנו שמביא לחסכון ולייעול פתאום הופך ליותר אטרקטיבי וכדאי. אם אני מראה לסיטי שאני יכול להחזיר להם את ההשקעה בתוך חצי שנה לערך אז זה מאוד כדאי להם".

- כמה זה יכול לחסוך לצרכן הסופי ?

"עשרות אחוזים. אבל, אנחנו ספקי הטכנולוגיה, את המחיר הסופי תקבע החברה, כמו בזק או defi. מישהו עשה אנלוגיה לטלוויזיה עם המון ערוצים, שאנחנו כמו מישהו שבא ושם ללקוח שלט רחוק ביד וכעת הוא לא צריך כל הזמן לקום מהכורסא כדי להחליף ערוץ. הוא יכול לצרוך יותר כי זה יותר נגיש ונוח כעת".

"אנחנו יודעים לנתב את השיחה, והם קובעים את התעריפים".

- אתם עדיין מפתחים את התוכנה ?

"צריך להבין שבעולם הסלולר הפיתוח לא נפסק. כל הזמן יוצאות רשתות חדשות ומערכות הפעלה חדשות. אנחנו תומכים היום בלמעלה מ-500 טלפונים, זו המומחיות שלנו וזה גם חסם כניסה לא נמוך למתחרים פוטנציאליים אחרים".

- איך עובד המודל שלכם ?

"העיסקה האחרונה, למשל, זה תשלום ראשוני. הקמה של המערכת תיקח כמה חודשים. אחרי זה אנחנו מקבלים הכנסות שוטפות מהמפעיל, בלי מאמץ מיוחד. את התשלום הראשוני אנחנו מקבלים בלי קשר למספר הרשיונות".

"יש לנו כבר למעלה מ-10 לקוחות. גם לעולם ה-SMS לקח כמה שנים לעבור את המאסה הקריטית אבל כשזה קרה היה פיצוץ, כיום כולם משתמשים במסרונים. כל מפעיל כזה שמתווסף הוא נכנס לבנק, למאגר".

- כמה כסף גייסתם עד היום, בעצם סיימתם את עיקר הפיתוח ?

"גייסנו בהתחלה 6 מיליון דולר ובבורסה עוד 6 מיליון דולר. כן, את עיקר הפיתוח כבר עשינו. יש לנו כסף לשנתיים קדימה, כבר מתחילים לראות הכנסות ואנחנו די הדוקים בהוצאות. עד היום הוצאנו כ-10 מיליון דולר. להרים כזו תשתית לקח לנו כ-5 שנים ועכשיו מתחילים לראות תוצאות".

מובייל מקס, שהוקמה בשנת 2004, מתמקדת בפיתוח, ייצור ושיווק של תוכנה המאפשרות שיחות בינלאומיות מוזלות באמצעות טלפונים סלולאריים. הטכנולוגיה של מובייל מקס מזהה חיוג של שיחה "יקרה" ומסיטה אוטומטית את השיחה המתבצעת ממכשיר הסלולר לספק שירותי השיחות הבינלאומי או ספק המרכזיות החכמות הזול יותר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה

רן קידר |

פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.  

זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה. 

שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.

החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.

על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.

מירי רגב
צילום: יחצ

יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"

שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו,  "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"

עוזי גרסטמן |

יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.


בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.


בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".

בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".