ההכנסות ממסים הגיעו לשיא באפריל - אך הגירעון מעמיק

באפריל 2025 הגיעו הכנסות המדינה ממסים לשיא שנתי – 41.7 מיליארד שקל, כך עולה מנתונים שפרסמו היום הכלכלן הראשי במשרד האוצר ורשות המסים. זה הסכום הגבוה ביותר שנרשם השנה, למעט ינואר, אז נהנתה המדינה מהכנסות עונתיות גבוהות במיוחד. למרות האור בקצה המנהרה, מבט מעמיק בנתונים מראה שהתמונה מורכבת בהרבה: לצד העלייה בהכנסות, הוצאות משרדי הממשלה דווקא עלו, במקום להצטמצם, כפי שהיה צפוי בשלב הזה של השנה - והגירעון הממשלתי ממשיך לטפס.

ניתוח נתוני ההכנסות לפי קטגוריות מגלה מגמות חיוביות יחסיות. המסים הישירים, שכוללים מס הכנסה ומס חברות, הסתכמו באפריל ב-24.6 מיליארד שקל - עלייה מתונה של 2% לעומת אפריל אשתקד, אך עלייה חדה יותר של כמעט 8% לעומת מרץ האחרון. בגזרת המסים העקיפים, הכוללים מע"מ, מס קנייה ובלו דלק, נרשמה גבייה של 16 מיליארד שקלים - עלייה ריאלית של 6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. המע"מ ממשיך להיות מקור מרכזי להכנסות המדינה, כשהוא מניב 11.1 מיליארד שקל באפריל, עם עלייה של 10% במונחים ריאליים, כשחלק מהעלייה מיוחס להקדמת רכישות שבוצעו בסוף 2024 לקראת העלאת שיעור המע"מ. גם ההכנסות ממס קנייה על יבוא הגיעו ל-2.1 מיליארד שקל - עלייה ריאלית של 9%, בעיקר בעקבות יבוא מוגבר של כלי רכב בדצמבר 2024, מה שהמשיך להשפיע על ההכנסות בתחילת השנה הנוכחית. בבלו דלק נרשמה עלייה מתונה של 3%, כשאחת הסיבות לכך היא הפחתה במספר ימי העבודה באפריל, בעקבות חג הפסח.

גם תחום המיסוי על שוק ההון ומיסוי מקרקעין מציג התאוששות מסוימת. ההכנסות ממיסוי שוק ההון באפריל הגיעו ל-0.8 מיליארד שקל - עלייה ריאלית של 33% לעומת מרץ, מה שמעיד על שיפור חלקי בפעילות הפיננסית. בגביית מס מקרקעין נרשם שיפור של 41%, עם הכנסות של 1.5 מיליארד שקל, אבל הבסיס של אפריל אשתקד היה נמוך במיוחד, כך שחלק מהעלייה מוסבר ברמות נמוכות מאוד של הגבייה בתקופה ההיא.

למרות העלייה המרשימה בהכנסות ממסים, הדו"ח חושף צד מטריד נוסף: הוצאות משרדי הממשלה ממשיכות לטפס, ולא רק בתחום הביטחוני, שבו הלחץ אכן עצום בשל מלחמת חרבות ברזל. למעשה, על פי נתוני האוצר, נרשמה עלייה ברוב המשרדים האזרחיים, כולל משרדי הרווחה, החינוך והבריאות, ואף בהוצאות על מענקים ותמיכות לעסקים שנפגעו מהמלחמה והמשבר הכלכלי המתמשך. זאת בניגוד לתחזיות הראשוניות, שציפו לקיטון טבעי ברמות ההוצאה בעקבות הוצאות השיא של סוף 2023 ותחילת 2024. המציאות, לפחות נכון לאפריל, מצביעה על המשך מגמת ההתרחבות התקציבית, שמעמיסה על תקציב המדינה ופוגעת בשולי הרווחיות שנוצרים מהשיפור היחסי בגביית המסים.

• ההכנסות ממסים מזנקות - והגירעון ממשיך להצטמצם
• משבר נדל"ן? ההכנסות ממיסוי מקרקעין עלו ב-12%; כמה גבו בשוק ההון?

מלחמת חרבות ברזל ממשיכה להוות גורם כבד משקל בלחץ על התקציב. ההוצאות הביטחוניות הישירות ב-2024 הסתכמו ב-84 מיליארד שקל, אבל הן לא ההוצאה החריגה היחידה בשנה שעברה. ההוצאות האזרחיות והחברתיות נמשכות בקצב גבוה - מה שגורם לכך שהגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים כבר חצה את רף ה-105 מיליארד שקל. מדובר בגירעון עמוק שנגרם לא רק בשל ההוצאות הביטחוניות הישירות, אלא גם בשל התמיכה בפליטים, במפונים, בעסקים שנפגעו, ובכלל זאת מענקים ותשלומים חריגים שמועברים למגזרים אזרחיים שונים שנפגעו ישירות או בעקיפין מהמלחמה.

לסיכום, נתוני אפריל 2025 מצביעים על שיפור חיובי בהכנסות המדינה ממסים, עם מגמות מעודדות ברוב תחומי הגבייה המרכזיים. עם זאת, ההתאוששות הכלכלית רחוקה מלהיות שלמה. ההוצאות הממשלתיות נותרות ברמה גבוהה מדי, בייחוד במשרדים האזרחיים שבהם ניתן היה לצפות להתמתנות, והגירעון התקציבי ממשיך להתרחב בקצב מדאיג. המסקנה המתבקשת היא שהמדינה לא תוכל להסתפק בהסתמכות על שיפור טבעי בהכנסות, ותיאלץ לנקוט צעדים פיסקליים משמעותיים יותר - בין אם באמצעות קיצוצים ממוקדים בהוצאות, ובין אם על ידי צעדים לחיזוק הצמיחה הכלכלית והרחבת בסיס המיסוי, לפני שהלחץ על הדירוג הפיננסי של ישראל יחריף.