טראמפ האיחוד האירופיטראמפ לוחץ, האיחוד מתקפל: איום המכסים דוחף את אירופה לעסקה
מנהיגי האיחוד מתכוננים להתפשר על תנאים שבעבר נחשבו בלתי מתקבלים, בעוד תעשיית הרכב האירופית חוששת מפגיעה ברווחיות ויפן כבר חתמה על הסכם דומה
חודש אוגוסט בפתח, והשעון מתקתק לקראת הכרעה באשר לעתיד יחסי הסחר בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. בעוד דונלד טראמפ מנופף באיום להטיל מכסים בגובה 30% על ייבוא מהאיחוד האירופי, מנהיגי האיחוד מגלים לפתע נכונות להתפשר על תנאים שבעבר נחשבו לבלתי מתקבלים על הדעת.
על פניו, הנוסחה נראית פשוטה: מכס אחיד של 15% על רוב המוצרים האירופיים שנמכרים לארצות הברית. זה אולי לא נשמע דרמטי, אבל בפועל המשמעות כבדה הרבה יותר. כשמוסיפים את זה למכס הקיים של 4.8%, מתברר שחברות אירופיות ייאלצו לספוג תוספת של כמעט 10 נקודות אחוז על כל משלוח מערבה.
יפן כבר חתמה השבוע על הסכם דומה – מה שמבהיר שהלחץ האמריקני עושה את שלו. המסר ברור: מי שיתנגד ייענש, ומי שישתף פעולה יקבל הקלות. ההסכם עם יפן קבע מכס של 15% בלבד, נמוך בהרבה מה-25% שטראמפ איים להטיל – וזה יוצר תקדים מדאיג מבחינת התעשייה האירופית.
כוח כלכלי ככלי לחץ
המשא ומתן הזה מדגים היטב כיצד כוח כלכלי הופך לכלי לחץ פוליטי. ארצות הברית מנצלת את מעמדה כשוק הצריכה הגדול בעולם כדי לכפות תנאים שבעבר נדחו על הסף. האיחוד האירופי, שבעבר פעל מעמדה של שותפות שווה, מוצא את עצמו פתאום בעמדת מגננה.
- טראמפ מודיע על הפסקת השיחות עם קנדה: "מכסים הם אינטרס ביטחוני וכלכלי"
- לאחר מאסר של ארבעה חודשים - טראמפ חנן את מייסד בייננס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תעשיית הרכב האירופית נמצאת בלב הסערה. יצרניות כמו BMW, מרצדס ופולקסווגן – שתלויות מאוד בשוק האמריקני – עוקבות בדאגה אחרי ההתפתחויות. אמנם מכס של 15% נמוך מה-25% הקיים, אבל עדיין גבוה מספיק כדי לפגוע בשורת הרווח.
מכס של 50% בפלדה ואלומיניום
הפלדה והאלומיניום זוכים ליחס מיוחד בתוכנית האמריקנית. מי שיעבור את המכסות שייקבעו יעמוד בפני מכס של 50% - עונש שמיועד להרתיע ולא רק לגבות הכנסות. זו דרך לשמור על תעשיות האלה בתחרותיות אמריקנית, גם אם זה פוגע בצרכנים.
גם תחומי הפרמצבטיקה והשבבים עלו לדיון – והם מקבלים תשומת לב מיוחדת. האירופים דורשים הגנה מפני מכסים עתידיים בתחומים האלה, מתוך הבנה שמדובר בענפים אסטרטגיים לכלכלה המודרנית. הדיונים סביב "תקרת מכסים" משקפים הבנה הדדית כי עימות על התחומים הללו יזיק לשני הצדדים.
- ממשל טראמפ דוחף לקצר את זמני חיבור מרכזי המידע לרשת החשמל
- טסלה אחרי הדוחות: האנליסטים חלוקים והמניה נחלשת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
בבריסל כבר מכינים את התגובה. חבילת נגד של 100 מיליארד יורו תכוון למוצרים אמריקניים רגישים פוליטית, ממטוסי בואינג ועד לוויסקי מקנטאקי. המסר: אם טראמפ ירצה מלחמה כלכלית, הוא יקבל אותה גם במקומות שחשובים לו פוליטית.
- 1.צריך להוסיף לעלות המכסים את ירידת ה$ וקיבלנו נזק מצטבר של כ25% (ל"ת)יוצי 24/07/2025 08:47הגב לתגובה זו
B2 (X)10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות
הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.
הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה
המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר.
1 # ארצות הברית
תקציב ביטחון: 997 מיליארד
דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)
- ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
- לוקהיד מרטין עקפה את הציפיות ועדכנה תחזיות - המניה עולה ב-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים.
קתרין קונולי (X)אירלנד בפני מהפך: המועמדת השמאלנית צועדת לניצחון מוחץ בבחירות לנשיאות
קתרין קונולי מובילה בפער גדול על יריבתה; הבחירות משקפות שינוי עמוק באירלנד על רקע משבר דיור חריף ומתיחות סביב ההגירה
קתרין קונולי אירלנד עומדת בפני בחירות נשיאותיות מכריעות בסוף השבוע הקרוב, כאשר קתרין קונולי, פוליטיקאית עצמאית ותיקה המזוהה עם השמאל, מובילה בסקרים בפער של כ-19% על פני הת'ר האמפריז, שרה לשעבר ממפלגת פיין גייל המרכזית-ימנית. הסקרים האחרונים, שפורסמו מצביעים על תמיכה של כ-44% לקונולי לעומת 25% להאמפריז, כאשר כ-30% מהמצביעים עדיין מהססים. זה נראה סופי.
אף שתפקיד הנשיא באירלנד הוא בעיקרו סמלי וייצוגי, ללא סמכויות חקיקתיות או מנהלתיות ישירות, ניצחון סוחף לקונולי מבטא את השינוי בתודעה הפוליטית האירית, על רקע משבר הדיור המתמשך, מתיחויות סביב הגירה ואי-שוויון שגדל.
הבחירות, שיתקיימו היום ותוצאותיהן יתפרסמו בשבת, מגיעות ברגע קריטי בהיסטוריה האירית. המדינה, שנהנית מצמיחה כלכלית מהירה בשנים האחרונות בזכות ענפי ההייטק והפרמצבטיקה, מתמודדת עם אתגרים פנימיים חריפים: מחירי דיור שזינקו ב-10% בשנה האחרונה, מחסור של כ-250 אלף יחידות דיור ומתיחות חברתית סביב זרם מבקשי מקלט שמובילה למהומות אלימות.
מקורות שמרניים באירלנד טוענים כי הבחירות הללו חושפות "פרצה אלקטורלית", מצב שבו הציבור, מתוסכל ממדיניות הממשלה, עלול להעניק כוח סמלי לדמות שמאלנית רדיקלית כמו קונולי, שתחזק את הלחץ על מדיניות ההגירה והכלכלה. מבקרים מהימין מגדירים זאת כ"בחירה בין סדר לאנרכיה, בין ממשלה יציבה לבין קולות שמאלניים שמסכנים את הכלכלה האירית."
קונולי: מהתנגדות למלחמות ועד תמיכה בזכויות חברתיות
קתרין קונולי, בת 68 מגאלווי, היא דמות ותיקה בפוליטיקה האירית אך לא שגרתית. כעורכת דין ופסיכולוגית בהכשרתה, היא החלה את דרכה במפלגת הלייבור בשנות ה-80, אך עזבה אותה ב-1996 בעקבות חילוקי דעות אידיאולוגיים והפכה לפעילה עצמאית. נבחרה לפרלמנט (Dáil) ב-2016 כעצמאית, שימשה כסגנית יו"ר הפרלמנט בין 2020 ל-2024, והייתה חברה בוועדת התקציב הציבורית, שם ביקרה בחריפות את כשלי הממשלה בניהול הכספים הציבוריים.
