מונופול בשוק המצות? משרד הכלכלה בוחן פיקוח מחירים
המפקח על המחירים במשרד הכלכלה והתעשייה, שלח אמש הודעה לחברות "מצות ראשון" ו"מצות יהודה" על כוונתו לבחון הכנסת המצות לפיקוח מחירים; "לא יתכן שמצות, שהן מוצר בסיסי בחג הפסח, ימכרו
במחירים אשר יכבידו על הוצאות החג של משפחות רבות"
ד"ר יונתן בצלאל, ראש אגף בכיר תקציבים והמפקח על המחירים במשרד הכלכלה והתעשייה, שלח אמש הודעה לחברות "מצות ראשון" ו"מצות יהודה" על כוונתו לבחון הכנסת המצות לפיקוח מחירים ודרישה לקבלת נתונים לשם כך.
בפנייתו מציין בצלאל כי במסגרת המאבק ביוקר המחיה והוזלת סל המוצרים, הנרכש על ידי אזרחי ישראל, נבחן בימים אלו שוק המצות וכי החברות מצות ראשון ומצות יהודה מחזיקות בנתח שוק של כ-38% ו-42% בהתאמה. בהתאם לסמכות המפקח התבקשו החברות להעביר אליו נתונים רלוונטיים, בהם תיאור תהליכי הייצור, נתח השוק לכל מוצר, כמותו וחלקו מסך ההכנסות, דוחות כספיים לשנים 2022-2024, עלויות תפעול, חומרי גלם, שכירויות, שכר עובדים ועוד.
ממשרד הכלכלה והתעשייה נמסר כי על פי נתוני סטורנקסט, כאשר בוחנים את שוק המצות, מדובר בשוק עם ריכוזיות גבוהה בו שני הספקים שנזכרו מחזיקים בכ-80% מהשוק יחדיו ועוד מספר חברות בודדות וקטנות. כמו כן מציינים במשרד כי בעוד שמחיר הקמח הכשר לפסח מפוקח, ועלותו לייצור מארז מצות (2.5 קילו) נאמדת בעלות של כ-7.4 שקל, מחירו הסופי של מארז המצות לצרכן עמד בממוצע אשתקד על בין 30-33 שקלים ופער זה צריך להיבדק באופן חשבונאי וכלכלי.
שר הכלכלה והתעשייה, ח״כ ניר ברקת: "לא יתכן שמצות, שהן מוצר בסיסי בחג הפסח, ימכרו במחירים אשר יכבידו על הוצאות החג של משפחות
רבות. המפקח על המחירים ייבחן לעומק את פערי המחירים בין עלויות מרכיבי הייצור למחיר המצות, ואם תמצא רווחיות מוגזמת – נפעל בנחרצות, כולל פתיחה בהליך להכנסת מחיר המצות לפיקוח. אני מצפה מיצרני המזון, היבואנים והקמעונאים, לגלות אחריות ולתמחר בהגינות את סל הקניות
לקראת החגים הקרובים. במקביל, אני קורא לצרכנים להשוות מחירים ולבחור רק מה שמתאים לכם – כי תחרות אמיתית מתחילה גם בכיס שלכם."
- 6.המונופול של ביבי 20/03/2025 14:45הגב לתגובה זושוחד של מיליארדים וגובים לחבורת מריונטות וחרדים משתמטים ופרזיטים שמתנהלים כמו הפוליטבירו של פוטין . משרתים את המלך העבריין והבוגד ולא את הממלכה השוקעת לתוך ההרס והחורבן .
- 5.עוד כתבה שמוכיחה הלמס שקרן (ל"ת)אנונימי 20/03/2025 01:17הגב לתגובה זו
- 4.מריה 19/03/2025 16:25הגב לתגובה זויקר ומזיק לבריאות
- 3.ושהחברות יפשטו רגל זה בטח שבועיים בשנה (ל"ת)ליטאי 19/03/2025 15:22הגב לתגובה זו
- 2.דני 19/03/2025 15:11הגב לתגובה זואנחנו עדיין מחפשים על המדפים את הגבינה הצהובה שהבטחת שתביא בלי מכס ב3.9 שח למאה גרם. הכרזות וראיונות הבאת בטונות וגם שלטים יש בחנויות. רק דבר אחד חסר גבינה במחיר שהבטחת. תתמקד בזה לפני שאתה חונק אותנו מצחוק עם המצות.
- כלכלן 20/03/2025 14:55הגב לתגובה זוככה הוא נלחם ביוקר המחיה שעולה ועולה הקרטלים והמונופולים מתים מצחוק . עושים לו אצבע משולשת החל מהבנקים וחברות הביטוח עד ליבואני משחות הגילוח והכול
- 1.עמיגור 19/03/2025 14:56הגב לתגובה זובאמא שלכם !!! זו הבעיה מחיר מצות מחירי הדיור החריבו את משקי הבית ואתם מסתכלים על מחיר מצות
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
תרופות (גרוק)תעשיית הקשב: מיליוני ילדים על כדורים והמצב רק מידרדר
כשהמערכת חולה, הילדים מקבלים מרשם: ישראל מדורגת במקום גבוה בצריכת ריטלין לנפש - ויש לכך מחיר כבד; כך הופכים ילדינו ללקוחות של שרשרת תרופות מסוכנת
ע' הייתה רק בת שש ילדה סקרנית ומלאת דמיון בגן חובה במרכז הארץ. הגננת התקשרה להורים בערב והתלוננה: "היא לא מצליחה לשבת לרגע, משתעממת במפגשים ומפריעה לכל הילדים, אי אפשר להמשיך ככה". ההורים, מבוהלים מהלחץ של המסגרת ומהמעבר המתקרב לכיתה א', רצו עם בתם לנוירולוג ילדים פרטי מומלץ. האבחון היה קצר וחד משמעי: הפרעת קשב קשה. המרשם הראשון - קונצרטה.
ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק,
לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
איך מגיעים לתלות בקוקטייל תרופות בגיל צעיר?
שבועיים אחרי, הילדה לא נרדמה עד חצות, קמה עצבנית, התפרצה בבכי בלי סיבה. הנוירולוג אמר "זה עובר", אבל זה לא עבר. אז הוסיפו בהמשך כדור נגד חרדה. בהמשך הציעו כדור נגד דיכאון כי היא נהייתה אדישה, ועוד אחד לשינה. מילדה שמחה, חברותית ויצירתית עם שמחת חיים היא הפכה לילדה שקטה ועצובה. היום היא בת שלוש עשרה, עדיין נוטלת שתי תרופות קבועות, אוכלת כמו ציפור, ישנה עם כדור, ולפעמים שואלת את אמא שלה בשקט: "מתי אני אהיה נורמלית בלי הכדורים?" אמא שלה קורסת מאשמה. היא יודעת שהתחילה את הכול בגלל פחד מהגננת.
הסיפור של ע' לא יוצא דופן. זהו סיפורם של אלפי הורים בישראל. וזה גם הסיפור של עשרות אלפי ואפילו מאות אלפי הורים בארצות הברית. כדור אחד לקשב הופך לשניים, שלושה - ולפעמים לקוקטייל פסיכיאטרי שלא נבדק מעולם על מוח מתפתח. והילדים? הם אלה שנשארים עם הגוף והנפש ששינו להם לנצח.
- כשמדע וכסף מתנגשים: המרוץ לתרופות חדשות לסרטן
- זינוק של 130% בעקבות התקדמות בטיפול לסרטן: מי היא קוגנט ומה ההבטחה שלה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמעט מיליון מרשמים לתרופות להפרעת קשב וריכוז מונפקים בישראל מדי שנה, והמדינה מדורגת במקום גבוה בעולם בצריכת ריטלין לנפש. המספרים הללו מצביעים על מצוקה אמיתית במערכת, כאשר הפתרון הנפוץ והקל הוא טיפול תרופתי לשיפור הקשב ולהרגעת הפעלתנות. אך רבים מההורים לא יודעים שהשקט התעשייתי שהם מקבלים בטווח הקצר יגבה מהילדים שלהם מחיר גבוה וכואב למשך שנים רבות.
