מונופול בשוק המצות? משרד הכלכלה בוחן פיקוח מחירים
המפקח על המחירים במשרד הכלכלה והתעשייה, שלח אמש הודעה לחברות "מצות ראשון" ו"מצות יהודה" על כוונתו לבחון הכנסת המצות לפיקוח מחירים; "לא יתכן שמצות, שהן מוצר בסיסי בחג הפסח, ימכרו
במחירים אשר יכבידו על הוצאות החג של משפחות רבות"
ד"ר יונתן בצלאל, ראש אגף בכיר תקציבים והמפקח על המחירים במשרד הכלכלה והתעשייה, שלח אמש הודעה לחברות "מצות ראשון" ו"מצות יהודה" על כוונתו לבחון הכנסת המצות לפיקוח מחירים ודרישה לקבלת נתונים לשם כך.
בפנייתו מציין בצלאל כי במסגרת המאבק ביוקר המחיה והוזלת סל המוצרים, הנרכש על ידי אזרחי ישראל, נבחן בימים אלו שוק המצות וכי החברות מצות ראשון ומצות יהודה מחזיקות בנתח שוק של כ-38% ו-42% בהתאמה. בהתאם לסמכות המפקח התבקשו החברות להעביר אליו נתונים רלוונטיים, בהם תיאור תהליכי הייצור, נתח השוק לכל מוצר, כמותו וחלקו מסך ההכנסות, דוחות כספיים לשנים 2022-2024, עלויות תפעול, חומרי גלם, שכירויות, שכר עובדים ועוד.
ממשרד הכלכלה והתעשייה נמסר כי על פי נתוני סטורנקסט, כאשר בוחנים את שוק המצות, מדובר בשוק עם ריכוזיות גבוהה בו שני הספקים שנזכרו מחזיקים בכ-80% מהשוק יחדיו ועוד מספר חברות בודדות וקטנות. כמו כן מציינים במשרד כי בעוד שמחיר הקמח הכשר לפסח מפוקח, ועלותו לייצור מארז מצות (2.5 קילו) נאמדת בעלות של כ-7.4 שקל, מחירו הסופי של מארז המצות לצרכן עמד בממוצע אשתקד על בין 30-33 שקלים ופער זה צריך להיבדק באופן חשבונאי וכלכלי.
שר הכלכלה והתעשייה, ח״כ ניר ברקת: "לא יתכן שמצות, שהן מוצר בסיסי בחג הפסח, ימכרו במחירים אשר יכבידו על הוצאות החג של משפחות
רבות. המפקח על המחירים ייבחן לעומק את פערי המחירים בין עלויות מרכיבי הייצור למחיר המצות, ואם תמצא רווחיות מוגזמת – נפעל בנחרצות, כולל פתיחה בהליך להכנסת מחיר המצות לפיקוח. אני מצפה מיצרני המזון, היבואנים והקמעונאים, לגלות אחריות ולתמחר בהגינות את סל הקניות
לקראת החגים הקרובים. במקביל, אני קורא לצרכנים להשוות מחירים ולבחור רק מה שמתאים לכם – כי תחרות אמיתית מתחילה גם בכיס שלכם."
- 6.המונופול של ביבי 20/03/2025 14:45הגב לתגובה זושוחד של מיליארדים וגובים לחבורת מריונטות וחרדים משתמטים ופרזיטים שמתנהלים כמו הפוליטבירו של פוטין . משרתים את המלך העבריין והבוגד ולא את הממלכה השוקעת לתוך ההרס והחורבן .
- 5.עוד כתבה שמוכיחה הלמס שקרן (ל"ת)אנונימי 20/03/2025 01:17הגב לתגובה זו
- 4.מריה 19/03/2025 16:25הגב לתגובה זויקר ומזיק לבריאות
- 3.ושהחברות יפשטו רגל זה בטח שבועיים בשנה (ל"ת)ליטאי 19/03/2025 15:22הגב לתגובה זו
- 2.דני 19/03/2025 15:11הגב לתגובה זואנחנו עדיין מחפשים על המדפים את הגבינה הצהובה שהבטחת שתביא בלי מכס ב3.9 שח למאה גרם. הכרזות וראיונות הבאת בטונות וגם שלטים יש בחנויות. רק דבר אחד חסר גבינה במחיר שהבטחת. תתמקד בזה לפני שאתה חונק אותנו מצחוק עם המצות.
- כלכלן 20/03/2025 14:55הגב לתגובה זוככה הוא נלחם ביוקר המחיה שעולה ועולה הקרטלים והמונופולים מתים מצחוק . עושים לו אצבע משולשת החל מהבנקים וחברות הביטוח עד ליבואני משחות הגילוח והכול
- 1.עמיגור 19/03/2025 14:56הגב לתגובה זובאמא שלכם !!! זו הבעיה מחיר מצות מחירי הדיור החריבו את משקי הבית ואתם מסתכלים על מחיר מצות
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
