מונופול בשוק המצות? משרד הכלכלה בוחן פיקוח מחירים
המפקח על המחירים במשרד הכלכלה והתעשייה, שלח אמש הודעה לחברות "מצות ראשון" ו"מצות יהודה" על כוונתו לבחון הכנסת המצות לפיקוח מחירים; "לא יתכן שמצות, שהן מוצר בסיסי בחג הפסח, ימכרו
במחירים אשר יכבידו על הוצאות החג של משפחות רבות"
ד"ר יונתן בצלאל, ראש אגף בכיר תקציבים והמפקח על המחירים במשרד הכלכלה והתעשייה, שלח אמש הודעה לחברות "מצות ראשון" ו"מצות יהודה" על כוונתו לבחון הכנסת המצות לפיקוח מחירים ודרישה לקבלת נתונים לשם כך.
בפנייתו מציין בצלאל כי במסגרת המאבק ביוקר המחיה והוזלת סל המוצרים, הנרכש על ידי אזרחי ישראל, נבחן בימים אלו שוק המצות וכי החברות מצות ראשון ומצות יהודה מחזיקות בנתח שוק של כ-38% ו-42% בהתאמה. בהתאם לסמכות המפקח התבקשו החברות להעביר אליו נתונים רלוונטיים, בהם תיאור תהליכי הייצור, נתח השוק לכל מוצר, כמותו וחלקו מסך ההכנסות, דוחות כספיים לשנים 2022-2024, עלויות תפעול, חומרי גלם, שכירויות, שכר עובדים ועוד.
ממשרד הכלכלה והתעשייה נמסר כי על פי נתוני סטורנקסט, כאשר בוחנים את שוק המצות, מדובר בשוק עם ריכוזיות גבוהה בו שני הספקים שנזכרו מחזיקים בכ-80% מהשוק יחדיו ועוד מספר חברות בודדות וקטנות. כמו כן מציינים במשרד כי בעוד שמחיר הקמח הכשר לפסח מפוקח, ועלותו לייצור מארז מצות (2.5 קילו) נאמדת בעלות של כ-7.4 שקל, מחירו הסופי של מארז המצות לצרכן עמד בממוצע אשתקד על בין 30-33 שקלים ופער זה צריך להיבדק באופן חשבונאי וכלכלי.
שר הכלכלה והתעשייה, ח״כ ניר ברקת: "לא יתכן שמצות, שהן מוצר בסיסי בחג הפסח, ימכרו במחירים אשר יכבידו על הוצאות החג של משפחות
רבות. המפקח על המחירים ייבחן לעומק את פערי המחירים בין עלויות מרכיבי הייצור למחיר המצות, ואם תמצא רווחיות מוגזמת – נפעל בנחרצות, כולל פתיחה בהליך להכנסת מחיר המצות לפיקוח. אני מצפה מיצרני המזון, היבואנים והקמעונאים, לגלות אחריות ולתמחר בהגינות את סל הקניות
לקראת החגים הקרובים. במקביל, אני קורא לצרכנים להשוות מחירים ולבחור רק מה שמתאים לכם – כי תחרות אמיתית מתחילה גם בכיס שלכם."
- 6.המונופול של ביבי 20/03/2025 14:45הגב לתגובה זושוחד של מיליארדים וגובים לחבורת מריונטות וחרדים משתמטים ופרזיטים שמתנהלים כמו הפוליטבירו של פוטין . משרתים את המלך העבריין והבוגד ולא את הממלכה השוקעת לתוך ההרס והחורבן .
- 5.עוד כתבה שמוכיחה הלמס שקרן (ל"ת)אנונימי 20/03/2025 01:17הגב לתגובה זו
- 4.מריה 19/03/2025 16:25הגב לתגובה זויקר ומזיק לבריאות
- 3.ושהחברות יפשטו רגל זה בטח שבועיים בשנה (ל"ת)ליטאי 19/03/2025 15:22הגב לתגובה זו
- 2.דני 19/03/2025 15:11הגב לתגובה זואנחנו עדיין מחפשים על המדפים את הגבינה הצהובה שהבטחת שתביא בלי מכס ב3.9 שח למאה גרם. הכרזות וראיונות הבאת בטונות וגם שלטים יש בחנויות. רק דבר אחד חסר גבינה במחיר שהבטחת. תתמקד בזה לפני שאתה חונק אותנו מצחוק עם המצות.
- כלכלן 20/03/2025 14:55הגב לתגובה זוככה הוא נלחם ביוקר המחיה שעולה ועולה הקרטלים והמונופולים מתים מצחוק . עושים לו אצבע משולשת החל מהבנקים וחברות הביטוח עד ליבואני משחות הגילוח והכול
- 1.עמיגור 19/03/2025 14:56הגב לתגובה זובאמא שלכם !!! זו הבעיה מחיר מצות מחירי הדיור החריבו את משקי הבית ואתם מסתכלים על מחיר מצות
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
