מונופול בשוק המצות? משרד הכלכלה בוחן פיקוח מחירים
המפקח על המחירים במשרד הכלכלה והתעשייה, שלח אמש הודעה לחברות "מצות ראשון" ו"מצות יהודה" על כוונתו לבחון הכנסת המצות לפיקוח מחירים; "לא יתכן שמצות, שהן מוצר בסיסי בחג הפסח, ימכרו
במחירים אשר יכבידו על הוצאות החג של משפחות רבות"
ד"ר יונתן בצלאל, ראש אגף בכיר תקציבים והמפקח על המחירים במשרד הכלכלה והתעשייה, שלח אמש הודעה לחברות "מצות ראשון" ו"מצות יהודה" על כוונתו לבחון הכנסת המצות לפיקוח מחירים ודרישה לקבלת נתונים לשם כך.
בפנייתו מציין בצלאל כי במסגרת המאבק ביוקר המחיה והוזלת סל המוצרים, הנרכש על ידי אזרחי ישראל, נבחן בימים אלו שוק המצות וכי החברות מצות ראשון ומצות יהודה מחזיקות בנתח שוק של כ-38% ו-42% בהתאמה. בהתאם לסמכות המפקח התבקשו החברות להעביר אליו נתונים רלוונטיים, בהם תיאור תהליכי הייצור, נתח השוק לכל מוצר, כמותו וחלקו מסך ההכנסות, דוחות כספיים לשנים 2022-2024, עלויות תפעול, חומרי גלם, שכירויות, שכר עובדים ועוד.
ממשרד הכלכלה והתעשייה נמסר כי על פי נתוני סטורנקסט, כאשר בוחנים את שוק המצות, מדובר בשוק עם ריכוזיות גבוהה בו שני הספקים שנזכרו מחזיקים בכ-80% מהשוק יחדיו ועוד מספר חברות בודדות וקטנות. כמו כן מציינים במשרד כי בעוד שמחיר הקמח הכשר לפסח מפוקח, ועלותו לייצור מארז מצות (2.5 קילו) נאמדת בעלות של כ-7.4 שקל, מחירו הסופי של מארז המצות לצרכן עמד בממוצע אשתקד על בין 30-33 שקלים ופער זה צריך להיבדק באופן חשבונאי וכלכלי.
שר הכלכלה והתעשייה, ח״כ ניר ברקת: "לא יתכן שמצות, שהן מוצר בסיסי בחג הפסח, ימכרו במחירים אשר יכבידו על הוצאות החג של משפחות
רבות. המפקח על המחירים ייבחן לעומק את פערי המחירים בין עלויות מרכיבי הייצור למחיר המצות, ואם תמצא רווחיות מוגזמת – נפעל בנחרצות, כולל פתיחה בהליך להכנסת מחיר המצות לפיקוח. אני מצפה מיצרני המזון, היבואנים והקמעונאים, לגלות אחריות ולתמחר בהגינות את סל הקניות
לקראת החגים הקרובים. במקביל, אני קורא לצרכנים להשוות מחירים ולבחור רק מה שמתאים לכם – כי תחרות אמיתית מתחילה גם בכיס שלכם."
- 6.המונופול של ביבי 20/03/2025 14:45הגב לתגובה זושוחד של מיליארדים וגובים לחבורת מריונטות וחרדים משתמטים ופרזיטים שמתנהלים כמו הפוליטבירו של פוטין . משרתים את המלך העבריין והבוגד ולא את הממלכה השוקעת לתוך ההרס והחורבן .
- 5.עוד כתבה שמוכיחה הלמס שקרן (ל"ת)אנונימי 20/03/2025 01:17הגב לתגובה זו
- 4.מריה 19/03/2025 16:25הגב לתגובה זויקר ומזיק לבריאות
- 3.ושהחברות יפשטו רגל זה בטח שבועיים בשנה (ל"ת)ליטאי 19/03/2025 15:22הגב לתגובה זו
- 2.דני 19/03/2025 15:11הגב לתגובה זואנחנו עדיין מחפשים על המדפים את הגבינה הצהובה שהבטחת שתביא בלי מכס ב3.9 שח למאה גרם. הכרזות וראיונות הבאת בטונות וגם שלטים יש בחנויות. רק דבר אחד חסר גבינה במחיר שהבטחת. תתמקד בזה לפני שאתה חונק אותנו מצחוק עם המצות.
- כלכלן 20/03/2025 14:55הגב לתגובה זוככה הוא נלחם ביוקר המחיה שעולה ועולה הקרטלים והמונופולים מתים מצחוק . עושים לו אצבע משולשת החל מהבנקים וחברות הביטוח עד ליבואני משחות הגילוח והכול
- 1.עמיגור 19/03/2025 14:56הגב לתגובה זובאמא שלכם !!! זו הבעיה מחיר מצות מחירי הדיור החריבו את משקי הבית ואתם מסתכלים על מחיר מצות
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
