מונופול בשוק המצות? משרד הכלכלה בוחן פיקוח מחירים
המפקח על המחירים במשרד הכלכלה והתעשייה, שלח אמש הודעה לחברות "מצות ראשון" ו"מצות יהודה" על כוונתו לבחון הכנסת המצות לפיקוח מחירים; "לא יתכן שמצות, שהן מוצר בסיסי בחג הפסח, ימכרו
במחירים אשר יכבידו על הוצאות החג של משפחות רבות"
ד"ר יונתן בצלאל, ראש אגף בכיר תקציבים והמפקח על המחירים במשרד הכלכלה והתעשייה, שלח אמש הודעה לחברות "מצות ראשון" ו"מצות יהודה" על כוונתו לבחון הכנסת המצות לפיקוח מחירים ודרישה לקבלת נתונים לשם כך.
בפנייתו מציין בצלאל כי במסגרת המאבק ביוקר המחיה והוזלת סל המוצרים, הנרכש על ידי אזרחי ישראל, נבחן בימים אלו שוק המצות וכי החברות מצות ראשון ומצות יהודה מחזיקות בנתח שוק של כ-38% ו-42% בהתאמה. בהתאם לסמכות המפקח התבקשו החברות להעביר אליו נתונים רלוונטיים, בהם תיאור תהליכי הייצור, נתח השוק לכל מוצר, כמותו וחלקו מסך ההכנסות, דוחות כספיים לשנים 2022-2024, עלויות תפעול, חומרי גלם, שכירויות, שכר עובדים ועוד.
ממשרד הכלכלה והתעשייה נמסר כי על פי נתוני סטורנקסט, כאשר בוחנים את שוק המצות, מדובר בשוק עם ריכוזיות גבוהה בו שני הספקים שנזכרו מחזיקים בכ-80% מהשוק יחדיו ועוד מספר חברות בודדות וקטנות. כמו כן מציינים במשרד כי בעוד שמחיר הקמח הכשר לפסח מפוקח, ועלותו לייצור מארז מצות (2.5 קילו) נאמדת בעלות של כ-7.4 שקל, מחירו הסופי של מארז המצות לצרכן עמד בממוצע אשתקד על בין 30-33 שקלים ופער זה צריך להיבדק באופן חשבונאי וכלכלי.
שר הכלכלה והתעשייה, ח״כ ניר ברקת: "לא יתכן שמצות, שהן מוצר בסיסי בחג הפסח, ימכרו במחירים אשר יכבידו על הוצאות החג של משפחות
רבות. המפקח על המחירים ייבחן לעומק את פערי המחירים בין עלויות מרכיבי הייצור למחיר המצות, ואם תמצא רווחיות מוגזמת – נפעל בנחרצות, כולל פתיחה בהליך להכנסת מחיר המצות לפיקוח. אני מצפה מיצרני המזון, היבואנים והקמעונאים, לגלות אחריות ולתמחר בהגינות את סל הקניות
לקראת החגים הקרובים. במקביל, אני קורא לצרכנים להשוות מחירים ולבחור רק מה שמתאים לכם – כי תחרות אמיתית מתחילה גם בכיס שלכם."
- 6.המונופול של ביבי 20/03/2025 14:45הגב לתגובה זושוחד של מיליארדים וגובים לחבורת מריונטות וחרדים משתמטים ופרזיטים שמתנהלים כמו הפוליטבירו של פוטין . משרתים את המלך העבריין והבוגד ולא את הממלכה השוקעת לתוך ההרס והחורבן .
- 5.עוד כתבה שמוכיחה הלמס שקרן (ל"ת)אנונימי 20/03/2025 01:17הגב לתגובה זו
- 4.מריה 19/03/2025 16:25הגב לתגובה זויקר ומזיק לבריאות
- 3.ושהחברות יפשטו רגל זה בטח שבועיים בשנה (ל"ת)ליטאי 19/03/2025 15:22הגב לתגובה זו
- 2.דני 19/03/2025 15:11הגב לתגובה זואנחנו עדיין מחפשים על המדפים את הגבינה הצהובה שהבטחת שתביא בלי מכס ב3.9 שח למאה גרם. הכרזות וראיונות הבאת בטונות וגם שלטים יש בחנויות. רק דבר אחד חסר גבינה במחיר שהבטחת. תתמקד בזה לפני שאתה חונק אותנו מצחוק עם המצות.
- כלכלן 20/03/2025 14:55הגב לתגובה זוככה הוא נלחם ביוקר המחיה שעולה ועולה הקרטלים והמונופולים מתים מצחוק . עושים לו אצבע משולשת החל מהבנקים וחברות הביטוח עד ליבואני משחות הגילוח והכול
- 1.עמיגור 19/03/2025 14:56הגב לתגובה זובאמא שלכם !!! זו הבעיה מחיר מצות מחירי הדיור החריבו את משקי הבית ואתם מסתכלים על מחיר מצות
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
