היקפי המשכנתאות בדצמבר- 14 מיליארד שקל
גל רכישות חפוזות ונתון מפתיע
לא רק עלייה בהיקפי המשכנתאות הייתה נתון מעניין, אלא גם השיא בתחום משכנתאות מסוג "בולט ובלון", שהגיעו ל-3.2 מיליארד שקל בדצמבר. מדובר ביותר מפי 2 מהשיא הקודם שנרשם ביולי 2024, ומצביע על מגמה בה יזמים בוחרים במודל זה, שמפחית את העומס הכלכלי בטווח הקצר, תוך סיכון עתידי שיכול להכביד עליהם. משכנתאות אלו הפכו לכלי מרכזי בשוק הנדל"ן, במיוחד לאור תחושות אי-הודאות לגבי שנת 2025, בה צפויה האטה בשוק בעקבות הריביות הגבוהות. השוק בשיא אך גם בסיכון - למרות השיאים המרשימים בהיקפי המשכנתאות, שוק הנדל"ן בישראל ניצב בפני אתגרים משמעותיים. נתוני הלמ"ס מצביעים על כך שיש ברשות היזמים כ-71 אלף דירות שלא נמכרו.
התאחדות יועצי המשכנתאות אף מציינת כי הריביות הגבוהות רק מגבירות את הסיכון עבור משקי הבית, עם החזרים חודשיים שיכולים להכביד עליהם משמעותית. התחזיות לגבי ינואר 2025 מצביעות על חודש
חזק נוסף, עם עסקאות שדחו הבנקים לחודש זה בעקבות העומס בשוק המשכנתאות בדצמבר. אך יחד עם זאת, לא מעט מומחים מזהירים כי האטה בשוק הנדל"ן צפויה להשפיע לא רק על היזמים אלא גם על משקי הבית, שיעמדו בפני אתגרים כלכליים משמעותיים בשנים הקרובות.
התאחדות יועצי המשכנתאות: בדצמבר נשבר שיא כל הזמנים בביצועי משכנתאות נתון מדהים של 13.818 מיליארד שקל, וכ-94 מיליארד שקל לסיכום השנה. את השיא אפשר להסביר בקצב עסקאות יד ראשונה ומחיר למשתכן שהם עיקר שוק הדיור בשנה האחרונה, ורבים מהרוכשים פעלו להקדמת תשלומים
עקב העלייה באחוז המע"מ בתחילת 2025 שהלווים רצו להקדים כדי לחסוך אלפי שקלים נוספים במחיר הדירה. להערכתנו גם בינואר 2025 היקפי העסקאות יהיו גבוהים מהרגיל עקב כך שבבנקים יתקשו להתמודד עם המספר הרב של הבקשות ובהתאם לכך, דחו חלק מהם לתחילת ינואר. הנתונים הללו ממשיכים
להראות כי למרות הריביות הגבוהות ולמרות העליה ביוקר המחיה הציבור הישראלי ממשיך לרכוש דירות חדשות והביקושים גבוהים. הסיכונים בשוק הדיור בהחלט יכולים להתרחב בשנה הזו עם העליות הצפויות למשקי הבית, ובמידה ובנק ישראל לא יפעל להורדת הריבית . המרוויחים הגדולים משיא
ביצועי המשכנתאות בחודש דצמבר הם לחלוטין הקבלנים שהגדילו את תזרימי המזומנים שלהם משמעותית והפחיתו עלויות מימון וליווי בנקאי יקרים מאוד.
- 11.טדסה 02/04/2025 05:35הגב לתגובה זויותר טוב תכתבו כמה כל השנה
- 10.רוב המשכנתאות זה מחזורים והלוואות בלון (ל"ת)דני 15/01/2025 16:09הגב לתגובה זו
- 9.בראל 14/01/2025 23:20הגב לתגובה זוזאת שמחה לכל עם ישראל על שובםשל החטופיםאך גם תיהיה שמחה לשחקני הבורסהשיעשו בוחטות טובות
- 8.דירת 50 מטר בבש to the moon! (ל"ת)אניי 14/01/2025 19:55הגב לתגובה זו
- 7.משה 14/01/2025 19:24הגב לתגובה זוזה נטו רווחים עצומים לבנקים בשנה הקרובה שגם ככה הולכת להיות שנת שיא לרווחים שלהם
- 6.יש כסף לקונים.. המחירים רק יכולים לעלות ... תיקנו כל עוד זה זול (ל"ת)מתווך 14/01/2025 19:24הגב לתגובה זו
- 5.בועה 14/01/2025 19:03הגב לתגובה זובועת סבון מתפוצצת עם סיכה קטנה ביותר. מספיק שמשהו קטן בשרשרת האינטרסים ישתחרר ואז הבועה תתפוצץ כמו הסאב פריים ... ומה עם הממונפים וגיבורי ה 20 80 מה יהיה עליהם בקרוב מאוד
- 4.בנק הפועלים 14/01/2025 19:00הגב לתגובה זותקנו בנקים
- 3.בנק לאומי 14/01/2025 18:59הגב לתגובה זואני בנק לאומי אני אוהב משכאנטאות מלא מלא
- 2.יועץ משכנתאות חרדי 14/01/2025 17:44הגב לתגובה זואחד הבעיות שאנחנו היועצים יצרנו זה שאנחנו מפברקים הכנסות ללקוחות מול הבנק וזה נותן את האפשרות להוציא משכנתאות בהחזר חודשי הרבה יותר משליש ההכנסה.בעקיפין זה אחד מהדברים שמובילים לעליות מחירים.לכן צריך שהבנקים יהיו מסונכרנים מול ביטוח לאומי.
- 1.רפאל 14/01/2025 17:31הגב לתגובה זומתנפחת בועה שלא יוכלו לעמוד בא....מפקח תתעורר
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
כמה מרוויחים בצבא קבע ובכמה זה צפוי להשתנות?
ועדת נגל רוצה לעשות שינויים בשכר אנשי הקבע כדי למשוך צעירים. הבעיה שהמבוגרים לקחו את כל הקופה; וגם - איך יתמודדו בצבא עם הקושי להשאיר הייטקיסטים?
השכר החודשי הממוצע בצבא הקבע תלוי כמובן בדרגה ובוותק. השכר הזה עבר טלטלות בעשורים האחרונים, ונזכיר כי עד לפני כ-20 שנה היתה לאנשי הקבע פנסיה צוברת, שמשמעותה פרישה עד גיל 45 עם פיצויים, ושכר גבוה לכל החיים. הטבה של מיליונים רבים ניתנה לאנשי הקבע וגרמה בעצם לביקוש גדול.
הפנסיה הזו היא מושחתת כי היא מבטאת בעצם הטבות למגזר מסוים שפורש בגיל יחסית צעיר והוא מסודר לכל החיים. הפנסיה הזו בוטלה במגר הציבורי בכלל, אלא שבצבא יש עוד המונים שמקבלים אותה, כי אי אפשר לבטל רטרואקטיבית. זאת ועוד - הצבא פיתח דרכים עוקפות לשלם כספים לאנשי הקבע: תוספות רמטכ"ל, פנסיות גישור ועוד.
אלא נוצר מצב אבסורדי שהוא תקף לכל המגזר הציבורי - הוותיקים לקחו את כל הקופה, הצעירים לא רוצים לבוא כי השכר נמוך. יצרו דור א' ודור ב'. דור א' שמן ועשיר, דור ב' צעיר ועני. וככה בהדרגה, השירות הציבורי והצבא מאבד מאיכותו, מאבד כוח אדם חשוב ואיכותי.
ועדת נגל מתכוונת לפתור את הבעיה ולעודד צעירים להישאר בצבא קבע. זה בראש וראשונה כסף. לא צריך לתת כמובן פנסיות תקציביות, אבל צריך לתת מענקים ותנאים שיתחרו במגזר הפרטי. במקביל מציעה ועדת נגל גם לשפר את איכות היחידות דרך מילואימניקים שיגיעו פעם בשבוע ויספקו יכולות וניסיון שלא נמצאים בצבא - זה רלבנטי מאוד ביחידות טכנולוגיות.
- כשהמדינה מעכבת תשלומים לאלביט - האם זה ישפיע על המניה?
- המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המסקנות של ועדת נגל צפויות להתפרסם בתחילת שבוע הבא, אך נראה שהכוונה היא לתת מענקים תוך כדי תנועה (תוך כדי השירות), לאפשר גמישות בצבא קבע ויכולת עזיבה מהירה, להבדיל ממה שקיים היום, כשמי שיישאר למשך תקופות מסוימות ויגיע גם לשלב הפרישה ייהנה ממענקים כאלו שיצדיקו כלכלית את הבחירה במסלול הקבע לעומת שירות אזרחי כשצריך לקחת בחשבון גם את החשיבות, הסיפוק והאתגר ששירות קבע נותן לאנשים.
