היקפי המשכנתאות בדצמבר- 14 מיליארד שקל
גל רכישות חפוזות ונתון מפתיע
לא רק עלייה בהיקפי המשכנתאות הייתה נתון מעניין, אלא גם השיא בתחום משכנתאות מסוג "בולט ובלון", שהגיעו ל-3.2 מיליארד שקל בדצמבר. מדובר ביותר מפי 2 מהשיא הקודם שנרשם ביולי 2024, ומצביע על מגמה בה יזמים בוחרים במודל זה, שמפחית את העומס הכלכלי בטווח הקצר, תוך סיכון עתידי שיכול להכביד עליהם. משכנתאות אלו הפכו לכלי מרכזי בשוק הנדל"ן, במיוחד לאור תחושות אי-הודאות לגבי שנת 2025, בה צפויה האטה בשוק בעקבות הריביות הגבוהות. השוק בשיא אך גם בסיכון - למרות השיאים המרשימים בהיקפי המשכנתאות, שוק הנדל"ן בישראל ניצב בפני אתגרים משמעותיים. נתוני הלמ"ס מצביעים על כך שיש ברשות היזמים כ-71 אלף דירות שלא נמכרו.
התאחדות יועצי המשכנתאות אף מציינת כי הריביות הגבוהות רק מגבירות את הסיכון עבור משקי הבית, עם החזרים חודשיים שיכולים להכביד עליהם משמעותית. התחזיות לגבי ינואר 2025 מצביעות על חודש
חזק נוסף, עם עסקאות שדחו הבנקים לחודש זה בעקבות העומס בשוק המשכנתאות בדצמבר. אך יחד עם זאת, לא מעט מומחים מזהירים כי האטה בשוק הנדל"ן צפויה להשפיע לא רק על היזמים אלא גם על משקי הבית, שיעמדו בפני אתגרים כלכליים משמעותיים בשנים הקרובות.
התאחדות יועצי המשכנתאות: בדצמבר נשבר שיא כל הזמנים בביצועי משכנתאות נתון מדהים של 13.818 מיליארד שקל, וכ-94 מיליארד שקל לסיכום השנה. את השיא אפשר להסביר בקצב עסקאות יד ראשונה ומחיר למשתכן שהם עיקר שוק הדיור בשנה האחרונה, ורבים מהרוכשים פעלו להקדמת תשלומים
עקב העלייה באחוז המע"מ בתחילת 2025 שהלווים רצו להקדים כדי לחסוך אלפי שקלים נוספים במחיר הדירה. להערכתנו גם בינואר 2025 היקפי העסקאות יהיו גבוהים מהרגיל עקב כך שבבנקים יתקשו להתמודד עם המספר הרב של הבקשות ובהתאם לכך, דחו חלק מהם לתחילת ינואר. הנתונים הללו ממשיכים
להראות כי למרות הריביות הגבוהות ולמרות העליה ביוקר המחיה הציבור הישראלי ממשיך לרכוש דירות חדשות והביקושים גבוהים. הסיכונים בשוק הדיור בהחלט יכולים להתרחב בשנה הזו עם העליות הצפויות למשקי הבית, ובמידה ובנק ישראל לא יפעל להורדת הריבית . המרוויחים הגדולים משיא
ביצועי המשכנתאות בחודש דצמבר הם לחלוטין הקבלנים שהגדילו את תזרימי המזומנים שלהם משמעותית והפחיתו עלויות מימון וליווי בנקאי יקרים מאוד.
- 11.טדסה 02/04/2025 05:35הגב לתגובה זויותר טוב תכתבו כמה כל השנה
- 10.רוב המשכנתאות זה מחזורים והלוואות בלון (ל"ת)דני 15/01/2025 16:09הגב לתגובה זו
- 9.בראל 14/01/2025 23:20הגב לתגובה זוזאת שמחה לכל עם ישראל על שובםשל החטופיםאך גם תיהיה שמחה לשחקני הבורסהשיעשו בוחטות טובות
- 8.דירת 50 מטר בבש to the moon! (ל"ת)אניי 14/01/2025 19:55הגב לתגובה זו
- 7.משה 14/01/2025 19:24הגב לתגובה זוזה נטו רווחים עצומים לבנקים בשנה הקרובה שגם ככה הולכת להיות שנת שיא לרווחים שלהם
- 6.יש כסף לקונים.. המחירים רק יכולים לעלות ... תיקנו כל עוד זה זול (ל"ת)מתווך 14/01/2025 19:24הגב לתגובה זו
- 5.בועה 14/01/2025 19:03הגב לתגובה זובועת סבון מתפוצצת עם סיכה קטנה ביותר. מספיק שמשהו קטן בשרשרת האינטרסים ישתחרר ואז הבועה תתפוצץ כמו הסאב פריים ... ומה עם הממונפים וגיבורי ה 20 80 מה יהיה עליהם בקרוב מאוד
- 4.בנק הפועלים 14/01/2025 19:00הגב לתגובה זותקנו בנקים
- 3.בנק לאומי 14/01/2025 18:59הגב לתגובה זואני בנק לאומי אני אוהב משכאנטאות מלא מלא
- 2.יועץ משכנתאות חרדי 14/01/2025 17:44הגב לתגובה זואחד הבעיות שאנחנו היועצים יצרנו זה שאנחנו מפברקים הכנסות ללקוחות מול הבנק וזה נותן את האפשרות להוציא משכנתאות בהחזר חודשי הרבה יותר משליש ההכנסה.בעקיפין זה אחד מהדברים שמובילים לעליות מחירים.לכן צריך שהבנקים יהיו מסונכרנים מול ביטוח לאומי.
- 1.רפאל 14/01/2025 17:31הגב לתגובה זומתנפחת בועה שלא יוכלו לעמוד בא....מפקח תתעורר
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
