שמואל אברמזון הכלכלן הראשי כלכלן
צילום: משרד האוצר

לראשונה חושף הכלכלן הראשי נתונים על מבצעי קבלן: מה המבצע הנפוץ ביותר?

בסקירת הנדל״ן לחודש נובמבר חושף הכלכלן הראשי נתונים אודות מבצעי הקבלן; בחודש נובמבר 2024 נרכשו 7,150 דירות, כולל דירות בסבסוד ממשלתי - עליה של 73% ביחס לנובמבר 2023 אך ירידה של 8.5% לעומת 2022. זו עליה של 40% לעומת החודש שלפני

חיים בן הקון |

 אגף הכלכלן הראשי באוצר, בראשות הכלכלן הראשי שמואל אברמזון, פרסם את סקירת הנדל״ן לחודש נובמבר 2024. לראשונה בסקירה זו נעשה ניתוח נקודתי של עסקאות עם מבצעי קבלן, מניתוח עולה כי המצבע הנפוץ ביותר הוא 15-85, ׳הרעה׳ ביחס למבצעי ה-80-20 שהיו נפוצים בשנים האחרונות. 


סך רכישות נדל״ן למגורים בנובמבר 2024


בחודש נובמבר 2024 נרכשו 7,150 דירות, כולל דירות בסבסוד ממשלתי. בהשוואה לרמת הנמוכה במיוחד שנרשמה בנובמבר 2023, חודש בלבד לאחר פרוץ המלחמה, זהו גידול של 73%, אולם בהשוואה לנובמבר 2022 זוהי ירידה של 8.5%. בהשוואה לחודש שלפני, אוקטובר 2024, זהו גידול של 40%, כאשר מחצית מגידול זה מוסבר במיעוט ימי העבודה באוקטובר על רקע חגי תשרי.

בניכוי המכירות בסבסוד ממשלתי עמד סך העסקאות בשוק החופשי בנובמבר 2024 על 6,488 , גבוה ב-63% בהשוואה לנובמבר 2023, אולם נמוך ב-10% בהשוואה לנובמבר 2022. בהשוואה לחודש הקודם נרשם גידול של 41%, כאשר מחצית מגידול זה מוסבר במיעוט ימי העבודה באוקטובר.



ניתוח ראשוני של הטבות מימון בעסקאות נדל״ן



על רקע מבצעי המימון של הקבלנים, שעולה החשש שהם מטים את מדד מחירי הדירות של הלמ״ס מאחר והוא אינו מחשיב את מרכיב המבצע המגולם במחיר הדירה, לראשונה עורך אגף הכלכלן הראשי ניתוח של שכיחות הטבות מימון אלו בחודש נובמבר 2024 בשני אזורים בולטים- תל־אביב ובאר־שבע.


מאחר ורק לאחרונה החלה רשות המסים לדרוש מהקבלנים לכלול בדיווח על עסקאות המכירה התייחסות לשאלה האם ניתנה הטבת מימון (כדי שהלמ"ס ישקלל זאת באמידת השינוי במחירי הדירות) ומשתנה זה טרם נכלל בקבצי העסקאות שעל בסיסן נערכת הסקירה, אך צפוי להיכלל החל מהחודש הבא, צמצם האגף את הבדיקה לשני אזורים בלבד בשלב זה. 



 בניתוח זה נמצא שבתל־אביב עצמה, כולל בת ים, ניתנו הטבות מימון בקרוב לרבע מהעסקאות בהן תאריך המסירה הוא יותר מ-12 חודשים ממועד חתימת החוזה והרוכש אינו חברה. יצויין שבתל־אביב באופן יחסי לא מעט עסקאות רכישה הן של חברות.

 בניתוח תנאי המימון בעסקאות בהן ניתנה הטבת מימון נמצא כי השכיחות הגבוהה ביותר היא של עסקאות 85-15, כלומר ,15% ממחיר הדירה משולם בעת חתימת החוזה והיתרה בעת מסירת הדירה. מספר חודשי המסירה של דירות אלו עומד בממוצע על 70 חודשים.

 ממצא בולט נוסף העולה מפילוח בין הדירות שדווח כי ניתנה בהן הטבת מימון לבין אלו שדווח כי נרכשו ללא הטבה כזו, הינו השכיחות היחסית הנמוכה של דירות שנרכשו להשקעה בסך הדירות שנרכשו עם הטבת מימון. כך, רק מעט מעל חמישית (21%) מהדירות שנרכשו עם הטבת המימון היו דירות שנרכשו להשקעה. במילים אחרות, לרוכש יש לפחות דירה אחת נוספת טרם רכישת דירה זו, והוא הצהיר שאין בכוונתו למכור את אותה דירה ישנה, זאת לעומת שיעור של יותר משליש (36%) בעסקאות הרכישה של דירות בהן לא ניתנה הטבת מימון. במקביל נמצא כי המחיר הממוצע בדירות שדווח לגביהן כי נרכשו עם הטבת מימון עמד על 4.1 מיליון שקל, נמוך ב-27% ממחיר דירה שנרכשה ללא הטבת מימון. 



עסקאות יד שניה



סך העסקאות בדירות יד שניה בחודש נובמבר עמד על 4,192 דירות, גידול של 59% בהשוואה לרמה הנמוכה במיוחד שנרשמה בנובמבר 2023  וירידה של 14% בהשוואה לנובמבר 2022. בהשוואה לחודש הקודם נרשם גידול של 46% במספר העסקאות בפלח שוק זה.

 בפילוח גיאוגרפי נמצא כי הירידה במספר העסקאות בהשוואה לנובמבר 2022 הקיפה שבעה מתוך עשרת אזורי מיסוי מקרקעין, כאשר היא בולטת במיוחד באזורי חיפה והצפון, סביר להניח בין היתר על רקע התעצמות הלחימה בלבנון; נזכיר כי הסכם הפסקת האש נכנס לתוקף רק בסוף נובמבר. בהקשר זה חשוב לציין כי באזורים אלו אמנם נרשם גידול בשיעור הדירות הנמכרות עם ממ"ד בחודשים ספטמבר-נובמבר, אולם היא היתה מתונה מאשר באזורים אחרים, אשר הושפעו כנראה במידה רבה יותר ממתקפת הטילים השניה מאיראן בחודש אוקטובר, אשר להבדיל ממתקפת הטילים הראשונה בחודש אפריל, היתה נרחבת וממושכת יותר.

 כך למשל, באזור המרכז שבלט בחודש נובמבר עם גידול של 7% במספר העסקאות בדירות יד שניה בהשוואה לנובמבר 2022, הגיע שיעור הדירות שנמכרו עם ממ"ד בחודש נובמבר ל-55%, גבוה ב-6 נקודות אחוז בהשוואה לחודש ספטמבר, טרם מתקפת הטילים השניה מאיראן. זוהי גם רמתו הגבוהה ביותר בשנת 2024.



בעקבות עליית המע״מ - צפי לגידול משמעותי במכירות מקבלן


מיד עם תום השנה האזרחית 2024 דיווחו חברות הנדל״ן לבורסה את נתוני המכירות שלהם לשנת 2024. מהדיווחים עולה מגמה ברורה של התעצמות במכירות דירות ברבעון הרביעי, לקראת עליית המע״מ בנקודת בסיס אחת מ-17% ל-18%. העליה הזו, שמשתקפת מחברות הייזום והבניה צפויה להשתקף בסקירת הנדל״ן לרבעון הרביעי.

העובדה הזו משתקפת היטב מהנתון הבא מהסקירה: מכירות הדירות בנובמבר עלו ב-40% לעומת אוקטובר.


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).