לראשונה חושף הכלכלן הראשי נתונים על מבצעי קבלן: מה המבצע הנפוץ ביותר?
אגף הכלכלן הראשי באוצר, בראשות הכלכלן הראשי שמואל אברמזון, פרסם את סקירת הנדל״ן לחודש נובמבר 2024. לראשונה בסקירה זו נעשה ניתוח נקודתי של עסקאות עם מבצעי קבלן, מניתוח עולה כי המצבע הנפוץ ביותר הוא 15-85, ׳הרעה׳ ביחס למבצעי ה-80-20 שהיו נפוצים בשנים האחרונות.
סך רכישות נדל״ן למגורים בנובמבר 2024
בחודש נובמבר 2024 נרכשו 7,150 דירות, כולל דירות בסבסוד ממשלתי. בהשוואה לרמת הנמוכה במיוחד שנרשמה בנובמבר 2023, חודש בלבד לאחר פרוץ המלחמה, זהו גידול של 73%, אולם בהשוואה לנובמבר 2022 זוהי ירידה של 8.5%. בהשוואה לחודש שלפני, אוקטובר 2024, זהו גידול של 40%, כאשר מחצית מגידול זה מוסבר במיעוט ימי העבודה באוקטובר על רקע חגי תשרי.
בניכוי המכירות בסבסוד ממשלתי עמד סך העסקאות בשוק החופשי בנובמבר 2024 על 6,488 , גבוה ב-63% בהשוואה לנובמבר 2023, אולם נמוך ב-10% בהשוואה לנובמבר 2022. בהשוואה לחודש הקודם נרשם גידול של 41%, כאשר מחצית מגידול זה מוסבר במיעוט ימי העבודה באוקטובר.
ניתוח ראשוני של הטבות מימון בעסקאות נדל״ן
על רקע מבצעי המימון של הקבלנים, שעולה החשש שהם מטים את מדד מחירי הדירות של הלמ״ס מאחר והוא אינו מחשיב את מרכיב המבצע המגולם במחיר הדירה, לראשונה עורך אגף הכלכלן הראשי ניתוח של שכיחות הטבות מימון אלו בחודש נובמבר 2024 בשני אזורים בולטים- תל־אביב ובאר־שבע.
מאחר ורק לאחרונה החלה רשות המסים לדרוש מהקבלנים לכלול בדיווח על עסקאות המכירה התייחסות לשאלה האם ניתנה הטבת מימון (כדי שהלמ"ס ישקלל זאת באמידת השינוי במחירי הדירות) ומשתנה זה טרם נכלל בקבצי העסקאות שעל בסיסן נערכת הסקירה, אך צפוי להיכלל החל מהחודש הבא, צמצם האגף את הבדיקה לשני אזורים בלבד בשלב זה.
בניתוח זה נמצא שבתל־אביב עצמה, כולל בת ים, ניתנו הטבות מימון בקרוב לרבע מהעסקאות בהן תאריך המסירה הוא יותר מ-12 חודשים ממועד חתימת החוזה והרוכש אינו
חברה. יצויין שבתל־אביב באופן יחסי לא מעט עסקאות רכישה הן של חברות.
בניתוח תנאי המימון בעסקאות בהן ניתנה הטבת מימון נמצא כי השכיחות הגבוהה ביותר היא של עסקאות 85-15, כלומר ,15% ממחיר הדירה משולם בעת חתימת החוזה והיתרה בעת מסירת הדירה. מספר חודשי
המסירה של דירות אלו עומד בממוצע על 70 חודשים.
ממצא בולט נוסף העולה מפילוח בין הדירות שדווח כי ניתנה בהן הטבת מימון לבין אלו שדווח כי נרכשו ללא הטבה כזו, הינו השכיחות היחסית הנמוכה של דירות שנרכשו להשקעה בסך הדירות שנרכשו עם הטבת מימון. כך, רק מעט
מעל חמישית (21%) מהדירות שנרכשו עם הטבת המימון היו דירות שנרכשו להשקעה. במילים אחרות, לרוכש יש לפחות דירה אחת נוספת טרם רכישת דירה זו, והוא הצהיר שאין בכוונתו למכור את אותה דירה ישנה, זאת לעומת שיעור של יותר משליש (36%) בעסקאות הרכישה של דירות בהן לא ניתנה
הטבת מימון. במקביל נמצא כי המחיר הממוצע בדירות שדווח לגביהן כי נרכשו עם הטבת מימון עמד על 4.1 מיליון שקל, נמוך ב-27% ממחיר דירה שנרכשה ללא הטבת מימון.
- בקשה להארכת הפטור מהיתר להקמת ממ"ד; 3,700 בקשות אושרו עד כה
- מה אפשר לשכור ב-4,000 שקלים? דירת סטודיו בת"א, גדולה וחדשה באשקלון ואפשרויות נוספות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עסקאות יד שניה
סך העסקאות בדירות יד שניה בחודש נובמבר עמד על 4,192 דירות, גידול של 59% בהשוואה לרמה הנמוכה במיוחד שנרשמה בנובמבר 2023 וירידה של 14% בהשוואה לנובמבר 2022. בהשוואה לחודש הקודם נרשם גידול של 46% במספר העסקאות בפלח שוק זה.
בפילוח גיאוגרפי נמצא כי הירידה במספר העסקאות בהשוואה לנובמבר 2022 הקיפה שבעה מתוך עשרת אזורי מיסוי מקרקעין, כאשר היא בולטת במיוחד באזורי חיפה והצפון, סביר להניח בין היתר על רקע התעצמות הלחימה בלבנון; נזכיר כי הסכם הפסקת האש נכנס לתוקף רק בסוף נובמבר. בהקשר זה חשוב לציין כי באזורים אלו אמנם נרשם גידול בשיעור הדירות הנמכרות עם ממ"ד בחודשים ספטמבר-נובמבר, אולם היא היתה מתונה מאשר באזורים אחרים, אשר הושפעו כנראה במידה רבה יותר ממתקפת הטילים השניה מאיראן בחודש אוקטובר, אשר להבדיל ממתקפת הטילים הראשונה בחודש אפריל, היתה נרחבת וממושכת יותר.
כך למשל, באזור המרכז שבלט בחודש נובמבר עם גידול של 7% במספר העסקאות בדירות יד שניה בהשוואה לנובמבר 2022, הגיע שיעור הדירות שנמכרו עם ממ"ד בחודש נובמבר ל-55%, גבוה ב-6 נקודות אחוז בהשוואה לחודש ספטמבר, טרם מתקפת הטילים השניה מאיראן. זוהי גם רמתו הגבוהה ביותר בשנת 2024.
בעקבות עליית המע״מ - צפי לגידול משמעותי במכירות מקבלן
מיד עם תום השנה האזרחית 2024 דיווחו חברות הנדל״ן לבורסה את נתוני המכירות שלהם לשנת 2024. מהדיווחים עולה מגמה ברורה של התעצמות במכירות דירות ברבעון הרביעי,
לקראת עליית המע״מ בנקודת בסיס אחת מ-17% ל-18%. העליה הזו, שמשתקפת מחברות הייזום והבניה צפויה להשתקף בסקירת הנדל״ן לרבעון הרביעי.
העובדה הזו משתקפת היטב מהנתון הבא מהסקירה: מכירות הדירות בנובמבר עלו ב-40% לעומת אוקטובר.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
