הדולר שינה כיוון במהלך המסחר: השער היציג נקבע בעליה של 0.57% ל-4.235 שקלים
הדולר ממשיך היום במסע התחזקות מול המטבעות העיקריים בעולם, יום לאחר שהבנק המרכזי האמריקני פרסם את ספר הבז' אודות מצב הכלכלה.
בעולם מתחזק הדולר ב-0.8% לרמה של 1.256 דולר לאירו וב-0.2% ל-99.32 יין לדולר. בארץ השער היציג נקבע בעליה של 0.57% ל-4.235 שקלים והאירו התחזק ב-0.64% לרמה של 5.315 שקלים.
נגיד הבנק המרכזי של אירופה, ז'אן קלוד טרישה, הודיע לפני זמן קצר על הפחתת ריבית של 0.5% לרמה של 1.5%. גם בבריטניה ירדה הריבית ב-0.5% לרמה של 0.5%. ההורדות היו בהתאם לציפיות.
"הדברים שיאמר טרישה במסיבת העיתונאים היום לאחר ההכרזה על גובה הריבית עשויים להחליש את האירו מכיוון שהוא עשוי לאותת על עוד הפחתות ריבית בהמשך ולהדגיש את החולשות והבעיות בכלכלת גוש האירו", אמר לבלומברג מיציושי קאטו, מנהל מסחר במט"ח בטוקיו.
מחברת כלל פורקס נמסר כי "הצמד דולר/שקל ממשיך לשהות בעמדת המתנה להתפתחויות בעולם והבוקר יורד השער במקצת כהשלמה של מהלך החלשות הדולר בעולם לקראת תום יום המסחר אמש בוול-סטריט, כאשר בארץ כבר אין מסחר בדולר. התמונה הכוללת ללא שינוי , אנו עדיין שוהים ברמה קריטית לגבי המשך הדרך והמצב בוול-סטריט הוא שיכריע באם בטווח הקרוב אנו בדרך ל- 4.35 או בדרך חזרה ל- 4.09 שקל לדולר".
בימים האחרונים אמרו מספר בכירים בבנק ישראל, בראשות הנגיד סטנלי פישר, כי הם שוקלים לצמצם ואף להפסיק את רכישות המט"ח של הבנק. זאת לאחר שהרכישות האגרסיביות שבוצעו בחודשים האחרונים קירבו את הבנק למטרה המוצהרת של 43-44 מיליארד דולר. ובכן, לפי נתונים שפרסם הבנק לפני זמן קצר, הרכישות יכולות בינתיים להימשך. בסוף פברואר יתרות מטבע החוץ הסתכמו בכ-40.62 מיליארד דולר, ירידה של כ-1.1 מיליארד דולר לעומת סוף חודש ינואר.
ספר הבז': מצב הכלכלה מידרדר, שוק המגורים לא מתאושש
כאמור, הפדרל ריזרב, הבנק המרכזי של ארה"ב, דיווח ביום רביעי על החמרה במצב הכלכלי במדינה בחודשיים האחרונים, כך עולה מספר הבז'. סקירה כלכלית תקופתית שמפרסם הבנק בתום בדיקה שהוא עורך ב-12 אזורים שונים בארה"ב בהם יש לו נציגות.
ב-10 מתוך 12 האיזורים הנסקרים דווח על "היחלשות התנאים הכלכליים", או צמיחה שלילית במשקים המקומיים שהשתתפו בסקירה, וזאת בעוד המשיבים בסקר אינם צופים "שיפור משמעותי" במצב הכלכלי בתחומם לפחות עד סוף 2009 או תחילת 2010.
ספר הבז' מתפרסם הפעם שבועיים לפני ישיבתו הבאה של ה"פד" שתוקדש כמו תמיד לדיון במדיניות המוניטרית ההולמת שעל הבנק לנקוט. כמו כן לציין את פסקת ה-"שוק הדיור נותר 'חלש מאוד' במרבית האזורים שהשתתפו בסקירה. אמירות מסוג זה אינן מעודדות בייחוד בזמן שפעילות האשראי בכל רחבי ארה"ב, כמו גם זמינות האשראי, "נותרו בקיפאון", כפי שצויין בדו"ח.
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
