הדולר שינה כיוון במהלך המסחר: השער היציג נקבע בעליה של 0.57% ל-4.235 שקלים
הדולר ממשיך היום במסע התחזקות מול המטבעות העיקריים בעולם, יום לאחר שהבנק המרכזי האמריקני פרסם את ספר הבז' אודות מצב הכלכלה.
בעולם מתחזק הדולר ב-0.8% לרמה של 1.256 דולר לאירו וב-0.2% ל-99.32 יין לדולר. בארץ השער היציג נקבע בעליה של 0.57% ל-4.235 שקלים והאירו התחזק ב-0.64% לרמה של 5.315 שקלים.
נגיד הבנק המרכזי של אירופה, ז'אן קלוד טרישה, הודיע לפני זמן קצר על הפחתת ריבית של 0.5% לרמה של 1.5%. גם בבריטניה ירדה הריבית ב-0.5% לרמה של 0.5%. ההורדות היו בהתאם לציפיות.
"הדברים שיאמר טרישה במסיבת העיתונאים היום לאחר ההכרזה על גובה הריבית עשויים להחליש את האירו מכיוון שהוא עשוי לאותת על עוד הפחתות ריבית בהמשך ולהדגיש את החולשות והבעיות בכלכלת גוש האירו", אמר לבלומברג מיציושי קאטו, מנהל מסחר במט"ח בטוקיו.
מחברת כלל פורקס נמסר כי "הצמד דולר/שקל ממשיך לשהות בעמדת המתנה להתפתחויות בעולם והבוקר יורד השער במקצת כהשלמה של מהלך החלשות הדולר בעולם לקראת תום יום המסחר אמש בוול-סטריט, כאשר בארץ כבר אין מסחר בדולר. התמונה הכוללת ללא שינוי , אנו עדיין שוהים ברמה קריטית לגבי המשך הדרך והמצב בוול-סטריט הוא שיכריע באם בטווח הקרוב אנו בדרך ל- 4.35 או בדרך חזרה ל- 4.09 שקל לדולר".
בימים האחרונים אמרו מספר בכירים בבנק ישראל, בראשות הנגיד סטנלי פישר, כי הם שוקלים לצמצם ואף להפסיק את רכישות המט"ח של הבנק. זאת לאחר שהרכישות האגרסיביות שבוצעו בחודשים האחרונים קירבו את הבנק למטרה המוצהרת של 43-44 מיליארד דולר. ובכן, לפי נתונים שפרסם הבנק לפני זמן קצר, הרכישות יכולות בינתיים להימשך. בסוף פברואר יתרות מטבע החוץ הסתכמו בכ-40.62 מיליארד דולר, ירידה של כ-1.1 מיליארד דולר לעומת סוף חודש ינואר.
ספר הבז': מצב הכלכלה מידרדר, שוק המגורים לא מתאושש
כאמור, הפדרל ריזרב, הבנק המרכזי של ארה"ב, דיווח ביום רביעי על החמרה במצב הכלכלי במדינה בחודשיים האחרונים, כך עולה מספר הבז'. סקירה כלכלית תקופתית שמפרסם הבנק בתום בדיקה שהוא עורך ב-12 אזורים שונים בארה"ב בהם יש לו נציגות.
ב-10 מתוך 12 האיזורים הנסקרים דווח על "היחלשות התנאים הכלכליים", או צמיחה שלילית במשקים המקומיים שהשתתפו בסקירה, וזאת בעוד המשיבים בסקר אינם צופים "שיפור משמעותי" במצב הכלכלי בתחומם לפחות עד סוף 2009 או תחילת 2010.
ספר הבז' מתפרסם הפעם שבועיים לפני ישיבתו הבאה של ה"פד" שתוקדש כמו תמיד לדיון במדיניות המוניטרית ההולמת שעל הבנק לנקוט. כמו כן לציין את פסקת ה-"שוק הדיור נותר 'חלש מאוד' במרבית האזורים שהשתתפו בסקירה. אמירות מסוג זה אינן מעודדות בייחוד בזמן שפעילות האשראי בכל רחבי ארה"ב, כמו גם זמינות האשראי, "נותרו בקיפאון", כפי שצויין בדו"ח.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
