הדולר שינה כיוון במהלך המסחר: השער היציג נקבע בעליה של 0.57% ל-4.235 שקלים
הדולר ממשיך היום במסע התחזקות מול המטבעות העיקריים בעולם, יום לאחר שהבנק המרכזי האמריקני פרסם את ספר הבז' אודות מצב הכלכלה.
בעולם מתחזק הדולר ב-0.8% לרמה של 1.256 דולר לאירו וב-0.2% ל-99.32 יין לדולר. בארץ השער היציג נקבע בעליה של 0.57% ל-4.235 שקלים והאירו התחזק ב-0.64% לרמה של 5.315 שקלים.
נגיד הבנק המרכזי של אירופה, ז'אן קלוד טרישה, הודיע לפני זמן קצר על הפחתת ריבית של 0.5% לרמה של 1.5%. גם בבריטניה ירדה הריבית ב-0.5% לרמה של 0.5%. ההורדות היו בהתאם לציפיות.
"הדברים שיאמר טרישה במסיבת העיתונאים היום לאחר ההכרזה על גובה הריבית עשויים להחליש את האירו מכיוון שהוא עשוי לאותת על עוד הפחתות ריבית בהמשך ולהדגיש את החולשות והבעיות בכלכלת גוש האירו", אמר לבלומברג מיציושי קאטו, מנהל מסחר במט"ח בטוקיו.
מחברת כלל פורקס נמסר כי "הצמד דולר/שקל ממשיך לשהות בעמדת המתנה להתפתחויות בעולם והבוקר יורד השער במקצת כהשלמה של מהלך החלשות הדולר בעולם לקראת תום יום המסחר אמש בוול-סטריט, כאשר בארץ כבר אין מסחר בדולר. התמונה הכוללת ללא שינוי , אנו עדיין שוהים ברמה קריטית לגבי המשך הדרך והמצב בוול-סטריט הוא שיכריע באם בטווח הקרוב אנו בדרך ל- 4.35 או בדרך חזרה ל- 4.09 שקל לדולר".
בימים האחרונים אמרו מספר בכירים בבנק ישראל, בראשות הנגיד סטנלי פישר, כי הם שוקלים לצמצם ואף להפסיק את רכישות המט"ח של הבנק. זאת לאחר שהרכישות האגרסיביות שבוצעו בחודשים האחרונים קירבו את הבנק למטרה המוצהרת של 43-44 מיליארד דולר. ובכן, לפי נתונים שפרסם הבנק לפני זמן קצר, הרכישות יכולות בינתיים להימשך. בסוף פברואר יתרות מטבע החוץ הסתכמו בכ-40.62 מיליארד דולר, ירידה של כ-1.1 מיליארד דולר לעומת סוף חודש ינואר.
ספר הבז': מצב הכלכלה מידרדר, שוק המגורים לא מתאושש
כאמור, הפדרל ריזרב, הבנק המרכזי של ארה"ב, דיווח ביום רביעי על החמרה במצב הכלכלי במדינה בחודשיים האחרונים, כך עולה מספר הבז'. סקירה כלכלית תקופתית שמפרסם הבנק בתום בדיקה שהוא עורך ב-12 אזורים שונים בארה"ב בהם יש לו נציגות.
ב-10 מתוך 12 האיזורים הנסקרים דווח על "היחלשות התנאים הכלכליים", או צמיחה שלילית במשקים המקומיים שהשתתפו בסקירה, וזאת בעוד המשיבים בסקר אינם צופים "שיפור משמעותי" במצב הכלכלי בתחומם לפחות עד סוף 2009 או תחילת 2010.
ספר הבז' מתפרסם הפעם שבועיים לפני ישיבתו הבאה של ה"פד" שתוקדש כמו תמיד לדיון במדיניות המוניטרית ההולמת שעל הבנק לנקוט. כמו כן לציין את פסקת ה-"שוק הדיור נותר 'חלש מאוד' במרבית האזורים שהשתתפו בסקירה. אמירות מסוג זה אינן מעודדות בייחוד בזמן שפעילות האשראי בכל רחבי ארה"ב, כמו גם זמינות האשראי, "נותרו בקיפאון", כפי שצויין בדו"ח.

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
