זהו פישר, הורדת הריבית מיצתה את עצמה - תמשיך הלאה

פרופ' יאיר זימון, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות סופרוויזר, מסתכל על הורדות הריבית של פישר וחושב שהגיע הזמן לעבור לצעדים נוספים
פרופ' יאיר זימון |

נגיד בנק ישראל הוריד השבוע את הריבית השנתית לאחוז אחד. זוהי הורדת הריבית השישית מאז חודש ספטמבר 2008. הצעדים אשר נקט בנק ישראל בחודשים האחרונים, היו צעדים בכיוון הנכון, וזאת על רקע ירידת הריבית החובקת עולם מהמערב ועד המזרח, על רקע האטה בפעילות הכלכלית במשק הישראלי והגידול המשמעותי במספר המובטלים. הורדת הריבית אמורה להסיט כספים מחיסכון לרכישת מוצרי צריכה והשקעה ואמורה להגדיל את הביקוש לאשראי כדי לממן רכישת מוצרים.

המדיניות שבה בנק ישראל מוריד את הריבית בהלוואות שהוא נותן לבנקים המסחריים מיצתה את עצמה. ללא צעדים נוספים אשר ינקטו ע"י מקבלי ההחלטות הכלכליות במשק, יגדל שעור האבטלה והמשק לא יצא מהמיתון שאליו הוא נקלע.

האם ניתן לצפות כי מהנדס תוכנה אשר פוטר לאחרונה וחושש כי לא ימצא עבודה מתאימה בחודשים הקרובים, יגדיל את הקניות שלו בעקבות ירידת הריבית?

האם גברת ומר ישראלי אשר הפסידו בחודשים האחרונים בקופות הגמל ובקרנות ההשתלמות שלהם 25 אחוז, והם חשים חוסר ביטחון כלכלי לגבי העתיד, יגבירו את רכישות מוצרי המזון, ההלבשה והרהוט כתוצאה מירידת הריבית?

האם כאשר ישנן הערכות כי מחירי הדירות ירדו בתקופה הקרובה וכי עדיף לדחות את רכישת הדירה, הורדת הריבית ע"י בנק ישראל תגרום לעליית הביקוש לדירות?

חברות ועסקים מתקשים לגייס כסף כיוון שהציבור איבד אמון באג"ח הקונצרני, והבנקים המסחריים מחמירים את תנאי האשראי לציבור.

עסקים רבים בישראל עם פוטנציאל רווחיות גדול, אשר נקלעו לקשיי נזילות נאלצים לשלם ריבית גבוהה כיוון שהבנקים העלו את המרווחים הפיננסים ואת מה שמכונה על ידם פרמיה סיכון.

כדי לבלום את הגידול באבטלה ולמנוע ירידה בתוצר הלאומי יש מקום לנקיטת צעדים נוספים כגון:

1. על בנק ישראל לחייב את הבנקים המסחריים לגלגל את הורדת הריבית גם בהלוואות שהם נותנים.

2. יש לעזור לחברות אשר יעמדו בקריטריונים המתאימים, לגייס הון באמצעות הנפקת אג"ח וזאת ע"י הענקת רשת הביטחון למי שירכוש איגרות חוב אלה.

3. ביצוע פרוייקטים בתחום התשתית, החינוך ועוד, ע"י הממשלה.

זוהי כמובן רק רשימה חלקית. נדרשים שורה ארוכה של צעדים אשר ינקטו ע"י משרד האוצר וע"י בנק ישראל. הבעיות הכלכליות של המשק הישראלי הן גדולות מכדי שרק באמצעות הורדת הריבית ע"י בנק ישראל ניתן לפתור אותן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.23%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.