זהו פישר, הורדת הריבית מיצתה את עצמה - תמשיך הלאה
נגיד בנק ישראל הוריד השבוע את הריבית השנתית לאחוז אחד. זוהי הורדת הריבית השישית מאז חודש ספטמבר 2008. הצעדים אשר נקט בנק ישראל בחודשים האחרונים, היו צעדים בכיוון הנכון, וזאת על רקע ירידת הריבית החובקת עולם מהמערב ועד המזרח, על רקע האטה בפעילות הכלכלית במשק הישראלי והגידול המשמעותי במספר המובטלים. הורדת הריבית אמורה להסיט כספים מחיסכון לרכישת מוצרי צריכה והשקעה ואמורה להגדיל את הביקוש לאשראי כדי לממן רכישת מוצרים.
המדיניות שבה בנק ישראל מוריד את הריבית בהלוואות שהוא נותן לבנקים המסחריים מיצתה את עצמה. ללא צעדים נוספים אשר ינקטו ע"י מקבלי ההחלטות הכלכליות במשק, יגדל שעור האבטלה והמשק לא יצא מהמיתון שאליו הוא נקלע.
האם ניתן לצפות כי מהנדס תוכנה אשר פוטר לאחרונה וחושש כי לא ימצא עבודה מתאימה בחודשים הקרובים, יגדיל את הקניות שלו בעקבות ירידת הריבית?
האם גברת ומר ישראלי אשר הפסידו בחודשים האחרונים בקופות הגמל ובקרנות ההשתלמות שלהם 25 אחוז, והם חשים חוסר ביטחון כלכלי לגבי העתיד, יגבירו את רכישות מוצרי המזון, ההלבשה והרהוט כתוצאה מירידת הריבית?
האם כאשר ישנן הערכות כי מחירי הדירות ירדו בתקופה הקרובה וכי עדיף לדחות את רכישת הדירה, הורדת הריבית ע"י בנק ישראל תגרום לעליית הביקוש לדירות?
חברות ועסקים מתקשים לגייס כסף כיוון שהציבור איבד אמון באג"ח הקונצרני, והבנקים המסחריים מחמירים את תנאי האשראי לציבור.
עסקים רבים בישראל עם פוטנציאל רווחיות גדול, אשר נקלעו לקשיי נזילות נאלצים לשלם ריבית גבוהה כיוון שהבנקים העלו את המרווחים הפיננסים ואת מה שמכונה על ידם פרמיה סיכון.
כדי לבלום את הגידול באבטלה ולמנוע ירידה בתוצר הלאומי יש מקום לנקיטת צעדים נוספים כגון:
1. על בנק ישראל לחייב את הבנקים המסחריים לגלגל את הורדת הריבית גם בהלוואות שהם נותנים.
2. יש לעזור לחברות אשר יעמדו בקריטריונים המתאימים, לגייס הון באמצעות הנפקת אג"ח וזאת ע"י הענקת רשת הביטחון למי שירכוש איגרות חוב אלה.
3. ביצוע פרוייקטים בתחום התשתית, החינוך ועוד, ע"י הממשלה.
זוהי כמובן רק רשימה חלקית. נדרשים שורה ארוכה של צעדים אשר ינקטו ע"י משרד האוצר וע"י בנק ישראל. הבעיות הכלכליות של המשק הישראלי הן גדולות מכדי שרק באמצעות הורדת הריבית ע"י בנק ישראל ניתן לפתור אותן.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
רחובות מקבלת גב כחלק מתוכנית הבראה, תל אביב הולכת על נכסים חדשים
ברחובות, שנמצאת בתוכנית הבראה, מתקבל אישור שמייצר תוספת הכנסות דרך העלאה של עד 8% באזורי מגורים מסוימים, כולל העדכון האוטומטי. התוספת למשק בית ממוצע מוערכת ב-200-400 שקל בשנה. כאן ניכרת הבחירה של המדינה לתת יותר מרחב לרשות שמוגדרת ככזו שצריכה לייצב את המאזן, גם אם זה אומר התייקרות לתושבים.
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
בתל אביב הכיוון שונה. בקשה להפחתה של 20-30% בארנונה למוסדות השכלה גבוהה, כולל האוניברסיטה, נדחית. במקביל מאושרת העלאה של כ-100% לנכסים חדשים במתחמים כמו הדולפינריום וכיכר אתרים, שתיכנס לתוקף רק אחרי בנייה. זה מהלך שמכוון להכנסות עתידיות של
עשרות מיליונים, בלי לפתוח בשלב הזה חזית מול החיובים השוטפים על תושבים קיימים. העירייה מסמנת שהיא רוצה ללכוד ערך של נדל”ן חדש כשהוא מתממש, ולא להרחיב עכשיו העלאה רוחבית בתוך העיר.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההשפעה על יוקר המחיה עוברת דרך הקופה של העסק
הארנונה היא מס עירוני, אבל היא מתנהגת כמו עלות תפעולית לכל דבר. כשחיוב לעסק עולה, הוא מתחיל בבעל הנכס או בשוכר, וממשיך לתמחור שירותים ומוצרים. מתוך הסכום הכולל של הבקשות, 45-50 מיליון שקל צפויים להגיע מהמגזר העסקי. בתוך הסכום הזה, חלק משמעותי נופל על עסקים קטנים, שמרכיבים סביב 50% מהמגזר, ולכן אצלם מורגשת חלק גדול מההתייקרות בתוך החיוב העסקי הכולל. בתקופה של האטה כלכלית ולחץ על רווחיות, זו הוצאה שקשה לספוג בלי לחפש איפה להחזיר כסף. כפי שפורט בביזפורטל - מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
