זהו פישר, הורדת הריבית מיצתה את עצמה - תמשיך הלאה

פרופ' יאיר זימון, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות סופרוויזר, מסתכל על הורדות הריבית של פישר וחושב שהגיע הזמן לעבור לצעדים נוספים
פרופ' יאיר זימון |

נגיד בנק ישראל הוריד השבוע את הריבית השנתית לאחוז אחד. זוהי הורדת הריבית השישית מאז חודש ספטמבר 2008. הצעדים אשר נקט בנק ישראל בחודשים האחרונים, היו צעדים בכיוון הנכון, וזאת על רקע ירידת הריבית החובקת עולם מהמערב ועד המזרח, על רקע האטה בפעילות הכלכלית במשק הישראלי והגידול המשמעותי במספר המובטלים. הורדת הריבית אמורה להסיט כספים מחיסכון לרכישת מוצרי צריכה והשקעה ואמורה להגדיל את הביקוש לאשראי כדי לממן רכישת מוצרים.

המדיניות שבה בנק ישראל מוריד את הריבית בהלוואות שהוא נותן לבנקים המסחריים מיצתה את עצמה. ללא צעדים נוספים אשר ינקטו ע"י מקבלי ההחלטות הכלכליות במשק, יגדל שעור האבטלה והמשק לא יצא מהמיתון שאליו הוא נקלע.

האם ניתן לצפות כי מהנדס תוכנה אשר פוטר לאחרונה וחושש כי לא ימצא עבודה מתאימה בחודשים הקרובים, יגדיל את הקניות שלו בעקבות ירידת הריבית?

האם גברת ומר ישראלי אשר הפסידו בחודשים האחרונים בקופות הגמל ובקרנות ההשתלמות שלהם 25 אחוז, והם חשים חוסר ביטחון כלכלי לגבי העתיד, יגבירו את רכישות מוצרי המזון, ההלבשה והרהוט כתוצאה מירידת הריבית?

האם כאשר ישנן הערכות כי מחירי הדירות ירדו בתקופה הקרובה וכי עדיף לדחות את רכישת הדירה, הורדת הריבית ע"י בנק ישראל תגרום לעליית הביקוש לדירות?

חברות ועסקים מתקשים לגייס כסף כיוון שהציבור איבד אמון באג"ח הקונצרני, והבנקים המסחריים מחמירים את תנאי האשראי לציבור.

עסקים רבים בישראל עם פוטנציאל רווחיות גדול, אשר נקלעו לקשיי נזילות נאלצים לשלם ריבית גבוהה כיוון שהבנקים העלו את המרווחים הפיננסים ואת מה שמכונה על ידם פרמיה סיכון.

כדי לבלום את הגידול באבטלה ולמנוע ירידה בתוצר הלאומי יש מקום לנקיטת צעדים נוספים כגון:

1. על בנק ישראל לחייב את הבנקים המסחריים לגלגל את הורדת הריבית גם בהלוואות שהם נותנים.

2. יש לעזור לחברות אשר יעמדו בקריטריונים המתאימים, לגייס הון באמצעות הנפקת אג"ח וזאת ע"י הענקת רשת הביטחון למי שירכוש איגרות חוב אלה.

3. ביצוע פרוייקטים בתחום התשתית, החינוך ועוד, ע"י הממשלה.

זוהי כמובן רק רשימה חלקית. נדרשים שורה ארוכה של צעדים אשר ינקטו ע"י משרד האוצר וע"י בנק ישראל. הבעיות הכלכליות של המשק הישראלי הן גדולות מכדי שרק באמצעות הורדת הריבית ע"י בנק ישראל ניתן לפתור אותן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.