זהו פישר, הורדת הריבית מיצתה את עצמה - תמשיך הלאה
נגיד בנק ישראל הוריד השבוע את הריבית השנתית לאחוז אחד. זוהי הורדת הריבית השישית מאז חודש ספטמבר 2008. הצעדים אשר נקט בנק ישראל בחודשים האחרונים, היו צעדים בכיוון הנכון, וזאת על רקע ירידת הריבית החובקת עולם מהמערב ועד המזרח, על רקע האטה בפעילות הכלכלית במשק הישראלי והגידול המשמעותי במספר המובטלים. הורדת הריבית אמורה להסיט כספים מחיסכון לרכישת מוצרי צריכה והשקעה ואמורה להגדיל את הביקוש לאשראי כדי לממן רכישת מוצרים.
המדיניות שבה בנק ישראל מוריד את הריבית בהלוואות שהוא נותן לבנקים המסחריים מיצתה את עצמה. ללא צעדים נוספים אשר ינקטו ע"י מקבלי ההחלטות הכלכליות במשק, יגדל שעור האבטלה והמשק לא יצא מהמיתון שאליו הוא נקלע.
האם ניתן לצפות כי מהנדס תוכנה אשר פוטר לאחרונה וחושש כי לא ימצא עבודה מתאימה בחודשים הקרובים, יגדיל את הקניות שלו בעקבות ירידת הריבית?
האם גברת ומר ישראלי אשר הפסידו בחודשים האחרונים בקופות הגמל ובקרנות ההשתלמות שלהם 25 אחוז, והם חשים חוסר ביטחון כלכלי לגבי העתיד, יגבירו את רכישות מוצרי המזון, ההלבשה והרהוט כתוצאה מירידת הריבית?
האם כאשר ישנן הערכות כי מחירי הדירות ירדו בתקופה הקרובה וכי עדיף לדחות את רכישת הדירה, הורדת הריבית ע"י בנק ישראל תגרום לעליית הביקוש לדירות?
חברות ועסקים מתקשים לגייס כסף כיוון שהציבור איבד אמון באג"ח הקונצרני, והבנקים המסחריים מחמירים את תנאי האשראי לציבור.
עסקים רבים בישראל עם פוטנציאל רווחיות גדול, אשר נקלעו לקשיי נזילות נאלצים לשלם ריבית גבוהה כיוון שהבנקים העלו את המרווחים הפיננסים ואת מה שמכונה על ידם פרמיה סיכון.
כדי לבלום את הגידול באבטלה ולמנוע ירידה בתוצר הלאומי יש מקום לנקיטת צעדים נוספים כגון:
1. על בנק ישראל לחייב את הבנקים המסחריים לגלגל את הורדת הריבית גם בהלוואות שהם נותנים.
2. יש לעזור לחברות אשר יעמדו בקריטריונים המתאימים, לגייס הון באמצעות הנפקת אג"ח וזאת ע"י הענקת רשת הביטחון למי שירכוש איגרות חוב אלה.
3. ביצוע פרוייקטים בתחום התשתית, החינוך ועוד, ע"י הממשלה.
זוהי כמובן רק רשימה חלקית. נדרשים שורה ארוכה של צעדים אשר ינקטו ע"י משרד האוצר וע"י בנק ישראל. הבעיות הכלכליות של המשק הישראלי הן גדולות מכדי שרק באמצעות הורדת הריבית ע"י בנק ישראל ניתן לפתור אותן.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
