זהו פישר, הורדת הריבית מיצתה את עצמה - תמשיך הלאה
נגיד בנק ישראל הוריד השבוע את הריבית השנתית לאחוז אחד. זוהי הורדת הריבית השישית מאז חודש ספטמבר 2008. הצעדים אשר נקט בנק ישראל בחודשים האחרונים, היו צעדים בכיוון הנכון, וזאת על רקע ירידת הריבית החובקת עולם מהמערב ועד המזרח, על רקע האטה בפעילות הכלכלית במשק הישראלי והגידול המשמעותי במספר המובטלים. הורדת הריבית אמורה להסיט כספים מחיסכון לרכישת מוצרי צריכה והשקעה ואמורה להגדיל את הביקוש לאשראי כדי לממן רכישת מוצרים.
המדיניות שבה בנק ישראל מוריד את הריבית בהלוואות שהוא נותן לבנקים המסחריים מיצתה את עצמה. ללא צעדים נוספים אשר ינקטו ע"י מקבלי ההחלטות הכלכליות במשק, יגדל שעור האבטלה והמשק לא יצא מהמיתון שאליו הוא נקלע.
האם ניתן לצפות כי מהנדס תוכנה אשר פוטר לאחרונה וחושש כי לא ימצא עבודה מתאימה בחודשים הקרובים, יגדיל את הקניות שלו בעקבות ירידת הריבית?
האם גברת ומר ישראלי אשר הפסידו בחודשים האחרונים בקופות הגמל ובקרנות ההשתלמות שלהם 25 אחוז, והם חשים חוסר ביטחון כלכלי לגבי העתיד, יגבירו את רכישות מוצרי המזון, ההלבשה והרהוט כתוצאה מירידת הריבית?
האם כאשר ישנן הערכות כי מחירי הדירות ירדו בתקופה הקרובה וכי עדיף לדחות את רכישת הדירה, הורדת הריבית ע"י בנק ישראל תגרום לעליית הביקוש לדירות?
חברות ועסקים מתקשים לגייס כסף כיוון שהציבור איבד אמון באג"ח הקונצרני, והבנקים המסחריים מחמירים את תנאי האשראי לציבור.
עסקים רבים בישראל עם פוטנציאל רווחיות גדול, אשר נקלעו לקשיי נזילות נאלצים לשלם ריבית גבוהה כיוון שהבנקים העלו את המרווחים הפיננסים ואת מה שמכונה על ידם פרמיה סיכון.
כדי לבלום את הגידול באבטלה ולמנוע ירידה בתוצר הלאומי יש מקום לנקיטת צעדים נוספים כגון:
1. על בנק ישראל לחייב את הבנקים המסחריים לגלגל את הורדת הריבית גם בהלוואות שהם נותנים.
2. יש לעזור לחברות אשר יעמדו בקריטריונים המתאימים, לגייס הון באמצעות הנפקת אג"ח וזאת ע"י הענקת רשת הביטחון למי שירכוש איגרות חוב אלה.
3. ביצוע פרוייקטים בתחום התשתית, החינוך ועוד, ע"י הממשלה.
זוהי כמובן רק רשימה חלקית. נדרשים שורה ארוכה של צעדים אשר ינקטו ע"י משרד האוצר וע"י בנק ישראל. הבעיות הכלכליות של המשק הישראלי הן גדולות מכדי שרק באמצעות הורדת הריבית ע"י בנק ישראל ניתן לפתור אותן.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
ניתן לראות מן הגרף שבתל אביב עלות ההוצאה של משקי הבית והעסקים, על שירותים אלו, היתה כמעט הכי גבוהה בעולם בשנת 2020. אך מאז, בערים מרכזיות בעולם המערבי היתה קפיצה אינפלציונית ותל אביב "התדרדרה" (וטוב שכך) למקום 14 ברשימה, למצב בו המחירים שנדרשים בה בשנת 2025 כבר סבירים יותר באופן יחסי.
איפה המחירים בישראל בכל זאת גבוהים? ניחשתם נכון, במזון, כמובן. אמנם חלק מההסבר למחירי המזון הנמוכים יותר באירופה הוא סבסוד כבד שניתן לענפי החקלאות במסגרת האיחוד האירופי, והוא מהווה אחד ממוקדי התקציב המרכזיים של האיחוד. זה מתבטא במיוחד בדגנים, פירות וירקות, חלב ומוצריו, יין, שמן זית וגידולי מספוא. אך בישראל, מצד שני, האקלים יותר נוח לגידולים חקלאיים.
ישראל היא גם "אי" במובן הגיאוגרפי של טיסות לחו"ל והמחירים קפצו לשמיים, תרתי משמע, בזמן המלחמה. גם בסעיף זה כמעט בכל מדינות ה-OECD משלמים פחות. אך מדד המחירים לצרכן כולל עוד רכיבים. מחירי שירותי הבריאות בישראל, למשל, נמוכים באופן משמעותי מאשר ברוב המדינות המפותחות (והם זמינים יותר ואיכותם גבוהה יותר). מחירי התקשורת. גם עלות החשמל שהיא רכיב מרכזי.
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה הסיבות לכך?
ישנה את רפורמת כחלון, לפני למעלה מעשור, שהצניחה את מחירי התקשורת שאנו משלמים בישראל לרמה מהנמוכות בעולם המערבי. זה קשור גם לגז, כמובן. נס כלכלי שקרה לנו ומצאנו כמויות אדירות ממנו בים ממש לידינו. עלויות החשמל בישראל נמוכות באופן דרמטי מאשר הממוצע במדינות אירופה. למעשה בישראל עלות החשמל היא בערך שליש מאשר באירופה. נוסיף לכך שמדינות אירופה מהוות שני שליש מה-OECD וזה כבר מסביר הרבה בתמונת השוואת האינפלציות, בסעיף המרכזי הזה.
אני נוטה להעריך שחלק מסוים מן ההסבר לאינפלציה הנמוכה יחסית בישראל קשור גם להייטק.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
ניתן לראות מן הגרף שבתל אביב עלות ההוצאה של משקי הבית והעסקים, על שירותים אלו, היתה כמעט הכי גבוהה בעולם בשנת 2020. אך מאז, בערים מרכזיות בעולם המערבי היתה קפיצה אינפלציונית ותל אביב "התדרדרה" (וטוב שכך) למקום 14 ברשימה, למצב בו המחירים שנדרשים בה בשנת 2025 כבר סבירים יותר באופן יחסי.
איפה המחירים בישראל בכל זאת גבוהים? ניחשתם נכון, במזון, כמובן. אמנם חלק מההסבר למחירי המזון הנמוכים יותר באירופה הוא סבסוד כבד שניתן לענפי החקלאות במסגרת האיחוד האירופי, והוא מהווה אחד ממוקדי התקציב המרכזיים של האיחוד. זה מתבטא במיוחד בדגנים, פירות וירקות, חלב ומוצריו, יין, שמן זית וגידולי מספוא. אך בישראל, מצד שני, האקלים יותר נוח לגידולים חקלאיים.
ישראל היא גם "אי" במובן הגיאוגרפי של טיסות לחו"ל והמחירים קפצו לשמיים, תרתי משמע, בזמן המלחמה. גם בסעיף זה כמעט בכל מדינות ה-OECD משלמים פחות. אך מדד המחירים לצרכן כולל עוד רכיבים. מחירי שירותי הבריאות בישראל, למשל, נמוכים באופן משמעותי מאשר ברוב המדינות המפותחות (והם זמינים יותר ואיכותם גבוהה יותר). מחירי התקשורת. גם עלות החשמל שהיא רכיב מרכזי.
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה הסיבות לכך?
ישנה את רפורמת כחלון, לפני למעלה מעשור, שהצניחה את מחירי התקשורת שאנו משלמים בישראל לרמה מהנמוכות בעולם המערבי. זה קשור גם לגז, כמובן. נס כלכלי שקרה לנו ומצאנו כמויות אדירות ממנו בים ממש לידינו. עלויות החשמל בישראל נמוכות באופן דרמטי מאשר הממוצע במדינות אירופה. למעשה בישראל עלות החשמל היא בערך שליש מאשר באירופה. נוסיף לכך שמדינות אירופה מהוות שני שליש מה-OECD וזה כבר מסביר הרבה בתמונת השוואת האינפלציות, בסעיף המרכזי הזה.
אני נוטה להעריך שחלק מסוים מן ההסבר לאינפלציה הנמוכה יחסית בישראל קשור גם להייטק.
