בורסות אסיה סגרו בעליות קלות: הניקיי טיפס ב-0.7%, הונדה זינקה ב-7.9%

בהונג קונג סגר מדד ההאנג סנג יום תנודתי בעליה של 0.2% ובסיאול רשם הקוספי עליה של 0.7%
קובי ישעיהו |

מגמה מעורבת עם נטיה לעליות שערים אפיינה את המסחר בבורסות אסיה היום. זאת, לאחר סגירה חיובית בוול סטריט אמש וצפי לירידות קלות עם פתיחת המסחר היום, לפי איתותי החוזים העתידיים. במניות יצרניות כלי הרכב נרשמו גם היום עליות חדות.

בטוקיו סגר מדד הניקיי בעליה של 0.7% ואילו בהונג קונג סגר מדד ההאנג סנג יום תנודתי בעליה של 0.2% . בסיאול רשם הקוספי עליה של 0.7% ואילו בורסת שנחאי רשמה ירידה של 2.3%.

"הסנטימנט אמנם משתפר אבל המצב עדיין מאוד שברירי בשווקים. אם הסנאט לא יאשר את תוכנית העזרה לתעשיית הרכב האמריקנית תהיה לכך השפעה שלילית על מניות התעשייה ובכלל. הגורמים העיקריים התומכים בשווקים הם הורדות הריבית האגרסיביות ותוכניות התמריצים של הממשלות השונות מסביב לעולם", אמר לבלומברג נאדר נאימי, מנהל השקעות בסידני.

המדדים המובילים בוול סטריט סיימו אתמול עוד יום מסחר דרמטי בעליות שערים. לאחר פתיחה חיובית והמשך יום יציב ברקע להתקדמות המגעים בנוגע לתוכנית הסיוע ל'שלוש הגדולות', ענקיות הרכב מדטרויט, סנאטורים רפובליקנים הודיעו על התנגדותם לתוכנית. מדד הדאו ג'ונס סגר בעלייה של 0.81%. מדד הנאסד"ק הוסיף 1.17%, ומדד ה-S&P500 עלה 1.18%.

בית הנבחרים האמריקני , לאחר ויכוחים רבים, חבילת סיוע בהיקף 14 מיליארד דולר לשלושת יצרניות כלי הרכב הגדולות מדטרוייט - ג''נרל מוטורס, פורד וקרייזלר. הסיוע אושר לבסוף ברוב של 231 תומכים מול 170 מתנגדים.

למרות ההתנגדויות האחרונות, ואפילו הצעות סיוע חלופיות של מחוקקים רפובליקנים, תוכנית הסיוע עליה הסכימו מחוקקים דמוקרטיים והבית הלבן הובאה להצבעה בבית הנבחרים האמריקני, בעוד שעתידה בסנאט אינו ברור, בו ההצבעה תתעכב במספר ימים על מנת לנסות ולהשיג רוב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

מחאות בטהרן. קרדיט: רשתות חברתיותמחאות בטהרן. קרדיט: רשתות חברתיות

איראן בוערת: גל מחאות כלכלי שוטף את המדינה

איראן מתמודדת עם גל מחאות נרחב ברחבי המדינה, בשל יוקר המחייה ושחיקת שווי המטבע המקומי; הנשיא, מאסעוד פזשקיאן, מנסה להפחית את המתח הציבורי והבטיח לשנות את תוכנית התקציב כדי להקל על האזרחים, במיוחד על בעלי ההכנסות הנמוכות; המחאות משקפות את התסכול הכלכלי העמוק של האוכלוסייה ונחשבות לרחבות ביותר מאז 2019

רן קידר |
נושאים בכתבה איראן

המשבר הכלכלי באיראן הולך ומעמיק, אך בימים האחרונים הוא כבר חצה גבול ברור והפך ממשבר פיננסי וחברתי לאתגר שלטוני של ממש. קריסת המטבע, אינפלציה דוהרת ויוקר מחיה חונק הציתו גל מחאות רחב, שמתפשט מטהראן לערים נוספות ולפריפריה, ומפעיל לחץ כבד על משטר שנמצא ממילא בנקודת חולשה חריגה.

הריאל האיראני איבד מאז הקיץ כ־60% מערכו, ובמהלך הימים האחרונים נסחר בשפל חסר תקדים מול הדולר. היחלשות המטבע פגעה ישירות בחסכונות הציבור, ריסקה משכורות והובילה לזינוק חד במחירי מזון, אנרגיה ושירותים בסיסיים. עבור אזרחים רבים, גם מהמעמד הבינוני העירוני, השחיקה היא לא תיאוריה, אלא מציאות יומיומית של חישוב מתמיד האם הם יכולים להרשות לעצמם קפה, נסיעה או טיפול רפואי.

על הרקע הזה פרצו מחאות במספר מוקדים במקביל. בטהראן נראו מפגינים חוצים גשרים מרכזיים, מתעמתים עם כוחות ביטחון וקוראים סיסמאות נגד יוקר המחיה והשלטון. אזור הבזאר הגדול, שמשמש כלבה של הכלכלה העירונית בטהרן, הפך לזירה מרכזית, כאשר סוחרים סגרו חנויות במחאה על תנודתיות המטבע והפסדים כבדים. מוקדי מחאה נוספים נרשמו בשכונות מערביות של הבירה, באוניברסיטאות, ואף באי קשם שבמפרץ הפרסי, שם נשמעו קריאות חריפות נגד ההנהגה בשעות הלילה.

היקף המחאות המדויק אינו ברור, אך עצם התפשטותן למוקדים מגוונים ובעלי אופי חברתי שונה, סוחרים, סטודנטים, עובדים שכירים, מדאיגה את השלטון. זאת במיוחד על רקע העובדה שבשנה האחרונה נקט המשטר יד קשה במיוחד נגד מתנגדים, עם גל מעצרים נרחב ושיעור הוצאות להורג מהגבוהים זה עשרות שנים, במטרה למנוע מראש התלקחות עממית רחבת היקף.

הזעם הציבורי אינו נובע רק מהכיס. המלחמה בקיץ מול ישראל חשפה לעיני הציבור האיראני פערים מטרידים ביכולת ההגנה של המדינה, חדירה עמוקה של גורמי מודיעין זרים ופגיעה במתקנים אסטרטגיים, תחומים שנתפסו במשך שנים כקו אדום של המשטר. עבור רבים, תחושת הפגיעוּת הביטחונית הצטרפה לאכזבה מהניהול הכלכלי ומהקודים החברתיים הנוקשים, ויצרה תערובת נפיצה של חוסר אמון.