אסטרה זנקה הוציא צו מניעה לטבע: "טבע בטוחה בסכויי זכייתה במשפטים"

כך אומר היום יואב בורגן מלידר שוקי הון בתגובה להודעת אסטרה-זנקה על הוצאת צו זמני של בימ"ש בנוגע לשיווק תרופת הפולמיקורט עליה דיווחה טבע אתמול
אריאל אטיאס |

אתמול הודיעה טבע, כי מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) אישר לה להתחיל לשווק את הגרסה הגנרית לתרופת הפולמיקורט (Pulmicort) של אסטרה זנקה המיועדת לטיפול באסטמה. אך מתברר שבאסטרה זנקה לא ממהרים לאפשר לטבע לגעת בתרופה בעלת מכירות מקור של 1 מיליארד דולר.

אסטרה-זנקה הודיעה הבוקר, כי זכתה בצו זמני של בימ"ש אשר מונע מטבע מלהמשיך בהשקה בסיכון של הפולמיקורט הגנרי. צו המניעה הזמני הינו עד יום ג' הבא, ה-25 בנובמבר, כאשר בתאריך הנ"ל נקבע דיון ביחס לבקשתה של אסטרה-זנקה למתן צו מניעה קבוע נגד טבע עד אשר יתקיים הדיון המשפטי בחודש ינואר בנוגע לתביעת הפרת הפטנטים.

יואב בורגן מלידר שוקי הון אומר היום, כי "טבע בוודאי לקחה בחשבון את האפשרות שאסטרה-זנקה תגיש בקשה לצו מניעה, וברור כי טבע לא הייתה משיקה בסיכון את גרסתה הגנרית לפולמיקורט אם לא הייתה בטוחה בסכויי זכייתה המשפטיים – הן במישור צו המניעה והן במישור של המשפט עצמו בנוגע לתביעתה של אסטרה זנקה בגין הפרת פטנטים".

נזכיר, כי אתמול דיווחה טבע על קבלת אישור FDA, וכן על תחילת שיווק של גרסה גנרית לתרופת האסטמה פולמיקורט של אסטרה-זנקה. מכירות המקור השנתיות בארה"ב של המינונים אותם בחרה טבע לשווק, הסתכמו בכ-996 מיליון דולר ב-12 החודשים האחרונים שהסתיימו ב-31 בספטמבר 2008 בהתבסס על נתוני IMS.

בורגן צופה, כי מדובר בהשקה בסיכון עם פוטנציאל למכירות של כ-100 מיליון דולר ותוספת EPS פוטנציאלית של כ-6 סנט למניה במהלך תקופת הבלעדיות, מזה כסנט וחצי עוד במהלך 2008.

"כלומר, ייתכן וכאן טמונה הסיבה להעלאת תחזית ה-EPS האחרונה של טבע לשנת 2008", אומר בורגן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

ישראל ומצרים מתקרבות לחתימה: מתווה יצוא הגז מלוויתן יוצא לדרך

ההבנות בין משרד האנרגיה לשותפות לוויתן סוללות את הדרך ליצוא 130 BCM גז למצרים בהיקף של כ-35 מיליארד דולר - לצד התחייבות להבטחת אספקה רציפה למשק הישראלי

מנדי הניג |
נושאים בכתבה לוויתן

בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.

על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 4.43%   , שברון ורציו רציו פטרול יהש -2.6%   זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר.


לכתבות נוספות בנושא:

לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל


למתווה החדש יש גם מימד פוליטי. נתניהו רוצה להשלים את ההסכם לפני פגישתו עם נשיא ארה"ב אליו הוזמן לסוף החודש, בין היתר לנוכח מעורבותה של שברון בעסקה והאינטרס האמריקאי בשימור היציבות האזורית. למרות שהעסקה נחתמה כבר באוגוסט, ההיתר הרשמי התעכב בשל דרישה לפרוס את היצוא מעבר לשנת 2040 - החוזה המקורי - כדי לשמור אופציה להגדלת אספקה לשוק המקומי במחירים נמוכים יותר. הדרישה הזו יצרה סחבת ארוכה, שבמהלכה גם גורמים אזוריים ניסו לנצל את ההזדמנות.