איסלנד משעה את המסחר במניות הפיננסים: חשש מקריסת המערכת הבנקאית

כלכלת איסלנד ספגה בשנה האחרונה ירידות חדות בבורסה, פיחות במטבע וניצבת בשבועות האחרונים בפני משבר קשה בענף הבנקאות. במדינה מביעים כעת חשש כבד בעקבות ירידות חדות ממחירי מניות הפיננסים במדינה
נועם הוד |

לאחר לילה ארוך של דיונים בממשלת איסלנד בניסיון לגבש תוכנית חילוץ חדשה, נמסר הבוקר כי הממשלה מפסיקה את המסחר במניות הפיננסים. הפסקת המסחר כוללת את כלל המוסדות הפיננסים במדינה.

ההצהרה על השעיית המסחר באה בעקבות ירידת ערך חדה במחירי מניות הבנקים, לאחר שתוכנית הסיוע הראשונית למוסדות הבעייתיים נחלה כשלון.

בכירים בממשלת איסלנד אמרו כי "הפסקת מסחר זו באה לשמור את ערך השקעותיו של הציבור בעודו ממתין להתפתחויות".

שר האוצר של איסלנד אמר לאחר דיונים עם בכירים בבנקים הגדולים במדינה: "הם (הבנקים) מסכימים למכור נכסים מעבר לים במטרה להגדיל נזילות".

כלי התקשורת במדינה מדווחים כי מיזוג מרכזי בין שני בנקים גדולים, 'לנדסבנקי' ו'קאופטינג', עומד כעת על הפרק. בממשלת איסלנד שוקדים כל העת בניסיון למצוא רוכשים לבנק 'גלינטיר' שהולאם בשבוע שעבר. עוד דווח כי ממשלת איסלנד הגישה בקשת הלוואה הבנק המרכזי באירופה בגובה 400 מיליון יורו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)
מסים

"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"

הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור

רן קידר |

מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים. 

הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".

אתה רציני?

"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד". 

כמה מס?

"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".

המון. אין משהו לעשות?

 "חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".