אוסיף יוצאת להפסקת מסחר מלאה: "אי בהירות בנוגע לשליטה בחברה"

כתוצאה מפרסומים בדבר פניות משקיעים לבימ"ש לביטול מכירת מניות השליטה לעו"ד שגב, שפנה היום לבימ"ש והודיע כי הוא מוכן לקיים הליך של התמחרות
אריאל אטיאס |

בשבוע בעבר דווח, כי עורך הדין יוסי שגב רכש את מניות השליטה (67%) בחברת האחזקות אוסיף מידי איש העסקים ארקדי גאידמק תמורת 110 מיליוני שקלים. אך פה לא הסתיימה פרשת אוסיף - באותו היום ומאז, נטען ע"י צדדים שונים, כי בידם מניות מעוקלות של אוסיף ובהתפתחות אחרונה הודיע היום שגב, כי הוא מוכן לקיים הליך של התמחרות למכירת החברה.

עו"ד שגב שרכש את מניות אוסיף סגר כבר טענה אחת כנגד גאידמק שסיכם, כי ישלם תוך 5 ימי מסחר בבורסה לבנק המזרחי 110 מיליון שקלים ובכך יחסל את החוב של גאידמק כלפי הבנק, לאחר שהאחרון ביקש מבית המשפט למנות כונס נכסים לחלק ממניות אוסיף.

כדי לרכוש את אוסיף לווה גאידמק באפריל 2007 מבנק מזרחי-טפחות 245 מיליון שקל (מניות אוסיף משועבדות אליו). גאידמק שילם 600 מיליון שקל, ששיקפו לחברה שווי של מיליארד שקל, תמורת השליטה באוסיף, 580 מיליון שקל למשפחת אביב ועוד 19 מיליון שקל לבעלי מניות אחרים. באותם ימים הוערכה החברה בבורסה לפי שווי של 516 מיליון שקל.

הבעיה נוצרה, לאחר שבאותו היום ביהמ"ש נעתר לבקשת אורי שני ואישר לעקל לטובתו מניות של אוסיף עד לסכום של 9.8 מיליון לטובת אורי שני. שני, שפרש לאחרונה מתפקיד מנהל העסקים של גאידמק, הגיש לפני כארבעה שבועות בקשה להטלת צו עיקול זמני בסך 31 מיליון שקלים נגד מעסיקו לשעבר לבית משפט המחוזי בתל אביב.

המיליארדר הרוסי גם נתבע לאחרונה על-ידי איש העסקים צבי ויליגר ורעייתו רות על סך 17 מיליון שקלים - בטענה כי הפר תנאי הסכם הלוואה שהשניים נתנו לו. ויליגר שהעניק לגאידמק בתחילת החודש הלוואה בהיקף של 4.5 מיליון דולרים טען, כי גאידמק נמנע מלמלא את חלקו בהסכם בזמן שהתחייב לכך.

כאמור בהתפתחות אחרונה מהבוקר הודיע עו"ד אופיר נאור ממשרד שגב, כי "הרכישה נועדה מבחינתו למנוע את קריסת החברה, בזמן שלא היו הצעות אחרות שאיפשרו למנוע את כינוס הנכסים. אם היום טוען מישהו שהוא מעוניין לשלם יותר עבור החברה, אנחנו הראשונים שנשמח על כך".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עופר קליין
צילום: יחצ

"נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים

הכנסות המדינה זינקו ב-18%, הגירעון צנח ל-4.5%, והתקציב מאושר עם יעד של פחות מ-4%. עופר קליין מהראל: "השנה תסתיים בגירעון של פחות מ-5% - נמוך מכל התחזיות"

רן קידר |

נתוני ביצועי התקציב לנובמבר שפרסם משרד האוצר הפתיעו לטובה את האנליסטים והכלכלנים - הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%. עופר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים, אומר כי מדובר בנתונים אומר טובים בהרבה מהציפיות "שמשנים את התמונה הכלכלית של ישראל.

"הכנסות המדינה ממסים עמדו על כ-43 מיליארד ש"ח (ללא מע"מ יבוא ביטחוני), עלייה נומינלית של כ-18% לעומת נובמבר אשתקד, שהם כ-10% גידול ריאלי בניכוי שינויי חקיקה", מפרט קליין. "הן ההכנסות הישירות והן ההכנסות העקיפות היו גבוהות מהצפוי."

במקביל לזינוק בהכנסות, נרשמה ירידה דרמטית בהוצאות. "הוצאות הממשלה ירדו משמעותית בנובמבר ועמדו על כ-49 מיליארד ₪, עדיין רמה גבוהה אך הנמוכה ביותר מאז פברואר השנה", מציין קליין, "בעיקר בשל ירידה בהוצאות המנהליות ובהוצאות מערכת הביטחון."

מ-8.6% ל-4.5%: הגירעון צנח

השילוב של הכנסות גבוהות וירידה בהוצאות הוביל לתוצאה מפתיעה. "השילוב של הכנסות גבוהות לצד ירידה בהוצאות הוביל לירידה חדה מהצפוי בגירעון כאחוז מהתוצר לרמה של 4.5% ב-12 החודשים האחרונים עד נובמבר", כותב קליין. להזכיר: בספטמבר הגירעון הגיע לשיא של 8.6% מהתוצר.

"משמעות הדבר היא כי השנה תסתיים, ככל הנראה, בגירעון של פחות מ-5%", מסביר קליין. "אמנם בדצמבר צפויה עלייה עונתית חדה בהוצאות הממשלה שתגדיל את הגירעון, אך גם לאחריה הגירעון צפוי להיות נמוך מהתחזיות שפורסמו במהלך השנה, במיוחד לאחר העדכון כלפי מעלה שבוצע בעקבות מבצע 'עם כלביא'."