אוסיף יוצאת להפסקת מסחר מלאה: "אי בהירות בנוגע לשליטה בחברה"
בשבוע בעבר דווח, כי עורך הדין יוסי שגב רכש את מניות השליטה (67%) בחברת האחזקות אוסיף מידי איש העסקים ארקדי גאידמק תמורת 110 מיליוני שקלים. אך פה לא הסתיימה פרשת אוסיף - באותו היום ומאז, נטען ע"י צדדים שונים, כי בידם מניות מעוקלות של אוסיף ובהתפתחות אחרונה הודיע היום שגב, כי הוא מוכן לקיים הליך של התמחרות למכירת החברה.
עו"ד שגב שרכש את מניות אוסיף סגר כבר טענה אחת כנגד גאידמק שסיכם, כי ישלם תוך 5 ימי מסחר בבורסה לבנק המזרחי 110 מיליון שקלים ובכך יחסל את החוב של גאידמק כלפי הבנק, לאחר שהאחרון ביקש מבית המשפט למנות כונס נכסים לחלק ממניות אוסיף.
כדי לרכוש את אוסיף לווה גאידמק באפריל 2007 מבנק מזרחי-טפחות 245 מיליון שקל (מניות אוסיף משועבדות אליו). גאידמק שילם 600 מיליון שקל, ששיקפו לחברה שווי של מיליארד שקל, תמורת השליטה באוסיף, 580 מיליון שקל למשפחת אביב ועוד 19 מיליון שקל לבעלי מניות אחרים. באותם ימים הוערכה החברה בבורסה לפי שווי של 516 מיליון שקל.
הבעיה נוצרה, לאחר שבאותו היום ביהמ"ש נעתר לבקשת אורי שני ואישר לעקל לטובתו מניות של אוסיף עד לסכום של 9.8 מיליון לטובת אורי שני. שני, שפרש לאחרונה מתפקיד מנהל העסקים של גאידמק, הגיש לפני כארבעה שבועות בקשה להטלת צו עיקול זמני בסך 31 מיליון שקלים נגד מעסיקו לשעבר לבית משפט המחוזי בתל אביב.
המיליארדר הרוסי גם נתבע לאחרונה על-ידי איש העסקים צבי ויליגר ורעייתו רות על סך 17 מיליון שקלים - בטענה כי הפר תנאי הסכם הלוואה שהשניים נתנו לו. ויליגר שהעניק לגאידמק בתחילת החודש הלוואה בהיקף של 4.5 מיליון דולרים טען, כי גאידמק נמנע מלמלא את חלקו בהסכם בזמן שהתחייב לכך.
כאמור בהתפתחות אחרונה מהבוקר הודיע עו"ד אופיר נאור ממשרד שגב, כי "הרכישה נועדה מבחינתו למנוע את קריסת החברה, בזמן שלא היו הצעות אחרות שאיפשרו למנוע את כינוס הנכסים. אם היום טוען מישהו שהוא מעוניין לשלם יותר עבור החברה, אנחנו הראשונים שנשמח על כך".
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
רשות התחרות מזהירה: יצרני החשמל עלולים להפחית ייצור כדי להעלות מחירים
רשות התחרות פרסמה מחקר שמצביע על תמריץ כלכלי של היצרנים להפחית את הייצור הזמין כדי להגדיל את רווחיהם, מה שעלול להוביל לעלייה במחירי החשמל בשיעור של בין 20%-30%. המחקר משמש ככלי לבחינת הקמת תחנות כוח חדשות והרחבות קיימות במסגרת אישור תקנות ריכוזיות חדשות, שיחליפו את הכללים הקודמים שפקעו לפני כשנה
תחנת כוח אזהרה של רשות התחרות - יצרני החשמל עלולים לייצר פחות חשמל וכך לקבל מחיר טוב יותר. זה יגדיל את רווחיהם - וזה יפגע בצרכנים.
מכרזי SMP: מנגנון תמחור שיוצר תמריצים בעייתיים - בעשור האחרון נפתח משק החשמל לתחרות לאחר מכירת תחנות כוח שונות מחברת החשמל, שהייתה המונופול הבלעדי. כיום, יחידות הייצור החדשות פועלות במכרזי SMP (System Marginal Price), אותם מנהלת חברת נגה. במכרזים אלו המחיר נקבע לפי המחיר השולי של המגה-וואט הנוסף הדרוש למערכת. מנגנון זה יוצר מצב בעייתי שבו קיצוץ מלאכותי בהיצע הייצור עשוי להוביל לעלייה במחירי החשמל, מה שמאפשר ליצרנים להרוויח סכומים גבוהים יותר גם אם הם מוכרים פחות חשמל בפועל.
למרות תכנון להקמת ארבע יחידות ייצור חדשות, כולן בבעלות יצרנים קיימים, האתגרים במבנה הענף נותרים. הרחבות של יחידות קיימות מאושרות על ידי הרשות גם לפי הכללים הישנים, מה שמחייב בחינה פרטנית של כל מקרה.
הכללים הישנים במתווה הריכוזיות הגדירו סף אחזקה של 20% מסך הייצור הפוסילי במשק כדי למנוע שליטה יתרה של שחקן אחד. אחזקה של 5% בתחנת כוח נחשבה משמעותית לבחינת התנהגות אנטי-תחרותית. לעומת זאת, הכללים החדשים מבוססים על בחינת התמריץ והיכולת של כל יצרן להפעיל כוח שוק דרך הפחתת הייצור. מלצות אלו הופכות את הבחינה לפרטנית יותר, אך גם פחות חד-משמעית, ועלולות לעורר ויכוחים עם היצרנים.
- צחי אבו: "תחנת הכוח במנשה יכולה להפוך השקעה של 70 מיליון שקל למיליארד וחצי"
- IPM באר טוביה וקיסטון מודיעות על מימון מחדש בהיקף של 840 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המחקר מדגיש כי אחזקה חלקית בתחנת כוח לא בהכרח מצמצמת את היכולת להשפיע על מחירי השוק. לעיתים, אחזקה חלקית עשויה דווקא להפחית את הסיכון הכרוך ביצירת הפחתות ייצור מלאכותיות, מה שמאפשר רווח גבוה יותר.
## התעריף המשלים: מאות מיליוני שקלים לכיסם של היצרנים
