אוסיף יוצאת להפסקת מסחר מלאה: "אי בהירות בנוגע לשליטה בחברה"
בשבוע בעבר דווח, כי עורך הדין יוסי שגב רכש את מניות השליטה (67%) בחברת האחזקות אוסיף מידי איש העסקים ארקדי גאידמק תמורת 110 מיליוני שקלים. אך פה לא הסתיימה פרשת אוסיף - באותו היום ומאז, נטען ע"י צדדים שונים, כי בידם מניות מעוקלות של אוסיף ובהתפתחות אחרונה הודיע היום שגב, כי הוא מוכן לקיים הליך של התמחרות למכירת החברה.
עו"ד שגב שרכש את מניות אוסיף סגר כבר טענה אחת כנגד גאידמק שסיכם, כי ישלם תוך 5 ימי מסחר בבורסה לבנק המזרחי 110 מיליון שקלים ובכך יחסל את החוב של גאידמק כלפי הבנק, לאחר שהאחרון ביקש מבית המשפט למנות כונס נכסים לחלק ממניות אוסיף.
כדי לרכוש את אוסיף לווה גאידמק באפריל 2007 מבנק מזרחי-טפחות 245 מיליון שקל (מניות אוסיף משועבדות אליו). גאידמק שילם 600 מיליון שקל, ששיקפו לחברה שווי של מיליארד שקל, תמורת השליטה באוסיף, 580 מיליון שקל למשפחת אביב ועוד 19 מיליון שקל לבעלי מניות אחרים. באותם ימים הוערכה החברה בבורסה לפי שווי של 516 מיליון שקל.
הבעיה נוצרה, לאחר שבאותו היום ביהמ"ש נעתר לבקשת אורי שני ואישר לעקל לטובתו מניות של אוסיף עד לסכום של 9.8 מיליון לטובת אורי שני. שני, שפרש לאחרונה מתפקיד מנהל העסקים של גאידמק, הגיש לפני כארבעה שבועות בקשה להטלת צו עיקול זמני בסך 31 מיליון שקלים נגד מעסיקו לשעבר לבית משפט המחוזי בתל אביב.
המיליארדר הרוסי גם נתבע לאחרונה על-ידי איש העסקים צבי ויליגר ורעייתו רות על סך 17 מיליון שקלים - בטענה כי הפר תנאי הסכם הלוואה שהשניים נתנו לו. ויליגר שהעניק לגאידמק בתחילת החודש הלוואה בהיקף של 4.5 מיליון דולרים טען, כי גאידמק נמנע מלמלא את חלקו בהסכם בזמן שהתחייב לכך.
כאמור בהתפתחות אחרונה מהבוקר הודיע עו"ד אופיר נאור ממשרד שגב, כי "הרכישה נועדה מבחינתו למנוע את קריסת החברה, בזמן שלא היו הצעות אחרות שאיפשרו למנוע את כינוס הנכסים. אם היום טוען מישהו שהוא מעוניין לשלם יותר עבור החברה, אנחנו הראשונים שנשמח על כך".
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
