אוסיף יוצאת להפסקת מסחר מלאה: "אי בהירות בנוגע לשליטה בחברה"
בשבוע בעבר דווח, כי עורך הדין יוסי שגב רכש את מניות השליטה (67%) בחברת האחזקות אוסיף מידי איש העסקים ארקדי גאידמק תמורת 110 מיליוני שקלים. אך פה לא הסתיימה פרשת אוסיף - באותו היום ומאז, נטען ע"י צדדים שונים, כי בידם מניות מעוקלות של אוסיף ובהתפתחות אחרונה הודיע היום שגב, כי הוא מוכן לקיים הליך של התמחרות למכירת החברה.
עו"ד שגב שרכש את מניות אוסיף סגר כבר טענה אחת כנגד גאידמק שסיכם, כי ישלם תוך 5 ימי מסחר בבורסה לבנק המזרחי 110 מיליון שקלים ובכך יחסל את החוב של גאידמק כלפי הבנק, לאחר שהאחרון ביקש מבית המשפט למנות כונס נכסים לחלק ממניות אוסיף.
כדי לרכוש את אוסיף לווה גאידמק באפריל 2007 מבנק מזרחי-טפחות 245 מיליון שקל (מניות אוסיף משועבדות אליו). גאידמק שילם 600 מיליון שקל, ששיקפו לחברה שווי של מיליארד שקל, תמורת השליטה באוסיף, 580 מיליון שקל למשפחת אביב ועוד 19 מיליון שקל לבעלי מניות אחרים. באותם ימים הוערכה החברה בבורסה לפי שווי של 516 מיליון שקל.
הבעיה נוצרה, לאחר שבאותו היום ביהמ"ש נעתר לבקשת אורי שני ואישר לעקל לטובתו מניות של אוסיף עד לסכום של 9.8 מיליון לטובת אורי שני. שני, שפרש לאחרונה מתפקיד מנהל העסקים של גאידמק, הגיש לפני כארבעה שבועות בקשה להטלת צו עיקול זמני בסך 31 מיליון שקלים נגד מעסיקו לשעבר לבית משפט המחוזי בתל אביב.
המיליארדר הרוסי גם נתבע לאחרונה על-ידי איש העסקים צבי ויליגר ורעייתו רות על סך 17 מיליון שקלים - בטענה כי הפר תנאי הסכם הלוואה שהשניים נתנו לו. ויליגר שהעניק לגאידמק בתחילת החודש הלוואה בהיקף של 4.5 מיליון דולרים טען, כי גאידמק נמנע מלמלא את חלקו בהסכם בזמן שהתחייב לכך.
כאמור בהתפתחות אחרונה מהבוקר הודיע עו"ד אופיר נאור ממשרד שגב, כי "הרכישה נועדה מבחינתו למנוע את קריסת החברה, בזמן שלא היו הצעות אחרות שאיפשרו למנוע את כינוס הנכסים. אם היום טוען מישהו שהוא מעוניין לשלם יותר עבור החברה, אנחנו הראשונים שנשמח על כך".
לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)צה"ל מקים חטיבת AI - סוכני AI יעזרו ללוחמים במידע וניתוח מהיר ורלבנטי
צה"ל מפרק את לוט"ם ומקים שתי חטיבות טכנולוגיות לקראת עימותים עתידיים. במקום חטיבה אחת יפעלו מעתה שתי זרועות מתמחות - אחת תעסוק ביישומי בינה מלאכותית לשדה הקרב, והשנייה תתמקד בשליטה בתקשורת לוויינית ולוחמה אלקטרונית
צה"ל מודיע על ארגון מחדש של מערך הטכנולוגיה הצבאית: חטיבת לוט"ם תפורק, ובמקומה יוקמו שתי חטיבות נפרדות שיסמנו את כיוון הפעולה של הצבא בעשורים הקרובים. מדובר במהלך אסטרטגי שמתבסס על לקחי מבצע חרבות ברזל, ומטרתו להיערך לאתגרי הלחימה בעידן מבוסס מידע, אלגוריתמים וקישוריות גלובלית.
חטיבת AI: מהפכה דיגיטלית בעבודת המטה והשטח
חטיבת הבינה המלאכותית תאגד את כל כוחות המחשוב, התוכנה והדאטה של צה"ל, כולל יחידות ממר"ם, מצפן ושחר. המשימה המרכזית: לפתח ולהטמיע מודלים מבצעיים מתקדמים, מבוססי AI, שישמשו את כלל הדרגים בלחימה.
בין השימושים המרכזיים של החטיבה: סיכום שיחות ברשתות קשר, תחקור אירועים בזמן אמת, הצגת תמונת קרב עדכנית על גבי מפות דיגיטליות, תיאום תקיפות ומניעת ירי דו-צדדי. כל זאת, תוך שמירה הדוקה על אבטחת מידע וצמצום התלות בשירותי ענן מסחריים, באמצעות שימוש בקוד פתוח ומערכות מבוזרות.
בצה"ל כבר החלו בשדרוג משמעותי של תשתיות העיבוד הגרפי, עם הגדלה ניכרת של כמות המעבדים והרחבת תשתיות החשמל הייעודיות ל-AI. תפקידים חדשים נולדים במסגרת החטיבה, ביניהם: מידענים צבאיים, אנליסטים ומדעני נתונים שילוו את הכוחות בשטח.
- ChatGPT נהפך לבסטי החדש - למה זה גם מרגש וגם מפחיד
- מנכ"ל סיילספורס מתגאה שהחליף 4,000 עובדים ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חטיבת הספקטרום: מענה צבאי למרוץ לחלל
החטיבה השנייה תתמקד בתחום הספקטרום והלוויינים, ותאגד את יחידות חושן, מעוף ופריזמה. יעדה המרכזי: מתן פתרונות תקשורת ולוחמה אלקטרונית גם בזירות מרוחקות ומאוימות, תוך היערכות לאתגרי מרחב החלל.
עדי נוב, מנכ"לית בססח, צילום: שלומי יוסףמנכל"ית בססח: "כמעט כל חברה במשק מתפקדת כבנק קטן בעל כורחה"
עדי נוב, מנכ"לית בססח בוועידה הכלכלית של ביזפורטל מדברת על תנאי התשלום במשק אבל אופטימית על העתיד: המחצית השנייה של 2026 תהיה תקופה של פריצה קדימה וצמיחה, וכעת זה הזמן לניהול סיכונים נכון על מנת להגיע אליה מוכנים ולנצל אותה
ביטוח
חברת הביטוח בססח מתמקדת באחד הנושאים שהפכו להיות מורכבים ומעניינים מאוד בשנים האחרונות: ביטוחי סחר חוץ. עדי נוב, מנכ"לית בססח, מסבירה מדוע ניהול נכון של אשראי מסחרי הוא אחד המנועים הקריטיים לצמיחת החברות בישראל, במיוחד בתקופה של חוסר ודאות גיאופוליטית וכלכלית.
"בססח הוקמה על ידי המדינה בשנות החמישים במטרה ברורה לתמוך ביצוא הישראלי, וממשיכה לשאת ייעוד זה עד היום. למרות שחלפו כמה עשורים מאז, המודל הבסיסי לא השתנה. החברה מבטחת את האשראי שחברות מעניקות ללקוחות שלהן, בארץ ובעיקר בחו"ל. מחצית מפעילותה מתמקדת ביצואנים ישראלים שפועלים מול רוכשים מעבר לים" מספרת נוב.
לדבריה, החוב של הלקוחות הוא אחד הנכסים הפחות מובנים אך המשמעותיים ביותר במאזני החברות. "כאשר עסקה מתבצעת בתנאי תשלום שוטף פלוס, הלקוח למעשה מקבל אשראי מהספק בלי משכנתא, בלי חתימה ובלי ריבית. במילים אחרות, כמעט כל חברה במשק מתפקדת כבנק קטן בעל כורחה. בססח נכנסת לתמונה ומספקת רשת ביטחון: אם לקוח פושט רגל, נקלע לקשיים או שמתחולל אירוע מדיני שמונע ממנו להעביר את התשלום, החברה משלמת במקום החייב".
"בעשור האחרון יש חמש מדינות בעולם שבהן פשוט לא נשאר מטבע חוץ, ולכן היצואנים הישראלים לא קיבלו תשלום, למרות רצון טוב של החייבים. במקרה כזה הביטוח של בססח הוא ההבדל בין הפסד מוחלט לבין קבלת רוב הכסף. מעבר להגנה עצמה, המנגנון מאפשר לחברות לחדד את הפוקוס העסקי שלהן. כשלקוח חדש מגיע, לא תמיד ברור אם הוא באמת זקוק למוצר או לחילופין פשוט מחפש אשראי. לבססח יש היכולת לזהות זאת".
- נפגעה מאוטובוס, קיבלה הצעה מעליבה - וזכתה לבסוף לפיצוי של כמעט 200 אלף שקלים
- הראל: הרווח הנקי עלה ל-840 מיליון שקל, התשואה להון 30%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ספרי על השינויים באקלים העסקי בשנים האחרונות
"העולם העסקי נמצא בתקופה מורכבת: אי וודאות ביטחונית, ריבית שנותרה גבוהה יותר מהציפיות והאטה בצריכה הפרטית. כל אלה מקשים על מנהלים להחליט האם לגייס הון, להגדיל מלאים או להשקיע בציוד חדש. מצד שני, דווקא תקופת חוסר הוודאות מייצרת הזדמנויות. מי שמבצע היום החלטות אמיצות יכול להגיע מוכן לצמיחה שצפויה במחצית השנייה של 2026".
