אוסיף יוצאת להפסקת מסחר מלאה: "אי בהירות בנוגע לשליטה בחברה"

כתוצאה מפרסומים בדבר פניות משקיעים לבימ"ש לביטול מכירת מניות השליטה לעו"ד שגב, שפנה היום לבימ"ש והודיע כי הוא מוכן לקיים הליך של התמחרות
אריאל אטיאס |

בשבוע בעבר דווח, כי עורך הדין יוסי שגב רכש את מניות השליטה (67%) בחברת האחזקות אוסיף מידי איש העסקים ארקדי גאידמק תמורת 110 מיליוני שקלים. אך פה לא הסתיימה פרשת אוסיף - באותו היום ומאז, נטען ע"י צדדים שונים, כי בידם מניות מעוקלות של אוסיף ובהתפתחות אחרונה הודיע היום שגב, כי הוא מוכן לקיים הליך של התמחרות למכירת החברה.

עו"ד שגב שרכש את מניות אוסיף סגר כבר טענה אחת כנגד גאידמק שסיכם, כי ישלם תוך 5 ימי מסחר בבורסה לבנק המזרחי 110 מיליון שקלים ובכך יחסל את החוב של גאידמק כלפי הבנק, לאחר שהאחרון ביקש מבית המשפט למנות כונס נכסים לחלק ממניות אוסיף.

כדי לרכוש את אוסיף לווה גאידמק באפריל 2007 מבנק מזרחי-טפחות 245 מיליון שקל (מניות אוסיף משועבדות אליו). גאידמק שילם 600 מיליון שקל, ששיקפו לחברה שווי של מיליארד שקל, תמורת השליטה באוסיף, 580 מיליון שקל למשפחת אביב ועוד 19 מיליון שקל לבעלי מניות אחרים. באותם ימים הוערכה החברה בבורסה לפי שווי של 516 מיליון שקל.

הבעיה נוצרה, לאחר שבאותו היום ביהמ"ש נעתר לבקשת אורי שני ואישר לעקל לטובתו מניות של אוסיף עד לסכום של 9.8 מיליון לטובת אורי שני. שני, שפרש לאחרונה מתפקיד מנהל העסקים של גאידמק, הגיש לפני כארבעה שבועות בקשה להטלת צו עיקול זמני בסך 31 מיליון שקלים נגד מעסיקו לשעבר לבית משפט המחוזי בתל אביב.

המיליארדר הרוסי גם נתבע לאחרונה על-ידי איש העסקים צבי ויליגר ורעייתו רות על סך 17 מיליון שקלים - בטענה כי הפר תנאי הסכם הלוואה שהשניים נתנו לו. ויליגר שהעניק לגאידמק בתחילת החודש הלוואה בהיקף של 4.5 מיליון דולרים טען, כי גאידמק נמנע מלמלא את חלקו בהסכם בזמן שהתחייב לכך.

כאמור בהתפתחות אחרונה מהבוקר הודיע עו"ד אופיר נאור ממשרד שגב, כי "הרכישה נועדה מבחינתו למנוע את קריסת החברה, בזמן שלא היו הצעות אחרות שאיפשרו למנוע את כינוס הנכסים. אם היום טוען מישהו שהוא מעוניין לשלם יותר עבור החברה, אנחנו הראשונים שנשמח על כך".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.