כמה מרוויחים אחרי MBA בחו"ל? בוגרי סטנפורד מובילים עם 175 אלף דולר בשנה הראשונה
אזרחים ישראלים רבים שואלים את שאלת הכדאיות הכלכלית של לימודים אקדמאים בחו"ל. רובנו למדנו או נלמד את התואר הראשון שלנו בישראל. את היסודות האקדמאים הבסיסיים אנחנו מעדיפים לבנות קרוב לבית, אפילו כמה שיותר קרוב. ההתלבטות האמיתית מגיעה, עם זאת, לאחר סיום התואר הראשון. בפני הסטודנט הישראלי עומדות מספר אלטרנטיבות בניהן גם השתלבות בשוק העבודה, או המשך לימודים אקדמאיים ואפילו השתלבות עתידית במערכת ההוראה באוניבסיטאות.
כמו בכל שאלה כלכלית, העניין המשחק תפקיד הוא אלטרנטיבות וערך התועלת. יש שלא מוכנים לוותר על הקירבה לבית והנישה המשפחתית השבועית, או היום יומית ויש מבנינו שמוכרחים לעתים לצאת כבר ומיד לשוק העבודה לאחר שנים ארוכות של לימודים מפרכים.
סקר ארגון האוניבסיטאות בארה"ב: מגמת עלייה בהצעות העבודה
והנה הנתונים, ב-5 השנים האחרונות קיימת מגמת עליה במספר בוגרי תוכניות MBA בארצות הברית המקבלים הצעת עבודה אחת לפחות בתום לימודיהם. בעוד שבשנת 2003 רק 38% מהבוגרים קיבלו הצעת עבודה אחת לפחות, בשנת 2008 57% מבוגרי MBA קיבלו הצעת עבודה אחת לפחות.
כך עולה מסקר שערך ארגון הגג של בתי הספר למנהל עסקים בארה"ב (GMAC- Graduate Management Admission Council) בקרב בוגרים MBA במסלולי הלימוד בארה"ב. מהסקר לשנת 2008 עולה כי סטודנטים אמריקנים קיבלו בממוצע 2.3 הצעות עבודה בתום הלימודים וסטודנטים.
עוד עולה מנתוני הסקר כי התעשיות הכי המבוקשות הן ייעוץ ומימון/חשבונאות. מנגד, התחום הציבורי/מלכ"רים ותחום הטכנולוגיות מושכים אליהם את המספר הקטן ביותר של בוגרי MBA. הסקר מתייחס גם לנושא שיפור השכר הצפוי לבוגרי MBA- בעוד שבשנים 2003 ו 2004 רק 38% מהבוגרים צפו שיפור שכר בתום לימודיהם, בשנת 2008 67% מבוגרי MBA צופים שיפור שכר.
התשואה להשכלה הגבוהה: האם זה כדאי?
דב שליט, מנהל השלוחה הישראלית של פרינסטון ריוויו, חברה עולמית בתחום ההכנה למבחני קבלה למוסדות אקדמיים הפועלת גם בישראל אומר היום בשיחה עם Bizportal כי "סטודנט שמסיים תואר MBA באוניברסיטה יוקרתית בארה"ב זוכה בתום שנתיים של לימודים לשכר שנתי ממוצע של 120 עד 130 אלף דולר בשנה."
שליט משווה את הלימודים לתואר שני במנהל עסקים בחו"ל לאלה שבארץ: "באופן כללי התואר השני בארץ הוא לא שידרוג קריירה, ה-MBA בארץ לא מוערך כמו ה-MBA בחו"ל.
אספק נוסף שמונה שליט הוא 'אפקט החיזור' אחר הסטודנטים למנהל עסקים לתואר שני באוניבסיטאות בארה"ב. החברות תרות אחר הסטודנטים כבר מהשנה הראשונה ללימודים. אלה מניחות שהמתקבלים כנראה עברו מסכת תלאות מפרכת של מבחנים, ועקב כך ניחנו ביכולות אקדמאיות ולרוב תעסוקתיות טובות משמעותית מהסטודנט הממוצע.
ייל, סטנפורד והשאר - כמה מרוויחים הבוגרים?
עפ"י דירוג שכר בוגרי MBA בתום לימודיהם לשנת 2008 של ה- Financial Times נמצא כי בוגרי מסלול MBA של סטנפורד מובילים את רשימת השכר עם 175,766 דולר בשנה הראשונה לאחר סיום לימודיהם. אחריהם זוכים בוגרי קולומביה למשכורת של 169,730 דולר. בסוף רשימת השכר נמצאים בוגרי מסלול MBA של ייל עם שכר של 140,576 דולר ולאחריהם בוגרי קלוג עם שכר של 136,674 דולר.
בין שני הקצוות נמצאים בוגרי וורטון ואונ' פנסלבניה עם שכר של 166,032 דולר. בוגרי הרווארד נמצאים לאחר מכן עם שכר של 163,493 דולר. בוגרי מסלול MBA מאונ' שיקאגו זכו לשכר של 155,484 דולר ומיד אחריהם בהפרש קטן נמצאים בוגרי MIT עם שכר של 155,316 דולר. בוגרי UCLA נהנים משכר של 148,615 דולר ובוגרי אונ' ניו יורק זכו לשכר של 141,554 דולר.
הערך המוסף: פרקטיקה לעומת תיאוריה
הלימודים לתואר שני באוניברסיטאות בארץ מותאים ברובם לסטודנטים עובדים, ומניחים שהעבודות הן תובעניות ואפילו תובעניות מדי. הזמן המוקדש לעבודה מהווה את מוקד העיניינים בחייו של הסטודנט ופחות מאפשר לו להקדיש את כל מרצו ומעודו ללימודים.
יחד עם זאת, באוניברסיטאות בארה"ב המצב שונה, כך מציין דב שליט, מנהל השלוחה הישראלית של פרינסטון ריוויו. האוניברסיטה 'יוצאת' מנקודת הנחה שהסטודנט מקדיש את כל זמנו הפנוי ללימודים. מעבר לכך, מדגיש שליט, כי הלימודים בארה"ב הרבה יותר פרקטיים וכוללים התנסות מעשית בשוק העבודה. לדוגמא, מזכיר את תחום ניהול המותגים שמאוד פופלארי בצפון אמריקה.
רוצים להתקבל, אבל יש קשיים...
הקושי הראשון שניצב בפני הסטודנט הישראלי הוא הקושי להתקבל ללימודים ובתוך כך גם הרישום והבירוקרטיה. הנתונים בפועל מדברים על 10% עד 15% שמתקבלים לתוכניות היוקרתיות של בתי הספר למנהל עסקים באוניברסיטאות הטובות בארה"ב.
דב שליט מציין שכדי ללמוד באותן האוניבסיטאות נידרש להוציא ציון של מעל ל-700 בבחינת ה-GMAT, בעוד שכידוע שהציון המקסימלי הוא 800.
הקושי הכספי - איך מממנים?
אוניברסיטה אמריקנית יוקרתית דורשת לשנת לימודים כ-40 ועד 50 אלף דולר לשנת לימודים. כמובן שיש להוסיף להוצאה דמי מחייה והוצאות נלוות נוספות. מלגות לימודים ניתנות מעט מאוד, כך שבפני הסטודנטים עומדת האפשרות לקחת הלוואה מחברות פרטיות המתמחות במתן הלוואות לסטודנטים.
למרבה ההפתעה הסטודנט מחזיר לעצמו בתוך שנתיים וחצי עד שלוש שנים את כל ההשקעה שביצע. ההנחה של אותם גופים למימון לימודי אקדמאים שלא מעניקים את ההלוואות בריביות גבוהות היא שאם התקבלת לאוניברסיטה כמו הארוורד אתה תוכל למצוא עבודה יוקרתית ולהחזיר את ההלוואה ללא כל בעיה.
לעזוב עבודה מבטיחה בישראל זו התלבטות לא פשוטה
במסגרת השיקולים והאלטרנטיבות והרצון באמת לשדרג את הידע המקצועי עומד הקושי שמאפיין יחידי סגולה מבנינו, או את האליטה הניהולית הצעירה משהו. מדוע לעזוב משרה מבטיחה, אפשרויות קידום, בונוסים בשביל להרוויח עוד יותר? השידרוג המקצועי באמת יהיה שווה את המאמץ?
כפי שהזכרנו הלימודים בתוכניות לתואר שני למנהל עסקים בארה"ב הם לימודים במשרה מלאה וכמעט ולא מאפשרים לשלב עבודה. ההליך הוא לימודי תואר ראשון בישראל או ארה"ב, צבירת ניסיון תעסוקתי של שלוש עד ארבע שנים ואז המשך לימודים אקדמאים לתואר שני במנהל עסקים.
הסטודנט למנהל עסקים בארה"ב או אוניברסיטה יוקרתית במקום אחר בעולם מפסיד למעשה את השכר האלטנטיבי שהוא היה יכול להרוויח במשך אותם השנתיים. הפסד נוסף הוא הותק, צבירת זכויות פנסיה, ניסיון תעסוקתי והטבות נוספות ממקום העבודה.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- בנק הפועלים ודיסקונט ילוו פרויקט התחדשות רחב היקף בשטח סמינר הקיבוצים
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
מחאות בטהרן. קרדיט: רשתות חברתיותאיראן בוערת: גל מחאות כלכלי שוטף את המדינה
הציבור האיראני יוצא לרחובות בשל יוקר המחייה ושחיקת המטבע המקומי; הנשיא, מאסעוד פזשקיאן, מנסה להפחית את המתח הציבורי והבטיח לשנות את התקציב כדי להקל על האזרחים, במיוחד על בעלי ההכנסות הנמוכות; המחאות משקפות את התסכול הכלכלי העמוק של האוכלוסייה ונחשבות
לרחבות ביותר מאז 2019; האם המשטר לקראת נפילה?
המשבר הכלכלי באיראן הולך ומעמיק, אך בימים האחרונים הוא כבר חצה גבול ברור והפך ממשבר פיננסי וחברתי לאתגר שלטוני של ממש. קריסת המטבע, אינפלציה דוהרת ויוקר מחיה הציתו גל מחאות רחב, שמתפשט מטהראן לערים נוספות ולפריפריה, ומפעיל לחץ כבד על משטר שנמצא ממילא
בנקודת חולשה חריגה. הציבור מבין אחרי המלחמה עם ישראל שהשקעות הענק בציוד צבאי, טילים ותוכנית גרעין לצד מימון ענק לחיזבאללה היה בזבוז של כספים על חשבונם. הציבור רוצה לאכול, רוצה חשמל, רוצה מים - בחלקים גדולים באיראן אין את הצרכים הבסיסיים האלו כי איראן רצתה
להיות מדינה חזקה צבאית. זה על חשבון הציבור והוא התעורר.
הריאל האיראני איבד מאז הקיץ כ־60% מערכו, ובמהלך הימים האחרונים נסחר בשפל חסר תקדים מול הדולר. היחלשות המטבע פגעה ישירות בחסכונות הציבור האיראני, ריסקה משכורות והובילה לזינוק חד במחירי מזון, אנרגיה ושירותים בסיסיים. עבור אזרחים רבים, גם מהמעמד הבינוני העירוני, השחיקה היא לא מציאות יומיומית של חישוב מתמיד האם הם יכולים להרשות לעצמם קפה, נסיעה או טיפול רפואי.המעמד הבינוני באיראן הפך בשנה האחרונה לעני.
על הרקע הזה פרצו מחאות במספר מוקדים במקביל. בטהראן נראו מפגינים חוצים גשרים מרכזיים, מתעמתים עם כוחות ביטחון וקוראים סיסמאות נגד יוקר המחיה והשלטון. אזור הבזאר הגדול, שמשמש כליבה של הכלכלה העירונית בטהרן, הפך לזירה מרכזית, כאשר סוחרים סגרו חנויות במחאה על תנודתיות המטבע והפסדים כבדים. מוקדי מחאה נוספים נרשמו בשכונות מערביות של הבירה, באוניברסיטאות, ואף באי קשם שבמפרץ הפרסי, שם נשמעו קריאות חריפות נגד ההנהגה בשעות הלילה וגם בבוקר. מדובר על הפגנות ומחאות של מספר ימים כשמדי יום המחאות מתגברות. המחאות האלו עם לחץ צבאי-פוליטי עשויות להוביל להפלת השלטון הקיים. אך דווקא עליית המדרגה שלהן, עשויה להוביל את ישראל לחשוב פעמיים לפני שהיא יוצאת לקרב.
פתיחת חזית מול איראן תוביל לאיחוד העם האיראני נגד - "הישות הציונית". לרוב, העם עומד מאחורי השליט גם אם הוא לא מעוניין בו כשיש אויב מבחוץ. עם זאת, ברור שיש לנצל את המצב הרגיש בתוך המדינה כדי לנסות להפיל את המשטר מפנים. עם זאת, ולמרות תמונות על הפגנות ומחאות גדולות, זה עוד לא מחאות עם דם או מעצרים, האלימות בהם היא ברמה יחסית נמוכה.
- פגישה משולשת בטהרן: בכירים טורקיים וסעודיים בביקור רשמי באירן
- איך מנצחים את הכטב"מ האיראני - התוכנית של בריטניה ואוקראינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היקף המחאות המדויק אינו ברור לחלוטין, אבל ידוע על לפחות מעל 10 מוקדים גדולים, רובם בערים מרכזיות. עצם התפשטותן למוקדים מגוונים ובעלי אופי חברתי שונה, סוחרים, סטודנטים, עובדים שכירים, מדאיגה את השלטון. זאת במיוחד על רקע העובדה שבשנה האחרונה נקט המשטר יד קשה במיוחד נגד מתנגדים, עם גל מעצרים נרחב ושיעור הוצאות להורג מהגבוהים זה עשרות שנים, במטרה למנוע מראש התלקחות עממית רחבת היקף.
