כמה מרוויחים אחרי MBA בחו"ל? בוגרי סטנפורד מובילים עם 175 אלף דולר בשנה הראשונה
אזרחים ישראלים רבים שואלים את שאלת הכדאיות הכלכלית של לימודים אקדמאים בחו"ל. רובנו למדנו או נלמד את התואר הראשון שלנו בישראל. את היסודות האקדמאים הבסיסיים אנחנו מעדיפים לבנות קרוב לבית, אפילו כמה שיותר קרוב. ההתלבטות האמיתית מגיעה, עם זאת, לאחר סיום התואר הראשון. בפני הסטודנט הישראלי עומדות מספר אלטרנטיבות בניהן גם השתלבות בשוק העבודה, או המשך לימודים אקדמאיים ואפילו השתלבות עתידית במערכת ההוראה באוניבסיטאות.
כמו בכל שאלה כלכלית, העניין המשחק תפקיד הוא אלטרנטיבות וערך התועלת. יש שלא מוכנים לוותר על הקירבה לבית והנישה המשפחתית השבועית, או היום יומית ויש מבנינו שמוכרחים לעתים לצאת כבר ומיד לשוק העבודה לאחר שנים ארוכות של לימודים מפרכים.
סקר ארגון האוניבסיטאות בארה"ב: מגמת עלייה בהצעות העבודה
והנה הנתונים, ב-5 השנים האחרונות קיימת מגמת עליה במספר בוגרי תוכניות MBA בארצות הברית המקבלים הצעת עבודה אחת לפחות בתום לימודיהם. בעוד שבשנת 2003 רק 38% מהבוגרים קיבלו הצעת עבודה אחת לפחות, בשנת 2008 57% מבוגרי MBA קיבלו הצעת עבודה אחת לפחות.
כך עולה מסקר שערך ארגון הגג של בתי הספר למנהל עסקים בארה"ב (GMAC- Graduate Management Admission Council) בקרב בוגרים MBA במסלולי הלימוד בארה"ב. מהסקר לשנת 2008 עולה כי סטודנטים אמריקנים קיבלו בממוצע 2.3 הצעות עבודה בתום הלימודים וסטודנטים.
עוד עולה מנתוני הסקר כי התעשיות הכי המבוקשות הן ייעוץ ומימון/חשבונאות. מנגד, התחום הציבורי/מלכ"רים ותחום הטכנולוגיות מושכים אליהם את המספר הקטן ביותר של בוגרי MBA. הסקר מתייחס גם לנושא שיפור השכר הצפוי לבוגרי MBA- בעוד שבשנים 2003 ו 2004 רק 38% מהבוגרים צפו שיפור שכר בתום לימודיהם, בשנת 2008 67% מבוגרי MBA צופים שיפור שכר.
התשואה להשכלה הגבוהה: האם זה כדאי?
דב שליט, מנהל השלוחה הישראלית של פרינסטון ריוויו, חברה עולמית בתחום ההכנה למבחני קבלה למוסדות אקדמיים הפועלת גם בישראל אומר היום בשיחה עם Bizportal כי "סטודנט שמסיים תואר MBA באוניברסיטה יוקרתית בארה"ב זוכה בתום שנתיים של לימודים לשכר שנתי ממוצע של 120 עד 130 אלף דולר בשנה."
שליט משווה את הלימודים לתואר שני במנהל עסקים בחו"ל לאלה שבארץ: "באופן כללי התואר השני בארץ הוא לא שידרוג קריירה, ה-MBA בארץ לא מוערך כמו ה-MBA בחו"ל.
אספק נוסף שמונה שליט הוא 'אפקט החיזור' אחר הסטודנטים למנהל עסקים לתואר שני באוניבסיטאות בארה"ב. החברות תרות אחר הסטודנטים כבר מהשנה הראשונה ללימודים. אלה מניחות שהמתקבלים כנראה עברו מסכת תלאות מפרכת של מבחנים, ועקב כך ניחנו ביכולות אקדמאיות ולרוב תעסוקתיות טובות משמעותית מהסטודנט הממוצע.
ייל, סטנפורד והשאר - כמה מרוויחים הבוגרים?
עפ"י דירוג שכר בוגרי MBA בתום לימודיהם לשנת 2008 של ה- Financial Times נמצא כי בוגרי מסלול MBA של סטנפורד מובילים את רשימת השכר עם 175,766 דולר בשנה הראשונה לאחר סיום לימודיהם. אחריהם זוכים בוגרי קולומביה למשכורת של 169,730 דולר. בסוף רשימת השכר נמצאים בוגרי מסלול MBA של ייל עם שכר של 140,576 דולר ולאחריהם בוגרי קלוג עם שכר של 136,674 דולר.
בין שני הקצוות נמצאים בוגרי וורטון ואונ' פנסלבניה עם שכר של 166,032 דולר. בוגרי הרווארד נמצאים לאחר מכן עם שכר של 163,493 דולר. בוגרי מסלול MBA מאונ' שיקאגו זכו לשכר של 155,484 דולר ומיד אחריהם בהפרש קטן נמצאים בוגרי MIT עם שכר של 155,316 דולר. בוגרי UCLA נהנים משכר של 148,615 דולר ובוגרי אונ' ניו יורק זכו לשכר של 141,554 דולר.
הערך המוסף: פרקטיקה לעומת תיאוריה
הלימודים לתואר שני באוניברסיטאות בארץ מותאים ברובם לסטודנטים עובדים, ומניחים שהעבודות הן תובעניות ואפילו תובעניות מדי. הזמן המוקדש לעבודה מהווה את מוקד העיניינים בחייו של הסטודנט ופחות מאפשר לו להקדיש את כל מרצו ומעודו ללימודים.
יחד עם זאת, באוניברסיטאות בארה"ב המצב שונה, כך מציין דב שליט, מנהל השלוחה הישראלית של פרינסטון ריוויו. האוניברסיטה 'יוצאת' מנקודת הנחה שהסטודנט מקדיש את כל זמנו הפנוי ללימודים. מעבר לכך, מדגיש שליט, כי הלימודים בארה"ב הרבה יותר פרקטיים וכוללים התנסות מעשית בשוק העבודה. לדוגמא, מזכיר את תחום ניהול המותגים שמאוד פופלארי בצפון אמריקה.
רוצים להתקבל, אבל יש קשיים...
הקושי הראשון שניצב בפני הסטודנט הישראלי הוא הקושי להתקבל ללימודים ובתוך כך גם הרישום והבירוקרטיה. הנתונים בפועל מדברים על 10% עד 15% שמתקבלים לתוכניות היוקרתיות של בתי הספר למנהל עסקים באוניברסיטאות הטובות בארה"ב.
דב שליט מציין שכדי ללמוד באותן האוניבסיטאות נידרש להוציא ציון של מעל ל-700 בבחינת ה-GMAT, בעוד שכידוע שהציון המקסימלי הוא 800.
הקושי הכספי - איך מממנים?
אוניברסיטה אמריקנית יוקרתית דורשת לשנת לימודים כ-40 ועד 50 אלף דולר לשנת לימודים. כמובן שיש להוסיף להוצאה דמי מחייה והוצאות נלוות נוספות. מלגות לימודים ניתנות מעט מאוד, כך שבפני הסטודנטים עומדת האפשרות לקחת הלוואה מחברות פרטיות המתמחות במתן הלוואות לסטודנטים.
למרבה ההפתעה הסטודנט מחזיר לעצמו בתוך שנתיים וחצי עד שלוש שנים את כל ההשקעה שביצע. ההנחה של אותם גופים למימון לימודי אקדמאים שלא מעניקים את ההלוואות בריביות גבוהות היא שאם התקבלת לאוניברסיטה כמו הארוורד אתה תוכל למצוא עבודה יוקרתית ולהחזיר את ההלוואה ללא כל בעיה.
לעזוב עבודה מבטיחה בישראל זו התלבטות לא פשוטה
במסגרת השיקולים והאלטרנטיבות והרצון באמת לשדרג את הידע המקצועי עומד הקושי שמאפיין יחידי סגולה מבנינו, או את האליטה הניהולית הצעירה משהו. מדוע לעזוב משרה מבטיחה, אפשרויות קידום, בונוסים בשביל להרוויח עוד יותר? השידרוג המקצועי באמת יהיה שווה את המאמץ?
כפי שהזכרנו הלימודים בתוכניות לתואר שני למנהל עסקים בארה"ב הם לימודים במשרה מלאה וכמעט ולא מאפשרים לשלב עבודה. ההליך הוא לימודי תואר ראשון בישראל או ארה"ב, צבירת ניסיון תעסוקתי של שלוש עד ארבע שנים ואז המשך לימודים אקדמאים לתואר שני במנהל עסקים.
הסטודנט למנהל עסקים בארה"ב או אוניברסיטה יוקרתית במקום אחר בעולם מפסיד למעשה את השכר האלטנטיבי שהוא היה יכול להרוויח במשך אותם השנתיים. הפסד נוסף הוא הותק, צבירת זכויות פנסיה, ניסיון תעסוקתי והטבות נוספות ממקום העבודה.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- פורטינט משיקה מוצר אבטחה חדש לדאטה סנטרס
- מהמחיר של חוק הגיוס ועד המחיר של ה-AI: תמונת מצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
