הצרכנים בארה"ב שומרים על כוחם: הצריכה הפרטית עלתה ב-0.8%

תוכנית התמריצים של הממשל האמריקני ממשיכה לחזק את הצרכנים גם בחודש מאי
שהם לוי |

תכנית התמרוץ של הנשיא בוש עוזרת לאמריקנים להתמודד עם מחירי הדלק הגבוהים בשעה שהכלכלה האמריקנית נמצאת בתקופת משבר. הממשל האמריקני פרסם היום את נתוני הצריכה הפרטית לחודש מאי, מהם עולה כי הצריכה עלתה ב-0.8% לאחר עלייה של 0.2% באפריל. האנליסטים בשוק ציפו לעלייה של 0.7% במאי. ליבת האינפלציה הנגזרת מנתוני הצריכה הפרטית עלתה במאי ב-0.1% בעוד שהאנליסטים ציפו לעלייה של 0.2%. הנקודה המעודדת ביותר שעלתה מהנתונים, היא ללא ספק ההכנסה הפנויה שזינקה ב-1.9% לעומת צפי ל-1.5% בלבד - העלייה החדה ביותר מאז ספטמבר 2005. כמו כן, נתוני ההכנסה מחודש אפריל עודכנו אף הם מעלה לעלייה של 0.3% לעומת 0.2%. החסכון הפרטי זינק לשיעור של 550 מיליארד דולר במונחים שנתיים, הרמה הגבוהה ביותר במהלך 49 השנים שבהם מתפרסמים נתוני הממשל. יחד עם זאת, תתכן אפשרות שבשל תופעה המכונה בעגה הכלכלית "פרדוקס החיסכון" ההשפעה תהיה שהצרכנים מעוניינים לחסוך יותר ובסוף הם חוסכים פחות - בשל הירידה הצפויה בצריכה ובתוצר המתלווה למהלכים כאלה. תכנית התמרוץ הכלכלית עליה הכריז ממשל בוש לפני מספר חודשים כחלק מההתמודדות עם המשבר הכלכלי בארה"ב מסייעת לאמריקנים רבים לקבל החזרי מס, אותם הם מבזבזים בחנויות השונות ועוזרים לצריכה הפרטית לשמור על ראש מורם, למרות השיא במחיר הנפט. לצריכה הפרטית חשיבות גדולה, שכן היא מהווה כ-70% מסך הצמיחה הכלכלית בארה"ב. למרות הנתון החיובי של חודש מאי, בשוק מזהירים כי ברגע שתכנית התמרוץ הכלכלית תסתיים - הפגיעה בצריכה הפרטית תופיע. סטיבן סטנלי, אסטרטג שוק בכיר ב-RBS, סבור כי "הצריכה הפרטית תיפגע כאשר ההשפעה של תכנית התמרוץ תיעלם. הכלכלה לא תרשום האצה בקצב הצמיחה עד תחילת 2009". רונן מנחם: "נקודות מעודדות עבור הסוחרים" ההכנסה האישית הפנויה ממשיכה לעלות, גם ללא התמריצים הפיסיקאליים, הצרכנים לא מדירים רגליהם מהחנויות ומדדי המחירים לא מצביעים על החרפה בלחצים האינפלציוניים, כך אומר היום רונן מנחם, ראש יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי-טפחות. "נקודות מעודדות אלו מלוות את הסוחרים בדרכם למסחר ומצביעות על חודש נוסף בו לא החל מיתון בארה"ב. נתונים אלו צריכים להעלות שאלות בנוגע לנפקות של מדדי אמון הצרכנים הנוראיים שהתפרסמו לאחרונה וזרעו בהלה בשווקים", מוסיף מנחם. נתוני ההכנסה וההוצאה של משקי הבית בארה"ב מציגים תמונה משופרת בחודש מאי. כך, ההכסה האישית הפנויה, בניכוי התמריץ הכספי שניתן לציבור על ידי הממשלה (במסגרת ה Economic Stimulus Act of 2008) גדלה ב-0.4%, לעומת עלייה בת 0.2% בחודש הקודם. יצוין, כי ההערכות אכן היו לעלייה בשיעור זה. יצוין, כי מדד המחירים של הוצאות הצרכנים עלה, בתקופה זו, ב-0.4%, כך שההכנסה הפנויה הריאלית נותרה למעשה ללא שינוי. הצריכה הפרטית זינקה ב-0.8%, פי 4 בהשוואה לחודש הקודם. נתון זה היה גבוה מהההערכות המוקדמות. גם הפעם, בדומה לחודשים קודמים, היה שיעור השינוי בהוצאות גבוה משיעור השינוי במדד המחירים שלהן. למעשה, מראשית השנה גדלה ההוצאה לצריכה פרטית בשיעור שנתי של 2% בערך מעבר לשינוי במדד, כך שלעת עתה לא ניתן להצביע על חולשה של ממש במגזר חשוב זה. יצוין, כי ב-12 החודשים האחרונים עלה מדד המחירים של הצריכה הפרטית, ללא מוצרי מזון ואנרגיה, ב-2.1%, בדומה לחודש הקודם.מדובר בשינוי סביר שאינו מצביע על לחצים אינפלציוניים ולכן אינו מצריך הידוק מוניטארי משמעותי. גם המדד השלם, שעלה ב-3.1%, לא מצביע על התגברות בלחצים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 


הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:




תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום: דוברות האוניברסיטהתמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר בכנס אוניברסיטת ת״א, צילום: דוברות האוניברסיטה

ראש המוסד לשעבר: "המטרה במלחמה עם איראן היתה להגיע למו"מ, אני לא רואה מו"מ"

ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, בכנס אוניברסיטת תל אביב: "הפתרון מול איראן הוא פוליטי, לא צבאי. גם אחרי הצלחות מבצעיות, בלי תכנון ליום שאחרי - הניצחון עלול להתהפך"; וגם - מה הוא חושב על מלחמה בעזה?

מנדי הניג |

בנאום חריף, ביקר ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, את הדרך שבה ישראל ניהלה את המערכה מול האיום האיראני גם בתחום הגרעיני וגם בהשלכות האסטרטגיות הרחבות. פרדו הציב במרכז דבריו את הקביעה שההכרעה על פיתוח נשק גרעיני או הבלימה-עצירה שלו היא החלטה שהיא פוליטית מעיקרה, כזו שאינה מוכרעת באמצעות מהלכים צבאיים בלבד. הוא הזהיר כי ללא בנייה של מהלך מדיני מקביל, כל הישג בשדה הקרב, מרהיב ככל שיהיה, עלול להתהפך ולהפוך לחיסרון אסטרטגי. 

בביקורת גלויה, הוא טען כי ישראל פגעה ביכולותיה להגיע להסכם טוב יותר עם איראן ב-2015 בשל עימות ישיר עם ממשל אובמה, וכי גם במערכה הצבאית האחרונה לא נוצל המומנטום ליצירת משא ומתן בזמן אמת. את הדברים אמר פרדו בכנס "עם כלביא" של אוניברסיטת תל אביב, שם הציג את מודל "עשר הקומות" - מדרג שלבים מהסנקציות והלחץ הבינלאומי ועד הקומה האחרונה של עימות צבאי,  והבהיר כי היעד הוא להימנע ככל האפשר מהגעה לקומה הזו, משום ש"נכנסים אליה ולא יודעים איך יוצאים". לצד פירוט המודל, שזר פרדו ביקורת נוקבת על סדר קבלת ההחלטות המדיני-ביטחוני, על שיתופי הפעולה עם ארה"ב, ועל היעדר תכנון ליום שאחרי, הן בזירה האיראנית והן בעזה.


"התבקשתי בזמנו לגבש את האסטרטגיה מול איראן. רצינו,  והייתה בקשה, לעשות זאת בצורה מסודרת ומאורגנת. נקודת המוצא הייתה שההחלטה לפתח נשק גרעיני היא החלטה פוליטית, ומשכך גם ההחלטה להפסיק את הפיתוח היא פוליטית ומתקבלת סביב שולחן הממשלה.

"ההבנה הייתה שיש שלוש דרכים עקרוניות: כיבוש נוסח עיראק - לתפוס את סדאם, לפרק את המדינה, ומטבע הדברים לא יהיה נשק. מהפכה - המשטר מתחלף, עולה משטר חדש ומשקיע בתחומים אחרים.

והאפשרות השלישית - להביא את המשטר הקיים להפסיק את הפיתוח ולהשקיע בתחומים אחרים.

"שני המסלולים הראשונים לא רלוונטיים לאיראן. איראן היא בגודל חצי יבשת אירופה, ולכן כיבוש אינו רלוונטי. מהפכה היא אירוע פנימי שיכול לקרות מחר או בעוד חמישים שנה – אין אפשרות לנחש. אפשר לסייע למהפכה, אבל כל עוד היא לא התחילה, אין מה לגעת.