התשוקה לכסף
העובדה שאתה סוחר ספקולנט מוכיחה שאתה פחות מפחד מהפסד כספי, מאשר בן אדם "רגיל". אתה אמור להיות בעל מוטיבציה חזקה יותר לעשות כסף מאשר האזרח הממוצע. כידוע לך, אנשים "פשוטים" מונעים חזק יותר מרגש הפחד ויותר חשוב להם לא להפסיד.
אם זאת, הגרידיות היא גם עקב אכילס של הסוחר. רגש התשוקה ישמור על התקווה שלך להרוויח, יעודד אותך להמשיך ולהחזיק בפוזיציות מופסדות ויבריח אותך מוקדם מדי מפוזיציות מרוויחות. התקווה היא האויב העיקרי שלך מכיוון שהיא תגרום לך לחלום על רווחים גדולים, לפנטז ולהתפלל לנס. תאמין לי, עולם הספקולציה הוא הכי אמיתי בעולם, אנשים מפסידים שם את כל הונם, נישואים מתפרקים ומשפחות נהרסות, גם בגלל הפסדים וגם בגלל רווחים.
הצעתי לכל סוחר היא לפתח את הדרך בה הוא הולך לשלוט ברגש תאוות הבצע המפעם בו. אומנם אין פה שיטה קבועה שתתאים לכל הסוחרים אבל למצוא את הדרך שתתאים אישית לך, לא אמור להיות עניין מסובך כל כך.
בכל מקרה, כעת משאתה מודע לנושא, תקדיש לו רגע ותמצא דרך לשלוט ברגש, אחרת אתה לא תשרוד.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
