האוויר חוזר לצאת מהבורסה הסינית: מדד שנחאי צנח 5.5% - "ההסכם עם ארה"ב עשוי להוות פיתרון"

כך אומרת היום עידית קלי-נווה מהפועלים בהתייחס לתמחור המניות בסין. הגורם לירידה היומית לאחר 4 ימי עליות - "התנהגות השוק האמריקני"
יוסי פינק |

המדדים המובילים בבורסות המזרח סגרו את יום המסחר בירידות שערים חדות בהובלת מניות הפיננסים על רקע החששות כי הבנקים יאלצו לחזק את הונם העצמי על ידי גיוסי הון חיצוניים בשל המחיקות הרבות הנגרמות להם עקב משבר האשראי.

מניות Commonwealth Bank, הבנק הגדול באוסטרליה על פי שווי שוק, ומניות Westpac Banking צנחו על רקע הערכות בנק ההשקעות יו.בי.אס כי החברות יצטרכו לבצע מחיקות נוספות. מניות Toray Industries, יצרנית הבדים הסינטתיים, צנחו בבורסת טוקיו על רקע פרסומים בעיתונות הכלכלית ביפן כי החברה תקטין את רווחיה השנתיים.

"אנחנו זהירים לגבי השקעותינו בבנקים האוסטרליים בשל העובדה כי הם יכולים לבצע מחיקות כספים נוספות", אמר הבוקר דאפנה רות מנהל השקעות של מחלקת הבנקאות הפרטית בחברת ABN Amro.

מדד שנחאי צנח 5.5%, מדד הניקיי איבד 1.05%, מדד האנג סנג ירד 1.48% ומדד הקוספי ירד 1.06%.

המדד בשנחאי צנח היום לאחר 4 ימי עליות רצופים, בהם טיפס כ-10%. עם זאת, מתחילת השנה רשם המדד הסיני ירידה של קרוב ל-40%. ברקע לצניחה היומית, חששות המשקיעים מפני האטה משמעותית בקצב גידול הרווחים של החברות הסיניות.

עידית קלי-נוה, מנהלת דסק שוקי הון גלובליים בבנק הפועלים, אמרה היום בשיחה עם Bizportal כי "אין לנו ספק שכל זמן שנמשיך לקבל נתונים מהכלכלה האמריקנית, אנחנו נראה את ההשלכות השליליות על השוק הסיני. הכלכלה הסינית היא מאוד מוטת יצוא ולכן היא גם סופגת בצורה קשה. בנוסף, תימחור המניות הנסחרות בסין הוא גבוה ביותר וזה חודשים רבים שאנחנו ממליצים לסגור את החשיפה לשוק הסיני (כמו גם ההודי)".

עוד אומר קלי-נוה, כי " בימים האחרונים ראינו סוג של התאוששות או התייצבות במדדים האמריקנים ולכן ראינו גם מספר ימים של עליות במדד בשנחאי אבל מצד אחד התימחור של המניות הינו עדיין גבוה מאוד ומצד שני אין לנו ספק שעוד צפויים לנו נתוני מאקרו חלשים מהמערב והדבר ישוב ללחוץ על השוק הסיני."

לסיום מתייחסת קלי-נוה להודעה של ועדת הבנקאות הרגולטורית של סין (CBRC), כי חתמה על הסכם עם בכירי הרשות לניירות ערך האמריקנית שתכין את הקרקע לתוכנית שתאפשר למשקיעים סינים לרכוש ולמכור ניירות ערך אמריקנים (). "בעניין המכפיל הגבוה זה עשוי להוות פיתרון ואנחנו יכולים לראות שהמניות הסיניות שנסחרות בהונג קוג נסחרות במכפילים לגמרי סבירים. כרגע הבורסה בסין היא האפשרות הכמעט יחידה של המשקיע הסיני אבל ברגע שהכסף יוכל לצאת מהמדינה, מחירי המניות בסין יירדו לרמות סבירות". קלוי-נוה מדגישה עם זאת, כי החוזה עדיין לא נכנס לתוקף.

מניות במרכז

מניות Commonwealth Bank ררשמו ירידה של 3.4% ומניות National Australia Bank, הבנק השני בגודלו באוסטרליה איבדו 3.7% מערכן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות