האוויר חוזר לצאת מהבורסה הסינית: מדד שנחאי צנח 5.5% - "ההסכם עם ארה"ב עשוי להוות פיתרון"
המדדים המובילים בבורסות המזרח סגרו את יום המסחר בירידות שערים חדות בהובלת מניות הפיננסים על רקע החששות כי הבנקים יאלצו לחזק את הונם העצמי על ידי גיוסי הון חיצוניים בשל המחיקות הרבות הנגרמות להם עקב משבר האשראי.
מניות Commonwealth Bank, הבנק הגדול באוסטרליה על פי שווי שוק, ומניות Westpac Banking צנחו על רקע הערכות בנק ההשקעות יו.בי.אס כי החברות יצטרכו לבצע מחיקות נוספות. מניות Toray Industries, יצרנית הבדים הסינטתיים, צנחו בבורסת טוקיו על רקע פרסומים בעיתונות הכלכלית ביפן כי החברה תקטין את רווחיה השנתיים.
"אנחנו זהירים לגבי השקעותינו בבנקים האוסטרליים בשל העובדה כי הם יכולים לבצע מחיקות כספים נוספות", אמר הבוקר דאפנה רות מנהל השקעות של מחלקת הבנקאות הפרטית בחברת ABN Amro.
מדד שנחאי צנח 5.5%, מדד הניקיי איבד 1.05%, מדד האנג סנג ירד 1.48% ומדד הקוספי ירד 1.06%.
המדד בשנחאי צנח היום לאחר 4 ימי עליות רצופים, בהם טיפס כ-10%. עם זאת, מתחילת השנה רשם המדד הסיני ירידה של קרוב ל-40%. ברקע לצניחה היומית, חששות המשקיעים מפני האטה משמעותית בקצב גידול הרווחים של החברות הסיניות.
עידית קלי-נוה, מנהלת דסק שוקי הון גלובליים בבנק הפועלים, אמרה היום בשיחה עם Bizportal כי "אין לנו ספק שכל זמן שנמשיך לקבל נתונים מהכלכלה האמריקנית, אנחנו נראה את ההשלכות השליליות על השוק הסיני. הכלכלה הסינית היא מאוד מוטת יצוא ולכן היא גם סופגת בצורה קשה. בנוסף, תימחור המניות הנסחרות בסין הוא גבוה ביותר וזה חודשים רבים שאנחנו ממליצים לסגור את החשיפה לשוק הסיני (כמו גם ההודי)".
עוד אומר קלי-נוה, כי " בימים האחרונים ראינו סוג של התאוששות או התייצבות במדדים האמריקנים ולכן ראינו גם מספר ימים של עליות במדד בשנחאי אבל מצד אחד התימחור של המניות הינו עדיין גבוה מאוד ומצד שני אין לנו ספק שעוד צפויים לנו נתוני מאקרו חלשים מהמערב והדבר ישוב ללחוץ על השוק הסיני."
לסיום מתייחסת קלי-נוה להודעה של ועדת הבנקאות הרגולטורית של סין (CBRC), כי חתמה על הסכם עם בכירי הרשות לניירות ערך האמריקנית שתכין את הקרקע לתוכנית שתאפשר למשקיעים סינים לרכוש ולמכור ניירות ערך אמריקנים (
מניות במרכז
מניות Commonwealth Bank ררשמו ירידה של 3.4% ומניות National Australia Bank, הבנק השני בגודלו באוסטרליה איבדו 3.7% מערכן.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
