האוויר חוזר לצאת מהבורסה הסינית: מדד שנחאי צנח 5.5% - "ההסכם עם ארה"ב עשוי להוות פיתרון"
המדדים המובילים בבורסות המזרח סגרו את יום המסחר בירידות שערים חדות בהובלת מניות הפיננסים על רקע החששות כי הבנקים יאלצו לחזק את הונם העצמי על ידי גיוסי הון חיצוניים בשל המחיקות הרבות הנגרמות להם עקב משבר האשראי.
מניות Commonwealth Bank, הבנק הגדול באוסטרליה על פי שווי שוק, ומניות Westpac Banking צנחו על רקע הערכות בנק ההשקעות יו.בי.אס כי החברות יצטרכו לבצע מחיקות נוספות. מניות Toray Industries, יצרנית הבדים הסינטתיים, צנחו בבורסת טוקיו על רקע פרסומים בעיתונות הכלכלית ביפן כי החברה תקטין את רווחיה השנתיים.
"אנחנו זהירים לגבי השקעותינו בבנקים האוסטרליים בשל העובדה כי הם יכולים לבצע מחיקות כספים נוספות", אמר הבוקר דאפנה רות מנהל השקעות של מחלקת הבנקאות הפרטית בחברת ABN Amro.
מדד שנחאי צנח 5.5%, מדד הניקיי איבד 1.05%, מדד האנג סנג ירד 1.48% ומדד הקוספי ירד 1.06%.
המדד בשנחאי צנח היום לאחר 4 ימי עליות רצופים, בהם טיפס כ-10%. עם זאת, מתחילת השנה רשם המדד הסיני ירידה של קרוב ל-40%. ברקע לצניחה היומית, חששות המשקיעים מפני האטה משמעותית בקצב גידול הרווחים של החברות הסיניות.
עידית קלי-נוה, מנהלת דסק שוקי הון גלובליים בבנק הפועלים, אמרה היום בשיחה עם Bizportal כי "אין לנו ספק שכל זמן שנמשיך לקבל נתונים מהכלכלה האמריקנית, אנחנו נראה את ההשלכות השליליות על השוק הסיני. הכלכלה הסינית היא מאוד מוטת יצוא ולכן היא גם סופגת בצורה קשה. בנוסף, תימחור המניות הנסחרות בסין הוא גבוה ביותר וזה חודשים רבים שאנחנו ממליצים לסגור את החשיפה לשוק הסיני (כמו גם ההודי)".
עוד אומר קלי-נוה, כי " בימים האחרונים ראינו סוג של התאוששות או התייצבות במדדים האמריקנים ולכן ראינו גם מספר ימים של עליות במדד בשנחאי אבל מצד אחד התימחור של המניות הינו עדיין גבוה מאוד ומצד שני אין לנו ספק שעוד צפויים לנו נתוני מאקרו חלשים מהמערב והדבר ישוב ללחוץ על השוק הסיני."
לסיום מתייחסת קלי-נוה להודעה של ועדת הבנקאות הרגולטורית של סין (CBRC), כי חתמה על הסכם עם בכירי הרשות לניירות ערך האמריקנית שתכין את הקרקע לתוכנית שתאפשר למשקיעים סינים לרכוש ולמכור ניירות ערך אמריקנים (
מניות במרכז
מניות Commonwealth Bank ררשמו ירידה של 3.4% ומניות National Australia Bank, הבנק השני בגודלו באוסטרליה איבדו 3.7% מערכן.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- משרד התקשורת מבטל את העמלות על הוראות קבע לחברות התקשורת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
פטריוט (צה"ל)ביקוש משולש לטילי הפטריוט והקשר לתעשייה הביטחונית הישראלית
וגם - 10 דברים שצריך לדעת על הפטריוט
טילי פטריוט בואינג משלשת ייצור רכיבי פטריוט על רקע ביקוש עולמי שיא. החברה האמריקאית נערכת לקפיצה דרמטית בהזמנות ומקימה מתקן חדש - התעשייה הביטחונית הישראלית צפויה להרוויח גם היא מהביקושים למערכות הגנה.
חברת בואינג הודיעה כי היא צופה עלייה חדה במספר מערכות ההנחייה (seekers) שהיא מספקת עבור טילי הפטריוט, מערכת ההגנה האווירית האמריקאית. מדובר בשילוש קצב האספקה על רקע דרישה עולמית גוברת למערכות הגנה מתקדמות, בעיקר באירופה.
מתכוננים לביקוש: מתקן חדש ומעבר לייצור מואץ
בהתאם לתחזיות הביקוש, בואינג הקימה מתקן ייעודי חדש בשטח של כ-4,000 מ"ר שנועד לתמוך בהרחבת כושר הייצור של רכיבי ההנחיה. סטיב פארקר, ראש חטיבת ההגנה והחלל של בואינג, ציין במהלך תערוכת התעופה בדובאי כי החברה "זיהתה את העלייה בביקושים עוד לפני שהלקוח עצמו פנה", וכי היא נערכת לתקופה של פעילות אינטנסיבית. המהלך מגיע על רקע סיום שביתה ממושכת במפעלי החברה בסנט לואיס, מיזורי – שם מיוצרים חלק מהרכיבים הקריטיים. בעקבות סיום השביתה, החברה נוקטת גישה מדודה בפתיחת קווי הייצור שנפגעו.
מערכת הפטריוט נמצאת בשירות נרחב בכמה מהמדינות המרכזיות של נאט"ו, לרבות גרמניה, פולין, הולנד ורומניה. בשנה האחרונה הביקוש למערכות אלו קפץ משמעותית, בעיקר בשל החשש באירופה מהמשך תוקפנות רוסית. בנוסף, מערכות הפטריוט נמצאות בשימוש אינטנסיבי באוקראינה, כחלק מהמאמץ ליירט טילים בליסטיים ורחפנים איראניים.
במקביל, גוברת הדאגה ברחבי העולם מהתעצמות המתיחות במספר מוקדים נוספים. באירופה, החשש המרכזי נוגע לא רק ללחימה הפיזית באוקראינה אלא גם לממד ההיברידי של המלחמה, לרבות מתקפות סייבר, הפצת דיסאינפורמציה וניסיונות לערער יציבות פוליטית במדינות החברות בנאט"ו. המתיחות סביב הגבולות המזרחיים של אירופה והאיום מפני חדירה של גורמים עוינים אל תוך שטח האיחוד האירופי מגבירים את הדרישה לפתרונות הגנה מתקדמים.
