האוויר חוזר לצאת מהבורסה הסינית: מדד שנחאי צנח 5.5% - "ההסכם עם ארה"ב עשוי להוות פיתרון"
המדדים המובילים בבורסות המזרח סגרו את יום המסחר בירידות שערים חדות בהובלת מניות הפיננסים על רקע החששות כי הבנקים יאלצו לחזק את הונם העצמי על ידי גיוסי הון חיצוניים בשל המחיקות הרבות הנגרמות להם עקב משבר האשראי.
מניות Commonwealth Bank, הבנק הגדול באוסטרליה על פי שווי שוק, ומניות Westpac Banking צנחו על רקע הערכות בנק ההשקעות יו.בי.אס כי החברות יצטרכו לבצע מחיקות נוספות. מניות Toray Industries, יצרנית הבדים הסינטתיים, צנחו בבורסת טוקיו על רקע פרסומים בעיתונות הכלכלית ביפן כי החברה תקטין את רווחיה השנתיים.
"אנחנו זהירים לגבי השקעותינו בבנקים האוסטרליים בשל העובדה כי הם יכולים לבצע מחיקות כספים נוספות", אמר הבוקר דאפנה רות מנהל השקעות של מחלקת הבנקאות הפרטית בחברת ABN Amro.
מדד שנחאי צנח 5.5%, מדד הניקיי איבד 1.05%, מדד האנג סנג ירד 1.48% ומדד הקוספי ירד 1.06%.
המדד בשנחאי צנח היום לאחר 4 ימי עליות רצופים, בהם טיפס כ-10%. עם זאת, מתחילת השנה רשם המדד הסיני ירידה של קרוב ל-40%. ברקע לצניחה היומית, חששות המשקיעים מפני האטה משמעותית בקצב גידול הרווחים של החברות הסיניות.
עידית קלי-נוה, מנהלת דסק שוקי הון גלובליים בבנק הפועלים, אמרה היום בשיחה עם Bizportal כי "אין לנו ספק שכל זמן שנמשיך לקבל נתונים מהכלכלה האמריקנית, אנחנו נראה את ההשלכות השליליות על השוק הסיני. הכלכלה הסינית היא מאוד מוטת יצוא ולכן היא גם סופגת בצורה קשה. בנוסף, תימחור המניות הנסחרות בסין הוא גבוה ביותר וזה חודשים רבים שאנחנו ממליצים לסגור את החשיפה לשוק הסיני (כמו גם ההודי)".
עוד אומר קלי-נוה, כי " בימים האחרונים ראינו סוג של התאוששות או התייצבות במדדים האמריקנים ולכן ראינו גם מספר ימים של עליות במדד בשנחאי אבל מצד אחד התימחור של המניות הינו עדיין גבוה מאוד ומצד שני אין לנו ספק שעוד צפויים לנו נתוני מאקרו חלשים מהמערב והדבר ישוב ללחוץ על השוק הסיני."
לסיום מתייחסת קלי-נוה להודעה של ועדת הבנקאות הרגולטורית של סין (CBRC), כי חתמה על הסכם עם בכירי הרשות לניירות ערך האמריקנית שתכין את הקרקע לתוכנית שתאפשר למשקיעים סינים לרכוש ולמכור ניירות ערך אמריקנים (
מניות במרכז
מניות Commonwealth Bank ררשמו ירידה של 3.4% ומניות National Australia Bank, הבנק השני בגודלו באוסטרליה איבדו 3.7% מערכן.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
