סיטי מטיל ספק בתחזיות של טבע: אי ודאות אופפת את הרווח ב-2009

האנליסטים הזרים מגיבים לדוחות; מריל לינץ': "המניה תעשה חיל ב-2008". UBS: "התחזיות חיוביות". סיטי: "קצב ההשקעות יוכפל"
עדי בן ישראל |

האנליסטים הזרים מתחילים להגיב לדוחותיה של טבע, שפורסמו אתמול. בבית ההשקעות סיטיגרופ מחמיאים לטבע על הסיום החזק של שנת 2007, אך לצד המחמאות מדגישים את ההוצאות הכבדות הצפויות לחברה.

"ההנהלה סיפקה תחזיות ל-2008 הכוללות הכנסות של 10.75 מיליארד דולר - הרבה מעבר לתחזיות שלנו שעמדו על 9.9 מיליארד דולר", אומרים האנליסטים. "עם זאת, ההתחייבות למחקר ופיתוח בתחום התרופות הגנריות צפויה להכפיל את קצב ההשקעות".

בסיטיגרופ מאמינים כי הרווח הנקי של טבע ב-2008 יסתכם ברף העליון של טווח התחזיות שסיפקה (2.6-2.75 דולר למניה), אך באשר לשנת 2009, בה התחייבה טבע לרווח נקי שיחצה את ה-3 דולר למניה, האנליסטים מטילים מעט ספק.

"לצורך רווח נקי של 3 דולר למניה ב-2009 יידרשו בוודאות מספר השקות שאותן אופפת כעת אי ודאות", כותבים האנליסטים, אשר חושבים כי רווח נקי של 2.95 דולר למניה הוא יותר ריאליסטי בשנה הבאה.

בשורה התחתונה, האנליסטים ממשיכים להחזיק בהמלצת "קנייה" למניה עם מחיר יעד של 51 דולר למניה.

"המניה תעשה חיל ב-2008"

בית השקעות זר נוסף שהתייחס לדוחותיה של טבע הוא מריל לינץ'. האנליסטים ממשיכים להחזיק בהמלצת "נייטרלי" על המניה, אך מדגישים כי "המניה תעשה חיל ב-2008 בשל מספר השקות גנריות אקסקלוסיביות". בנוסף, מריל לינץ' העלה את תחזיות הרווח של טבע לשנים 2008-2009 לרמה של 2.66 ו-3.01 דולר למניה בהתאמה, לעומת 2.56 ו-2.86 דולר למניה בתחזית הקודמת.

במריל לינץ' התייחסו להשקה המסובכת של הגרסה הגנרית לתרופת הפרוטוניקס המדוברת, ואומרים כי "טבע סיפקה לשוק כמויות מספקות" בארם החליטה לעצור את המשלוחים. האנליסטים מדברים גם על ההשקעות הגדולות הבאות של טבע: תרופת ה-Wellbutrin ברבעון השני וה-Lamictal ברבעון השלישי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.