סיטי מטיל ספק בתחזיות של טבע: אי ודאות אופפת את הרווח ב-2009
האנליסטים הזרים מתחילים להגיב לדוחותיה של טבע, שפורסמו אתמול. בבית ההשקעות סיטיגרופ מחמיאים לטבע על הסיום החזק של שנת 2007, אך לצד המחמאות מדגישים את ההוצאות הכבדות הצפויות לחברה.
"ההנהלה סיפקה תחזיות ל-2008 הכוללות הכנסות של 10.75 מיליארד דולר - הרבה מעבר לתחזיות שלנו שעמדו על 9.9 מיליארד דולר", אומרים האנליסטים. "עם זאת, ההתחייבות למחקר ופיתוח בתחום התרופות הגנריות צפויה להכפיל את קצב ההשקעות".
בסיטיגרופ מאמינים כי הרווח הנקי של טבע ב-2008 יסתכם ברף העליון של טווח התחזיות שסיפקה (2.6-2.75 דולר למניה), אך באשר לשנת 2009, בה התחייבה טבע לרווח נקי שיחצה את ה-3 דולר למניה, האנליסטים מטילים מעט ספק.
"לצורך רווח נקי של 3 דולר למניה ב-2009 יידרשו בוודאות מספר השקות שאותן אופפת כעת אי ודאות", כותבים האנליסטים, אשר חושבים כי רווח נקי של 2.95 דולר למניה הוא יותר ריאליסטי בשנה הבאה.
בשורה התחתונה, האנליסטים ממשיכים להחזיק בהמלצת "קנייה" למניה עם מחיר יעד של 51 דולר למניה.
"המניה תעשה חיל ב-2008"
בית השקעות זר נוסף שהתייחס לדוחותיה של טבע הוא מריל לינץ'. האנליסטים ממשיכים להחזיק בהמלצת "נייטרלי" על המניה, אך מדגישים כי "המניה תעשה חיל ב-2008 בשל מספר השקות גנריות אקסקלוסיביות". בנוסף, מריל לינץ' העלה את תחזיות הרווח של טבע לשנים 2008-2009 לרמה של 2.66 ו-3.01 דולר למניה בהתאמה, לעומת 2.56 ו-2.86 דולר למניה בתחזית הקודמת.
במריל לינץ' התייחסו להשקה המסובכת של הגרסה הגנרית לתרופת הפרוטוניקס המדוברת, ואומרים כי "טבע סיפקה לשוק כמויות מספקות" בארם החליטה לעצור את המשלוחים. האנליסטים מדברים גם על ההשקעות הגדולות הבאות של טבע: תרופת ה-Wellbutrin ברבעון השני וה-Lamictal ברבעון השלישי.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
