סיטי מטיל ספק בתחזיות של טבע: אי ודאות אופפת את הרווח ב-2009

האנליסטים הזרים מגיבים לדוחות; מריל לינץ': "המניה תעשה חיל ב-2008". UBS: "התחזיות חיוביות". סיטי: "קצב ההשקעות יוכפל"
עדי בן ישראל |

האנליסטים הזרים מתחילים להגיב לדוחותיה של טבע, שפורסמו אתמול. בבית ההשקעות סיטיגרופ מחמיאים לטבע על הסיום החזק של שנת 2007, אך לצד המחמאות מדגישים את ההוצאות הכבדות הצפויות לחברה.

"ההנהלה סיפקה תחזיות ל-2008 הכוללות הכנסות של 10.75 מיליארד דולר - הרבה מעבר לתחזיות שלנו שעמדו על 9.9 מיליארד דולר", אומרים האנליסטים. "עם זאת, ההתחייבות למחקר ופיתוח בתחום התרופות הגנריות צפויה להכפיל את קצב ההשקעות".

בסיטיגרופ מאמינים כי הרווח הנקי של טבע ב-2008 יסתכם ברף העליון של טווח התחזיות שסיפקה (2.6-2.75 דולר למניה), אך באשר לשנת 2009, בה התחייבה טבע לרווח נקי שיחצה את ה-3 דולר למניה, האנליסטים מטילים מעט ספק.

"לצורך רווח נקי של 3 דולר למניה ב-2009 יידרשו בוודאות מספר השקות שאותן אופפת כעת אי ודאות", כותבים האנליסטים, אשר חושבים כי רווח נקי של 2.95 דולר למניה הוא יותר ריאליסטי בשנה הבאה.

בשורה התחתונה, האנליסטים ממשיכים להחזיק בהמלצת "קנייה" למניה עם מחיר יעד של 51 דולר למניה.

"המניה תעשה חיל ב-2008"

בית השקעות זר נוסף שהתייחס לדוחותיה של טבע הוא מריל לינץ'. האנליסטים ממשיכים להחזיק בהמלצת "נייטרלי" על המניה, אך מדגישים כי "המניה תעשה חיל ב-2008 בשל מספר השקות גנריות אקסקלוסיביות". בנוסף, מריל לינץ' העלה את תחזיות הרווח של טבע לשנים 2008-2009 לרמה של 2.66 ו-3.01 דולר למניה בהתאמה, לעומת 2.56 ו-2.86 דולר למניה בתחזית הקודמת.

במריל לינץ' התייחסו להשקה המסובכת של הגרסה הגנרית לתרופת הפרוטוניקס המדוברת, ואומרים כי "טבע סיפקה לשוק כמויות מספקות" בארם החליטה לעצור את המשלוחים. האנליסטים מדברים גם על ההשקעות הגדולות הבאות של טבע: תרופת ה-Wellbutrin ברבעון השני וה-Lamictal ברבעון השלישי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".