שנחאי בצניחה חופשית: הבועה פוקעת סופית?
כבר חודשים רבים שהאנליסטים במערב מזהירים מפני בועה שנוצרה בבורסה של סין. בורסת שנחאי זינקה בשנים האחרונות במאות אחוזים, ומכפיל הרווח הממוצע הגיע אף לרמה של 46 - גבוה הרבה יותר מכל בורסה במערב. הסינים עצמם נהרו לבורסה: סטודנטים, עקרות בית, ואף עובדים המשתכרים מתחת לשכר הממוצע - כולם השקיעו במניות וחלקם אף לוו כספים כדי לממן את תיק ההשקעות שלהם.
בחודשים האחרונים החל הממשל הסיני לנקוט בצעדים שונים על מנת לצנן את הכלכלה הלוהטת, אשר צומחת בקצב שנתי של למעלה מ-11% ומדרבנת את עליית האינפלציה (שעומדת כיום על 6.9%). הבנק המרכזי של סין הגיב בהעלאות ריבית, הממשל הגביל מתן הלוואות מצד הבנקים, הקפיא זמנית את מחירי המוצרים שבפיקוחו ועוד.
צעדים אלו, כך מעריכים כלכלנים, יאטו את הצמיחה הכלכלית בסין. סקר שערכה סוכנות בלומברג בקרב 23 כלכלנים מעלה, כי הצמיחה הכלכלית בסין תרד ל-11.3% ברבעון הרביעי של 2007 מ-11.5% ברבעון השלישי. המשקיעים חוששים שמא הממשל הסיני לוחץ על הבלמים חזק מדי, וזאת, בנוסף ללחץ מכיוון כלכלת ארה"ב המקרטעת, עלול לפגוע בכלכלה הסינית.
הצטברות החששות השליליות לאחר תקופה ארוכה של עליות חדות בבורסה, כאשר הציבור הרחב כבר מושקע, הביאו את הבורסה בשנחאי לצניחה של כ-20% מהשיא האחרון שרשמה באוקטובר, לאחר שהיום היא ירדה בכ-5% נוספים על רקע ההשפעה השלילית של שוקי העולם.
"סין היא קזינו לאומי"
קובי בלום, מנכ"ל פרגון (זרוע השקעות חו"ל של כלל פיננסים), סבור כי סין היא עדיין השקעה טובה - אך לטווח הארוך בלבד, שכן כעת ישנה ללא ספק בועה בשנחאי, ויש להמתין עד שהסערה בשווקים תחלוף טרם תגיע העת לכניסה מחודשת לשוק הסיני.
לדברי בלום, "בבורסה בסין יש בועה. זו דעה של רבים וטובים בעולם. יש את כל תנאי הרקע והסימפטומים של בועה: השוק סגור, אין אלטרנטיבות, המשקיעים חייבים להיכנס לשם, המכפילים בשמיים, הבורסה זינקה הרבה בשנים האחרונות. אבל צריך לזכור שבועות לא פוקעות ביום אחד. בועת הטכנולוגיה בארה"ב שפקעה בשנת 2000 עשתה מה שהטכנאים קוראים "פסגה כפולה" לאורך כמעט שנה שלמה - עד שפקעה סופית. כלומר, תמיד יש קונים שרואים בכל ירידה קטנה כהזדמנות ונכנסים לשוק".
בלום מסביר כי גם אם יהיה גל ירידות בעולם, צריך לזכור שהשוק הסיני מבודד, כלומר משקיעים זרים לא יכולים להשקיע בסין למעט בהיקף זניח של 10 מיליארד דולר. מצד שני, הסינים לא יכולים להשקיע מחוץ לסין. כלומר ההתנהגות של סין יכולה להיות שונה מהעולם; שוקי העולם נמצאים במגמת ירידה אך זה לא בהכרח חייב לקרות בסין.
"הירידה האחרונה בבורסה לא בהכרח תגרום לבועה להתנפץ", מבהיר בלום. "צריך לזכור שהבורסה שם לא מתנהגת לפי קריטריונים כלכליים - היא קזינו לאומי. המכפילים היום עדיין ברמות של 40-50. אני הייתי מחכה לפני שהייתי קונה תעודת סל שחשופה למניות סיניות. יש סערה בעולם כולו וכשיש סערה אנו צריכים לחכות. לטווח הארוך - סין היא עדיין השקעה נהדרת והיא אולי התופעה הכלכלית החשובה ביותר של ימינו, לצד הודו, ברזיל ורוסיה".
רון אייכל: "מטרת הממשל היא להוריד את הצמיחה ל-9%"
רון אייכל, אסטרטג ראשי במיטב, סבור גם הוא שהשוק הסיני חווה תיקון, אך למרות זאת המחירים בשוק עדיין מנופחים, אם כי בטווח הארוך סין מהווה השקעה אטרקטיבית.
"סין היא בהחלט פלא צמיחה והצד המאקרו-כלכלי שלה הוא צד חזק", אומר אייכל. "בגלל האופוריה האדירה, המחירים שם טסו לשמיים והתנתקו מהמאקרו. למרות הירידות האחרונות בשוק - המחירים עדיין ברמות לא שפויות. התיקון הזה רק מחזיר את המחירים לרמות טיפה יותר הגיוניות.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
