שנחאי בצניחה חופשית: הבועה פוקעת סופית?

הממשל בסין פועל והבורסה מגיבה בירידות שערים חדות. רון אייכל: "מטרת הממשל היא להוריד את הצמיחה ל-9%". קובי בלום: "בועות לא פוקעות ביום אחד, תסתכלו על הנאסד"ק בשנת 2000"
עדי בן ישראל |

כבר חודשים רבים שהאנליסטים במערב מזהירים מפני בועה שנוצרה בבורסה של סין. בורסת שנחאי זינקה בשנים האחרונות במאות אחוזים, ומכפיל הרווח הממוצע הגיע אף לרמה של 46 - גבוה הרבה יותר מכל בורסה במערב. הסינים עצמם נהרו לבורסה: סטודנטים, עקרות בית, ואף עובדים המשתכרים מתחת לשכר הממוצע - כולם השקיעו במניות וחלקם אף לוו כספים כדי לממן את תיק ההשקעות שלהם.

בחודשים האחרונים החל הממשל הסיני לנקוט בצעדים שונים על מנת לצנן את הכלכלה הלוהטת, אשר צומחת בקצב שנתי של למעלה מ-11% ומדרבנת את עליית האינפלציה (שעומדת כיום על 6.9%). הבנק המרכזי של סין הגיב בהעלאות ריבית, הממשל הגביל מתן הלוואות מצד הבנקים, הקפיא זמנית את מחירי המוצרים שבפיקוחו ועוד.

צעדים אלו, כך מעריכים כלכלנים, יאטו את הצמיחה הכלכלית בסין. סקר שערכה סוכנות בלומברג בקרב 23 כלכלנים מעלה, כי הצמיחה הכלכלית בסין תרד ל-11.3% ברבעון הרביעי של 2007 מ-11.5% ברבעון השלישי. המשקיעים חוששים שמא הממשל הסיני לוחץ על הבלמים חזק מדי, וזאת, בנוסף ללחץ מכיוון כלכלת ארה"ב המקרטעת, עלול לפגוע בכלכלה הסינית.

הצטברות החששות השליליות לאחר תקופה ארוכה של עליות חדות בבורסה, כאשר הציבור הרחב כבר מושקע, הביאו את הבורסה בשנחאי לצניחה של כ-20% מהשיא האחרון שרשמה באוקטובר, לאחר שהיום היא ירדה בכ-5% נוספים על רקע ההשפעה השלילית של שוקי העולם.

"סין היא קזינו לאומי"

קובי בלום, מנכ"ל פרגון (זרוע השקעות חו"ל של כלל פיננסים), סבור כי סין היא עדיין השקעה טובה - אך לטווח הארוך בלבד, שכן כעת ישנה ללא ספק בועה בשנחאי, ויש להמתין עד שהסערה בשווקים תחלוף טרם תגיע העת לכניסה מחודשת לשוק הסיני.

לדברי בלום, "בבורסה בסין יש בועה. זו דעה של רבים וטובים בעולם. יש את כל תנאי הרקע והסימפטומים של בועה: השוק סגור, אין אלטרנטיבות, המשקיעים חייבים להיכנס לשם, המכפילים בשמיים, הבורסה זינקה הרבה בשנים האחרונות. אבל צריך לזכור שבועות לא פוקעות ביום אחד. בועת הטכנולוגיה בארה"ב שפקעה בשנת 2000 עשתה מה שהטכנאים קוראים "פסגה כפולה" לאורך כמעט שנה שלמה - עד שפקעה סופית. כלומר, תמיד יש קונים שרואים בכל ירידה קטנה כהזדמנות ונכנסים לשוק".

בלום מסביר כי גם אם יהיה גל ירידות בעולם, צריך לזכור שהשוק הסיני מבודד, כלומר משקיעים זרים לא יכולים להשקיע בסין למעט בהיקף זניח של 10 מיליארד דולר. מצד שני, הסינים לא יכולים להשקיע מחוץ לסין. כלומר ההתנהגות של סין יכולה להיות שונה מהעולם; שוקי העולם נמצאים במגמת ירידה אך זה לא בהכרח חייב לקרות בסין.

"הירידה האחרונה בבורסה לא בהכרח תגרום לבועה להתנפץ", מבהיר בלום. "צריך לזכור שהבורסה שם לא מתנהגת לפי קריטריונים כלכליים - היא קזינו לאומי. המכפילים היום עדיין ברמות של 40-50. אני הייתי מחכה לפני שהייתי קונה תעודת סל שחשופה למניות סיניות. יש סערה בעולם כולו וכשיש סערה אנו צריכים לחכות. לטווח הארוך - סין היא עדיין השקעה נהדרת והיא אולי התופעה הכלכלית החשובה ביותר של ימינו, לצד הודו, ברזיל ורוסיה".

רון אייכל: "מטרת הממשל היא להוריד את הצמיחה ל-9%"

רון אייכל, אסטרטג ראשי במיטב, סבור גם הוא שהשוק הסיני חווה תיקון, אך למרות זאת המחירים בשוק עדיין מנופחים, אם כי בטווח הארוך סין מהווה השקעה אטרקטיבית.

"סין היא בהחלט פלא צמיחה והצד המאקרו-כלכלי שלה הוא צד חזק", אומר אייכל. "בגלל האופוריה האדירה, המחירים שם טסו לשמיים והתנתקו מהמאקרו. למרות הירידות האחרונות בשוק - המחירים עדיין ברמות לא שפויות. התיקון הזה רק מחזיר את המחירים לרמות טיפה יותר הגיוניות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.