שנחאי בצניחה חופשית: הבועה פוקעת סופית?
כבר חודשים רבים שהאנליסטים במערב מזהירים מפני בועה שנוצרה בבורסה של סין. בורסת שנחאי זינקה בשנים האחרונות במאות אחוזים, ומכפיל הרווח הממוצע הגיע אף לרמה של 46 - גבוה הרבה יותר מכל בורסה במערב. הסינים עצמם נהרו לבורסה: סטודנטים, עקרות בית, ואף עובדים המשתכרים מתחת לשכר הממוצע - כולם השקיעו במניות וחלקם אף לוו כספים כדי לממן את תיק ההשקעות שלהם.
בחודשים האחרונים החל הממשל הסיני לנקוט בצעדים שונים על מנת לצנן את הכלכלה הלוהטת, אשר צומחת בקצב שנתי של למעלה מ-11% ומדרבנת את עליית האינפלציה (שעומדת כיום על 6.9%). הבנק המרכזי של סין הגיב בהעלאות ריבית, הממשל הגביל מתן הלוואות מצד הבנקים, הקפיא זמנית את מחירי המוצרים שבפיקוחו ועוד.
צעדים אלו, כך מעריכים כלכלנים, יאטו את הצמיחה הכלכלית בסין. סקר שערכה סוכנות בלומברג בקרב 23 כלכלנים מעלה, כי הצמיחה הכלכלית בסין תרד ל-11.3% ברבעון הרביעי של 2007 מ-11.5% ברבעון השלישי. המשקיעים חוששים שמא הממשל הסיני לוחץ על הבלמים חזק מדי, וזאת, בנוסף ללחץ מכיוון כלכלת ארה"ב המקרטעת, עלול לפגוע בכלכלה הסינית.
הצטברות החששות השליליות לאחר תקופה ארוכה של עליות חדות בבורסה, כאשר הציבור הרחב כבר מושקע, הביאו את הבורסה בשנחאי לצניחה של כ-20% מהשיא האחרון שרשמה באוקטובר, לאחר שהיום היא ירדה בכ-5% נוספים על רקע ההשפעה השלילית של שוקי העולם.
"סין היא קזינו לאומי"
קובי בלום, מנכ"ל פרגון (זרוע השקעות חו"ל של כלל פיננסים), סבור כי סין היא עדיין השקעה טובה - אך לטווח הארוך בלבד, שכן כעת ישנה ללא ספק בועה בשנחאי, ויש להמתין עד שהסערה בשווקים תחלוף טרם תגיע העת לכניסה מחודשת לשוק הסיני.
לדברי בלום, "בבורסה בסין יש בועה. זו דעה של רבים וטובים בעולם. יש את כל תנאי הרקע והסימפטומים של בועה: השוק סגור, אין אלטרנטיבות, המשקיעים חייבים להיכנס לשם, המכפילים בשמיים, הבורסה זינקה הרבה בשנים האחרונות. אבל צריך לזכור שבועות לא פוקעות ביום אחד. בועת הטכנולוגיה בארה"ב שפקעה בשנת 2000 עשתה מה שהטכנאים קוראים "פסגה כפולה" לאורך כמעט שנה שלמה - עד שפקעה סופית. כלומר, תמיד יש קונים שרואים בכל ירידה קטנה כהזדמנות ונכנסים לשוק".
בלום מסביר כי גם אם יהיה גל ירידות בעולם, צריך לזכור שהשוק הסיני מבודד, כלומר משקיעים זרים לא יכולים להשקיע בסין למעט בהיקף זניח של 10 מיליארד דולר. מצד שני, הסינים לא יכולים להשקיע מחוץ לסין. כלומר ההתנהגות של סין יכולה להיות שונה מהעולם; שוקי העולם נמצאים במגמת ירידה אך זה לא בהכרח חייב לקרות בסין.
"הירידה האחרונה בבורסה לא בהכרח תגרום לבועה להתנפץ", מבהיר בלום. "צריך לזכור שהבורסה שם לא מתנהגת לפי קריטריונים כלכליים - היא קזינו לאומי. המכפילים היום עדיין ברמות של 40-50. אני הייתי מחכה לפני שהייתי קונה תעודת סל שחשופה למניות סיניות. יש סערה בעולם כולו וכשיש סערה אנו צריכים לחכות. לטווח הארוך - סין היא עדיין השקעה נהדרת והיא אולי התופעה הכלכלית החשובה ביותר של ימינו, לצד הודו, ברזיל ורוסיה".
רון אייכל: "מטרת הממשל היא להוריד את הצמיחה ל-9%"
רון אייכל, אסטרטג ראשי במיטב, סבור גם הוא שהשוק הסיני חווה תיקון, אך למרות זאת המחירים בשוק עדיין מנופחים, אם כי בטווח הארוך סין מהווה השקעה אטרקטיבית.
"סין היא בהחלט פלא צמיחה והצד המאקרו-כלכלי שלה הוא צד חזק", אומר אייכל. "בגלל האופוריה האדירה, המחירים שם טסו לשמיים והתנתקו מהמאקרו. למרות הירידות האחרונות בשוק - המחירים עדיין ברמות לא שפויות. התיקון הזה רק מחזיר את המחירים לרמות טיפה יותר הגיוניות.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
