שנחאי בצניחה חופשית: הבועה פוקעת סופית?

הממשל בסין פועל והבורסה מגיבה בירידות שערים חדות. רון אייכל: "מטרת הממשל היא להוריד את הצמיחה ל-9%". קובי בלום: "בועות לא פוקעות ביום אחד, תסתכלו על הנאסד"ק בשנת 2000"
עדי בן ישראל |

כבר חודשים רבים שהאנליסטים במערב מזהירים מפני בועה שנוצרה בבורסה של סין. בורסת שנחאי זינקה בשנים האחרונות במאות אחוזים, ומכפיל הרווח הממוצע הגיע אף לרמה של 46 - גבוה הרבה יותר מכל בורסה במערב. הסינים עצמם נהרו לבורסה: סטודנטים, עקרות בית, ואף עובדים המשתכרים מתחת לשכר הממוצע - כולם השקיעו במניות וחלקם אף לוו כספים כדי לממן את תיק ההשקעות שלהם.

בחודשים האחרונים החל הממשל הסיני לנקוט בצעדים שונים על מנת לצנן את הכלכלה הלוהטת, אשר צומחת בקצב שנתי של למעלה מ-11% ומדרבנת את עליית האינפלציה (שעומדת כיום על 6.9%). הבנק המרכזי של סין הגיב בהעלאות ריבית, הממשל הגביל מתן הלוואות מצד הבנקים, הקפיא זמנית את מחירי המוצרים שבפיקוחו ועוד.

צעדים אלו, כך מעריכים כלכלנים, יאטו את הצמיחה הכלכלית בסין. סקר שערכה סוכנות בלומברג בקרב 23 כלכלנים מעלה, כי הצמיחה הכלכלית בסין תרד ל-11.3% ברבעון הרביעי של 2007 מ-11.5% ברבעון השלישי. המשקיעים חוששים שמא הממשל הסיני לוחץ על הבלמים חזק מדי, וזאת, בנוסף ללחץ מכיוון כלכלת ארה"ב המקרטעת, עלול לפגוע בכלכלה הסינית.

הצטברות החששות השליליות לאחר תקופה ארוכה של עליות חדות בבורסה, כאשר הציבור הרחב כבר מושקע, הביאו את הבורסה בשנחאי לצניחה של כ-20% מהשיא האחרון שרשמה באוקטובר, לאחר שהיום היא ירדה בכ-5% נוספים על רקע ההשפעה השלילית של שוקי העולם.

"סין היא קזינו לאומי"

קובי בלום, מנכ"ל פרגון (זרוע השקעות חו"ל של כלל פיננסים), סבור כי סין היא עדיין השקעה טובה - אך לטווח הארוך בלבד, שכן כעת ישנה ללא ספק בועה בשנחאי, ויש להמתין עד שהסערה בשווקים תחלוף טרם תגיע העת לכניסה מחודשת לשוק הסיני.

לדברי בלום, "בבורסה בסין יש בועה. זו דעה של רבים וטובים בעולם. יש את כל תנאי הרקע והסימפטומים של בועה: השוק סגור, אין אלטרנטיבות, המשקיעים חייבים להיכנס לשם, המכפילים בשמיים, הבורסה זינקה הרבה בשנים האחרונות. אבל צריך לזכור שבועות לא פוקעות ביום אחד. בועת הטכנולוגיה בארה"ב שפקעה בשנת 2000 עשתה מה שהטכנאים קוראים "פסגה כפולה" לאורך כמעט שנה שלמה - עד שפקעה סופית. כלומר, תמיד יש קונים שרואים בכל ירידה קטנה כהזדמנות ונכנסים לשוק".

בלום מסביר כי גם אם יהיה גל ירידות בעולם, צריך לזכור שהשוק הסיני מבודד, כלומר משקיעים זרים לא יכולים להשקיע בסין למעט בהיקף זניח של 10 מיליארד דולר. מצד שני, הסינים לא יכולים להשקיע מחוץ לסין. כלומר ההתנהגות של סין יכולה להיות שונה מהעולם; שוקי העולם נמצאים במגמת ירידה אך זה לא בהכרח חייב לקרות בסין.

"הירידה האחרונה בבורסה לא בהכרח תגרום לבועה להתנפץ", מבהיר בלום. "צריך לזכור שהבורסה שם לא מתנהגת לפי קריטריונים כלכליים - היא קזינו לאומי. המכפילים היום עדיין ברמות של 40-50. אני הייתי מחכה לפני שהייתי קונה תעודת סל שחשופה למניות סיניות. יש סערה בעולם כולו וכשיש סערה אנו צריכים לחכות. לטווח הארוך - סין היא עדיין השקעה נהדרת והיא אולי התופעה הכלכלית החשובה ביותר של ימינו, לצד הודו, ברזיל ורוסיה".

רון אייכל: "מטרת הממשל היא להוריד את הצמיחה ל-9%"

רון אייכל, אסטרטג ראשי במיטב, סבור גם הוא שהשוק הסיני חווה תיקון, אך למרות זאת המחירים בשוק עדיין מנופחים, אם כי בטווח הארוך סין מהווה השקעה אטרקטיבית.

"סין היא בהחלט פלא צמיחה והצד המאקרו-כלכלי שלה הוא צד חזק", אומר אייכל. "בגלל האופוריה האדירה, המחירים שם טסו לשמיים והתנתקו מהמאקרו. למרות הירידות האחרונות בשוק - המחירים עדיין ברמות לא שפויות. התיקון הזה רק מחזיר את המחירים לרמות טיפה יותר הגיוניות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.