פישמן נגד התמ"ת: "התנהגות שערורייתית ומדיניות בררנית"

הקבוצה הגישה בקשת רשות ערעור לביטול כתבי אישום שהוגשו כנגדה בגין פעילותה בשבת. בין טענות הקבוצה; "שכירת מפקחים לא יהודיים כנגדנו, המדינה בכובעה כרשות שדות התעופה, בעצמה פותחת עסקים בשבת"
משה בנימין |

קבוצת פישמן הגישה אתמול (ג') לבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור לביטול כתבי אישום שהוגשו כנגדה בגין העסקת עובדים בשבת. הרשתות המערערות הן הום סנטר, היפרטוי, מגאמרט ציוד ספורט ואייס.

פישמן: יש שיקולים זרים במדיניות האכיפה של התמ"ת

פישמן טוענת כנגד התמ"ת: "התנהגות משרד התמ"ת היא שערורייתית ובראשה מדיניות אכיפה בררנית הנובעת משיקולים זרים; שכרה מפקחים לא יהודיים מתוך כוונה לשסות אותם בחברות המעסיקות יהודים בשבת, כאשר האבסורד הוא שהמדינה בכובעה כפרקליטות המדינה מגישה כתבי אישום בגין העסקה בשבת, ומצד שני בכובעה כרשות שדות התעופה, מפרסמת מכרז בו נדרשים המתמודדים כחלק מתנאי המכרז לפתוח עסקיהם בשבת"

הרקע לבקשת רשות הערעור נוגע לפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה שביטל פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה לפיו נמחקו כתבי אישום שהוגשו נגד רשתות קבוצת פישמן בגין פתיחת רשתות הקבוצה בשבת.

בפישמן טוענים ל"הגנה מן הצדק בגין התנהגות שערורייתית של משרד התמ"ת, ובראשה מדיניות אכיפה בררנית הנובעת משיקולים זרים ואי ציות לצו בית המשפט, אגב ניהול הליך פלילי".

פישמן משיבה אש

קבוצת פישמן לא נשארה חייבת וסיפקה בערעורה מספר נקודות מרכזיות בבקשת רשות הערעור שהגישה אתמול:

המדינה לא אוכפת את החוק בנתב"ג 2000 ואינה מגישה כתבי אישום כנגד עסקים זהים לעסקי רשתות הקבוצה הפועלים בשבת בניגוד לחוק. המדינה, משיקולים זרים אינה אוכפת את החוק בנמל התעופה בן גוריון, לאחר שבמכרזים אותה פרסמה המדינה בכובעה כרשות שדות התעופה, בקשר לעסקים הפועלים בנמל התעופה, היא חייבה את המתמודדים כתנאי להתמודדותם, לפתוח עסקיהם גם בשבת, ונהנית מתגמולים המשולמים לה

בעניין הפעילות של עסקי הקבוצה בשבת מוסרים מפישמן, כי "נוצר מצב אבסורדי לפיו המדינה בכובעה כפרקליטות המדינה מגישה כתבי אישום בגין העסקה בשבת, ומצד שני בכובעה כרשות שדות התעופה, מפרסמת מכרז בו נדרשים המתמודדים כחלק מתנאי המכרז לפתוח עסקיהם בשבת".

בנוסף מציינים בחברה, כי; המדינה לא קיימה צו לגילוי רשימת העסקים שקיבלו היתר עבודה בשבת באופן הגובל בביזיון בית משפט, המדינה שכרה מפקחים לא יהודיים מתוך כוונה לשסות אותם בחברות המעסיקות יהודים בשבת.

בית הדין האזורי לעבודה: "המדינה אינה אוכפת החוק בנתב"ג משיקולי רווח והפסד"

בית הדין האזורי אף הביע תמיהה מדוע לא נאכף החוק כלפי עסקים אחרים הפועלים בשבת ללא היתר מתאים ומדוע לא נאכף החוק בנתב"ג, שם נראה, כך קובע השופט כי "המדינה אינה אוכפת את החוק, משיקולי רווח והפסד".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.