פישמן נגד התמ"ת: "התנהגות שערורייתית ומדיניות בררנית"

הקבוצה הגישה בקשת רשות ערעור לביטול כתבי אישום שהוגשו כנגדה בגין פעילותה בשבת. בין טענות הקבוצה; "שכירת מפקחים לא יהודיים כנגדנו, המדינה בכובעה כרשות שדות התעופה, בעצמה פותחת עסקים בשבת"
משה בנימין |

קבוצת פישמן הגישה אתמול (ג') לבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור לביטול כתבי אישום שהוגשו כנגדה בגין העסקת עובדים בשבת. הרשתות המערערות הן הום סנטר, היפרטוי, מגאמרט ציוד ספורט ואייס.

פישמן: יש שיקולים זרים במדיניות האכיפה של התמ"ת

פישמן טוענת כנגד התמ"ת: "התנהגות משרד התמ"ת היא שערורייתית ובראשה מדיניות אכיפה בררנית הנובעת משיקולים זרים; שכרה מפקחים לא יהודיים מתוך כוונה לשסות אותם בחברות המעסיקות יהודים בשבת, כאשר האבסורד הוא שהמדינה בכובעה כפרקליטות המדינה מגישה כתבי אישום בגין העסקה בשבת, ומצד שני בכובעה כרשות שדות התעופה, מפרסמת מכרז בו נדרשים המתמודדים כחלק מתנאי המכרז לפתוח עסקיהם בשבת"

הרקע לבקשת רשות הערעור נוגע לפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה שביטל פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה לפיו נמחקו כתבי אישום שהוגשו נגד רשתות קבוצת פישמן בגין פתיחת רשתות הקבוצה בשבת.

בפישמן טוענים ל"הגנה מן הצדק בגין התנהגות שערורייתית של משרד התמ"ת, ובראשה מדיניות אכיפה בררנית הנובעת משיקולים זרים ואי ציות לצו בית המשפט, אגב ניהול הליך פלילי".

פישמן משיבה אש

קבוצת פישמן לא נשארה חייבת וסיפקה בערעורה מספר נקודות מרכזיות בבקשת רשות הערעור שהגישה אתמול:

המדינה לא אוכפת את החוק בנתב"ג 2000 ואינה מגישה כתבי אישום כנגד עסקים זהים לעסקי רשתות הקבוצה הפועלים בשבת בניגוד לחוק. המדינה, משיקולים זרים אינה אוכפת את החוק בנמל התעופה בן גוריון, לאחר שבמכרזים אותה פרסמה המדינה בכובעה כרשות שדות התעופה, בקשר לעסקים הפועלים בנמל התעופה, היא חייבה את המתמודדים כתנאי להתמודדותם, לפתוח עסקיהם גם בשבת, ונהנית מתגמולים המשולמים לה

בעניין הפעילות של עסקי הקבוצה בשבת מוסרים מפישמן, כי "נוצר מצב אבסורדי לפיו המדינה בכובעה כפרקליטות המדינה מגישה כתבי אישום בגין העסקה בשבת, ומצד שני בכובעה כרשות שדות התעופה, מפרסמת מכרז בו נדרשים המתמודדים כחלק מתנאי המכרז לפתוח עסקיהם בשבת".

בנוסף מציינים בחברה, כי; המדינה לא קיימה צו לגילוי רשימת העסקים שקיבלו היתר עבודה בשבת באופן הגובל בביזיון בית משפט, המדינה שכרה מפקחים לא יהודיים מתוך כוונה לשסות אותם בחברות המעסיקות יהודים בשבת.

בית הדין האזורי לעבודה: "המדינה אינה אוכפת החוק בנתב"ג משיקולי רווח והפסד"

בית הדין האזורי אף הביע תמיהה מדוע לא נאכף החוק כלפי עסקים אחרים הפועלים בשבת ללא היתר מתאים ומדוע לא נאכף החוק בנתב"ג, שם נראה, כך קובע השופט כי "המדינה אינה אוכפת את החוק, משיקולי רווח והפסד".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.