פישמן נגד התמ"ת: "התנהגות שערורייתית ומדיניות בררנית"
קבוצת פישמן הגישה אתמול (ג') לבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור לביטול כתבי אישום שהוגשו כנגדה בגין העסקת עובדים בשבת. הרשתות המערערות הן הום סנטר, היפרטוי, מגאמרט ציוד ספורט ואייס.
פישמן: יש שיקולים זרים במדיניות האכיפה של התמ"ת
פישמן טוענת כנגד התמ"ת: "התנהגות משרד התמ"ת היא שערורייתית ובראשה מדיניות אכיפה בררנית הנובעת משיקולים זרים; שכרה מפקחים לא יהודיים מתוך כוונה לשסות אותם בחברות המעסיקות יהודים בשבת, כאשר האבסורד הוא שהמדינה בכובעה כפרקליטות המדינה מגישה כתבי אישום בגין העסקה בשבת, ומצד שני בכובעה כרשות שדות התעופה, מפרסמת מכרז בו נדרשים המתמודדים כחלק מתנאי המכרז לפתוח עסקיהם בשבת"
הרקע לבקשת רשות הערעור נוגע לפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה שביטל פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה לפיו נמחקו כתבי אישום שהוגשו נגד רשתות קבוצת פישמן בגין פתיחת רשתות הקבוצה בשבת.
בפישמן טוענים ל"הגנה מן הצדק בגין התנהגות שערורייתית של משרד התמ"ת, ובראשה מדיניות אכיפה בררנית הנובעת משיקולים זרים ואי ציות לצו בית המשפט, אגב ניהול הליך פלילי".
פישמן משיבה אש
קבוצת פישמן לא נשארה חייבת וסיפקה בערעורה מספר נקודות מרכזיות בבקשת רשות הערעור שהגישה אתמול:
המדינה לא אוכפת את החוק בנתב"ג 2000 ואינה מגישה כתבי אישום כנגד עסקים זהים לעסקי רשתות הקבוצה הפועלים בשבת בניגוד לחוק. המדינה, משיקולים זרים אינה אוכפת את החוק בנמל התעופה בן גוריון, לאחר שבמכרזים אותה פרסמה המדינה בכובעה כרשות שדות התעופה, בקשר לעסקים הפועלים בנמל התעופה, היא חייבה את המתמודדים כתנאי להתמודדותם, לפתוח עסקיהם גם בשבת, ונהנית מתגמולים המשולמים לה
בעניין הפעילות של עסקי הקבוצה בשבת מוסרים מפישמן, כי "נוצר מצב אבסורדי לפיו המדינה בכובעה כפרקליטות המדינה מגישה כתבי אישום בגין העסקה בשבת, ומצד שני בכובעה כרשות שדות התעופה, מפרסמת מכרז בו נדרשים המתמודדים כחלק מתנאי המכרז לפתוח עסקיהם בשבת".
בנוסף מציינים בחברה, כי; המדינה לא קיימה צו לגילוי רשימת העסקים שקיבלו היתר עבודה בשבת באופן הגובל בביזיון בית משפט, המדינה שכרה מפקחים לא יהודיים מתוך כוונה לשסות אותם בחברות המעסיקות יהודים בשבת.
בית הדין האזורי לעבודה: "המדינה אינה אוכפת החוק בנתב"ג משיקולי רווח והפסד"
בית הדין האזורי אף הביע תמיהה מדוע לא נאכף החוק כלפי עסקים אחרים הפועלים בשבת ללא היתר מתאים ומדוע לא נאכף החוק בנתב"ג, שם נראה, כך קובע השופט כי "המדינה אינה אוכפת את החוק, משיקולי רווח והפסד".
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
