פישמן נגד התמ"ת: "התנהגות שערורייתית ומדיניות בררנית"
קבוצת פישמן הגישה אתמול (ג') לבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור לביטול כתבי אישום שהוגשו כנגדה בגין העסקת עובדים בשבת. הרשתות המערערות הן הום סנטר, היפרטוי, מגאמרט ציוד ספורט ואייס.
פישמן: יש שיקולים זרים במדיניות האכיפה של התמ"ת
פישמן טוענת כנגד התמ"ת: "התנהגות משרד התמ"ת היא שערורייתית ובראשה מדיניות אכיפה בררנית הנובעת משיקולים זרים; שכרה מפקחים לא יהודיים מתוך כוונה לשסות אותם בחברות המעסיקות יהודים בשבת, כאשר האבסורד הוא שהמדינה בכובעה כפרקליטות המדינה מגישה כתבי אישום בגין העסקה בשבת, ומצד שני בכובעה כרשות שדות התעופה, מפרסמת מכרז בו נדרשים המתמודדים כחלק מתנאי המכרז לפתוח עסקיהם בשבת"
הרקע לבקשת רשות הערעור נוגע לפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה שביטל פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה לפיו נמחקו כתבי אישום שהוגשו נגד רשתות קבוצת פישמן בגין פתיחת רשתות הקבוצה בשבת.
בפישמן טוענים ל"הגנה מן הצדק בגין התנהגות שערורייתית של משרד התמ"ת, ובראשה מדיניות אכיפה בררנית הנובעת משיקולים זרים ואי ציות לצו בית המשפט, אגב ניהול הליך פלילי".
פישמן משיבה אש
קבוצת פישמן לא נשארה חייבת וסיפקה בערעורה מספר נקודות מרכזיות בבקשת רשות הערעור שהגישה אתמול:
המדינה לא אוכפת את החוק בנתב"ג 2000 ואינה מגישה כתבי אישום כנגד עסקים זהים לעסקי רשתות הקבוצה הפועלים בשבת בניגוד לחוק. המדינה, משיקולים זרים אינה אוכפת את החוק בנמל התעופה בן גוריון, לאחר שבמכרזים אותה פרסמה המדינה בכובעה כרשות שדות התעופה, בקשר לעסקים הפועלים בנמל התעופה, היא חייבה את המתמודדים כתנאי להתמודדותם, לפתוח עסקיהם גם בשבת, ונהנית מתגמולים המשולמים לה
בעניין הפעילות של עסקי הקבוצה בשבת מוסרים מפישמן, כי "נוצר מצב אבסורדי לפיו המדינה בכובעה כפרקליטות המדינה מגישה כתבי אישום בגין העסקה בשבת, ומצד שני בכובעה כרשות שדות התעופה, מפרסמת מכרז בו נדרשים המתמודדים כחלק מתנאי המכרז לפתוח עסקיהם בשבת".
בנוסף מציינים בחברה, כי; המדינה לא קיימה צו לגילוי רשימת העסקים שקיבלו היתר עבודה בשבת באופן הגובל בביזיון בית משפט, המדינה שכרה מפקחים לא יהודיים מתוך כוונה לשסות אותם בחברות המעסיקות יהודים בשבת.
בית הדין האזורי לעבודה: "המדינה אינה אוכפת החוק בנתב"ג משיקולי רווח והפסד"
בית הדין האזורי אף הביע תמיהה מדוע לא נאכף החוק כלפי עסקים אחרים הפועלים בשבת ללא היתר מתאים ומדוע לא נאכף החוק בנתב"ג, שם נראה, כך קובע השופט כי "המדינה אינה אוכפת את החוק, משיקולי רווח והפסד".
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
.jpg "קנאביס")
קנאביס - האם מותר לכם להשתמש, כמה מותר להחזיק, מהם העונשים?
שאלות ותשובות על קנאביס בישראל
קנאביס מדברים בלי הפסקה על קנאביס, אבל אל תחשבו שהשימוש כבר חוקי. זה עוד רחוק. החזקת קנאביס בכמות של עד 15 גרם נחשבת לשימוש עצמי, אך עדיין אסורה על פי חוק. במקרים כאלה, רשויות האכיפה לרוב יטילו קנס או יציעו הליך חלופי במקום כתב אישום, במיוחד אם מדובר בעבירה ראשונה.
בפועל, קנאביס מותר בארץ רק לשימושים רפואיים ורק למי שיש לו אישור. היו ניסיונות להרחיב את האישור גם לפנאי, בינתיים אין אישור כזה. הנה שאלות ותשובות על קנאביס בישראל:
האם אפשר לקנות
קנאביס באופן חוקי בישראל?
כן, אבל רק עם רישיון רפואי ממשרד הבריאות. מי שקיבל את האישור יכול לרכוש קנאביס בבתי מרקחת מורשים בלבד. אין אפשרות חוקית לרכוש קנאביס לשימוש אישי ללא אישור רפואי.
מה נחשב לשימוש עצמי לפי החוק?
שימוש עצמי מוגדר כהחזקת קנאביס בכמות של עד 15 גרם. מעבר לכך, העבירה עלולה להיחשב לסחר או החזקה שלא לשימוש עצמי, ועונשה חמור יותר.
- שיח מגדילה רווחים למרות ירידה בהכנסות
- רודפים אחרי חלום ה-AI? כדאי שתחשבו שוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קריאה מעניינת: מהפכה בשוק הקנאביס? טראמפ שוקל להוריד את הסיווג הפדרלי - מה המשמעות?
