נובל סגרה את הסניף הישראלי

החברה הודיעה, כי תמקד את פעילותה באירופה בעשר המדינות הגדולות, ועל כן תסגור את סניפיה האחרים, לרבות זה הישראלי. כך, למעשה, פיטרה החברה את ורד ליברמן, מנכ"לית נובל ישראל בשבע השנים האחרונות, ואת שלושת עובדי הסניף הנוספים. במקביל, הודיעה נובל, כי כל הפעילות העסקית שלה בישראל תעבור לחברת REL, ששימשה עד עתה כמפיצה מקומית של מוצריה
אור יעקב |

נובל העולמית הודיעה אתמול (ב'), כי היא משנה את היערכותה הגלובלית והחל מעתה תמקד את פעילותה באירופה בעשר המדינות הגדולות. על כן, הודיעה החברה, תסגור את פעילותה הישירה במדינות אחרות באירופה, לרבות בישראל, ולמעשה תפטר את ורד ליברמן, מנכ"לית הסניף בשבע השנים האחרונות, ואת שלושת עובדי הסניף נוספים. כך, ביום ה' האחרון סיימו עובדי נובל ישראל את העסקתם וסגרו את הסניף, הפועל בארץ מזה 12 שנים, במקביל לעמיתיהם במדינות דוגמת לוקסמבורג, בלגיה, תורכיה, ומדינות נוספות. במקביל, הודיעה נובל, כי כל הפעילות העסקית שלה בישראל תעבור לחברת REL, ששימשה עד עתה כמפיצה מקומית של מוצריה.

"נובל החליטה להתמקד בעשר המדינות הגדולות באירופה, לצד רה-ארגון שהיא מבצעת גם בארה"ב", אמרה ליברמן. "החברה תעשה הכל לשמירת רצף המכירות והשירות ללקוחות הארגוניים הרבים שלנו בארץ, וחברת REL תהיה מעתה נקודת הקשר עם נובל העולמית".

ליברמן ציינה, כי במהלך חמש השנים האחרונות גדלה פעילותה של החברה בארץ בהתמדה תוך עמידה ביעדים ואף מעבר לכך. "בתחומי הליבה של נובל - לינוקס וניהול זהויות, הרחבנו את נתח השוק פי שלושה בארבע השנים האחרונות, וסניף ישראל שמר על רווחיות גבוהה במשך כל שנות הפעילות", אמרה ליברמן. היא הוסיפה, כי ההחלטה של נובל העולמית לא ברורה לה לאור רווחיותו החיובית של הסניף, וציינה כי ההודעה הפתיעה את אנשי נובל ישראל. לגבי העתיד, אמרה ליברמן, כי היא מתכוונת לצאת לחופשה, וכשתשוב תבחן את עתידה המקצועי. ככל הנראה, ציינה, היא תישאר בתחום ה-IT.

כזכור, תכנית הרה-ארגון של נובל העולמית עלתה לכותרות כבר לפני שבועיים, כשהודיעה החברה על פיטוריהם של 250 מעובדיה בארה"ב, במסגרת תוכנית מתמשכת לצמצום הוצאות. רבות מהמשרות של העובדים שפוטרו, מסרה החברה, יועברו לבנגלור, הודו, בה המשכורות נמוכות יותר מאשר בארה"ב. "למרות שלא ניתן להשוות אחת לאחת את המשרות שבוטלו בארה"ב מול המשרות שנוספו בהודו, הרי שהפיטורין השפיעו בעיקר על פיתוח של מוצרים", נמסר מנובל בשבוע שעבר, "המהלך התמקד בעיקר בגיוס של מהנדסים בהודו ופיטורין של מהנדסים בארה"ב". בעבר הודיעה נובל למשקיעים, כי בכוונתה להשקיע השנה בין 35 מיליון דולרים ל-45 מיליון דולרים בתוכנית לארגון מחדש. הפיטורים, נמסר מהחברה, נכללים בתוכנית זו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.