נובל סגרה את הסניף הישראלי

החברה הודיעה, כי תמקד את פעילותה באירופה בעשר המדינות הגדולות, ועל כן תסגור את סניפיה האחרים, לרבות זה הישראלי. כך, למעשה, פיטרה החברה את ורד ליברמן, מנכ"לית נובל ישראל בשבע השנים האחרונות, ואת שלושת עובדי הסניף הנוספים. במקביל, הודיעה נובל, כי כל הפעילות העסקית שלה בישראל תעבור לחברת REL, ששימשה עד עתה כמפיצה מקומית של מוצריה
אור יעקב |

נובל העולמית הודיעה אתמול (ב'), כי היא משנה את היערכותה הגלובלית והחל מעתה תמקד את פעילותה באירופה בעשר המדינות הגדולות. על כן, הודיעה החברה, תסגור את פעילותה הישירה במדינות אחרות באירופה, לרבות בישראל, ולמעשה תפטר את ורד ליברמן, מנכ"לית הסניף בשבע השנים האחרונות, ואת שלושת עובדי הסניף נוספים. כך, ביום ה' האחרון סיימו עובדי נובל ישראל את העסקתם וסגרו את הסניף, הפועל בארץ מזה 12 שנים, במקביל לעמיתיהם במדינות דוגמת לוקסמבורג, בלגיה, תורכיה, ומדינות נוספות. במקביל, הודיעה נובל, כי כל הפעילות העסקית שלה בישראל תעבור לחברת REL, ששימשה עד עתה כמפיצה מקומית של מוצריה.

"נובל החליטה להתמקד בעשר המדינות הגדולות באירופה, לצד רה-ארגון שהיא מבצעת גם בארה"ב", אמרה ליברמן. "החברה תעשה הכל לשמירת רצף המכירות והשירות ללקוחות הארגוניים הרבים שלנו בארץ, וחברת REL תהיה מעתה נקודת הקשר עם נובל העולמית".

ליברמן ציינה, כי במהלך חמש השנים האחרונות גדלה פעילותה של החברה בארץ בהתמדה תוך עמידה ביעדים ואף מעבר לכך. "בתחומי הליבה של נובל - לינוקס וניהול זהויות, הרחבנו את נתח השוק פי שלושה בארבע השנים האחרונות, וסניף ישראל שמר על רווחיות גבוהה במשך כל שנות הפעילות", אמרה ליברמן. היא הוסיפה, כי ההחלטה של נובל העולמית לא ברורה לה לאור רווחיותו החיובית של הסניף, וציינה כי ההודעה הפתיעה את אנשי נובל ישראל. לגבי העתיד, אמרה ליברמן, כי היא מתכוונת לצאת לחופשה, וכשתשוב תבחן את עתידה המקצועי. ככל הנראה, ציינה, היא תישאר בתחום ה-IT.

כזכור, תכנית הרה-ארגון של נובל העולמית עלתה לכותרות כבר לפני שבועיים, כשהודיעה החברה על פיטוריהם של 250 מעובדיה בארה"ב, במסגרת תוכנית מתמשכת לצמצום הוצאות. רבות מהמשרות של העובדים שפוטרו, מסרה החברה, יועברו לבנגלור, הודו, בה המשכורות נמוכות יותר מאשר בארה"ב. "למרות שלא ניתן להשוות אחת לאחת את המשרות שבוטלו בארה"ב מול המשרות שנוספו בהודו, הרי שהפיטורין השפיעו בעיקר על פיתוח של מוצרים", נמסר מנובל בשבוע שעבר, "המהלך התמקד בעיקר בגיוס של מהנדסים בהודו ופיטורין של מהנדסים בארה"ב". בעבר הודיעה נובל למשקיעים, כי בכוונתה להשקיע השנה בין 35 מיליון דולרים ל-45 מיליון דולרים בתוכנית לארגון מחדש. הפיטורים, נמסר מהחברה, נכללים בתוכנית זו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.32%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.32%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות