נובל סגרה את הסניף הישראלי
נובל העולמית הודיעה אתמול (ב'), כי היא משנה את היערכותה הגלובלית והחל מעתה תמקד את פעילותה באירופה בעשר המדינות הגדולות. על כן, הודיעה החברה, תסגור את פעילותה הישירה במדינות אחרות באירופה, לרבות בישראל, ולמעשה תפטר את ורד ליברמן, מנכ"לית הסניף בשבע השנים האחרונות, ואת שלושת עובדי הסניף נוספים. כך, ביום ה' האחרון סיימו עובדי נובל ישראל את העסקתם וסגרו את הסניף, הפועל בארץ מזה 12 שנים, במקביל לעמיתיהם במדינות דוגמת לוקסמבורג, בלגיה, תורכיה, ומדינות נוספות. במקביל, הודיעה נובל, כי כל הפעילות העסקית שלה בישראל תעבור לחברת REL, ששימשה עד עתה כמפיצה מקומית של מוצריה.
"נובל החליטה להתמקד בעשר המדינות הגדולות באירופה, לצד רה-ארגון שהיא מבצעת גם בארה"ב", אמרה ליברמן. "החברה תעשה הכל לשמירת רצף המכירות והשירות ללקוחות הארגוניים הרבים שלנו בארץ, וחברת REL תהיה מעתה נקודת הקשר עם נובל העולמית".
ליברמן ציינה, כי במהלך חמש השנים האחרונות גדלה פעילותה של החברה בארץ בהתמדה תוך עמידה ביעדים ואף מעבר לכך. "בתחומי הליבה של נובל - לינוקס וניהול זהויות, הרחבנו את נתח השוק פי שלושה בארבע השנים האחרונות, וסניף ישראל שמר על רווחיות גבוהה במשך כל שנות הפעילות", אמרה ליברמן. היא הוסיפה, כי ההחלטה של נובל העולמית לא ברורה לה לאור רווחיותו החיובית של הסניף, וציינה כי ההודעה הפתיעה את אנשי נובל ישראל. לגבי העתיד, אמרה ליברמן, כי היא מתכוונת לצאת לחופשה, וכשתשוב תבחן את עתידה המקצועי. ככל הנראה, ציינה, היא תישאר בתחום ה-IT.
כזכור, תכנית הרה-ארגון של נובל העולמית עלתה לכותרות כבר לפני שבועיים, כשהודיעה החברה על פיטוריהם של 250 מעובדיה בארה"ב, במסגרת תוכנית מתמשכת לצמצום הוצאות. רבות מהמשרות של העובדים שפוטרו, מסרה החברה, יועברו לבנגלור, הודו, בה המשכורות נמוכות יותר מאשר בארה"ב. "למרות שלא ניתן להשוות אחת לאחת את המשרות שבוטלו בארה"ב מול המשרות שנוספו בהודו, הרי שהפיטורין השפיעו בעיקר על פיתוח של מוצרים", נמסר מנובל בשבוע שעבר, "המהלך התמקד בעיקר בגיוס של מהנדסים בהודו ופיטורין של מהנדסים בארה"ב". בעבר הודיעה נובל למשקיעים, כי בכוונתה להשקיע השנה בין 35 מיליון דולרים ל-45 מיליון דולרים בתוכנית לארגון מחדש. הפיטורים, נמסר מהחברה, נכללים בתוכנית זו.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
