נובל סגרה את הסניף הישראלי
נובל העולמית הודיעה אתמול (ב'), כי היא משנה את היערכותה הגלובלית והחל מעתה תמקד את פעילותה באירופה בעשר המדינות הגדולות. על כן, הודיעה החברה, תסגור את פעילותה הישירה במדינות אחרות באירופה, לרבות בישראל, ולמעשה תפטר את ורד ליברמן, מנכ"לית הסניף בשבע השנים האחרונות, ואת שלושת עובדי הסניף נוספים. כך, ביום ה' האחרון סיימו עובדי נובל ישראל את העסקתם וסגרו את הסניף, הפועל בארץ מזה 12 שנים, במקביל לעמיתיהם במדינות דוגמת לוקסמבורג, בלגיה, תורכיה, ומדינות נוספות. במקביל, הודיעה נובל, כי כל הפעילות העסקית שלה בישראל תעבור לחברת REL, ששימשה עד עתה כמפיצה מקומית של מוצריה.
"נובל החליטה להתמקד בעשר המדינות הגדולות באירופה, לצד רה-ארגון שהיא מבצעת גם בארה"ב", אמרה ליברמן. "החברה תעשה הכל לשמירת רצף המכירות והשירות ללקוחות הארגוניים הרבים שלנו בארץ, וחברת REL תהיה מעתה נקודת הקשר עם נובל העולמית".
ליברמן ציינה, כי במהלך חמש השנים האחרונות גדלה פעילותה של החברה בארץ בהתמדה תוך עמידה ביעדים ואף מעבר לכך. "בתחומי הליבה של נובל - לינוקס וניהול זהויות, הרחבנו את נתח השוק פי שלושה בארבע השנים האחרונות, וסניף ישראל שמר על רווחיות גבוהה במשך כל שנות הפעילות", אמרה ליברמן. היא הוסיפה, כי ההחלטה של נובל העולמית לא ברורה לה לאור רווחיותו החיובית של הסניף, וציינה כי ההודעה הפתיעה את אנשי נובל ישראל. לגבי העתיד, אמרה ליברמן, כי היא מתכוונת לצאת לחופשה, וכשתשוב תבחן את עתידה המקצועי. ככל הנראה, ציינה, היא תישאר בתחום ה-IT.
כזכור, תכנית הרה-ארגון של נובל העולמית עלתה לכותרות כבר לפני שבועיים, כשהודיעה החברה על פיטוריהם של 250 מעובדיה בארה"ב, במסגרת תוכנית מתמשכת לצמצום הוצאות. רבות מהמשרות של העובדים שפוטרו, מסרה החברה, יועברו לבנגלור, הודו, בה המשכורות נמוכות יותר מאשר בארה"ב. "למרות שלא ניתן להשוות אחת לאחת את המשרות שבוטלו בארה"ב מול המשרות שנוספו בהודו, הרי שהפיטורין השפיעו בעיקר על פיתוח של מוצרים", נמסר מנובל בשבוע שעבר, "המהלך התמקד בעיקר בגיוס של מהנדסים בהודו ופיטורין של מהנדסים בארה"ב". בעבר הודיעה נובל למשקיעים, כי בכוונתה להשקיע השנה בין 35 מיליון דולרים ל-45 מיליון דולרים בתוכנית לארגון מחדש. הפיטורים, נמסר מהחברה, נכללים בתוכנית זו.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור
מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?
שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים.
הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".
אתה רציני?
"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד".
- רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-40 מיליארד שקל מעל היעד״
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מס?
"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".
המון. אין משהו לעשות?
"חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".
מילואימניקים. קרדיט: Xבנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.
על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול.
"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.
"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.
- הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.
