שוק האג"ח: המבחן האמיתי עדיין לפניו
הריבאונד בשוק הסולידי בשבועיים שחלפו מאז השפל שנרשם ב- 16 באוגוסט היה מרשים. עליות השערים באגרות החוב מחקו למעלה ממחצית מהירידות כאשר התשואות באג"ח הממשלתי השקלי ל- 10 שנים שוב מתחת ל- 6.0%, ואג"ח ממשלתי צמוד במח"מ ארוך נסחר בתשואה שנתית של 3.8%. באגרות החוב הקונצרניות המדורגות בעלות מח"מ קצר ובינוני נרשם ריבאונד חזק אף יותר. המרווחים מעל הממשלתי הצטמקו והם פחות מ- 1% בממוצע. לעומתם, המרווחים בין אג"ח קונצרני מדורג לבין אג"ח ממשלתי בעלות מח"מ ארוך נותרו גבוהים יחסית ברמה שמגיעה ל- 1.5%.
בבורסה של ת"א מתקיים קשר ישר והדוק בין שוק אגרות החוב לשוק המניות
מעניין לבחון את התיקון בשערי אגרות החוב ואת רמת התשואות הנוכחית במקביל לנעשה בשוק המניות. המתאם הסטטיסטי ההיסטורי בין שוק אגרות החוב לבין שוק המניות מלמד אותנו כי השווקים נעים באותם כיוונים. כאשר התשואות הגלומות באיגרות החוב עולות רושם גם שוק המניות ירידות שערים ולהיפך.
עם זאת, במקרים מסוימים נוצרים עיוותים לפרקי זמן קצרים כאשר אחד מהשווקים מקדים את האחר. עיוות כזה נצפה בבירור לפני מהלך הירידות האחרון בשוק המניות כאשר מספר שבועות קודם לכן כבר החלו ירידות שערים בשוק אגרות החוב. התשואות עלו בממוצע באחוז שלם ויותר ורק אז החל מהלך מהיר של ירידות שערים בשוק המניות. מדדי המניות המובילים רשמו בין אמצע יולי לאמצע אוגוסט ירידות חדות כשמדד ת"א נדל"ן 15 רושם את הירידה החדה ביותר בשיעור של 23% ומדד ת"א 25 רשם ירידה מתונה יותר בשיעור של 10.6%.
הריבאונד בשוק המניות מאז רמת השפל של אמצע אוגוסט מחק רבע עד שליש מהירידות החדות - פחות טוב מהתיקון שראינו בשוק האג"ח. להערכתנו, התשואות הנוכחיות הגלומות באגרות החוב הממשלתיות ובאג"ח בדירוג השקעתי מבטאים ירידה בפרמיית הסיכון הנדרשת בשוק שלא באה לידי ביטוי במלואה בשוק המניות. ולפי גישה זאת עדיין יש מקום לעליות שערים של 3-5% במדדי המניות המובילים.
המבחן האמיתי בשוק אגרות החוב עדיין לפניו בגישה אחרת ניתן לומר כי שוק המניות הוא הצודק בשמרנותו ואילו התשואות באגרות החוב הקצרות נמוכות מדיי ובממוצע אינן משקפות נכון את רמת הסיכון. המשקיעים הסולידיים אמנם חזרו לאסוף סחורה בשבועיים החולפים, אך בעיקר סחורה במח"מ קצר ובינוני. האג"ח הארוכות עדיין נסחרות בתשואות גבוהות יחסית שמבטאות חשש מפני התפתחויות שליליות בעתיד הקרוב. לפיכך, אנו מעריכים כי המבחן האמיתי בשוק האג"ח ובשוק המניות עודנו לפניו. עליות שערים וירידה במרווחים באג"ח בעלות מח"מ ארוך תוך כדי התמתנות השיפוע של עקומי התשואות יוכיחו כי המשבר מאחורינו, לפחות לעת עתה. מנגד, המשך דשדוש ותשואות גבוהות יחסית ימשיכו לבטא חשש בשוק הסולידי ויקשו גם על שוק המניות.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
מדד המחירים לצרכן היה בהתאם לתחזיות. בכמה עלה שכר הדירה, כמה עולה דירה ממוצעת, מה קרה במדד תשומות הבנייה והאם הריבית תרד? ביזפורטל עושה לכם סדר
מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.5%. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.5% ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 5.5%.
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, שחשוב לרוכשי הדירות שההתחייבות שלהם לקבלנים צמודה למדד זה, עלה ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2025 לעומת אוקטובר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.2%.
- בכמה יעלה מדד המחירים מחר? והאם מחירי הדירות ימשיכו לרדת?
- המשק מתאושש בהדרגה - ענף הבינוי עדיין מדשדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה קרה למחירי הדירות?
מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו ב-0.3%. הלמ"ס נזכיר בודקת את המחירים בעיכוב של חודשיים וחצי. מדובר על ירידת המחירים בחודשים אוגוסט-ספטמבר (אמצע הטווח - 1 בספטמבר). בדיווח הקודם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, וכשבוחנים את כל ששת החודשים אחרונה למדים שעל פי הלמ"ס המחיירם ירדו בממוצע של 0.4% בחודש, כלומר סדר גודל של 5% בשנה. אלא שבפועל, הלמ"ס לא מודדת את ההנחות והמבצעים. רק לצורך הדוגמה - יש עכשיו עסקאות של מכירת דירות ללא תשלום של 1 מיליון שקל שניתן בפועל כהלוואה לרוכשים ללא הצמדה וריבית. חישבנו מה העלות של המבצע הזה והיא סדר גודל של 500 אלף שקל, זה יכול להגיע לכ-105 ממחיר הדירה, אבל הלמ"ס לא סופרת את ההנחה הזו.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
