שוק האג"ח: המבחן האמיתי עדיין לפניו

המשקיעים הסולידיים אמנם חזרו לאסוף סחורה בשבועיים החולפים, אך בעיקר סחורה במח"מ קצר ובינוני. האג"ח הארוכות עדיין מבטאות חשש מפני התפתחויות שליליות בעתיד הקרוב
שמעון מיכאל כהן |

הריבאונד בשוק הסולידי בשבועיים שחלפו מאז השפל שנרשם ב- 16 באוגוסט היה מרשים. עליות השערים באגרות החוב מחקו למעלה ממחצית מהירידות כאשר התשואות באג"ח הממשלתי השקלי ל- 10 שנים שוב מתחת ל- 6.0%, ואג"ח ממשלתי צמוד במח"מ ארוך נסחר בתשואה שנתית של 3.8%. באגרות החוב הקונצרניות המדורגות בעלות מח"מ קצר ובינוני נרשם ריבאונד חזק אף יותר. המרווחים מעל הממשלתי הצטמקו והם פחות מ- 1% בממוצע. לעומתם, המרווחים בין אג"ח קונצרני מדורג לבין אג"ח ממשלתי בעלות מח"מ ארוך נותרו גבוהים יחסית ברמה שמגיעה ל- 1.5%.

בבורסה של ת"א מתקיים קשר ישר והדוק בין שוק אגרות החוב לשוק המניות

מעניין לבחון את התיקון בשערי אגרות החוב ואת רמת התשואות הנוכחית במקביל לנעשה בשוק המניות. המתאם הסטטיסטי ההיסטורי בין שוק אגרות החוב לבין שוק המניות מלמד אותנו כי השווקים נעים באותם כיוונים. כאשר התשואות הגלומות באיגרות החוב עולות רושם גם שוק המניות ירידות שערים ולהיפך.

עם זאת, במקרים מסוימים נוצרים עיוותים לפרקי זמן קצרים כאשר אחד מהשווקים מקדים את האחר. עיוות כזה נצפה בבירור לפני מהלך הירידות האחרון בשוק המניות כאשר מספר שבועות קודם לכן כבר החלו ירידות שערים בשוק אגרות החוב. התשואות עלו בממוצע באחוז שלם ויותר ורק אז החל מהלך מהיר של ירידות שערים בשוק המניות. מדדי המניות המובילים רשמו בין אמצע יולי לאמצע אוגוסט ירידות חדות כשמדד ת"א נדל"ן 15 רושם את הירידה החדה ביותר בשיעור של 23% ומדד ת"א 25 רשם ירידה מתונה יותר בשיעור של 10.6%.

הריבאונד בשוק המניות מאז רמת השפל של אמצע אוגוסט מחק רבע עד שליש מהירידות החדות - פחות טוב מהתיקון שראינו בשוק האג"ח. להערכתנו, התשואות הנוכחיות הגלומות באגרות החוב הממשלתיות ובאג"ח בדירוג השקעתי מבטאים ירידה בפרמיית הסיכון הנדרשת בשוק שלא באה לידי ביטוי במלואה בשוק המניות. ולפי גישה זאת עדיין יש מקום לעליות שערים של 3-5% במדדי המניות המובילים.

המבחן האמיתי בשוק אגרות החוב עדיין לפניו בגישה אחרת ניתן לומר כי שוק המניות הוא הצודק בשמרנותו ואילו התשואות באגרות החוב הקצרות נמוכות מדיי ובממוצע אינן משקפות נכון את רמת הסיכון. המשקיעים הסולידיים אמנם חזרו לאסוף סחורה בשבועיים החולפים, אך בעיקר סחורה במח"מ קצר ובינוני. האג"ח הארוכות עדיין נסחרות בתשואות גבוהות יחסית שמבטאות חשש מפני התפתחויות שליליות בעתיד הקרוב. לפיכך, אנו מעריכים כי המבחן האמיתי בשוק האג"ח ובשוק המניות עודנו לפניו. עליות שערים וירידה במרווחים באג"ח בעלות מח"מ ארוך תוך כדי התמתנות השיפוע של עקומי התשואות יוכיחו כי המשבר מאחורינו, לפחות לעת עתה. מנגד, המשך דשדוש ותשואות גבוהות יחסית ימשיכו לבטא חשש בשוק הסולידי ויקשו גם על שוק המניות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קק"ל (לע"מ)קק"ל (לע"מ)

איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?

הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קק"ל

 אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול. 

ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.    


מי זאת קק"ל? 

מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.

היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.

בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.

ביט, צילום: אתר החברהביט, צילום: אתר החברה

ביט רוצה שתשאירו את הכסף אצלה: פיקדון חדש בריבית של 4% לשנה

לאחר השקת “כיסים” ייעודיים והטענת יתרה בכרטיס אשראי, אפליקציית התשלומים של בנק הפועלים משיקה פיקדון קצר טווח בריבית שנתית של 4%; בין 10 ל-20 אלף שקל, לתקופה של שלושה חודשים; זה טוב, אבל זה רק עד ל-20 אלף שקל!

מנדי הניג |

אפליקציית ביט (bit) מנסה להתרחק מהתדמית של "אפליקציית העברות" ומעמיקה את הפעילות בתחום הפקדונות. החברה הודיעה כי תאפשר למשתמשים להפקיד כספים לפיקדון קצר טווח נושא ריבית שנתית של 4% לתקופה של שלושה חודשים. מדובר בפיקדון סגור, כלומר לא ניתן למשוך את הכסף לפני תום התקופה. עם סיום שלושת החודשים, הקרן והריבית ייפרעו אוטומטית ויועברו ליתרה באפליקציה או ישירות לחשבון הבנק של המשתמש, אם הסכום חורג מהמגבלה המקסימלית באפליקציה.

הפיקדון ניתן לפתיחה החל מסכום של 10 שקלים בלבד ועד לתקרה של 20 אלף שקל שזה גם גובה היתרה המרבית בביט. הריבית הקבועה שקבעה החברה גבוהה מהממוצע בפיקדונות דומים במערכת הבנקאית: לפי נתוני בנק ישראל לחודש ספטמבר, הריבית הממוצעת על פיקדונות לתקופה של עד שלושה חודשים עמדה על כ-3.26%, בעוד בבנק הפועלים עצמו עמד הממוצע על כ-3.74% - פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

ככה, ביט למעשה מתחרה לא רק באפליקציות תשלומים אחרות אלא גם בבנקים המסורתיים ובבנקים הדיגיטליים. לדוגמה, הבנק הדיגיטלי וואן זירו מציע ריבית של 4% על פיקדון חודשי, ובנק ירושלים מציע ריבית של 4.43% לתקופה של חודשיים-שלושה שזה בעצם ממקם את ביט קרוב לקצה העליון של טווח הריביות הקבועות הקצרות.

אחרי ה"כיסים" מגיע הפקדון

המהלך הנוכחי הוא חוליה נוספת בשרשרת של צעדים שנועדו לבסס את ביט כשחקנית פיננסית. בשבועות האחרונים השיקה החברה יכולת לפתוח “כיסים” ייעודיים לניהול כספים, שדרכם ניתן להפריד תקציבים למטרות שונות - למשל עסק קטן, חיסכון לחופשה או הוצאות משפחתיות. במקביל נוספה גם האפשרות להטעין כסף באמצעות כרטיס אשראי, מה שמאפשר שימוש נוח וגמיש יותר באפליקציה.

בשנה האחרונה ביט גם ביטלה את ההעברה האוטומטית של כספים חזרה לחשבון הבנק, כך שהיתרה באפליקציה נשארת זמינה ויוצרת ל פועלים 0%   הכנסות ריבית על כספי המשתמשים. בנוסף, בתחילת השנה ביט החלה לגבות עמלה של 0.6% מבתי עסק בעלי היקף פעילות חודשי מעל 25 אלף שקל מה שמראה על ניסיון נוסף למקסם את הרווחיות של הפלטפורמה.