שוק האג"ח: המבחן האמיתי עדיין לפניו
הריבאונד בשוק הסולידי בשבועיים שחלפו מאז השפל שנרשם ב- 16 באוגוסט היה מרשים. עליות השערים באגרות החוב מחקו למעלה ממחצית מהירידות כאשר התשואות באג"ח הממשלתי השקלי ל- 10 שנים שוב מתחת ל- 6.0%, ואג"ח ממשלתי צמוד במח"מ ארוך נסחר בתשואה שנתית של 3.8%. באגרות החוב הקונצרניות המדורגות בעלות מח"מ קצר ובינוני נרשם ריבאונד חזק אף יותר. המרווחים מעל הממשלתי הצטמקו והם פחות מ- 1% בממוצע. לעומתם, המרווחים בין אג"ח קונצרני מדורג לבין אג"ח ממשלתי בעלות מח"מ ארוך נותרו גבוהים יחסית ברמה שמגיעה ל- 1.5%.
בבורסה של ת"א מתקיים קשר ישר והדוק בין שוק אגרות החוב לשוק המניות
מעניין לבחון את התיקון בשערי אגרות החוב ואת רמת התשואות הנוכחית במקביל לנעשה בשוק המניות. המתאם הסטטיסטי ההיסטורי בין שוק אגרות החוב לבין שוק המניות מלמד אותנו כי השווקים נעים באותם כיוונים. כאשר התשואות הגלומות באיגרות החוב עולות רושם גם שוק המניות ירידות שערים ולהיפך.
עם זאת, במקרים מסוימים נוצרים עיוותים לפרקי זמן קצרים כאשר אחד מהשווקים מקדים את האחר. עיוות כזה נצפה בבירור לפני מהלך הירידות האחרון בשוק המניות כאשר מספר שבועות קודם לכן כבר החלו ירידות שערים בשוק אגרות החוב. התשואות עלו בממוצע באחוז שלם ויותר ורק אז החל מהלך מהיר של ירידות שערים בשוק המניות. מדדי המניות המובילים רשמו בין אמצע יולי לאמצע אוגוסט ירידות חדות כשמדד ת"א נדל"ן 15 רושם את הירידה החדה ביותר בשיעור של 23% ומדד ת"א 25 רשם ירידה מתונה יותר בשיעור של 10.6%.
הריבאונד בשוק המניות מאז רמת השפל של אמצע אוגוסט מחק רבע עד שליש מהירידות החדות - פחות טוב מהתיקון שראינו בשוק האג"ח. להערכתנו, התשואות הנוכחיות הגלומות באגרות החוב הממשלתיות ובאג"ח בדירוג השקעתי מבטאים ירידה בפרמיית הסיכון הנדרשת בשוק שלא באה לידי ביטוי במלואה בשוק המניות. ולפי גישה זאת עדיין יש מקום לעליות שערים של 3-5% במדדי המניות המובילים.
המבחן האמיתי בשוק אגרות החוב עדיין לפניו בגישה אחרת ניתן לומר כי שוק המניות הוא הצודק בשמרנותו ואילו התשואות באגרות החוב הקצרות נמוכות מדיי ובממוצע אינן משקפות נכון את רמת הסיכון. המשקיעים הסולידיים אמנם חזרו לאסוף סחורה בשבועיים החולפים, אך בעיקר סחורה במח"מ קצר ובינוני. האג"ח הארוכות עדיין נסחרות בתשואות גבוהות יחסית שמבטאות חשש מפני התפתחויות שליליות בעתיד הקרוב. לפיכך, אנו מעריכים כי המבחן האמיתי בשוק האג"ח ובשוק המניות עודנו לפניו. עליות שערים וירידה במרווחים באג"ח בעלות מח"מ ארוך תוך כדי התמתנות השיפוע של עקומי התשואות יוכיחו כי המשבר מאחורינו, לפחות לעת עתה. מנגד, המשך דשדוש ותשואות גבוהות יחסית ימשיכו לבטא חשש בשוק הסולידי ויקשו גם על שוק המניות.
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
בלקהוק (לוקהיד מרטין)10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
זינוק במיקומים של אלביט, התעשייה האווירית ורפאל, מה המקום שלהם בדירוג ומה צפוי בהמשך?
מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI) פרסם את הדוח השנתי שלו על 100 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם. כן, מכון שלום מדרג חברות ביטחוניות, במטרה בעיקר להציף את היקף השוק הביטחוני. זאת תעשייה ענקית עם כסף גדול, כוח פוליטי, לוביסטים, ומיליוני עובדים ברחבי העולם.
הדוח מבוסס על נתוני שנה שעברה והוא מלמד על עלייה של 5.9% בהכנסות ממכירות נשק, מוצרים ושירותים צבאיים, שהגיעו ל-679 מיליארד דולר - הרמה הגבוהה ביותר אי פעם. העלייה נובעת ממתחים גיאופוליטיים מתמשכים, כולל המלחמות באוקראינה ואצלנו, שמגבירים את הביקוש למערכות נשק מתקדמות. החברות הישראליות מציגות צמיחה חדה בהכנסות המונעת על ידי הזמנות חירום, השקעות במגננה וחשיפת היכולות הצבאיות לעולם בשנתיים של המלחמה.
מתוך 100 החברות, 77 רשמו עלייה בהכנסות, כאשר 42 מהן הגיעו לצמיחה דו-ספרתית. הגידול הכולל מהווה עלייה של 26% לעומת 2015, ומשקף מעבר ממגמת ירידה פוסט-מלחמה קרה לעידן של מרוץ חימוש מחודש.
הטופ 10 העולמי - חמש חברות אמריקאיות, שלוש סיניות, רוסית אחת ובריטית אחת
1. לוקהיד מרטין (ארה"ב) - 64.7 מיליארד דולר. ענקית התעופה האמריקאית מובילה את הדירוג בזכות מכירות מטוסי ה-F-35 ומערכות טילים מתקדמות, ונשארת הספקית הגדולה ביותר של הפנטגון.
- אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד
- מדד ביטחוניות? שימו לב ל"אותיות הקטנות" שמשפיעות על המדד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2. RTX (ארה"ב) - 43.6 מיליארד דולר. לשעבר ריית'יאון,
מתמחה במערכות הגנה אווירית, מנועי מטוסים וטילים מונחים, ונהנית מביקוש גובר לאור המתיחות עם סין.
