שוק האג"ח: המבחן האמיתי עדיין לפניו

המשקיעים הסולידיים אמנם חזרו לאסוף סחורה בשבועיים החולפים, אך בעיקר סחורה במח"מ קצר ובינוני. האג"ח הארוכות עדיין מבטאות חשש מפני התפתחויות שליליות בעתיד הקרוב
שמעון מיכאל כהן |

הריבאונד בשוק הסולידי בשבועיים שחלפו מאז השפל שנרשם ב- 16 באוגוסט היה מרשים. עליות השערים באגרות החוב מחקו למעלה ממחצית מהירידות כאשר התשואות באג"ח הממשלתי השקלי ל- 10 שנים שוב מתחת ל- 6.0%, ואג"ח ממשלתי צמוד במח"מ ארוך נסחר בתשואה שנתית של 3.8%. באגרות החוב הקונצרניות המדורגות בעלות מח"מ קצר ובינוני נרשם ריבאונד חזק אף יותר. המרווחים מעל הממשלתי הצטמקו והם פחות מ- 1% בממוצע. לעומתם, המרווחים בין אג"ח קונצרני מדורג לבין אג"ח ממשלתי בעלות מח"מ ארוך נותרו גבוהים יחסית ברמה שמגיעה ל- 1.5%.

בבורסה של ת"א מתקיים קשר ישר והדוק בין שוק אגרות החוב לשוק המניות

מעניין לבחון את התיקון בשערי אגרות החוב ואת רמת התשואות הנוכחית במקביל לנעשה בשוק המניות. המתאם הסטטיסטי ההיסטורי בין שוק אגרות החוב לבין שוק המניות מלמד אותנו כי השווקים נעים באותם כיוונים. כאשר התשואות הגלומות באיגרות החוב עולות רושם גם שוק המניות ירידות שערים ולהיפך.

עם זאת, במקרים מסוימים נוצרים עיוותים לפרקי זמן קצרים כאשר אחד מהשווקים מקדים את האחר. עיוות כזה נצפה בבירור לפני מהלך הירידות האחרון בשוק המניות כאשר מספר שבועות קודם לכן כבר החלו ירידות שערים בשוק אגרות החוב. התשואות עלו בממוצע באחוז שלם ויותר ורק אז החל מהלך מהיר של ירידות שערים בשוק המניות. מדדי המניות המובילים רשמו בין אמצע יולי לאמצע אוגוסט ירידות חדות כשמדד ת"א נדל"ן 15 רושם את הירידה החדה ביותר בשיעור של 23% ומדד ת"א 25 רשם ירידה מתונה יותר בשיעור של 10.6%.

הריבאונד בשוק המניות מאז רמת השפל של אמצע אוגוסט מחק רבע עד שליש מהירידות החדות - פחות טוב מהתיקון שראינו בשוק האג"ח. להערכתנו, התשואות הנוכחיות הגלומות באגרות החוב הממשלתיות ובאג"ח בדירוג השקעתי מבטאים ירידה בפרמיית הסיכון הנדרשת בשוק שלא באה לידי ביטוי במלואה בשוק המניות. ולפי גישה זאת עדיין יש מקום לעליות שערים של 3-5% במדדי המניות המובילים.

המבחן האמיתי בשוק אגרות החוב עדיין לפניו בגישה אחרת ניתן לומר כי שוק המניות הוא הצודק בשמרנותו ואילו התשואות באגרות החוב הקצרות נמוכות מדיי ובממוצע אינן משקפות נכון את רמת הסיכון. המשקיעים הסולידיים אמנם חזרו לאסוף סחורה בשבועיים החולפים, אך בעיקר סחורה במח"מ קצר ובינוני. האג"ח הארוכות עדיין נסחרות בתשואות גבוהות יחסית שמבטאות חשש מפני התפתחויות שליליות בעתיד הקרוב. לפיכך, אנו מעריכים כי המבחן האמיתי בשוק האג"ח ובשוק המניות עודנו לפניו. עליות שערים וירידה במרווחים באג"ח בעלות מח"מ ארוך תוך כדי התמתנות השיפוע של עקומי התשואות יוכיחו כי המשבר מאחורינו, לפחות לעת עתה. מנגד, המשך דשדוש ותשואות גבוהות יחסית ימשיכו לבטא חשש בשוק הסולידי ויקשו גם על שוק המניות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

ניהול הוצאות
צילום: pixabay.com

ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש

סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון

הדס ברטל |

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023.  מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.

לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.

הרכב ההוצאה החודשית למשק בית, קרדיט: הלמ



הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.