שוק האג"ח: המבחן האמיתי עדיין לפניו
הריבאונד בשוק הסולידי בשבועיים שחלפו מאז השפל שנרשם ב- 16 באוגוסט היה מרשים. עליות השערים באגרות החוב מחקו למעלה ממחצית מהירידות כאשר התשואות באג"ח הממשלתי השקלי ל- 10 שנים שוב מתחת ל- 6.0%, ואג"ח ממשלתי צמוד במח"מ ארוך נסחר בתשואה שנתית של 3.8%. באגרות החוב הקונצרניות המדורגות בעלות מח"מ קצר ובינוני נרשם ריבאונד חזק אף יותר. המרווחים מעל הממשלתי הצטמקו והם פחות מ- 1% בממוצע. לעומתם, המרווחים בין אג"ח קונצרני מדורג לבין אג"ח ממשלתי בעלות מח"מ ארוך נותרו גבוהים יחסית ברמה שמגיעה ל- 1.5%.
בבורסה של ת"א מתקיים קשר ישר והדוק בין שוק אגרות החוב לשוק המניות
מעניין לבחון את התיקון בשערי אגרות החוב ואת רמת התשואות הנוכחית במקביל לנעשה בשוק המניות. המתאם הסטטיסטי ההיסטורי בין שוק אגרות החוב לבין שוק המניות מלמד אותנו כי השווקים נעים באותם כיוונים. כאשר התשואות הגלומות באיגרות החוב עולות רושם גם שוק המניות ירידות שערים ולהיפך.
עם זאת, במקרים מסוימים נוצרים עיוותים לפרקי זמן קצרים כאשר אחד מהשווקים מקדים את האחר. עיוות כזה נצפה בבירור לפני מהלך הירידות האחרון בשוק המניות כאשר מספר שבועות קודם לכן כבר החלו ירידות שערים בשוק אגרות החוב. התשואות עלו בממוצע באחוז שלם ויותר ורק אז החל מהלך מהיר של ירידות שערים בשוק המניות. מדדי המניות המובילים רשמו בין אמצע יולי לאמצע אוגוסט ירידות חדות כשמדד ת"א נדל"ן 15 רושם את הירידה החדה ביותר בשיעור של 23% ומדד ת"א 25 רשם ירידה מתונה יותר בשיעור של 10.6%.
הריבאונד בשוק המניות מאז רמת השפל של אמצע אוגוסט מחק רבע עד שליש מהירידות החדות - פחות טוב מהתיקון שראינו בשוק האג"ח. להערכתנו, התשואות הנוכחיות הגלומות באגרות החוב הממשלתיות ובאג"ח בדירוג השקעתי מבטאים ירידה בפרמיית הסיכון הנדרשת בשוק שלא באה לידי ביטוי במלואה בשוק המניות. ולפי גישה זאת עדיין יש מקום לעליות שערים של 3-5% במדדי המניות המובילים.
המבחן האמיתי בשוק אגרות החוב עדיין לפניו בגישה אחרת ניתן לומר כי שוק המניות הוא הצודק בשמרנותו ואילו התשואות באגרות החוב הקצרות נמוכות מדיי ובממוצע אינן משקפות נכון את רמת הסיכון. המשקיעים הסולידיים אמנם חזרו לאסוף סחורה בשבועיים החולפים, אך בעיקר סחורה במח"מ קצר ובינוני. האג"ח הארוכות עדיין נסחרות בתשואות גבוהות יחסית שמבטאות חשש מפני התפתחויות שליליות בעתיד הקרוב. לפיכך, אנו מעריכים כי המבחן האמיתי בשוק האג"ח ובשוק המניות עודנו לפניו. עליות שערים וירידה במרווחים באג"ח בעלות מח"מ ארוך תוך כדי התמתנות השיפוע של עקומי התשואות יוכיחו כי המשבר מאחורינו, לפחות לעת עתה. מנגד, המשך דשדוש ותשואות גבוהות יחסית ימשיכו לבטא חשש בשוק הסולידי ויקשו גם על שוק המניות.

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.