ריטה ורמי קליינשטיין חתמו חוזה בהד ארצי
בעוד שהסכסוך המתוקשר של ריטה ורמי קליינשטיין עם הליקון נדון בבית המשפט, חתמו השניים בסוף השבוע האחרון על חוזה עם חברת התקליטים הד ארצי, שתוציא את אלבומיהם הבאים.
בימים אלה מסיימת ריטה את שלב המיקסים באלבומה החדש, בהפקתו של עברי לידר, וסינגל ראשון מתוכו צפוי לצאת במהלך אוקטובר השנה. רמי קליינשטיין נמצא בשלבי איסוף וכתיבת חומרים חדשים לאלבומו, העתיד לצאת במהלך 2008. השניים יצטרפו להחתמות החדשות של הד ארצי, בהן מאיה בוסקילה, דנה אינטרנשיונל, עידן יניב וג’קו אייזנברג.
כזכור, אחרי 20 שנה בהן היו חתומים ב’הליקון’, חברת התקליטים שגילתה אותם, הגישו ריטה ורמי קליינשטיין תביעה של 4 מיליון שקלים נגד החברה, בטענה כי זו שיבשה הליכים רישומיים והעלימה כספים המגיעים להם. בכתב ההגנה טענה חברת ’הליקון’ כי מדובר בטענה שקרית המונעת מבצע כסף.
ריטה ורמי אמרו "אנו שמחים להיות חלק ממשפחת הד ארצי", והוסיפו כי תחילתה של דרך היא תמיד מרגשת, במיוחד על רקע העובדה שבשנה האחרונה עשו שינוי מהותי במערך הניהולי והשיווקי שלהם.
מיכל ויסברג, מנהלת המחלקה הישראלית בהד ארצי: "אנו מברכים על הצטרפותם של רמי וריטה, מהאמנים המובילים והחשובים בישראל, לבית הד ארצי שממשיך להרחיב את תחום התוכן המקומי שלו, ומאחלים בהצלחה לכולנו".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
