ארגוני נשים: העסקה מטילה צל על המתלוננות
הקרב סביב עסקת הטיעון שנרקמה בין היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז והנשיא לשעבר, משה קצב, נמשך: התנועה לאיכות השלטון וארגוני הנשים הגישו בצהריים לבג"ץ את תגובתן לעמדתו של מזוז, במסגרת העתירות נגד הסדר הטיעון. הארגונים שבים ודוחים את טענות מזוז בדבר לגיטימיות ההסדר, ומדגישים כי קצב עצמו מתנער ממנו.
לדברי העותרים, בראיונות שנתנו קצב ומקורביו לתקשורת אין כל הודאה בביצוע עבירות מין. "כתוצאה מעסקת הטיעון, על ראש המתלוננות הוטל צל כבד", מסרו הארגונים. "לא מעט הם הסבורים, לאחר מסע השיסוי המתוזמן שהופץ נגדם, כי בדו טענות מליבן וכי מעשים רעים שנעשו בבית הנשיא ומחוצה לו - בהסכמתן נעשו".
את התגובה מסרו חלק מהעותרים – התנועה לאיכות השלטון, שדולת הנשים בישראל, עמותת קולך, איגוד מרכזי הסיוע, ויצ"ו ונעמת. בדבריהם הם דוחים אחת לאחת את הסברי מזוז. בהמשך השבוע אמורה המתלוננת המכונה א' מבית הנשיא, להגיב גם היא על הדברים, ואילו בינתיים קבע בג"ץ את מועד הדיון בעתירות לשבוע הבא, בהרכב מורחב של חמישה שופטים.
"שמן הטוב של המתלוננות נפגע, ולא מן הנמנע שלפחות חלקן תשאנה נזקים נפשיים, חברתיים וממוניים, בגין החלטה זו אף בעתיד", כתבו הארגונים בתשובתם לבג"ץ. "בנסיבות מיוחדות אלה, צריכה היתה המדינה לכלול בעסקת הטיעון את העבירות המשקפות את האמת העולה מחומר הראיות המונח בפניה, או לפחות לאישום הקרוב לכך. לחלופין, ראוי היה להביא את העניין לבירור בהליך משפטי מסודר למען תצא האמת לאור: מי אשר חטא, יידעו הכל כי חטא, ומי אשר לא חטא, יידעו הכל כי ישר וכשר הוא, ושמו הטוב לא ייפגע".
בתגובתם, מונים הארגונים חמישה כשלים יסודיים בהחלטת היועץ המשפטי, ובין היתר, הפרה יסודית של עסקת הטיעון מצידו של קצב עצמו. זאת משום שבדברים שאמרו קצב, בני משפחתו ומקורביו בכלי התקשורת לאחר פרסום עסקת הטיעון, היתה התנערות מכל אחריות לביצוע עבירות המין.
"בכך, עוצמת התביעה עיניה לנוכח קריצת העין של הנשיא, אשר דומה כי היועץ המשפטי לממשלה הינו היחיד אשר לא הבחין בה", כתבו העותרים. "שפע דיווחים וכתבות הצליחו ליצור אצל הציבור את הרושם הבלתי הפיך לפיו הנשיא לא עשה כל רע, ושניתן להודות בעבירות ולהישאר קורבן זך ותמים", נכתב.
לדבריהם, הדרך לפיה קצב יודה בבית המשפט בעבירות ומאידך, כלפי חוץ, הוא מתנער בינתיים מכל אחריות, תוך ניצול גישתו לאמצעי התקשורת - תפגע בעתיד במוסד הסדר הטיעון וברלוונטיות שלו. "בפרט מתעורר החשש בנוגע לעבירות של אנשי ציבור וגורמים בעלי מעמד ציבורי, להם גישה נוחה לאמצעי התקשורת לשם הסברת עמדתם, בד בבד עם חתימה על עיסקת טיעון, לבד מהשופט שצפוי לשבת בדין", נימקו את עמדתם.
בשבוע שעבר הגן בנחישות היועץ המשפטי לממשלה על הסדר הטיעון אליו הגיע עם קצב. בתשובה שהוגשה בשמו לבג"ץ, במסגרת העתירות נגד ההסדר, טען בין היתר למסכת ראייתית חלשה אשר בסופו של יום, ספק אם היתה מובילה להרשעתו של קצב בעבירות של אינוס.
עוד הדגיש את החשיבות הסמלית של ההסדר אשר כלל התפטרות מיידית של קצב מתפקידו, הודאה והרשעה בעבירות מין חמורות, קבלת אחריות משפטית וציבורית לביצוע מעשים אלו, הרחקה מיידית בנסיבות של קלון מהזירה הציבורית, מסר של אכיפה כנגד מבצעי עבירות מין והבטחת ודאות ההרשעה.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
