ארגוני נשים: העסקה מטילה צל על המתלוננות
הקרב סביב עסקת הטיעון שנרקמה בין היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז והנשיא לשעבר, משה קצב, נמשך: התנועה לאיכות השלטון וארגוני הנשים הגישו בצהריים לבג"ץ את תגובתן לעמדתו של מזוז, במסגרת העתירות נגד הסדר הטיעון. הארגונים שבים ודוחים את טענות מזוז בדבר לגיטימיות ההסדר, ומדגישים כי קצב עצמו מתנער ממנו.
לדברי העותרים, בראיונות שנתנו קצב ומקורביו לתקשורת אין כל הודאה בביצוע עבירות מין. "כתוצאה מעסקת הטיעון, על ראש המתלוננות הוטל צל כבד", מסרו הארגונים. "לא מעט הם הסבורים, לאחר מסע השיסוי המתוזמן שהופץ נגדם, כי בדו טענות מליבן וכי מעשים רעים שנעשו בבית הנשיא ומחוצה לו - בהסכמתן נעשו".
את התגובה מסרו חלק מהעותרים – התנועה לאיכות השלטון, שדולת הנשים בישראל, עמותת קולך, איגוד מרכזי הסיוע, ויצ"ו ונעמת. בדבריהם הם דוחים אחת לאחת את הסברי מזוז. בהמשך השבוע אמורה המתלוננת המכונה א' מבית הנשיא, להגיב גם היא על הדברים, ואילו בינתיים קבע בג"ץ את מועד הדיון בעתירות לשבוע הבא, בהרכב מורחב של חמישה שופטים.
"שמן הטוב של המתלוננות נפגע, ולא מן הנמנע שלפחות חלקן תשאנה נזקים נפשיים, חברתיים וממוניים, בגין החלטה זו אף בעתיד", כתבו הארגונים בתשובתם לבג"ץ. "בנסיבות מיוחדות אלה, צריכה היתה המדינה לכלול בעסקת הטיעון את העבירות המשקפות את האמת העולה מחומר הראיות המונח בפניה, או לפחות לאישום הקרוב לכך. לחלופין, ראוי היה להביא את העניין לבירור בהליך משפטי מסודר למען תצא האמת לאור: מי אשר חטא, יידעו הכל כי חטא, ומי אשר לא חטא, יידעו הכל כי ישר וכשר הוא, ושמו הטוב לא ייפגע".
בתגובתם, מונים הארגונים חמישה כשלים יסודיים בהחלטת היועץ המשפטי, ובין היתר, הפרה יסודית של עסקת הטיעון מצידו של קצב עצמו. זאת משום שבדברים שאמרו קצב, בני משפחתו ומקורביו בכלי התקשורת לאחר פרסום עסקת הטיעון, היתה התנערות מכל אחריות לביצוע עבירות המין.
"בכך, עוצמת התביעה עיניה לנוכח קריצת העין של הנשיא, אשר דומה כי היועץ המשפטי לממשלה הינו היחיד אשר לא הבחין בה", כתבו העותרים. "שפע דיווחים וכתבות הצליחו ליצור אצל הציבור את הרושם הבלתי הפיך לפיו הנשיא לא עשה כל רע, ושניתן להודות בעבירות ולהישאר קורבן זך ותמים", נכתב.
לדבריהם, הדרך לפיה קצב יודה בבית המשפט בעבירות ומאידך, כלפי חוץ, הוא מתנער בינתיים מכל אחריות, תוך ניצול גישתו לאמצעי התקשורת - תפגע בעתיד במוסד הסדר הטיעון וברלוונטיות שלו. "בפרט מתעורר החשש בנוגע לעבירות של אנשי ציבור וגורמים בעלי מעמד ציבורי, להם גישה נוחה לאמצעי התקשורת לשם הסברת עמדתם, בד בבד עם חתימה על עיסקת טיעון, לבד מהשופט שצפוי לשבת בדין", נימקו את עמדתם.
בשבוע שעבר הגן בנחישות היועץ המשפטי לממשלה על הסדר הטיעון אליו הגיע עם קצב. בתשובה שהוגשה בשמו לבג"ץ, במסגרת העתירות נגד ההסדר, טען בין היתר למסכת ראייתית חלשה אשר בסופו של יום, ספק אם היתה מובילה להרשעתו של קצב בעבירות של אינוס.
עוד הדגיש את החשיבות הסמלית של ההסדר אשר כלל התפטרות מיידית של קצב מתפקידו, הודאה והרשעה בעבירות מין חמורות, קבלת אחריות משפטית וציבורית לביצוע מעשים אלו, הרחקה מיידית בנסיבות של קלון מהזירה הציבורית, מסר של אכיפה כנגד מבצעי עבירות מין והבטחת ודאות ההרשעה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש
סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023. מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.
לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.
- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.
