ארגוני נשים: העסקה מטילה צל על המתלוננות
הקרב סביב עסקת הטיעון שנרקמה בין היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז והנשיא לשעבר, משה קצב, נמשך: התנועה לאיכות השלטון וארגוני הנשים הגישו בצהריים לבג"ץ את תגובתן לעמדתו של מזוז, במסגרת העתירות נגד הסדר הטיעון. הארגונים שבים ודוחים את טענות מזוז בדבר לגיטימיות ההסדר, ומדגישים כי קצב עצמו מתנער ממנו.
לדברי העותרים, בראיונות שנתנו קצב ומקורביו לתקשורת אין כל הודאה בביצוע עבירות מין. "כתוצאה מעסקת הטיעון, על ראש המתלוננות הוטל צל כבד", מסרו הארגונים. "לא מעט הם הסבורים, לאחר מסע השיסוי המתוזמן שהופץ נגדם, כי בדו טענות מליבן וכי מעשים רעים שנעשו בבית הנשיא ומחוצה לו - בהסכמתן נעשו".
את התגובה מסרו חלק מהעותרים – התנועה לאיכות השלטון, שדולת הנשים בישראל, עמותת קולך, איגוד מרכזי הסיוע, ויצ"ו ונעמת. בדבריהם הם דוחים אחת לאחת את הסברי מזוז. בהמשך השבוע אמורה המתלוננת המכונה א' מבית הנשיא, להגיב גם היא על הדברים, ואילו בינתיים קבע בג"ץ את מועד הדיון בעתירות לשבוע הבא, בהרכב מורחב של חמישה שופטים.
"שמן הטוב של המתלוננות נפגע, ולא מן הנמנע שלפחות חלקן תשאנה נזקים נפשיים, חברתיים וממוניים, בגין החלטה זו אף בעתיד", כתבו הארגונים בתשובתם לבג"ץ. "בנסיבות מיוחדות אלה, צריכה היתה המדינה לכלול בעסקת הטיעון את העבירות המשקפות את האמת העולה מחומר הראיות המונח בפניה, או לפחות לאישום הקרוב לכך. לחלופין, ראוי היה להביא את העניין לבירור בהליך משפטי מסודר למען תצא האמת לאור: מי אשר חטא, יידעו הכל כי חטא, ומי אשר לא חטא, יידעו הכל כי ישר וכשר הוא, ושמו הטוב לא ייפגע".
בתגובתם, מונים הארגונים חמישה כשלים יסודיים בהחלטת היועץ המשפטי, ובין היתר, הפרה יסודית של עסקת הטיעון מצידו של קצב עצמו. זאת משום שבדברים שאמרו קצב, בני משפחתו ומקורביו בכלי התקשורת לאחר פרסום עסקת הטיעון, היתה התנערות מכל אחריות לביצוע עבירות המין.
"בכך, עוצמת התביעה עיניה לנוכח קריצת העין של הנשיא, אשר דומה כי היועץ המשפטי לממשלה הינו היחיד אשר לא הבחין בה", כתבו העותרים. "שפע דיווחים וכתבות הצליחו ליצור אצל הציבור את הרושם הבלתי הפיך לפיו הנשיא לא עשה כל רע, ושניתן להודות בעבירות ולהישאר קורבן זך ותמים", נכתב.
לדבריהם, הדרך לפיה קצב יודה בבית המשפט בעבירות ומאידך, כלפי חוץ, הוא מתנער בינתיים מכל אחריות, תוך ניצול גישתו לאמצעי התקשורת - תפגע בעתיד במוסד הסדר הטיעון וברלוונטיות שלו. "בפרט מתעורר החשש בנוגע לעבירות של אנשי ציבור וגורמים בעלי מעמד ציבורי, להם גישה נוחה לאמצעי התקשורת לשם הסברת עמדתם, בד בבד עם חתימה על עיסקת טיעון, לבד מהשופט שצפוי לשבת בדין", נימקו את עמדתם.
בשבוע שעבר הגן בנחישות היועץ המשפטי לממשלה על הסדר הטיעון אליו הגיע עם קצב. בתשובה שהוגשה בשמו לבג"ץ, במסגרת העתירות נגד ההסדר, טען בין היתר למסכת ראייתית חלשה אשר בסופו של יום, ספק אם היתה מובילה להרשעתו של קצב בעבירות של אינוס.
עוד הדגיש את החשיבות הסמלית של ההסדר אשר כלל התפטרות מיידית של קצב מתפקידו, הודאה והרשעה בעבירות מין חמורות, קבלת אחריות משפטית וציבורית לביצוע מעשים אלו, הרחקה מיידית בנסיבות של קלון מהזירה הציבורית, מסר של אכיפה כנגד מבצעי עבירות מין והבטחת ודאות ההרשעה.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
