ארגוני נשים: העסקה מטילה צל על המתלוננות
הקרב סביב עסקת הטיעון שנרקמה בין היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז והנשיא לשעבר, משה קצב, נמשך: התנועה לאיכות השלטון וארגוני הנשים הגישו בצהריים לבג"ץ את תגובתן לעמדתו של מזוז, במסגרת העתירות נגד הסדר הטיעון. הארגונים שבים ודוחים את טענות מזוז בדבר לגיטימיות ההסדר, ומדגישים כי קצב עצמו מתנער ממנו.
לדברי העותרים, בראיונות שנתנו קצב ומקורביו לתקשורת אין כל הודאה בביצוע עבירות מין. "כתוצאה מעסקת הטיעון, על ראש המתלוננות הוטל צל כבד", מסרו הארגונים. "לא מעט הם הסבורים, לאחר מסע השיסוי המתוזמן שהופץ נגדם, כי בדו טענות מליבן וכי מעשים רעים שנעשו בבית הנשיא ומחוצה לו - בהסכמתן נעשו".
את התגובה מסרו חלק מהעותרים – התנועה לאיכות השלטון, שדולת הנשים בישראל, עמותת קולך, איגוד מרכזי הסיוע, ויצ"ו ונעמת. בדבריהם הם דוחים אחת לאחת את הסברי מזוז. בהמשך השבוע אמורה המתלוננת המכונה א' מבית הנשיא, להגיב גם היא על הדברים, ואילו בינתיים קבע בג"ץ את מועד הדיון בעתירות לשבוע הבא, בהרכב מורחב של חמישה שופטים.
"שמן הטוב של המתלוננות נפגע, ולא מן הנמנע שלפחות חלקן תשאנה נזקים נפשיים, חברתיים וממוניים, בגין החלטה זו אף בעתיד", כתבו הארגונים בתשובתם לבג"ץ. "בנסיבות מיוחדות אלה, צריכה היתה המדינה לכלול בעסקת הטיעון את העבירות המשקפות את האמת העולה מחומר הראיות המונח בפניה, או לפחות לאישום הקרוב לכך. לחלופין, ראוי היה להביא את העניין לבירור בהליך משפטי מסודר למען תצא האמת לאור: מי אשר חטא, יידעו הכל כי חטא, ומי אשר לא חטא, יידעו הכל כי ישר וכשר הוא, ושמו הטוב לא ייפגע".
בתגובתם, מונים הארגונים חמישה כשלים יסודיים בהחלטת היועץ המשפטי, ובין היתר, הפרה יסודית של עסקת הטיעון מצידו של קצב עצמו. זאת משום שבדברים שאמרו קצב, בני משפחתו ומקורביו בכלי התקשורת לאחר פרסום עסקת הטיעון, היתה התנערות מכל אחריות לביצוע עבירות המין.
"בכך, עוצמת התביעה עיניה לנוכח קריצת העין של הנשיא, אשר דומה כי היועץ המשפטי לממשלה הינו היחיד אשר לא הבחין בה", כתבו העותרים. "שפע דיווחים וכתבות הצליחו ליצור אצל הציבור את הרושם הבלתי הפיך לפיו הנשיא לא עשה כל רע, ושניתן להודות בעבירות ולהישאר קורבן זך ותמים", נכתב.
לדבריהם, הדרך לפיה קצב יודה בבית המשפט בעבירות ומאידך, כלפי חוץ, הוא מתנער בינתיים מכל אחריות, תוך ניצול גישתו לאמצעי התקשורת - תפגע בעתיד במוסד הסדר הטיעון וברלוונטיות שלו. "בפרט מתעורר החשש בנוגע לעבירות של אנשי ציבור וגורמים בעלי מעמד ציבורי, להם גישה נוחה לאמצעי התקשורת לשם הסברת עמדתם, בד בבד עם חתימה על עיסקת טיעון, לבד מהשופט שצפוי לשבת בדין", נימקו את עמדתם.
בשבוע שעבר הגן בנחישות היועץ המשפטי לממשלה על הסדר הטיעון אליו הגיע עם קצב. בתשובה שהוגשה בשמו לבג"ץ, במסגרת העתירות נגד ההסדר, טען בין היתר למסכת ראייתית חלשה אשר בסופו של יום, ספק אם היתה מובילה להרשעתו של קצב בעבירות של אינוס.
עוד הדגיש את החשיבות הסמלית של ההסדר אשר כלל התפטרות מיידית של קצב מתפקידו, הודאה והרשעה בעבירות מין חמורות, קבלת אחריות משפטית וציבורית לביצוע מעשים אלו, הרחקה מיידית בנסיבות של קלון מהזירה הציבורית, מסר של אכיפה כנגד מבצעי עבירות מין והבטחת ודאות ההרשעה.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
