ארגוני נשים: העסקה מטילה צל על המתלוננות
הקרב סביב עסקת הטיעון שנרקמה בין היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז והנשיא לשעבר, משה קצב, נמשך: התנועה לאיכות השלטון וארגוני הנשים הגישו בצהריים לבג"ץ את תגובתן לעמדתו של מזוז, במסגרת העתירות נגד הסדר הטיעון. הארגונים שבים ודוחים את טענות מזוז בדבר לגיטימיות ההסדר, ומדגישים כי קצב עצמו מתנער ממנו.
לדברי העותרים, בראיונות שנתנו קצב ומקורביו לתקשורת אין כל הודאה בביצוע עבירות מין. "כתוצאה מעסקת הטיעון, על ראש המתלוננות הוטל צל כבד", מסרו הארגונים. "לא מעט הם הסבורים, לאחר מסע השיסוי המתוזמן שהופץ נגדם, כי בדו טענות מליבן וכי מעשים רעים שנעשו בבית הנשיא ומחוצה לו - בהסכמתן נעשו".
את התגובה מסרו חלק מהעותרים – התנועה לאיכות השלטון, שדולת הנשים בישראל, עמותת קולך, איגוד מרכזי הסיוע, ויצ"ו ונעמת. בדבריהם הם דוחים אחת לאחת את הסברי מזוז. בהמשך השבוע אמורה המתלוננת המכונה א' מבית הנשיא, להגיב גם היא על הדברים, ואילו בינתיים קבע בג"ץ את מועד הדיון בעתירות לשבוע הבא, בהרכב מורחב של חמישה שופטים.
"שמן הטוב של המתלוננות נפגע, ולא מן הנמנע שלפחות חלקן תשאנה נזקים נפשיים, חברתיים וממוניים, בגין החלטה זו אף בעתיד", כתבו הארגונים בתשובתם לבג"ץ. "בנסיבות מיוחדות אלה, צריכה היתה המדינה לכלול בעסקת הטיעון את העבירות המשקפות את האמת העולה מחומר הראיות המונח בפניה, או לפחות לאישום הקרוב לכך. לחלופין, ראוי היה להביא את העניין לבירור בהליך משפטי מסודר למען תצא האמת לאור: מי אשר חטא, יידעו הכל כי חטא, ומי אשר לא חטא, יידעו הכל כי ישר וכשר הוא, ושמו הטוב לא ייפגע".
בתגובתם, מונים הארגונים חמישה כשלים יסודיים בהחלטת היועץ המשפטי, ובין היתר, הפרה יסודית של עסקת הטיעון מצידו של קצב עצמו. זאת משום שבדברים שאמרו קצב, בני משפחתו ומקורביו בכלי התקשורת לאחר פרסום עסקת הטיעון, היתה התנערות מכל אחריות לביצוע עבירות המין.
"בכך, עוצמת התביעה עיניה לנוכח קריצת העין של הנשיא, אשר דומה כי היועץ המשפטי לממשלה הינו היחיד אשר לא הבחין בה", כתבו העותרים. "שפע דיווחים וכתבות הצליחו ליצור אצל הציבור את הרושם הבלתי הפיך לפיו הנשיא לא עשה כל רע, ושניתן להודות בעבירות ולהישאר קורבן זך ותמים", נכתב.
לדבריהם, הדרך לפיה קצב יודה בבית המשפט בעבירות ומאידך, כלפי חוץ, הוא מתנער בינתיים מכל אחריות, תוך ניצול גישתו לאמצעי התקשורת - תפגע בעתיד במוסד הסדר הטיעון וברלוונטיות שלו. "בפרט מתעורר החשש בנוגע לעבירות של אנשי ציבור וגורמים בעלי מעמד ציבורי, להם גישה נוחה לאמצעי התקשורת לשם הסברת עמדתם, בד בבד עם חתימה על עיסקת טיעון, לבד מהשופט שצפוי לשבת בדין", נימקו את עמדתם.
בשבוע שעבר הגן בנחישות היועץ המשפטי לממשלה על הסדר הטיעון אליו הגיע עם קצב. בתשובה שהוגשה בשמו לבג"ץ, במסגרת העתירות נגד ההסדר, טען בין היתר למסכת ראייתית חלשה אשר בסופו של יום, ספק אם היתה מובילה להרשעתו של קצב בעבירות של אינוס.
עוד הדגיש את החשיבות הסמלית של ההסדר אשר כלל התפטרות מיידית של קצב מתפקידו, הודאה והרשעה בעבירות מין חמורות, קבלת אחריות משפטית וציבורית לביצוע מעשים אלו, הרחקה מיידית בנסיבות של קלון מהזירה הציבורית, מסר של אכיפה כנגד מבצעי עבירות מין והבטחת ודאות ההרשעה.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
