אולמרט נסוג - הקיצוץ בתקציב 2007 הופחת ב-50%
הממשלה אישרה היום קיצוץ בגובה של 3% מתקציב המדינה לשנת 2007, במקום 6%, כך שלמעשה יקוצצו רק 600 מיליון שקלים במקום קיצוץ רוחבי בסך 1.2 מיליארד שקלים. ראש הממשלה, אהוד אולמרט, למעשה נענה לדרישת מפלגת העבודה והסביר כי ההחלטה התקבלה משום שהשנה כבר קוצצו 3% מהתקציב. בתרגיל חשבונאי - למעשה החליטו בממשלה כי חצי מהכסף שהיה אמור להיות מקוצץ יועבר לשימוש המשרדים על חשבון רזרבות. כך למעשה לא פגע אולמרט מיידית בתקציבי המשרדים בהיקף שתיכנן.
בתחילת הישיבה אמר אולמרט, כי "מדובר בקיצוץ של 1.2 מיליארד שקלים, שיחול על כל המשרדים, ונועד לממן פרויקטים חשובים בתחום החינוך והביטחון". הוא הסביר כי הקיצוץ לא יחול על נושאים חברתיים.
"אף אחד לא אוהב קיצוץ, אך צריך לשמר את ההישגים הכלכלים של ישראל בעולם ואנו נמשיך לנהל מדיניות כלכלית אחראית עם חמלה חברתית", הוא הוסיף.
למרות הקיצוץ, בממשלה ציינו כי מספר תחומים לא יפגעו, ואף יקבלו תקציב נוסף. הרפורמה בחינוך תזכה לסיבסוד במהלך הקיצוץ, 400 מיליון שקל יוקצו להוצאות הביטחון ו-344 מיליון שקלים יועברו לפיקוד העורף לצורך מיגון מוסדות חינוך בעוטף עזה, שדרוג מקלטים בצפון והתגוננות הציבור בפני אב"כ.
נגיד בנק ישראל דורש קיצוצים
עוד קודם לתחילת הישיבה הודיעו בעבודה ובש"ס כי יתנגדו לקיצוץ רוחבי כולל. לעומת זאת, בקדימה ציינו כי ש"ס והגימלאים ייסחפו אחר מפלגת העבודה ויתנגדו לקיצוץ בשל החשש שהעבודה תצטייר כ"יותר חברתית" מהן.
בישיבת הממשלה בשבוע שעבר אמר ראש הממשלה כי שמירה על משמעת תקציבית חשובה להישגים הכלכליים של הממשלה. "יש צורך לבצע שינויים בתוך המסגרת של תקציב 2007 על מנת לממן את התחייבויות הממשלה בתחומי החינוך והביטחון", אמר אולמרט.
גם נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, הכריז כי הוא חושש מפריצת תקציב 2008, ולכן יש להמשיך ולקץ כבר השנה. "הממשלה תצטרך להמשיך ולקצץ את תקציבה גם בשנה הנוכחית", אמר הנגיד. "ללא קיצוץ, תתרוקן אמינות הממשלה מתוכן". לדבריו, התקציב שמתכננת הממשלה חורג פי שלושה מהמכסה שמאפשרת תקרת ההוצאה הקבועה בחוק. "חשוב להחזיר את המערכת התקציבית למסלול של משמעת בשנים הקרובות", אמר.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
