אולמרט נסוג - הקיצוץ בתקציב 2007 הופחת ב-50%

בעקבות התנגדותם של העבודה וש"ס לקיצוץ בתקציב המדינה הורה רה"מ לשר האוצר להפחיתו בחצי, מ-1.2 מיליארד ל-600 מיליון שקל. "נמשיך לנהל מדיניות כלכלית עם חמלה חברתית"

הממשלה אישרה היום קיצוץ בגובה של 3% מתקציב המדינה לשנת 2007, במקום 6%, כך שלמעשה יקוצצו רק 600 מיליון שקלים במקום קיצוץ רוחבי בסך 1.2 מיליארד שקלים. ראש הממשלה, אהוד אולמרט, למעשה נענה לדרישת מפלגת העבודה והסביר כי ההחלטה התקבלה משום שהשנה כבר קוצצו 3% מהתקציב. בתרגיל חשבונאי - למעשה החליטו בממשלה כי חצי מהכסף שהיה אמור להיות מקוצץ יועבר לשימוש המשרדים על חשבון רזרבות. כך למעשה לא פגע אולמרט מיידית בתקציבי המשרדים בהיקף שתיכנן.

בתחילת הישיבה אמר אולמרט, כי "מדובר בקיצוץ של 1.2 מיליארד שקלים, שיחול על כל המשרדים, ונועד לממן פרויקטים חשובים בתחום החינוך והביטחון". הוא הסביר כי הקיצוץ לא יחול על נושאים חברתיים.

"אף אחד לא אוהב קיצוץ, אך צריך לשמר את ההישגים הכלכלים של ישראל בעולם ואנו נמשיך לנהל מדיניות כלכלית אחראית עם חמלה חברתית", הוא הוסיף.

למרות הקיצוץ, בממשלה ציינו כי מספר תחומים לא יפגעו, ואף יקבלו תקציב נוסף. הרפורמה בחינוך תזכה לסיבסוד במהלך הקיצוץ, 400 מיליון שקל יוקצו להוצאות הביטחון ו-344‬ מיליון שקלים יועברו לפיקוד העורף לצורך מיגון מוסדות חינוך בעוטף עזה, שדרוג מקלטים בצפון והתגוננות הציבור בפני אב"כ.

נגיד בנק ישראל דורש קיצוצים

עוד קודם לתחילת הישיבה הודיעו בעבודה ובש"ס כי יתנגדו לקיצוץ רוחבי כולל. לעומת זאת, בקדימה ציינו כי ש"ס והגימלאים ייסחפו אחר מפלגת העבודה ויתנגדו לקיצוץ בשל החשש שהעבודה תצטייר כ"יותר חברתית" מהן.

בישיבת הממשלה בשבוע שעבר אמר ראש הממשלה כי שמירה על משמעת תקציבית חשובה להישגים הכלכליים של הממשלה. "יש צורך לבצע שינויים בתוך המסגרת של תקציב 2007 על מנת לממן את התחייבויות הממשלה בתחומי החינוך והביטחון", אמר אולמרט.

גם נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, הכריז כי הוא חושש מפריצת תקציב 2008, ולכן יש להמשיך ולקץ כבר השנה. "הממשלה תצטרך להמשיך ולקצץ את תקציבה גם בשנה הנוכחית", אמר הנגיד. "ללא קיצוץ, תתרוקן אמינות הממשלה מתוכן". לדבריו, התקציב שמתכננת הממשלה חורג פי שלושה מהמכסה שמאפשרת תקרת ההוצאה הקבועה בחוק. "חשוב להחזיר את המערכת התקציבית למסלול של משמעת בשנים הקרובות", אמר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.