אולמרט נסוג - הקיצוץ בתקציב 2007 הופחת ב-50%
הממשלה אישרה היום קיצוץ בגובה של 3% מתקציב המדינה לשנת 2007, במקום 6%, כך שלמעשה יקוצצו רק 600 מיליון שקלים במקום קיצוץ רוחבי בסך 1.2 מיליארד שקלים. ראש הממשלה, אהוד אולמרט, למעשה נענה לדרישת מפלגת העבודה והסביר כי ההחלטה התקבלה משום שהשנה כבר קוצצו 3% מהתקציב. בתרגיל חשבונאי - למעשה החליטו בממשלה כי חצי מהכסף שהיה אמור להיות מקוצץ יועבר לשימוש המשרדים על חשבון רזרבות. כך למעשה לא פגע אולמרט מיידית בתקציבי המשרדים בהיקף שתיכנן.
בתחילת הישיבה אמר אולמרט, כי "מדובר בקיצוץ של 1.2 מיליארד שקלים, שיחול על כל המשרדים, ונועד לממן פרויקטים חשובים בתחום החינוך והביטחון". הוא הסביר כי הקיצוץ לא יחול על נושאים חברתיים.
"אף אחד לא אוהב קיצוץ, אך צריך לשמר את ההישגים הכלכלים של ישראל בעולם ואנו נמשיך לנהל מדיניות כלכלית אחראית עם חמלה חברתית", הוא הוסיף.
למרות הקיצוץ, בממשלה ציינו כי מספר תחומים לא יפגעו, ואף יקבלו תקציב נוסף. הרפורמה בחינוך תזכה לסיבסוד במהלך הקיצוץ, 400 מיליון שקל יוקצו להוצאות הביטחון ו-344 מיליון שקלים יועברו לפיקוד העורף לצורך מיגון מוסדות חינוך בעוטף עזה, שדרוג מקלטים בצפון והתגוננות הציבור בפני אב"כ.
נגיד בנק ישראל דורש קיצוצים
עוד קודם לתחילת הישיבה הודיעו בעבודה ובש"ס כי יתנגדו לקיצוץ רוחבי כולל. לעומת זאת, בקדימה ציינו כי ש"ס והגימלאים ייסחפו אחר מפלגת העבודה ויתנגדו לקיצוץ בשל החשש שהעבודה תצטייר כ"יותר חברתית" מהן.
בישיבת הממשלה בשבוע שעבר אמר ראש הממשלה כי שמירה על משמעת תקציבית חשובה להישגים הכלכליים של הממשלה. "יש צורך לבצע שינויים בתוך המסגרת של תקציב 2007 על מנת לממן את התחייבויות הממשלה בתחומי החינוך והביטחון", אמר אולמרט.
גם נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, הכריז כי הוא חושש מפריצת תקציב 2008, ולכן יש להמשיך ולקץ כבר השנה. "הממשלה תצטרך להמשיך ולקצץ את תקציבה גם בשנה הנוכחית", אמר הנגיד. "ללא קיצוץ, תתרוקן אמינות הממשלה מתוכן". לדבריו, התקציב שמתכננת הממשלה חורג פי שלושה מהמכסה שמאפשרת תקרת ההוצאה הקבועה בחוק. "חשוב להחזיר את המערכת התקציבית למסלול של משמעת בשנים הקרובות", אמר.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
