גרינספאן מזהיר מפני השלכת מחירי הנפט בטווח הקרוב
אלן גרינספאן, קודמו בתפקיד של הנגיד האמריקני הנוכחי, בן ברננקה, נאם, לפני זמן קצר, בועידת הסנאט לקשרי חוץ. בועדה, הדנה בסיכונים כלכליים ובסוגיית הנפט, התייחס הנגיד לשעבר בכובד ראש לנסיקת מחירי הנפט ולהשלכות המצב על הכלכלה האמריקנית.
גרינספאן טען בנאומו כי נסיקת מחירי הנפט עדיין לא שחקה את הפעילות הכלכלית העולמית אך מספר נתנונים שהצטברו לאחרונה מצביעים על כך שהשלכות עליית מחירי הנפט מתחילים להיות ניכרים בכלכלה האמריקנית.
נאומו של גרינספאן בא לאחר שבתחילת השבוע הודיע בן ברננקה, הנגיד הנוכחי, כי כלכלת ארה"ב מאטה את הקצב תחת המעמסה של מחירי הנפט הגבוהים. גרינספאן תמך בדבריו של ברננקה ואמר כי כלכלת ארה"ב התמודדה בהצלחה, בשנה החולפת, עם נסיקת מחירי הנפט בזכות גודלה וגמישותה שנתמכו ע"י תהליכים של דרגוליזציה וגלובליזציה.
הנגיד לשעבר הוסיף כי, על פי תפיסתו, מחירי הנפט הגבוהים נמצאים כאן כדי להשאר והסביר כי כל עוד לא יופנו משאבים למציאת תחליפי נפט אין סיבה שמחירי הנפט יהיו במגמת ירידה.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
