וול סטריט פתחה את יום המסחר בעליות שערים קלות
וול סטריט פתחה את יום המסחר בעליות שערים קלות. על רקע חג ה-Veterans day צפויים היום מחזורי מסחר נמוכים. ללא נתוני מאקרו שאמורים להתפרסם היום ירכזו החדשות המתפרצות מצד התאגידים את מרבית תשומת הלב במסחר. ברקע יתנהל המסחר במחיר הנפט, באם תתרחש תנועה חדה לכיוון זה או אחר ישפיע גם מחיר הנפט על המסחר בוול סטריט.
חברת דל היא בין החברות הגדולות שיכתיבו את הטון ברחוב, החברה פרסמה אתמול דו"חות שעמדו בצפי האנליסטים אך פרסמה תחזיות קצת מאכזבות. בעולם נסגרו מוקדם יותר המדדים באסיה בעליות שערים נאות ומדדי אירופה נסחרים, בשעה זו, גם הם, בעליות שערים.
מדד הנאסד"ק עולה ב-0.23% לשער של 2,201 נקודות. מדד הדאו עולה ב-0.07% לשער של 10,647 נקודות.
מוקדם יותר התפרסם סקר של עיתון ה-Wall Street Journal בנוגע לדעותיהם של כלכלנים בכירים בקשר למדיניות הריבית של יו"ר הפד המיועד בן ברננקה. לפי עורכי הסקר כמחצית מהכלכלנים הבכירים שהשתתפו בסקר מאמינים כי עד חודש יוני הבא צפוייה הריבית במשק האמריקני לעמוד על 4.5%. המשמעות הנגזרת הינה שהכלכלנים מאמינים שיו"ר הפד החדש לא ימשיך בתהליך העלאת הריבית של קודמו אלן גרינספן.
אתמול הגיעו מחירי הנפט לרמות מחירים של 56.93 דולר לחבית, הרמות הנמוכות ביותר מזה חמישה חודשים. החשש מפני מחסור בתזקיקי נפט לחימום הולך ונרגע. מחירי הנפט הספיקו לאבד כ-14 דולר מערכם לאחר שהגיעו לרמות שיא של 70.8 דולר לחבית בסוף חודש אוגוסט האחרון. היום נסחרת חבית נפט סביב רמות מחירים של 57.67 דולר לחבית.
מניות במרכז
יצרנית החומרה Dell (שסימולה: DELL) פרסמה את דו"חותיה הרבעוניים אמש, לאחר שעות המסחר. החברה דיווחה על הרעה ברווחיותה על רקע גידול בעלויות ומענקי פרישה לעובדים, לצד גידול ניכר בחלקי מחשב פגומים. היום פרסמה החברה תחזיות קצת מאכזבות שעמדו בחלקו הנמוך של תחזיות השוק לרבעון הרביעי. החברה צופה רווח של 40-42 סנט למניה על מחזור הכנסות של 14.6-15 מיליארד דולר בהשוואה לתחזיות השוק להכנסות של 14.9 מיליארד דולר. מניות החברה שירדו במסחר שלפני הפתיחה עולות ב-1.85% לשער של 29.75 דולר.
Paterson-UTI, (שסימולה: PTEN), המתמחה בקידוחי נפט, הודיעה מוקדם יותר כי החלה בהליכי חקירה פנימית של תשלומים שנעשו שלא כדין תמורת נכסים שלא הועברו. החברה מאמינה כי קיים סיכוי לכך שאיבדה כ-70 מיליון דולר בתרגיל הונאה. מניות החברה יורדות ב-11.61% לשער של 29.02 דולר.
King Pharmaceuticles (שסימולה: KG), קיבלה היום עדכון המלצה מצד בית ההשקעות הגדול J.P. Morgan. בית ההשקעות הוריד את המלצתו למנייה מ-"נייטלי" ל-"משקל יתר". העיסקה האחרונה של King למכירת תרופת ה-Remoxy, הינה צעד בכיוון הנכון, לדעת האנליסטים, אך התשלום שעבורה שלמה החברה שעמד על כ-400 מיליון דולר גבוהה מדי. מניות החברה יורדות ב-8.66% לשער של 14.77 דולר.
ישראליות במרכז
מניות ענקית הפרמצבטיקה הישראלית, טבע (שסימולה: TEVA) ממשיכות לרכז עניין גם היום. אמש קפצה המנייה ב-3.4% לרמה של 39.65 דולר - שיא חדש של כל הזמנים. לאחר שבית ההשקעות המוביל, CIBC הצטרף לבתי ההשקעות האחרים והציב לטבע מחיר יעד גבוהה של 46 דולר, כ-20% מעל מחירה בשוק. מניות החברה יורדות ב-0.15% לשער של 39.59 דולר.
מניות סייפן(שסימולה: SFUN) שהונפקה לפני שלושה ימים בלבד מרכזות גם הן עניין. אתמול התרסקה המנייה ב-8.4% לרמה של 32.34 דולר, זאת לאחר שביומה הראשון למסחר, זינקה המנייה בשיעור גבוהה של 50%. בחברה הביעו שביעות רצון רבה מהדרך שבה התקבלה המנייה בשוק, החברה מוערכת כיום בשווי שוק של כמיליארד דולר. מניות החברה עולות ב-1.99% לשער של 32.98 דולר.
מניות ספקית התוכנות מג'יק (שסימולה: MGIC) מרכזות היום עניין רב לאחר שאמש צנחו מניות החברה בשיעור של 12.8% לרמה של 1.7 דולר. אתמול הציגה החברה גידול בהפסד הנקי מרמה של 746 אלף דולר או 2 סנט למניה ברבעון המקביל ל-1.619 מיליון דולר או 5 סנט למניה. בשורת המכירות איכזבה מג'יק גם כן, כשדיווחה על מכירות בגובה 14.77 מיליון דולר, ירידה של 2% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. מניות החברה יורדות ב-3.53% לשער של 1.64 דולר.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")