וול סטריט פתחה את יום המסחר בעליות שערים קלות

היום חוגגים בארה"ב את יום ה-Veterans Day ולכן צפויים מחזורי מסחר נמוכים. מחיר הנפט ממשיך לרדת ונסחר ברמות של 57.67 דולר לחבית. מג'יק יורדת ב-3.53%, סייפן עולה ב-1.99%
יניב לפן |

וול סטריט פתחה את יום המסחר בעליות שערים קלות. על רקע חג ה-Veterans day צפויים היום מחזורי מסחר נמוכים. ללא נתוני מאקרו שאמורים להתפרסם היום ירכזו החדשות המתפרצות מצד התאגידים את מרבית תשומת הלב במסחר. ברקע יתנהל המסחר במחיר הנפט, באם תתרחש תנועה חדה לכיוון זה או אחר ישפיע גם מחיר הנפט על המסחר בוול סטריט.

חברת דל היא בין החברות הגדולות שיכתיבו את הטון ברחוב, החברה פרסמה אתמול דו"חות שעמדו בצפי האנליסטים אך פרסמה תחזיות קצת מאכזבות. בעולם נסגרו מוקדם יותר המדדים באסיה בעליות שערים נאות ומדדי אירופה נסחרים, בשעה זו, גם הם, בעליות שערים.

מדד הנאסד"ק עולה ב-0.23% לשער של 2,201 נקודות. מדד הדאו עולה ב-0.07% לשער של 10,647 נקודות.

מוקדם יותר התפרסם סקר של עיתון ה-Wall Street Journal בנוגע לדעותיהם של כלכלנים בכירים בקשר למדיניות הריבית של יו"ר הפד המיועד בן ברננקה. לפי עורכי הסקר כמחצית מהכלכלנים הבכירים שהשתתפו בסקר מאמינים כי עד חודש יוני הבא צפוייה הריבית במשק האמריקני לעמוד על 4.5%. המשמעות הנגזרת הינה שהכלכלנים מאמינים שיו"ר הפד החדש לא ימשיך בתהליך העלאת הריבית של קודמו אלן גרינספן.

אתמול הגיעו מחירי הנפט לרמות מחירים של 56.93 דולר לחבית, הרמות הנמוכות ביותר מזה חמישה חודשים. החשש מפני מחסור בתזקיקי נפט לחימום הולך ונרגע. מחירי הנפט הספיקו לאבד כ-14 דולר מערכם לאחר שהגיעו לרמות שיא של 70.8 דולר לחבית בסוף חודש אוגוסט האחרון. היום נסחרת חבית נפט סביב רמות מחירים של 57.67 דולר לחבית.

מניות במרכז

יצרנית החומרה Dell (שסימולה: DELL) פרסמה את דו"חותיה הרבעוניים אמש, לאחר שעות המסחר. החברה דיווחה על הרעה ברווחיותה על רקע גידול בעלויות ומענקי פרישה לעובדים, לצד גידול ניכר בחלקי מחשב פגומים. היום פרסמה החברה תחזיות קצת מאכזבות שעמדו בחלקו הנמוך של תחזיות השוק לרבעון הרביעי. החברה צופה רווח של 40-42 סנט למניה על מחזור הכנסות של 14.6-15 מיליארד דולר בהשוואה לתחזיות השוק להכנסות של 14.9 מיליארד דולר. מניות החברה שירדו במסחר שלפני הפתיחה עולות ב-1.85% לשער של 29.75 דולר.

Paterson-UTI, (שסימולה: PTEN), המתמחה בקידוחי נפט, הודיעה מוקדם יותר כי החלה בהליכי חקירה פנימית של תשלומים שנעשו שלא כדין תמורת נכסים שלא הועברו. החברה מאמינה כי קיים סיכוי לכך שאיבדה כ-70 מיליון דולר בתרגיל הונאה. מניות החברה יורדות ב-11.61% לשער של 29.02 דולר.

King Pharmaceuticles (שסימולה: KG), קיבלה היום עדכון המלצה מצד בית ההשקעות הגדול J.P. Morgan. בית ההשקעות הוריד את המלצתו למנייה מ-"נייטלי" ל-"משקל יתר". העיסקה האחרונה של King למכירת תרופת ה-Remoxy, הינה צעד בכיוון הנכון, לדעת האנליסטים, אך התשלום שעבורה שלמה החברה שעמד על כ-400 מיליון דולר גבוהה מדי. מניות החברה יורדות ב-8.66% לשער של 14.77 דולר.

ישראליות במרכז

מניות ענקית הפרמצבטיקה הישראלית, טבע (שסימולה: TEVA) ממשיכות לרכז עניין גם היום. אמש קפצה המנייה ב-3.4% לרמה של 39.65 דולר - שיא חדש של כל הזמנים. לאחר שבית ההשקעות המוביל, CIBC הצטרף לבתי ההשקעות האחרים והציב לטבע מחיר יעד גבוהה של 46 דולר, כ-20% מעל מחירה בשוק. מניות החברה יורדות ב-0.15% לשער של 39.59 דולר.

מניות סייפן(שסימולה: SFUN) שהונפקה לפני שלושה ימים בלבד מרכזות גם הן עניין. אתמול התרסקה המנייה ב-8.4% לרמה של 32.34 דולר, זאת לאחר שביומה הראשון למסחר, זינקה המנייה בשיעור גבוהה של 50%. בחברה הביעו שביעות רצון רבה מהדרך שבה התקבלה המנייה בשוק, החברה מוערכת כיום בשווי שוק של כמיליארד דולר. מניות החברה עולות ב-1.99% לשער של 32.98 דולר.

מניות ספקית התוכנות מג'יק (שסימולה: MGIC) מרכזות היום עניין רב לאחר שאמש צנחו מניות החברה בשיעור של 12.8% לרמה של 1.7 דולר. אתמול הציגה החברה גידול בהפסד הנקי מרמה של 746 אלף דולר או 2 סנט למניה ברבעון המקביל ל-1.619 מיליון דולר או 5 סנט למניה. בשורת המכירות איכזבה מג'יק גם כן, כשדיווחה על מכירות בגובה 14.77 מיליון דולר, ירידה של 2% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. מניות החברה יורדות ב-3.53% לשער של 1.64 דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".