וול סטריט פתחה את יום המסחר בעליות שערים קלות

היום חוגגים בארה"ב את יום ה-Veterans Day ולכן צפויים מחזורי מסחר נמוכים. מחיר הנפט ממשיך לרדת ונסחר ברמות של 57.67 דולר לחבית. מג'יק יורדת ב-3.53%, סייפן עולה ב-1.99%
יניב לפן |

וול סטריט פתחה את יום המסחר בעליות שערים קלות. על רקע חג ה-Veterans day צפויים היום מחזורי מסחר נמוכים. ללא נתוני מאקרו שאמורים להתפרסם היום ירכזו החדשות המתפרצות מצד התאגידים את מרבית תשומת הלב במסחר. ברקע יתנהל המסחר במחיר הנפט, באם תתרחש תנועה חדה לכיוון זה או אחר ישפיע גם מחיר הנפט על המסחר בוול סטריט.

חברת דל היא בין החברות הגדולות שיכתיבו את הטון ברחוב, החברה פרסמה אתמול דו"חות שעמדו בצפי האנליסטים אך פרסמה תחזיות קצת מאכזבות. בעולם נסגרו מוקדם יותר המדדים באסיה בעליות שערים נאות ומדדי אירופה נסחרים, בשעה זו, גם הם, בעליות שערים.

מדד הנאסד"ק עולה ב-0.23% לשער של 2,201 נקודות. מדד הדאו עולה ב-0.07% לשער של 10,647 נקודות.

מוקדם יותר התפרסם סקר של עיתון ה-Wall Street Journal בנוגע לדעותיהם של כלכלנים בכירים בקשר למדיניות הריבית של יו"ר הפד המיועד בן ברננקה. לפי עורכי הסקר כמחצית מהכלכלנים הבכירים שהשתתפו בסקר מאמינים כי עד חודש יוני הבא צפוייה הריבית במשק האמריקני לעמוד על 4.5%. המשמעות הנגזרת הינה שהכלכלנים מאמינים שיו"ר הפד החדש לא ימשיך בתהליך העלאת הריבית של קודמו אלן גרינספן.

אתמול הגיעו מחירי הנפט לרמות מחירים של 56.93 דולר לחבית, הרמות הנמוכות ביותר מזה חמישה חודשים. החשש מפני מחסור בתזקיקי נפט לחימום הולך ונרגע. מחירי הנפט הספיקו לאבד כ-14 דולר מערכם לאחר שהגיעו לרמות שיא של 70.8 דולר לחבית בסוף חודש אוגוסט האחרון. היום נסחרת חבית נפט סביב רמות מחירים של 57.67 דולר לחבית.

מניות במרכז

יצרנית החומרה Dell (שסימולה: DELL) פרסמה את דו"חותיה הרבעוניים אמש, לאחר שעות המסחר. החברה דיווחה על הרעה ברווחיותה על רקע גידול בעלויות ומענקי פרישה לעובדים, לצד גידול ניכר בחלקי מחשב פגומים. היום פרסמה החברה תחזיות קצת מאכזבות שעמדו בחלקו הנמוך של תחזיות השוק לרבעון הרביעי. החברה צופה רווח של 40-42 סנט למניה על מחזור הכנסות של 14.6-15 מיליארד דולר בהשוואה לתחזיות השוק להכנסות של 14.9 מיליארד דולר. מניות החברה שירדו במסחר שלפני הפתיחה עולות ב-1.85% לשער של 29.75 דולר.

Paterson-UTI, (שסימולה: PTEN), המתמחה בקידוחי נפט, הודיעה מוקדם יותר כי החלה בהליכי חקירה פנימית של תשלומים שנעשו שלא כדין תמורת נכסים שלא הועברו. החברה מאמינה כי קיים סיכוי לכך שאיבדה כ-70 מיליון דולר בתרגיל הונאה. מניות החברה יורדות ב-11.61% לשער של 29.02 דולר.

King Pharmaceuticles (שסימולה: KG), קיבלה היום עדכון המלצה מצד בית ההשקעות הגדול J.P. Morgan. בית ההשקעות הוריד את המלצתו למנייה מ-"נייטלי" ל-"משקל יתר". העיסקה האחרונה של King למכירת תרופת ה-Remoxy, הינה צעד בכיוון הנכון, לדעת האנליסטים, אך התשלום שעבורה שלמה החברה שעמד על כ-400 מיליון דולר גבוהה מדי. מניות החברה יורדות ב-8.66% לשער של 14.77 דולר.

ישראליות במרכז

מניות ענקית הפרמצבטיקה הישראלית, טבע (שסימולה: TEVA) ממשיכות לרכז עניין גם היום. אמש קפצה המנייה ב-3.4% לרמה של 39.65 דולר - שיא חדש של כל הזמנים. לאחר שבית ההשקעות המוביל, CIBC הצטרף לבתי ההשקעות האחרים והציב לטבע מחיר יעד גבוהה של 46 דולר, כ-20% מעל מחירה בשוק. מניות החברה יורדות ב-0.15% לשער של 39.59 דולר.

מניות סייפן(שסימולה: SFUN) שהונפקה לפני שלושה ימים בלבד מרכזות גם הן עניין. אתמול התרסקה המנייה ב-8.4% לרמה של 32.34 דולר, זאת לאחר שביומה הראשון למסחר, זינקה המנייה בשיעור גבוהה של 50%. בחברה הביעו שביעות רצון רבה מהדרך שבה התקבלה המנייה בשוק, החברה מוערכת כיום בשווי שוק של כמיליארד דולר. מניות החברה עולות ב-1.99% לשער של 32.98 דולר.

מניות ספקית התוכנות מג'יק (שסימולה: MGIC) מרכזות היום עניין רב לאחר שאמש צנחו מניות החברה בשיעור של 12.8% לרמה של 1.7 דולר. אתמול הציגה החברה גידול בהפסד הנקי מרמה של 746 אלף דולר או 2 סנט למניה ברבעון המקביל ל-1.619 מיליון דולר או 5 סנט למניה. בשורת המכירות איכזבה מג'יק גם כן, כשדיווחה על מכירות בגובה 14.77 מיליון דולר, ירידה של 2% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. מניות החברה יורדות ב-3.53% לשער של 1.64 דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

מתניהו אנגלמן
צילום: חיים טויטו-כנס בשבע בניו יורק

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן

דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון

רן קידר |

מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה  לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה. 

המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה -  כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?

כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר? 

בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?    

ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי. 

בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.   


ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.