הושלמה מכירת פקן לברגר ובן דב תמורת 954 מ' שקל

בבנק הפועלים מתגאים: מדובר בעסקה הפיננסית הגדולה בתולדות המשק בתחום הקרנות. כחלק מההכנות ליישום ועדת בכר מוכר הבנק את קרנות הנאמנות של פקן המנהלות נכסים במעל ל-20.5 מיליארד שקל. צבי זיו: המכירה תבטיח המשך ניהול מצוין של הקרנות לטובת הלקוחות
חזי שטרנליכט |

בבנק הפועלים מאשרים הערב רשמית את החתימה וההשלמה של מכירת קרנות הנאמנות פ.ק.ן לידי אנשי העסקים עמית ברגר ואילן בן דב. במה שמוגדר על ידי בנק הפועלים כ"העיסקה הפיננסית הגדולה ביותר אי-פעם בישראל בתחום מכירת קרנות הנאמנות", הושלמה היום באופן רשמי המכירה.

בנק הפועלים ו"סולומון קרנות נאמנות" הגיעו לבסוף להסכם המיוחל שעליו דובר רבות בשבוע האחרון. לפי ההסכם תרכוש "סולומון קרנות נאמנות" מבנק הפועלים את קרנות הנאמנות "פ.ק.ן", בתמורה לסכום של 954 מיליון שקל.

"מייד לאחר אימוץ המלצות ועדת בכר על-ידי הכנסת במסגרת החוק, נערך בנק הפועלים ליישום בהקדם של הוראות החוק", אמר שלמה נחמה, יו"ר הדירקטוריון של בנק הפועלים, עם פרסום ההודעה על העיסקה. בבנק הפועלים מוסרים כי הם בוחנים אפשרות, כי חלק מקרנות הנאמנות (למעט "פ.ק.ן") וקופות הגמל שבניהול הבנק, יועברו לבעלותם של כלל בעלי-המניות של הבנק.

אם יוחלט לבחור באפשרות זו, יפוצלו האחזקות הישירות והעקיפות של הבנק בקופות הגמל ובחברות המנהלות את קרנות הנאמנות, ונכסים אלה יועברו לכלל בעלי-המניות. בבנק הפועלים אומרים, כי אם בתום הבחינה יגיעו למסקנה שאפשרות זו תגדיל את הערך לבעלי-המניות, סביר להניח שהיא תינקט לפחות לגבי חלק מהקרנות והקופות.

"רצינו ליישם את הוראות הרפורמה בהקדם, אך לא בחיפזון", הוסיף היו"ר נחמה. "מטרתנו: מיקסום השווי של קרנות הנאמנות וקופות הגמל של בנק הפועלים, כולל המוניטין הרב שנצבר במשך שנות הפעילות הרבות של הקרנות והקופות.

מרגע שהמחוקק קיבל את ההחלטה, לפיה לא יוכלו עוד הבנקים לנהל קרנות נאמנות וקופות גמל, נערכנו לביצוע הוראות החוק. בעלי המניות שלנו יכולים להיות שבעי רצון מסכום התמורה שהושג עבור הקרנות. באותה מידה אני משוכנע כי "סולומון קרנות נאמנות" שרכשה את הקרנות עשתה עיסקה טובה, ומאחל לה הצלחה".

מנכ"ל בנק הפועלים, צבי זיו, אמר: "במשך שנים רבות, בנק הפועלים היה הגורם המוביל בשוק החיסכון הישראלי. הקמנו את מערכת קרנות הנאמנות וקופות הגמל הגדולה בישראל, ושרתנו נאמנה מיליוני לקוחות במרוצת השנים. מכירת קרנות "פ.ק.ן" ל"סולומון" תבטיח המשך ניהול מצוין של הקרנות לטובת הלקוחות.

"נמשיך להתקדם על פי תוואי חקיקת בכר על מנת שנגיע במהירות לשלב השני של יישום הרפורמה - שווק ללקוחותינו, בהקדם ובמלוא ההיקף,של מגוון נרחב של מוצרים פיננסיים ופנסיוניים, לפי העדפותיהם וצרכיהם", הוסיף זיו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".

ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?

"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".

גרמניה היא לא ידידה קרובה?

"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".