הושלמה מכירת פקן לברגר ובן דב תמורת 954 מ' שקל
בבנק הפועלים מאשרים הערב רשמית את החתימה וההשלמה של מכירת קרנות הנאמנות פ.ק.ן לידי אנשי העסקים עמית ברגר ואילן בן דב. במה שמוגדר על ידי בנק הפועלים כ"העיסקה הפיננסית הגדולה ביותר אי-פעם בישראל בתחום מכירת קרנות הנאמנות", הושלמה היום באופן רשמי המכירה.
בנק הפועלים ו"סולומון קרנות נאמנות" הגיעו לבסוף להסכם המיוחל שעליו דובר רבות בשבוע האחרון. לפי ההסכם תרכוש "סולומון קרנות נאמנות" מבנק הפועלים את קרנות הנאמנות "פ.ק.ן", בתמורה לסכום של 954 מיליון שקל.
"מייד לאחר אימוץ המלצות ועדת בכר על-ידי הכנסת במסגרת החוק, נערך בנק הפועלים ליישום בהקדם של הוראות החוק", אמר שלמה נחמה, יו"ר הדירקטוריון של בנק הפועלים, עם פרסום ההודעה על העיסקה. בבנק הפועלים מוסרים כי הם בוחנים אפשרות, כי חלק מקרנות הנאמנות (למעט "פ.ק.ן") וקופות הגמל שבניהול הבנק, יועברו לבעלותם של כלל בעלי-המניות של הבנק.
אם יוחלט לבחור באפשרות זו, יפוצלו האחזקות הישירות והעקיפות של הבנק בקופות הגמל ובחברות המנהלות את קרנות הנאמנות, ונכסים אלה יועברו לכלל בעלי-המניות. בבנק הפועלים אומרים, כי אם בתום הבחינה יגיעו למסקנה שאפשרות זו תגדיל את הערך לבעלי-המניות, סביר להניח שהיא תינקט לפחות לגבי חלק מהקרנות והקופות.
"רצינו ליישם את הוראות הרפורמה בהקדם, אך לא בחיפזון", הוסיף היו"ר נחמה. "מטרתנו: מיקסום השווי של קרנות הנאמנות וקופות הגמל של בנק הפועלים, כולל המוניטין הרב שנצבר במשך שנות הפעילות הרבות של הקרנות והקופות.
מרגע שהמחוקק קיבל את ההחלטה, לפיה לא יוכלו עוד הבנקים לנהל קרנות נאמנות וקופות גמל, נערכנו לביצוע הוראות החוק. בעלי המניות שלנו יכולים להיות שבעי רצון מסכום התמורה שהושג עבור הקרנות. באותה מידה אני משוכנע כי "סולומון קרנות נאמנות" שרכשה את הקרנות עשתה עיסקה טובה, ומאחל לה הצלחה".
מנכ"ל בנק הפועלים, צבי זיו, אמר: "במשך שנים רבות, בנק הפועלים היה הגורם המוביל בשוק החיסכון הישראלי. הקמנו את מערכת קרנות הנאמנות וקופות הגמל הגדולה בישראל, ושרתנו נאמנה מיליוני לקוחות במרוצת השנים. מכירת קרנות "פ.ק.ן" ל"סולומון" תבטיח המשך ניהול מצוין של הקרנות לטובת הלקוחות.
"נמשיך להתקדם על פי תוואי חקיקת בכר על מנת שנגיע במהירות לשלב השני של יישום הרפורמה - שווק ללקוחותינו, בהקדם ובמלוא ההיקף,של מגוון נרחב של מוצרים פיננסיים ופנסיוניים, לפי העדפותיהם וצרכיהם", הוסיף זיו.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
