הושלמה מכירת פקן לברגר ובן דב תמורת 954 מ' שקל
בבנק הפועלים מאשרים הערב רשמית את החתימה וההשלמה של מכירת קרנות הנאמנות פ.ק.ן לידי אנשי העסקים עמית ברגר ואילן בן דב. במה שמוגדר על ידי בנק הפועלים כ"העיסקה הפיננסית הגדולה ביותר אי-פעם בישראל בתחום מכירת קרנות הנאמנות", הושלמה היום באופן רשמי המכירה.
בנק הפועלים ו"סולומון קרנות נאמנות" הגיעו לבסוף להסכם המיוחל שעליו דובר רבות בשבוע האחרון. לפי ההסכם תרכוש "סולומון קרנות נאמנות" מבנק הפועלים את קרנות הנאמנות "פ.ק.ן", בתמורה לסכום של 954 מיליון שקל.
"מייד לאחר אימוץ המלצות ועדת בכר על-ידי הכנסת במסגרת החוק, נערך בנק הפועלים ליישום בהקדם של הוראות החוק", אמר שלמה נחמה, יו"ר הדירקטוריון של בנק הפועלים, עם פרסום ההודעה על העיסקה. בבנק הפועלים מוסרים כי הם בוחנים אפשרות, כי חלק מקרנות הנאמנות (למעט "פ.ק.ן") וקופות הגמל שבניהול הבנק, יועברו לבעלותם של כלל בעלי-המניות של הבנק.
אם יוחלט לבחור באפשרות זו, יפוצלו האחזקות הישירות והעקיפות של הבנק בקופות הגמל ובחברות המנהלות את קרנות הנאמנות, ונכסים אלה יועברו לכלל בעלי-המניות. בבנק הפועלים אומרים, כי אם בתום הבחינה יגיעו למסקנה שאפשרות זו תגדיל את הערך לבעלי-המניות, סביר להניח שהיא תינקט לפחות לגבי חלק מהקרנות והקופות.
"רצינו ליישם את הוראות הרפורמה בהקדם, אך לא בחיפזון", הוסיף היו"ר נחמה. "מטרתנו: מיקסום השווי של קרנות הנאמנות וקופות הגמל של בנק הפועלים, כולל המוניטין הרב שנצבר במשך שנות הפעילות הרבות של הקרנות והקופות.
מרגע שהמחוקק קיבל את ההחלטה, לפיה לא יוכלו עוד הבנקים לנהל קרנות נאמנות וקופות גמל, נערכנו לביצוע הוראות החוק. בעלי המניות שלנו יכולים להיות שבעי רצון מסכום התמורה שהושג עבור הקרנות. באותה מידה אני משוכנע כי "סולומון קרנות נאמנות" שרכשה את הקרנות עשתה עיסקה טובה, ומאחל לה הצלחה".
מנכ"ל בנק הפועלים, צבי זיו, אמר: "במשך שנים רבות, בנק הפועלים היה הגורם המוביל בשוק החיסכון הישראלי. הקמנו את מערכת קרנות הנאמנות וקופות הגמל הגדולה בישראל, ושרתנו נאמנה מיליוני לקוחות במרוצת השנים. מכירת קרנות "פ.ק.ן" ל"סולומון" תבטיח המשך ניהול מצוין של הקרנות לטובת הלקוחות.
"נמשיך להתקדם על פי תוואי חקיקת בכר על מנת שנגיע במהירות לשלב השני של יישום הרפורמה - שווק ללקוחותינו, בהקדם ובמלוא ההיקף,של מגוון נרחב של מוצרים פיננסיים ופנסיוניים, לפי העדפותיהם וצרכיהם", הוסיף זיו.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיקת ביזפורטל: רוב המפקחים על הבנקים עברו למשרות בכירות בבנקים
"החתול ששומר על השמנת" גירסת בנק ישראל: מאז תחילת שנות ה-60 כיהנו 12 מפקחים על הבנקים מתוכם 8 מפקחים המשיכו לאחר סיום כהונתם לתפקידים בכירים בבנקים עצמם - כיו״רים, מנכ״לים, סמנכ״לים או דירקטורים - אתם אלו שמשלמים את מחיר הפיקוח ה"מלאכותי" הזה
אנשים שנכנסים למערכת הציבורית צריכים לדעת שהם שליחי ציבור. זו אחריות גדולה וזה הרבה יותר גדול מכסף. אנשים שנמצאים בפיקוח על הבנקים אמורים להבין שבמקביל לשמירה על יציבות הבנקים הם אמורים לדאוג לציבור. זה משחק סכום אפס - אם הבנקים מרוויחים יותר מדי, הציבור נפגע. הפיקוח על הבנקים אמור לאזן בין השניים. אבל לאורך כמעט כל ההיסטוריה הוא שם פס על הציבור. מנסים להפחיד אותו, לכופף אותו, אבל בנק ישראל והפיקוח על הבנקים כגוף האחראי על הבנקים לא זז. הוא מתחבר בכסות מקצועית, אקדמית, אבל מאחורי המסכות עומד דבר אחד גדול שגורם להם להעדיף את הבנקים - כסף.
אנשים הם אנשים, וכל עוד לא יהיה מפקח AI, הם יחשבו על הג'וב הבא וההמשך. הסברנו כאן אתמול, ונחזור על רגל אחת שמפקח על הבנקים שנלחם בבנקים ופוגע ברווחים שלהם הוא טרבל מייקר והסיכוי שלו למצוא עבודה בהמשך במערכת הבנקאית קלוש. אם הוא ישחק אותה מול הציבור כאילו הוא נלחם בשבילו אבל מול הבנקים הוא יהיה רך ונחמד הוא מרוויח פעמיים - הציבור חושב שהוא נלחם בשבילו, והוא נשאר ביחסים טובים עם החברים במערכת הבנקאית. זה שוק קטן, כולם מכירים את כולם, לכו תדעו, אולי עוד שנתיים-שלוש יחפשו דירקטור לבנק.
:
דירקטור זה תפקיד חלומות. מכובד, מעט שעות והמון כסף. הפיתוי גובר על התפקיד. שאחרים יהיו "שליח ציבור", המפקחים רוצים לרוב להיות בסדר עם כולם, ועוד שנתיים-שלוש לקבל ג'וב חלומות. בעצם למה שנתיים, אפשר לצאת לאיזה חברת קריפטו, או מסחר בקריפטו לקבל מיליונים ואז אחרי שנתיים לקבל עוד ג'וב כדירקטור בבנק - זה היה המסלול של חדוה בר, אבל חדוה לא לבד. גם מאיר, גם גליה, גם אמנון, גם יצחק וגם רוני. מסתבר שרוב המפקחים על הבנקים התגלגלו לג'ובים נוצצים במערכת הבנקאית
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדקנו את הקריירה של כל אחד ממפקחי הבנקים. הנה הטבלה:
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")