מרקורי הפחיתה תחזיות - מריל לינץ' צוננת על המניה
החבר'ה של אמנון לנדן במרקורי יצטרכו להזיע יותר בכדי להתחיל ולהחזיר את האמון של המשקיעים בחברה. ביום ג' בתום המסחר הודיעה החברה על הקטנת הצפי שלה לרבעון השלישי לטווח הכנסות שבין 198 ל-203 מיליון דולר. זאת מול צפי מקדמי להכנסות של 205 ל-215 מיליון דולר.
במריל לינץ' צפו לחברה הכנסות בסך של 207 מיליון דולר, והקונצנזוס בשוק עמד על 211 מיליון דולר. במרקורי הסבירו את הפחתת הציפיות עקב פספוס של עסקאות גדולות באירופה. החברה מייצרת תוכנות לבדיקות תוכנה הובילה את הכלכלנים לבצע הערכה מחודשת לתחזית הרווח. כעת הם חוזים רווח של 31 סנט למניה, מול תחזית קודמת לרווח של 34 סנט למניה.
גם חקירת ה-SEC ממשיכה לרחף כעננה מעל מרקורי. "חקירה לא פורמלית של רשות ניירות הערך האמריקנית הפכה לחקירה רשמית", מציינים במריל לינץ', "יש נושאים נוספים כגון הצהרות הכנסות, בעיות בבקרות פנימיות, ושינוי במודל העסקי".
אך יחד עם זאת מציינים במריל לינץ' כי הם מוצאים שמחיר המניה לא יקר. הוא מגלם מכפיל של 23.1 לפי ההערכות הנוכחיות לכל שנת 2006, מול העמיתים בקבוצה הנסחרים במכפיל של 32.4. אך כל הגורמים שצוינו לעיל לא מוסיפים "בריאות" למשקיעים, כאמור.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
