"ריטה" חסה על בתי הזיקוק בטקסס והדולר ממשיך להתחזק
הדולר ממשיך במסע המופלא צפונה גם הבוקר ומתחזק בשיעור של כרבע אחוז - סובב סביב שער של 4.5984 שקל - או-טו-טו ב-4.6 שקל - שם שהה לאחרונה בתחילת חודש יולי החולף. רצף העליות האחרון במטבע האמריקני נמשך כבר כשלושה שבועות - במהלכם התחזק שערו של הדולר בכ-2.5%. אתמול, נזכיר, התחזק היציג ב-0.09% לגובה 4.587 שקל.
ולעומת הדולר - המטבע האירופי ממשיך להחלש כנגד רעהו הישראלי. האירו נסחר הבוקר בירידה של 0.61%, סביב שער של 5.5337 שקל, לאחר שאתמול נחלש ב-0.65% ושערו היציג נקבע בגובה 5.5677 שקל.
העולם בעיניים של פינוטק
שרית ולדימירסקי יודעת לספר, כי הדולר עלה לרמתו הגבוהה מזה כחודשיים כנגד האירו, לאחר שהוריקן "ריטה" חסה על בתי-זיקוק לנפט בטקסס - דוחפת את מחירי הנפט כלפי מטה ומפחיתה חששות מפני עלייה בהוצאות הצרכנים עקב מחירי הנפט הגבוהים.
כעת נסחר המטבע האמריקאי סביב הרמה של 1.2040 כנגד האירו, סביב הרמה של 112.30 כנגד היין וסביב הרמה של 1.7750 כנגד הסטרלינג. הקלה בחששות משכנעת יותר ויותר טריידרים כי ה-FED ירחיב את מדיניותו המוניטארית אשר תמשיך לתמוך בדולר.
כזכור, רק בשבוע שעבר העלאה ה-FOMC את שיעור הריבית ברבע אחוז נוספים, לרמה של 3.75% וזאת למרות נזקיה של "קטרינה". "הוריקן "ריטה" נחשפה כפחות נוראית ממה שציפינו", אומר קוטה קימורה, עוזר מנהל מטבעות ב- Shinkin Central Bank. "בעוד שהדאגות נרגעו, סביר להניח כי הדולר ימשיך להתחזק גם השבוע", מוסיף קימורה.
היום יתמקדו המשקיעים בנאומים רבים של בכירי ה-FED, ביניהם, מושל ביאס, מושל ה-FED שיקאגו, ובעיקר נאומו של נגיד ה-FED אלן גרינספאן, בנוגע למצב הכלכלי של ארה"ב בשעה 17:30 GMT ומחר - ב-18:45 GMT.
השבוע תופנה תשומת לב השוק לעבר נתוני ביטחון הצרכן, נתוני מוצרים ברי-קיימא, תביעות מחוסרי העבודה וכאמור, נאומי בכירי ה-FED.
במזרח. היין שמר על חוזקו היחסי במהלך סוף שבוע של פגישת ה-7G, בעוד שרוב האנליסטים לא צפו השפעה מיידית של הפגישה על המטבע היפני. שרי האוצר וראשי הבנקים המרכזיים של שבע מדינות המתועשות ביותר בעולם קיבלו בברכה את כוונתה של סין לשחרר מעט יותר את שלטון המטבע הקשוח. "בטווח ארוך יותר, מהלך זה עשוי להיות מאוד משמעותי", אומר קיקוקו טאקאדה, אנליסט מטבעות ב-Mitsubishi בנק בטוקיו. "ה-7G דורש מסין גמישות במטבעות וזהו היא הסיבה להתעניינות השוק בנושא. יחד עם זאת, נראה כי התעניינות המשקיעים ביואן הולכת ונסוגה", מוסיף האנליסט.
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
