לי מור מעריך כי הדולר שוב צפוי ליפול בעולם
הדולר שוב צפוי ליפול. הסיבה העיקרית לכך שהוא לא מצליח לשמר את חוזקו היא למעשה: כסף. ליתר דיוק, כספם של אנשים אחרים. ארה"ב זקוקה כעת לכספם של אחרים יותר מאי פעם. נראה כי לאחר חודשיים של גידול בהשקעה בנכסים מבוססי דולר, צפוי הגרעון בחשבון השוטף, או לפחות במאזן המסחר, להצמטצם מעט. דבר זה לא אירע, ולאחר 8 חודשים של התחזקות הדולר, אנו עדים לירידה בהתלהבות בקרב קוני הדולר.
בחודש שעבר ראינו גידול של 210% בקניות של מניות אמריקאיות על ידי מקורות זרים, לרמה של 10.1 מיליארד דולר, הרמה הגבוהה מאז ינואר. דבר זה הכרחי להתרחבות יעד ההון הזר הזורם לנכסים אמריקאיים, במקום ההתמקדות בזרימה לנכסים של הכנסה קבועה כפי שהיה בשנים האחרונות. באותה תקופה, מרבית הרכישות על ידי זרים התמקדו באג"ח אמריקאיות.
הירידה בביקוש לאגרות חוב מסמלת דבר או שניים:
המשקיע הזר אופטימי לגבי יכולתה של הכלכלה האמריקנית ולכן מחליף אגרות חוב במניות ושאר נכסים בעלי רמת סיכון גבוהה יותר. מצד שני ייתכן שהמשקיע הזר פסימי ביותר לגבי הכלכלה האמריקנית ולכן אינו מעוניין בקניית אג"ח או מניות בכלל.
בשבועות האחרונים נראו כלכלנים רבים כמודאגים לגבי ירידת העניין באגרות חוב על ידי אופ"ק, כאשר אחזקותיהם ירדו ביותר מ-20%, וזוהי סיבה לדאגה רבה שכן הקרטל עלול שלא למחזר את הכנסותיו בדולרים ממכירת נפט לנכסים אמריקאיים באותה דרגה שבה ביצע זאת במהלך זעזוע הנפט בשנות ה-70.
כמו כן קיימת שמועה שערב הסעודית עובדת להחזיר לגבולותיה השקעה של כ-360 מיליארד דולר אשר הושקעה במהלך 18 החודשים האחרונים. דברים אלו מהווים פגיעה ברורה בדולר, אולם אופ"ק מדורגת שמינית בלבד ברשימת מחזיקי האג"ח האמריקאיות בעולם, ואינה קרובה להיות משמעותית כסין או יפן.
למרות שגרעון הסחר האמריקאי הצטמצם בכ-3% בחודש יולי לכ-57.94 מיליארד דולר מרמה מתוקנת של 59.49 מיליארד, בעיותיה החיצוניות של הכלכלה האמריקאית אינן על סף סיום. הנתונים האחרונים הנוגעים לגרעון בחשבון השוטף הראו כי חוסר האיזון ירד בכ-2% לרמה של 195.6 מיליארד דולר ברבעון השני לאחר תיקון לכ-198.7 מיליארד ברבעון הראשון. מה שעזר לירידה היה התיקון מעלה של הרבעון הראשון מנתון ראשוני של 195.1 מיליארד דולר.
כל זאת אומר לי דבר אחד בלבד: לדולר צפוי קושי רציני להתחזקות בזמן הקרוב. אל מול האירו, אינני צופה מהלכים גדולים אל מחוץ לטווח הנוכחי בזמן שיקח לארה"ב להעריך את הנזק שנגרם מהוריקן קטרינה ולמצוא מקום בתקציב לכ-60-110 מיליארד דולר בעזרה ישירה.
כל עוד זהו המצב אני עדיין רואה את איזור ה-1.22-1.23 כאיזור קניה במהלך החודשיים הקרובים. כמו כן, במהלך החודשים קרובים אני רואה את רמת ה-1.27 כרמת מכירה לטווח הארוך.
מאת: לי מור.
הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לבצע פעולת השקעה כלשהי. המבצע פעולה שכזאת פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא וכל האחריות מוטלת עליו.
.jpg "ביטוח לאומי")
ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"
הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.
הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם, נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.
תגים מזוייפים
בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.
במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.
ד"ר איתמר כספי, צילום: דוברות בנק ישראלד"ר איתמר כספי ימונה למנהל האגף המוניטרי בבנק ישראל
אחרי יותר מעשור בחטיבת המחקר ותפקידים מרכזיים בניתוח האינפלציה והמדיניות המוניטרית, כספי יחליף את ד"ר סיגל ריבון שתמשיך בתפקיד מחקרי בכיר
ד"ר איתמר כספי יתמנה למנהל האגף המוניטרי בחטיבת המחקר של בנק ישראל, בתום מכרז פנימי שבו נבחנה מועמדותו לצד מועמדים נוספים. המינוי מסמן המשך התקדמות טבעית עבור כספי, שניהל מאז 2019 את יחידת הניתוח המוניטרי והיה מעורב באופן שוטף בעבודת הוועדה המוניטרית ובהכנת מודלים, תחזיות ותוצרים תומכי החלטה. הוא יחליף את ד"ר סיגל ריבון, שסיימה את כהונתה ותמשיך בתפקיד מחקרי בכיר בחטיבה.
כספי הגיע לבנק ישראל בשנת 2012 אחרי ששימש ככלכלן באגף הכלכלה והמחקר של משרד האוצר. בתוך
החטיבה התקדם מתפקיד של חוקר צעיר דרך תפקידים בכירים יותר, כשעבודתו בשנים האחרונות התמקדה בניתוח האינפלציה, מעקב אחר שוקי ההון, המט"ח והדיור, והבנת האופן שבו החלטות הריבית מתמסרות למשק. בשנת 2018 יצא לתקופת עמית מחקר בבנק להסדרי סליקה בין-לאומיים (BIS), צעד
שחיזק את מעורבותו בזירה הבינלאומית. במקביל לעבודתו בבנק הוא מלמד מאקרו-כלכלה באוניברסיטה העברית.
לכספי רקע אקדמי נרחב הכולל תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים מאוניברסיטת בן-גוריון, תואר שני בכלכלה מהאוניברסיטה העברית, דוקטורט בכלכלה מאוניברסיטת בר-אילן
ותואר שני נוסף במדיניות ציבורית מאוניברסיטת הרווארד. תחומי המחקר שלו כוללים מדיניות מוניטרית, מאקרו-כלכלה יישומית ושימוש בכלי מדע נתונים והסקה סיבתית לניתוח סוגיות כלכליות. עבודותיו פורסמו בשנים האחרונות בכתבי עת כלכליים מובילים, בין היתר בנושאי אינפלציה,
שוק הדיור ושוק המשכנתאות והקשר ביניהם לבין המדיניות המוניטרית.
מנהל חטיבת המחקר, ד"ר עדי ברנדר, בירך על המינוי וציין כי כספי מביא לתפקיד ניסיון מצטבר, "איתמר מביא לתפקיד ידע רב וניסיון במחקר יישומי בתחום
המדיניות המוניטרית. אני מאחל לו הצלחה רבה בתפקידו. בהזדמנות זו, אני מבקש להודות לד"ר סיגל ריבון על ניהול האגף המונטרי במקצועיות ועל תרומתה לקידום היכולות המקצועיות של חוקרי האגף ולעיצוב המדיניות המוניטרית בבנק ישראל".
