לי מור מעריך כי הדולר שוב צפוי ליפול בעולם

הסיבה העיקרית לכך שהוא לא מצליח לשמר את חוזקו היא למעשה: כסף. ליתר דיוק, כספם של אנשים אחרים, מסביר מנהל חדר העסקאות במטבעות של פינוטק, לי מור
לי מור |

הדולר שוב צפוי ליפול. הסיבה העיקרית לכך שהוא לא מצליח לשמר את חוזקו היא למעשה: כסף. ליתר דיוק, כספם של אנשים אחרים. ארה"ב זקוקה כעת לכספם של אחרים יותר מאי פעם. נראה כי לאחר חודשיים של גידול בהשקעה בנכסים מבוססי דולר, צפוי הגרעון בחשבון השוטף, או לפחות במאזן המסחר, להצמטצם מעט. דבר זה לא אירע, ולאחר 8 חודשים של התחזקות הדולר, אנו עדים לירידה בהתלהבות בקרב קוני הדולר.

בחודש שעבר ראינו גידול של 210% בקניות של מניות אמריקאיות על ידי מקורות זרים, לרמה של 10.1 מיליארד דולר, הרמה הגבוהה מאז ינואר. דבר זה הכרחי להתרחבות יעד ההון הזר הזורם לנכסים אמריקאיים, במקום ההתמקדות בזרימה לנכסים של הכנסה קבועה כפי שהיה בשנים האחרונות. באותה תקופה, מרבית הרכישות על ידי זרים התמקדו באג"ח אמריקאיות.

הירידה בביקוש לאגרות חוב מסמלת דבר או שניים:

המשקיע הזר אופטימי לגבי יכולתה של הכלכלה האמריקנית ולכן מחליף אגרות חוב במניות ושאר נכסים בעלי רמת סיכון גבוהה יותר. מצד שני ייתכן שהמשקיע הזר פסימי ביותר לגבי הכלכלה האמריקנית ולכן אינו מעוניין בקניית אג"ח או מניות בכלל.

בשבועות האחרונים נראו כלכלנים רבים כמודאגים לגבי ירידת העניין באגרות חוב על ידי אופ"ק, כאשר אחזקותיהם ירדו ביותר מ-20%, וזוהי סיבה לדאגה רבה שכן הקרטל עלול שלא למחזר את הכנסותיו בדולרים ממכירת נפט לנכסים אמריקאיים באותה דרגה שבה ביצע זאת במהלך זעזוע הנפט בשנות ה-70.

כמו כן קיימת שמועה שערב הסעודית עובדת להחזיר לגבולותיה השקעה של כ-360 מיליארד דולר אשר הושקעה במהלך 18 החודשים האחרונים. דברים אלו מהווים פגיעה ברורה בדולר, אולם אופ"ק מדורגת שמינית בלבד ברשימת מחזיקי האג"ח האמריקאיות בעולם, ואינה קרובה להיות משמעותית כסין או יפן.

למרות שגרעון הסחר האמריקאי הצטמצם בכ-3% בחודש יולי לכ-57.94 מיליארד דולר מרמה מתוקנת של 59.49 מיליארד, בעיותיה החיצוניות של הכלכלה האמריקאית אינן על סף סיום. הנתונים האחרונים הנוגעים לגרעון בחשבון השוטף הראו כי חוסר האיזון ירד בכ-2% לרמה של 195.6 מיליארד דולר ברבעון השני לאחר תיקון לכ-198.7 מיליארד ברבעון הראשון. מה שעזר לירידה היה התיקון מעלה של הרבעון הראשון מנתון ראשוני של 195.1 מיליארד דולר.

כל זאת אומר לי דבר אחד בלבד: לדולר צפוי קושי רציני להתחזקות בזמן הקרוב. אל מול האירו, אינני צופה מהלכים גדולים אל מחוץ לטווח הנוכחי בזמן שיקח לארה"ב להעריך את הנזק שנגרם מהוריקן קטרינה ולמצוא מקום בתקציב לכ-60-110 מיליארד דולר בעזרה ישירה.

כל עוד זהו המצב אני עדיין רואה את איזור ה-1.22-1.23 כאיזור קניה במהלך החודשיים הקרובים. כמו כן, במהלך החודשים קרובים אני רואה את רמת ה-1.27 כרמת מכירה לטווח הארוך.

מאת: לי מור.

הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לבצע פעולת השקעה כלשהי. המבצע פעולה שכזאת פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא וכל האחריות מוטלת עליו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.