לי מור מעריך כי הדולר שוב צפוי ליפול בעולם
הדולר שוב צפוי ליפול. הסיבה העיקרית לכך שהוא לא מצליח לשמר את חוזקו היא למעשה: כסף. ליתר דיוק, כספם של אנשים אחרים. ארה"ב זקוקה כעת לכספם של אחרים יותר מאי פעם. נראה כי לאחר חודשיים של גידול בהשקעה בנכסים מבוססי דולר, צפוי הגרעון בחשבון השוטף, או לפחות במאזן המסחר, להצמטצם מעט. דבר זה לא אירע, ולאחר 8 חודשים של התחזקות הדולר, אנו עדים לירידה בהתלהבות בקרב קוני הדולר.
בחודש שעבר ראינו גידול של 210% בקניות של מניות אמריקאיות על ידי מקורות זרים, לרמה של 10.1 מיליארד דולר, הרמה הגבוהה מאז ינואר. דבר זה הכרחי להתרחבות יעד ההון הזר הזורם לנכסים אמריקאיים, במקום ההתמקדות בזרימה לנכסים של הכנסה קבועה כפי שהיה בשנים האחרונות. באותה תקופה, מרבית הרכישות על ידי זרים התמקדו באג"ח אמריקאיות.
הירידה בביקוש לאגרות חוב מסמלת דבר או שניים:
המשקיע הזר אופטימי לגבי יכולתה של הכלכלה האמריקנית ולכן מחליף אגרות חוב במניות ושאר נכסים בעלי רמת סיכון גבוהה יותר. מצד שני ייתכן שהמשקיע הזר פסימי ביותר לגבי הכלכלה האמריקנית ולכן אינו מעוניין בקניית אג"ח או מניות בכלל.
בשבועות האחרונים נראו כלכלנים רבים כמודאגים לגבי ירידת העניין באגרות חוב על ידי אופ"ק, כאשר אחזקותיהם ירדו ביותר מ-20%, וזוהי סיבה לדאגה רבה שכן הקרטל עלול שלא למחזר את הכנסותיו בדולרים ממכירת נפט לנכסים אמריקאיים באותה דרגה שבה ביצע זאת במהלך זעזוע הנפט בשנות ה-70.
כמו כן קיימת שמועה שערב הסעודית עובדת להחזיר לגבולותיה השקעה של כ-360 מיליארד דולר אשר הושקעה במהלך 18 החודשים האחרונים. דברים אלו מהווים פגיעה ברורה בדולר, אולם אופ"ק מדורגת שמינית בלבד ברשימת מחזיקי האג"ח האמריקאיות בעולם, ואינה קרובה להיות משמעותית כסין או יפן.
למרות שגרעון הסחר האמריקאי הצטמצם בכ-3% בחודש יולי לכ-57.94 מיליארד דולר מרמה מתוקנת של 59.49 מיליארד, בעיותיה החיצוניות של הכלכלה האמריקאית אינן על סף סיום. הנתונים האחרונים הנוגעים לגרעון בחשבון השוטף הראו כי חוסר האיזון ירד בכ-2% לרמה של 195.6 מיליארד דולר ברבעון השני לאחר תיקון לכ-198.7 מיליארד ברבעון הראשון. מה שעזר לירידה היה התיקון מעלה של הרבעון הראשון מנתון ראשוני של 195.1 מיליארד דולר.
כל זאת אומר לי דבר אחד בלבד: לדולר צפוי קושי רציני להתחזקות בזמן הקרוב. אל מול האירו, אינני צופה מהלכים גדולים אל מחוץ לטווח הנוכחי בזמן שיקח לארה"ב להעריך את הנזק שנגרם מהוריקן קטרינה ולמצוא מקום בתקציב לכ-60-110 מיליארד דולר בעזרה ישירה.
כל עוד זהו המצב אני עדיין רואה את איזור ה-1.22-1.23 כאיזור קניה במהלך החודשיים הקרובים. כמו כן, במהלך החודשים קרובים אני רואה את רמת ה-1.27 כרמת מכירה לטווח הארוך.
מאת: לי מור.
הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לבצע פעולת השקעה כלשהי. המבצע פעולה שכזאת פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא וכל האחריות מוטלת עליו.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
