לי מור מעריך כי הדולר שוב צפוי ליפול בעולם
הדולר שוב צפוי ליפול. הסיבה העיקרית לכך שהוא לא מצליח לשמר את חוזקו היא למעשה: כסף. ליתר דיוק, כספם של אנשים אחרים. ארה"ב זקוקה כעת לכספם של אחרים יותר מאי פעם. נראה כי לאחר חודשיים של גידול בהשקעה בנכסים מבוססי דולר, צפוי הגרעון בחשבון השוטף, או לפחות במאזן המסחר, להצמטצם מעט. דבר זה לא אירע, ולאחר 8 חודשים של התחזקות הדולר, אנו עדים לירידה בהתלהבות בקרב קוני הדולר.
בחודש שעבר ראינו גידול של 210% בקניות של מניות אמריקאיות על ידי מקורות זרים, לרמה של 10.1 מיליארד דולר, הרמה הגבוהה מאז ינואר. דבר זה הכרחי להתרחבות יעד ההון הזר הזורם לנכסים אמריקאיים, במקום ההתמקדות בזרימה לנכסים של הכנסה קבועה כפי שהיה בשנים האחרונות. באותה תקופה, מרבית הרכישות על ידי זרים התמקדו באג"ח אמריקאיות.
הירידה בביקוש לאגרות חוב מסמלת דבר או שניים:
המשקיע הזר אופטימי לגבי יכולתה של הכלכלה האמריקנית ולכן מחליף אגרות חוב במניות ושאר נכסים בעלי רמת סיכון גבוהה יותר. מצד שני ייתכן שהמשקיע הזר פסימי ביותר לגבי הכלכלה האמריקנית ולכן אינו מעוניין בקניית אג"ח או מניות בכלל.
בשבועות האחרונים נראו כלכלנים רבים כמודאגים לגבי ירידת העניין באגרות חוב על ידי אופ"ק, כאשר אחזקותיהם ירדו ביותר מ-20%, וזוהי סיבה לדאגה רבה שכן הקרטל עלול שלא למחזר את הכנסותיו בדולרים ממכירת נפט לנכסים אמריקאיים באותה דרגה שבה ביצע זאת במהלך זעזוע הנפט בשנות ה-70.
כמו כן קיימת שמועה שערב הסעודית עובדת להחזיר לגבולותיה השקעה של כ-360 מיליארד דולר אשר הושקעה במהלך 18 החודשים האחרונים. דברים אלו מהווים פגיעה ברורה בדולר, אולם אופ"ק מדורגת שמינית בלבד ברשימת מחזיקי האג"ח האמריקאיות בעולם, ואינה קרובה להיות משמעותית כסין או יפן.
למרות שגרעון הסחר האמריקאי הצטמצם בכ-3% בחודש יולי לכ-57.94 מיליארד דולר מרמה מתוקנת של 59.49 מיליארד, בעיותיה החיצוניות של הכלכלה האמריקאית אינן על סף סיום. הנתונים האחרונים הנוגעים לגרעון בחשבון השוטף הראו כי חוסר האיזון ירד בכ-2% לרמה של 195.6 מיליארד דולר ברבעון השני לאחר תיקון לכ-198.7 מיליארד ברבעון הראשון. מה שעזר לירידה היה התיקון מעלה של הרבעון הראשון מנתון ראשוני של 195.1 מיליארד דולר.
כל זאת אומר לי דבר אחד בלבד: לדולר צפוי קושי רציני להתחזקות בזמן הקרוב. אל מול האירו, אינני צופה מהלכים גדולים אל מחוץ לטווח הנוכחי בזמן שיקח לארה"ב להעריך את הנזק שנגרם מהוריקן קטרינה ולמצוא מקום בתקציב לכ-60-110 מיליארד דולר בעזרה ישירה.
כל עוד זהו המצב אני עדיין רואה את איזור ה-1.22-1.23 כאיזור קניה במהלך החודשיים הקרובים. כמו כן, במהלך החודשים קרובים אני רואה את רמת ה-1.27 כרמת מכירה לטווח הארוך.
מאת: לי מור.
הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לבצע פעולת השקעה כלשהי. המבצע פעולה שכזאת פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא וכל האחריות מוטלת עליו.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
מדד המחירים לצרכן היה בהתאם לתחזיות. בכמה עלה שכר הדירה, כמה עולה דירה ממוצעת, מה קרה במדד תשומות הבנייה והאם הריבית תרד? ביזפורטל עושה לכם סדר
מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.5%. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.5% ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 5.5%.
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, שחשוב לרוכשי הדירות שההתחייבות שלהם לקבלנים צמודה למדד זה, עלה ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2025 לעומת אוקטובר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.2%.
- בכמה יעלה מדד המחירים מחר? והאם מחירי הדירות ימשיכו לרדת?
- המשק מתאושש בהדרגה - ענף הבינוי עדיין מדשדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה קרה למחירי הדירות?
מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו ב-0.3%. הלמ"ס נזכיר בודקת את המחירים בעיכוב של חודשיים וחצי. מדובר על ירידת המחירים בחודשים אוגוסט-ספטמבר (אמצע הטווח - 1 בספטמבר). בדיווח הקודם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, וכשבוחנים את כל ששת החודשים אחרונה למדים שעל פי הלמ"ס המחיירם ירדו בממוצע של 0.4% בחודש, כלומר סדר גודל של 5% בשנה. אלא שבפועל, הלמ"ס לא מודדת את ההנחות והמבצעים. רק לצורך הדוגמה - יש עכשיו עסקאות של מכירת דירות ללא תשלום של 1 מיליון שקל שניתן בפועל כהלוואה לרוכשים ללא הצמדה וריבית. חישבנו מה העלות של המבצע הזה והיא סדר גודל של 500 אלף שקל, זה יכול להגיע לכ-105 ממחיר הדירה, אבל הלמ"ס לא סופרת את ההנחה הזו.
התמ"ג קפץ ב-12.4%, בהתאוששות המהירה ביותר מאז הקורונה
הלמ״ס מפרסמת אומדן ראשון לרבעון השלישי של 2025: הצריכה הפרטית זינקה ב-23%, ההשקעות בנכסים קבועים קפצו ב-36.9%, והיבוא עלה ב-38.6%; בהשוואה לשנה שעברה, המשק רשם צמיחה שנתית של 3.5% למרות השפעות המלחמה
תמ"ג אחרי הרבעון השני הקשה של 2025, שהושפע עמוקות ממלחמת “עם כלביא” וגרר ירידה חדה בפעילות המשקית, הכלכלה הישראלית מציגה התאוששות מרשימה: לפי אומדן ראשון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרבעון השלישי של השנה, התמ״ג עלה ב-12.4% בחישוב שנתי, התאוששות משמעותית
שהחזירה את הכלכלה למסלול צמיחה מהיר. מדובר בקצב הצמיחה הרבעוני הגבוה ביותר מאז תקופת היציאה ממשבר הקורונה.
על פי הלמ״ס, כמעט כל רכיבי הפעילות הכלכלית הציגו עליות חדות, ובראשן הצריכה הפרטית, שעלתה ב-23% (5.3% רבעוני). הצריכה לנפש זינקה ב-21.3%, נתון המשקף קפיצה משמעותית במוצרים ברי-קיימא וברי-קיימא למחצה, אחרי ירידות חדות שנרשמו ברבעון השני. הוצאות משקי הבית על ריהוט, ציוד חשמלי ומוצרי צריכה אחרים זינקו ביותר מ-90% בחישוב שנתי, בעוד ההוצאה על הלבשה והנעלה נסקה ב-108%.
בנוסף נרשמה עלייה של 17.3% בצריכה פרטית שוטפת לנפש (ההוצאות למזון, משקאות וטבק, לשירותים אישיים, לדיור, לדלק וחשמל לאחזקת בית, ולמוצרי תעשייה לצריכה שוטפת).
מבחינת הוצאות בחלוקה לסקטורים, ההוצאה לצריכה ציבורית עלתה ב-4.4% ברבעון השלישי של שנת 2025 בחישוב שנתי. ההוצאה לצריכה
האזרחית עלתה ב-15.6% בחישוב שנתי. ההוצאה לצריכה ביטחונית ירדה ב-20.1% בחישוב שנתי ברבעון השלישי של שנת 2025 (5.5% בחישוב רבעוני).
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם ההשקעה בנכסים קבועים רשמה האצה יוצאת דופן עם עלייה של 36.9%, כולל עלייה חדה בהשקעה במכונות וציוד (38.2%), חלק ניכר ממנה נובע מגידול ברכש של משרד הביטחון. ההשקעה בבנייה למגורים קפצה ב-32.1% (7.2% בחישוב רבעוני) וההשקעה בבנייה שלא למגורים ועבודות בנייה אחרות עלתה ב-11% בחישוב שנתי אך עדיין נותרת נמוכה ב-15.1% מהרמה שנרשמה ברבעון השלישי של 2023, בעדות נוספת להאטה ולתנודות בענף.
