למרות רמות השיא: לא תמו התחלואים במדד ת"א 25

רמות השיא הנשברות מדי יום במדד המוביל של הבורסה, אולי קורצות ונוצצות למשקיעים רבים, אך חשוב לדעת שלמדד עצמו יש מספר מחלות ילדות שטרם נפתרו
חזי שטרנליכט |

בימים אלה של פריחה ושגשוג בשוק המניות הישראלי, החלטנו לחזור לנקודה מעניינת שכדאי לשים אליה לב. למרות רמות השיא ההיסטוריות, לא תמו מחלות הילדות במדדי המניות בבורסה התל אביבית. זאת, למרות שבשנים האחרונות פתרו בשוק ההון המקומי בעיה שאפיינה אותו בעבר - איך "לקנות" את השוק?

במשך שנים, נאלץ משקיע מהיישוב שרצה לקנות את מדד ת"א 25 או בשמו הקודם, מאז תחילת 1992- מדד המעו"ף, לרכוש קרן נאמנות שעקבה אחרי המדד. מי שרצה לעבוד בהיקפים גדולים יותר, נאלץ לרכוש את כל המניות של המדד. מדובר בפעולה לא פשוטה ומקצועית למדי, משום שיש לרכוש את המניות לפי המשקלים המדויקים שבו הן מרכיבות את המדד. משקלים אלה משתנים מדי יום, בהתאם לשווי המניות. בנוסף לכך, הרשימה מתעדכנת מדי פעם. בקיצור, עניין לא פשוט שיש "לתחזק" בצורה שוטפת.

אחרי כל הדברים האמורים, מתחוור גם שקרנות הנאמנות, במיוחד אלה של הבנקים, ניסו מחד להכות את מדד המעו"ף, ומאידך לא יכלו, גם אם רצו, לאסוף אותו במדויק. זאת משום שעל קרנות נאמנות בנקאיות חל איסור לאסוף ממניות הבנק המחזיק בהן, עקב התקנות שבאו כתוצאת משבר ויסות המניות של הבנקים בשנות השמונים.

בקיצור, עד לבואן של תעודות הסל, היה קשה מאוד לקנות את "השוק". מי שרצה, יכול היה להיות סלקטיבי במניות שלו על פני זמן, או להאמין במנהלי קרנות הנאמנות. אבל אחרי כל האמור לעיל, אנחנו מבקשים לרדת עוד קומה, בבניין "מדדי המניות" בתל אביב. מדד ת"א 25, מכיל את 25 המניות בעלות השווי שוק הגדול ביותר (וגם לפי תנאי נזילות מסוימים) בבורסה. המדד מתעדכן פעמיים בשנה, ביוני ובדצמבר.

מדדי מניות בבורסות הגדולות בעולם, מכילים בדרך כלל מספר גדול יותר של מניות. מדד הנאסד"ק כולל 3,193 מניות (לא מדובר בנאסד"ק 100, אחיו הקטן והמובחר שגם בו יש פי 4 מניות מבת"א 25), מדד הניקיי מכיל - 225, מדד ה-s&p500, אפילו מדד הדאו-ג'ונס הותיק - של התאגידים הגדולים בתבל, מכיל 30 מניות, 5 מניות יותר ממדד ת"א 25 הפצפון, לעומתו.

אבל רגע, אמרנו שיש 25 מניות במדד המעו"ף? בעצם מדובר ב... פחות מניות. על מה אנחנו מדברים? ובכן, חלק מהמניות במדד הבכיר ביותר בבורסה הן מניות של חברות אחזקות. כור, אי.די.בי פיתוח ואי.די.בי אחזקות (ראה הערה למטה), דסק"ש, והחברה לישראל. אז למעשה, כשאתם קונים את המדד המדובר, אתם נחשפים בשיעור יותר גבוה למכתשים אגן, לדוגמא. המשקל שלה במדד שווה ל-5.5%. אבל כור מחזיקה בה בכ-33.5%. אז לאורך זמן, התוצאות של מכתשים אגן יתגלגלו לחברת האחזקה, לא?

חשבתם שזה מסובך? זה עוד פשוט. מה אתם מחזיקים כשאתם רוכשים את המדד? את דסק"ש? הלא היא מוחזקת על ידי אי.די.בי פיתוח (68.56%). רגע, אז בכמה יחידות סלקום אתם מחזיקים ודרך מה? ובכלל, אי.די.בי פיתוח מוחזקת ע"י אי.די.בי אחזקות (67.93%). שלושת החברות הללו משפיעות על 8.09% ממדד ת"א 25, אבל הן למעשה שרשור של אותו תאגיד אחזקות.

ויש עוד. כיל, משוש הזרים, בבת עינם של המוסדיים, מקבלת את המשקל הגדול ביותר במדד המעו"ף כיום 9.5%. אבל רגע, אתם חשופים אליה ביותר בעצם, משום שהחברה לישראל מחזיקה ב-50% ממנה. והחברה לישראל? היא במשקל של 5.5% מהמדד. אתם מבינים לאן זה הולך.

לפני שהפסימיות והבלבול מכריעים אתכם, נציין שלא הכל פסימי. המניות ממשיכות להתעדכן במדד הגדול של הבורסה ברחוב אחד העם. שמות חדשים כמו ליפמן, ובעבר גיוון אימג'ינג, עזרו לגיוון שהציע המדד. וזה הרי חלק מהעניין - הגיוון. תורת המדדים של דאו, דיברה על כך שיש להרכיב מדדים מגוונים בכדי שלא לשים את כל הביצים בסל אחד. מדד ת"א 25, עדיין קיימת מחלת הילדות הזאת, הריכוזיות. במובנים רבים, היא פשוט תמונת ראי של מצב המשק הישראלי, תולדה של הריכוזיות הרבה שנותרה בו.

עם התגברות הפתיחות לשווקים זרים, שאת הבשורה שלה נושאות כבר חלק מהחברות הבינלאומיות הפועלות במדד (טבע, מכתשים אגן, פריגו, ואחרות), יש ליחל גם שתרד הריכוזיות במדד. אך טוב תעשה הבורסה, אם תשקול להגדיל את מספר המניות במדד, ותעשה מה שביכולתה בכדי שהמשקלים למניות יהיו כפי שהם מופיעים בחזית, מבלי תוספת חבויה במחסן.

מאת: חזי שטרנליכט.

הערה: חברת אי.די.בי פיתוח הינה בעלת עניין בחברת קו מנחה המפעילה את אתר Bizportal.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.