למרות רמות השיא: לא תמו התחלואים במדד ת"א 25

רמות השיא הנשברות מדי יום במדד המוביל של הבורסה, אולי קורצות ונוצצות למשקיעים רבים, אך חשוב לדעת שלמדד עצמו יש מספר מחלות ילדות שטרם נפתרו
חזי שטרנליכט |

בימים אלה של פריחה ושגשוג בשוק המניות הישראלי, החלטנו לחזור לנקודה מעניינת שכדאי לשים אליה לב. למרות רמות השיא ההיסטוריות, לא תמו מחלות הילדות במדדי המניות בבורסה התל אביבית. זאת, למרות שבשנים האחרונות פתרו בשוק ההון המקומי בעיה שאפיינה אותו בעבר - איך "לקנות" את השוק?

במשך שנים, נאלץ משקיע מהיישוב שרצה לקנות את מדד ת"א 25 או בשמו הקודם, מאז תחילת 1992- מדד המעו"ף, לרכוש קרן נאמנות שעקבה אחרי המדד. מי שרצה לעבוד בהיקפים גדולים יותר, נאלץ לרכוש את כל המניות של המדד. מדובר בפעולה לא פשוטה ומקצועית למדי, משום שיש לרכוש את המניות לפי המשקלים המדויקים שבו הן מרכיבות את המדד. משקלים אלה משתנים מדי יום, בהתאם לשווי המניות. בנוסף לכך, הרשימה מתעדכנת מדי פעם. בקיצור, עניין לא פשוט שיש "לתחזק" בצורה שוטפת.

אחרי כל הדברים האמורים, מתחוור גם שקרנות הנאמנות, במיוחד אלה של הבנקים, ניסו מחד להכות את מדד המעו"ף, ומאידך לא יכלו, גם אם רצו, לאסוף אותו במדויק. זאת משום שעל קרנות נאמנות בנקאיות חל איסור לאסוף ממניות הבנק המחזיק בהן, עקב התקנות שבאו כתוצאת משבר ויסות המניות של הבנקים בשנות השמונים.

בקיצור, עד לבואן של תעודות הסל, היה קשה מאוד לקנות את "השוק". מי שרצה, יכול היה להיות סלקטיבי במניות שלו על פני זמן, או להאמין במנהלי קרנות הנאמנות. אבל אחרי כל האמור לעיל, אנחנו מבקשים לרדת עוד קומה, בבניין "מדדי המניות" בתל אביב. מדד ת"א 25, מכיל את 25 המניות בעלות השווי שוק הגדול ביותר (וגם לפי תנאי נזילות מסוימים) בבורסה. המדד מתעדכן פעמיים בשנה, ביוני ובדצמבר.

מדדי מניות בבורסות הגדולות בעולם, מכילים בדרך כלל מספר גדול יותר של מניות. מדד הנאסד"ק כולל 3,193 מניות (לא מדובר בנאסד"ק 100, אחיו הקטן והמובחר שגם בו יש פי 4 מניות מבת"א 25), מדד הניקיי מכיל - 225, מדד ה-s&p500, אפילו מדד הדאו-ג'ונס הותיק - של התאגידים הגדולים בתבל, מכיל 30 מניות, 5 מניות יותר ממדד ת"א 25 הפצפון, לעומתו.

אבל רגע, אמרנו שיש 25 מניות במדד המעו"ף? בעצם מדובר ב... פחות מניות. על מה אנחנו מדברים? ובכן, חלק מהמניות במדד הבכיר ביותר בבורסה הן מניות של חברות אחזקות. כור, אי.די.בי פיתוח ואי.די.בי אחזקות (ראה הערה למטה), דסק"ש, והחברה לישראל. אז למעשה, כשאתם קונים את המדד המדובר, אתם נחשפים בשיעור יותר גבוה למכתשים אגן, לדוגמא. המשקל שלה במדד שווה ל-5.5%. אבל כור מחזיקה בה בכ-33.5%. אז לאורך זמן, התוצאות של מכתשים אגן יתגלגלו לחברת האחזקה, לא?

חשבתם שזה מסובך? זה עוד פשוט. מה אתם מחזיקים כשאתם רוכשים את המדד? את דסק"ש? הלא היא מוחזקת על ידי אי.די.בי פיתוח (68.56%). רגע, אז בכמה יחידות סלקום אתם מחזיקים ודרך מה? ובכלל, אי.די.בי פיתוח מוחזקת ע"י אי.די.בי אחזקות (67.93%). שלושת החברות הללו משפיעות על 8.09% ממדד ת"א 25, אבל הן למעשה שרשור של אותו תאגיד אחזקות.

ויש עוד. כיל, משוש הזרים, בבת עינם של המוסדיים, מקבלת את המשקל הגדול ביותר במדד המעו"ף כיום 9.5%. אבל רגע, אתם חשופים אליה ביותר בעצם, משום שהחברה לישראל מחזיקה ב-50% ממנה. והחברה לישראל? היא במשקל של 5.5% מהמדד. אתם מבינים לאן זה הולך.

לפני שהפסימיות והבלבול מכריעים אתכם, נציין שלא הכל פסימי. המניות ממשיכות להתעדכן במדד הגדול של הבורסה ברחוב אחד העם. שמות חדשים כמו ליפמן, ובעבר גיוון אימג'ינג, עזרו לגיוון שהציע המדד. וזה הרי חלק מהעניין - הגיוון. תורת המדדים של דאו, דיברה על כך שיש להרכיב מדדים מגוונים בכדי שלא לשים את כל הביצים בסל אחד. מדד ת"א 25, עדיין קיימת מחלת הילדות הזאת, הריכוזיות. במובנים רבים, היא פשוט תמונת ראי של מצב המשק הישראלי, תולדה של הריכוזיות הרבה שנותרה בו.

עם התגברות הפתיחות לשווקים זרים, שאת הבשורה שלה נושאות כבר חלק מהחברות הבינלאומיות הפועלות במדד (טבע, מכתשים אגן, פריגו, ואחרות), יש ליחל גם שתרד הריכוזיות במדד. אך טוב תעשה הבורסה, אם תשקול להגדיל את מספר המניות במדד, ותעשה מה שביכולתה בכדי שהמשקלים למניות יהיו כפי שהם מופיעים בחזית, מבלי תוספת חבויה במחסן.

מאת: חזי שטרנליכט.

הערה: חברת אי.די.בי פיתוח הינה בעלת עניין בחברת קו מנחה המפעילה את אתר Bizportal.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).