למרות רמות השיא: לא תמו התחלואים במדד ת"א 25
בימים אלה של פריחה ושגשוג בשוק המניות הישראלי, החלטנו לחזור לנקודה מעניינת שכדאי לשים אליה לב. למרות רמות השיא ההיסטוריות, לא תמו מחלות הילדות במדדי המניות בבורסה התל אביבית. זאת, למרות שבשנים האחרונות פתרו בשוק ההון המקומי בעיה שאפיינה אותו בעבר - איך "לקנות" את השוק?
במשך שנים, נאלץ משקיע מהיישוב שרצה לקנות את מדד ת"א 25 או בשמו הקודם, מאז תחילת 1992- מדד המעו"ף, לרכוש קרן נאמנות שעקבה אחרי המדד. מי שרצה לעבוד בהיקפים גדולים יותר, נאלץ לרכוש את כל המניות של המדד. מדובר בפעולה לא פשוטה ומקצועית למדי, משום שיש לרכוש את המניות לפי המשקלים המדויקים שבו הן מרכיבות את המדד. משקלים אלה משתנים מדי יום, בהתאם לשווי המניות. בנוסף לכך, הרשימה מתעדכנת מדי פעם. בקיצור, עניין לא פשוט שיש "לתחזק" בצורה שוטפת.
אחרי כל הדברים האמורים, מתחוור גם שקרנות הנאמנות, במיוחד אלה של הבנקים, ניסו מחד להכות את מדד המעו"ף, ומאידך לא יכלו, גם אם רצו, לאסוף אותו במדויק. זאת משום שעל קרנות נאמנות בנקאיות חל איסור לאסוף ממניות הבנק המחזיק בהן, עקב התקנות שבאו כתוצאת משבר ויסות המניות של הבנקים בשנות השמונים.
בקיצור, עד לבואן של תעודות הסל, היה קשה מאוד לקנות את "השוק". מי שרצה, יכול היה להיות סלקטיבי במניות שלו על פני זמן, או להאמין במנהלי קרנות הנאמנות. אבל אחרי כל האמור לעיל, אנחנו מבקשים לרדת עוד קומה, בבניין "מדדי המניות" בתל אביב. מדד ת"א 25, מכיל את 25 המניות בעלות השווי שוק הגדול ביותר (וגם לפי תנאי נזילות מסוימים) בבורסה. המדד מתעדכן פעמיים בשנה, ביוני ובדצמבר.
מדדי מניות בבורסות הגדולות בעולם, מכילים בדרך כלל מספר גדול יותר של מניות. מדד הנאסד"ק כולל 3,193 מניות (לא מדובר בנאסד"ק 100, אחיו הקטן והמובחר שגם בו יש פי 4 מניות מבת"א 25), מדד הניקיי מכיל - 225, מדד ה-s&p500, אפילו מדד הדאו-ג'ונס הותיק - של התאגידים הגדולים בתבל, מכיל 30 מניות, 5 מניות יותר ממדד ת"א 25 הפצפון, לעומתו.
אבל רגע, אמרנו שיש 25 מניות במדד המעו"ף? בעצם מדובר ב... פחות מניות. על מה אנחנו מדברים? ובכן, חלק מהמניות במדד הבכיר ביותר בבורסה הן מניות של חברות אחזקות. כור, אי.די.בי פיתוח ואי.די.בי אחזקות (ראה הערה למטה), דסק"ש, והחברה לישראל. אז למעשה, כשאתם קונים את המדד המדובר, אתם נחשפים בשיעור יותר גבוה למכתשים אגן, לדוגמא. המשקל שלה במדד שווה ל-5.5%. אבל כור מחזיקה בה בכ-33.5%. אז לאורך זמן, התוצאות של מכתשים אגן יתגלגלו לחברת האחזקה, לא?
חשבתם שזה מסובך? זה עוד פשוט. מה אתם מחזיקים כשאתם רוכשים את המדד? את דסק"ש? הלא היא מוחזקת על ידי אי.די.בי פיתוח (68.56%). רגע, אז בכמה יחידות סלקום אתם מחזיקים ודרך מה? ובכלל, אי.די.בי פיתוח מוחזקת ע"י אי.די.בי אחזקות (67.93%). שלושת החברות הללו משפיעות על 8.09% ממדד ת"א 25, אבל הן למעשה שרשור של אותו תאגיד אחזקות.
ויש עוד. כיל, משוש הזרים, בבת עינם של המוסדיים, מקבלת את המשקל הגדול ביותר במדד המעו"ף כיום 9.5%. אבל רגע, אתם חשופים אליה ביותר בעצם, משום שהחברה לישראל מחזיקה ב-50% ממנה. והחברה לישראל? היא במשקל של 5.5% מהמדד. אתם מבינים לאן זה הולך.
לפני שהפסימיות והבלבול מכריעים אתכם, נציין שלא הכל פסימי. המניות ממשיכות להתעדכן במדד הגדול של הבורסה ברחוב אחד העם. שמות חדשים כמו ליפמן, ובעבר גיוון אימג'ינג, עזרו לגיוון שהציע המדד. וזה הרי חלק מהעניין - הגיוון. תורת המדדים של דאו, דיברה על כך שיש להרכיב מדדים מגוונים בכדי שלא לשים את כל הביצים בסל אחד. מדד ת"א 25, עדיין קיימת מחלת הילדות הזאת, הריכוזיות. במובנים רבים, היא פשוט תמונת ראי של מצב המשק הישראלי, תולדה של הריכוזיות הרבה שנותרה בו.
עם התגברות הפתיחות לשווקים זרים, שאת הבשורה שלה נושאות כבר חלק מהחברות הבינלאומיות הפועלות במדד (טבע, מכתשים אגן, פריגו, ואחרות), יש ליחל גם שתרד הריכוזיות במדד. אך טוב תעשה הבורסה, אם תשקול להגדיל את מספר המניות במדד, ותעשה מה שביכולתה בכדי שהמשקלים למניות יהיו כפי שהם מופיעים בחזית, מבלי תוספת חבויה במחסן.
מאת: חזי שטרנליכט.
הערה: חברת אי.די.בי פיתוח הינה בעלת עניין בחברת קו מנחה המפעילה את אתר Bizportal.

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
