למרות רמות השיא: לא תמו התחלואים במדד ת"א 25

רמות השיא הנשברות מדי יום במדד המוביל של הבורסה, אולי קורצות ונוצצות למשקיעים רבים, אך חשוב לדעת שלמדד עצמו יש מספר מחלות ילדות שטרם נפתרו
חזי שטרנליכט |

בימים אלה של פריחה ושגשוג בשוק המניות הישראלי, החלטנו לחזור לנקודה מעניינת שכדאי לשים אליה לב. למרות רמות השיא ההיסטוריות, לא תמו מחלות הילדות במדדי המניות בבורסה התל אביבית. זאת, למרות שבשנים האחרונות פתרו בשוק ההון המקומי בעיה שאפיינה אותו בעבר - איך "לקנות" את השוק?

במשך שנים, נאלץ משקיע מהיישוב שרצה לקנות את מדד ת"א 25 או בשמו הקודם, מאז תחילת 1992- מדד המעו"ף, לרכוש קרן נאמנות שעקבה אחרי המדד. מי שרצה לעבוד בהיקפים גדולים יותר, נאלץ לרכוש את כל המניות של המדד. מדובר בפעולה לא פשוטה ומקצועית למדי, משום שיש לרכוש את המניות לפי המשקלים המדויקים שבו הן מרכיבות את המדד. משקלים אלה משתנים מדי יום, בהתאם לשווי המניות. בנוסף לכך, הרשימה מתעדכנת מדי פעם. בקיצור, עניין לא פשוט שיש "לתחזק" בצורה שוטפת.

אחרי כל הדברים האמורים, מתחוור גם שקרנות הנאמנות, במיוחד אלה של הבנקים, ניסו מחד להכות את מדד המעו"ף, ומאידך לא יכלו, גם אם רצו, לאסוף אותו במדויק. זאת משום שעל קרנות נאמנות בנקאיות חל איסור לאסוף ממניות הבנק המחזיק בהן, עקב התקנות שבאו כתוצאת משבר ויסות המניות של הבנקים בשנות השמונים.

בקיצור, עד לבואן של תעודות הסל, היה קשה מאוד לקנות את "השוק". מי שרצה, יכול היה להיות סלקטיבי במניות שלו על פני זמן, או להאמין במנהלי קרנות הנאמנות. אבל אחרי כל האמור לעיל, אנחנו מבקשים לרדת עוד קומה, בבניין "מדדי המניות" בתל אביב. מדד ת"א 25, מכיל את 25 המניות בעלות השווי שוק הגדול ביותר (וגם לפי תנאי נזילות מסוימים) בבורסה. המדד מתעדכן פעמיים בשנה, ביוני ובדצמבר.

מדדי מניות בבורסות הגדולות בעולם, מכילים בדרך כלל מספר גדול יותר של מניות. מדד הנאסד"ק כולל 3,193 מניות (לא מדובר בנאסד"ק 100, אחיו הקטן והמובחר שגם בו יש פי 4 מניות מבת"א 25), מדד הניקיי מכיל - 225, מדד ה-s&p500, אפילו מדד הדאו-ג'ונס הותיק - של התאגידים הגדולים בתבל, מכיל 30 מניות, 5 מניות יותר ממדד ת"א 25 הפצפון, לעומתו.

אבל רגע, אמרנו שיש 25 מניות במדד המעו"ף? בעצם מדובר ב... פחות מניות. על מה אנחנו מדברים? ובכן, חלק מהמניות במדד הבכיר ביותר בבורסה הן מניות של חברות אחזקות. כור, אי.די.בי פיתוח ואי.די.בי אחזקות (ראה הערה למטה), דסק"ש, והחברה לישראל. אז למעשה, כשאתם קונים את המדד המדובר, אתם נחשפים בשיעור יותר גבוה למכתשים אגן, לדוגמא. המשקל שלה במדד שווה ל-5.5%. אבל כור מחזיקה בה בכ-33.5%. אז לאורך זמן, התוצאות של מכתשים אגן יתגלגלו לחברת האחזקה, לא?

חשבתם שזה מסובך? זה עוד פשוט. מה אתם מחזיקים כשאתם רוכשים את המדד? את דסק"ש? הלא היא מוחזקת על ידי אי.די.בי פיתוח (68.56%). רגע, אז בכמה יחידות סלקום אתם מחזיקים ודרך מה? ובכלל, אי.די.בי פיתוח מוחזקת ע"י אי.די.בי אחזקות (67.93%). שלושת החברות הללו משפיעות על 8.09% ממדד ת"א 25, אבל הן למעשה שרשור של אותו תאגיד אחזקות.

ויש עוד. כיל, משוש הזרים, בבת עינם של המוסדיים, מקבלת את המשקל הגדול ביותר במדד המעו"ף כיום 9.5%. אבל רגע, אתם חשופים אליה ביותר בעצם, משום שהחברה לישראל מחזיקה ב-50% ממנה. והחברה לישראל? היא במשקל של 5.5% מהמדד. אתם מבינים לאן זה הולך.

לפני שהפסימיות והבלבול מכריעים אתכם, נציין שלא הכל פסימי. המניות ממשיכות להתעדכן במדד הגדול של הבורסה ברחוב אחד העם. שמות חדשים כמו ליפמן, ובעבר גיוון אימג'ינג, עזרו לגיוון שהציע המדד. וזה הרי חלק מהעניין - הגיוון. תורת המדדים של דאו, דיברה על כך שיש להרכיב מדדים מגוונים בכדי שלא לשים את כל הביצים בסל אחד. מדד ת"א 25, עדיין קיימת מחלת הילדות הזאת, הריכוזיות. במובנים רבים, היא פשוט תמונת ראי של מצב המשק הישראלי, תולדה של הריכוזיות הרבה שנותרה בו.

עם התגברות הפתיחות לשווקים זרים, שאת הבשורה שלה נושאות כבר חלק מהחברות הבינלאומיות הפועלות במדד (טבע, מכתשים אגן, פריגו, ואחרות), יש ליחל גם שתרד הריכוזיות במדד. אך טוב תעשה הבורסה, אם תשקול להגדיל את מספר המניות במדד, ותעשה מה שביכולתה בכדי שהמשקלים למניות יהיו כפי שהם מופיעים בחזית, מבלי תוספת חבויה במחסן.

מאת: חזי שטרנליכט.

הערה: חברת אי.די.בי פיתוח הינה בעלת עניין בחברת קו מנחה המפעילה את אתר Bizportal.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AIאילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל

בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים

רן קידר |
נושאים בכתבה הלבנת הון

במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם. 

מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש. 

בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים, ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון שקל.

הליך היבוא התקני 

הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית. 

במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים. 

וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.