הבוקר רצתי לבדוק את הדולר - אך הוא עדיין מנמנם

השוק מקבל את שוויון הריביות בין השקל לדולר בשקט מופתי. הדולר לא התרגש גם הבוקר, אבל הדממה הזאת עשויה לתעתע גם בטובי המומחים, שכן בישראל - יציבות - מזכירה קצת "בועה"
חזי שטרנליכט |

הבוקר רצתי לבדוק את הדולר. במרחק של כמה קליקים, הבטתי משתאה בתוכנת הסופר-ביזפורטל ומחכה לתנודות מפתיעות. אבל כמו שאומרים אצלנו: יוק. נאדה. הדולר יורד ב-0.03% למחיר של 4.515 שקל. נתניהו עזב, אולמרט נכנס. אם היה לו עוד צ'אנס לאותו דולר ירוק, הזדמנות לזינוק כביר עקב חוסר ודאות, הרי שהוא היה ביום שני השבוע (ה-8 לאוגוסט), בבוקר שאחרי התפטרות נתניהו. אבל כל מה שהדולר נתן היה עלייה בת אחוז קטן ואומלל.

פרי היציבות המופלאה הזאת נשמר גם הבוקר. אתמול בלילה המשיך גרינספאן, יו"ר הפדראל ריזרב, במדיניות המוניטרית האחידה שלו, והוא העלה את הריבית על הדולר בעוד רבע אחוז. הבוקר התעוררנו במקום דומה, הפעם - "להרגיש אמריקה" - זה כבר לא ממש קלישאה. הריבית על הדולר והריבית על השקל עומדות על 3.5%. המשמעות היא שמי ששם את כספו, לפני שיקולי האינפלציה שפועלים (מי היה מאמין) לטובת השקל, מקבל אותה ריבית נומינלית על הפקדון.

טוב להריח את האוויר של היציבות המופלאה, אוויר הרים נקי ומשכר. אבל כשמגיעים לפסגה, מוקפים במדרון מכל עבר. הבעיה היא שאילו שמנהלים את היציבות - כלומר, שרי הממשלה והפקידים הבכירים, עלולים בהחלט לשכוח שיציבות אפשר לפספס במהירות. לכן, ימי החסד הקצרים של השר אולמרט בתפקידו עלולים להתפוגג במהירות.

מדהים לגלות ששוק ההון שלנו מקבל בבגרות מופלאה את היציבות הזאת, לאחר שבמשך כל שנות התשעים, חונכנו על ידי הבנק המרכזי, שפער ריביות של מספר אחוזים (!) בין השקל לדולר הוא הכרחי בכדי שאותם מפקידים זרים, לא ימשכו בין-ליל את כל כספם מכאן. ובכך, בין-ליל חלף ואין היום ערובות שהם לא יעשו כך. אבל עם שוק נייד לחלוטין, חסר רצועות אלכסון, השקל מקבל את ההכרעה בגבורה.

העולם נכנס אחרי ה-11 בספטמבר לעידן של ריביות נמוכות. גם ההעלאות המדודות של הריבית האמריקנית, מותירות את הריבית הזאת ברמה נמוכה למדי. אך הרמה הזאת ממשיכה לטפס, ומצד שני, האג"ח האמריקניות מתחילות לאותת שהמדיניות של גרינספאן מתחילה להשפיע. בעת האחרונה היינו עדים לאנומליה של ממש - הריביות לטווח הרחוק ירדו, והריביות לטווח הקצר טיפסו.

זאת היתה עדות לקרבה למיתון בכל פעם שזה קרה בהיסטוריה. בשבועות האחרונים חלה תפנית והריביות לטווח הרחוק החלו לטפס. העידן של 3.5% לשקל לשנה עשוי להסתיים גם אצלנו, וייתכן כי עוד השנה. זאת הזדמנות לכל נוטלי וממחזרי המשכנתא לסור לבנק ולבדוק עם היועץ שלהם האם ההערכה הזאת עשויה לסייע להם.

אני מניח שיודעים בצמרת שלנו את הרגישות שיש במונח "יציבות". אבל ההנחה הזאת היא תמימה. הם אמורים לדעת שם בירושלים שכמה ויתורים לא נכונים, כמה התפשרויות גדולות מדי של השר אולמרט, ואנחנו נראה את עצמנו ב-5% ריבית, סטנלי לא יחכה. אמורים. אך יציבות היא דבר מופלא -יש שיאמרו שבמחוזותינו היא מעט כמו בועת מניות. כשהיא כאן - לא מרגישים בה כל כך, ואולי אף מזלזלים בה. מרגישים שאננים. אבל כשהיא נמוגה והכל חוזר להתדרדר - לפתע מתגעגעים ועורגים אליה מחדש.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.


צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.