הבוקר רצתי לבדוק את הדולר - אך הוא עדיין מנמנם

השוק מקבל את שוויון הריביות בין השקל לדולר בשקט מופתי. הדולר לא התרגש גם הבוקר, אבל הדממה הזאת עשויה לתעתע גם בטובי המומחים, שכן בישראל - יציבות - מזכירה קצת "בועה"
חזי שטרנליכט |

הבוקר רצתי לבדוק את הדולר. במרחק של כמה קליקים, הבטתי משתאה בתוכנת הסופר-ביזפורטל ומחכה לתנודות מפתיעות. אבל כמו שאומרים אצלנו: יוק. נאדה. הדולר יורד ב-0.03% למחיר של 4.515 שקל. נתניהו עזב, אולמרט נכנס. אם היה לו עוד צ'אנס לאותו דולר ירוק, הזדמנות לזינוק כביר עקב חוסר ודאות, הרי שהוא היה ביום שני השבוע (ה-8 לאוגוסט), בבוקר שאחרי התפטרות נתניהו. אבל כל מה שהדולר נתן היה עלייה בת אחוז קטן ואומלל.

פרי היציבות המופלאה הזאת נשמר גם הבוקר. אתמול בלילה המשיך גרינספאן, יו"ר הפדראל ריזרב, במדיניות המוניטרית האחידה שלו, והוא העלה את הריבית על הדולר בעוד רבע אחוז. הבוקר התעוררנו במקום דומה, הפעם - "להרגיש אמריקה" - זה כבר לא ממש קלישאה. הריבית על הדולר והריבית על השקל עומדות על 3.5%. המשמעות היא שמי ששם את כספו, לפני שיקולי האינפלציה שפועלים (מי היה מאמין) לטובת השקל, מקבל אותה ריבית נומינלית על הפקדון.

טוב להריח את האוויר של היציבות המופלאה, אוויר הרים נקי ומשכר. אבל כשמגיעים לפסגה, מוקפים במדרון מכל עבר. הבעיה היא שאילו שמנהלים את היציבות - כלומר, שרי הממשלה והפקידים הבכירים, עלולים בהחלט לשכוח שיציבות אפשר לפספס במהירות. לכן, ימי החסד הקצרים של השר אולמרט בתפקידו עלולים להתפוגג במהירות.

מדהים לגלות ששוק ההון שלנו מקבל בבגרות מופלאה את היציבות הזאת, לאחר שבמשך כל שנות התשעים, חונכנו על ידי הבנק המרכזי, שפער ריביות של מספר אחוזים (!) בין השקל לדולר הוא הכרחי בכדי שאותם מפקידים זרים, לא ימשכו בין-ליל את כל כספם מכאן. ובכך, בין-ליל חלף ואין היום ערובות שהם לא יעשו כך. אבל עם שוק נייד לחלוטין, חסר רצועות אלכסון, השקל מקבל את ההכרעה בגבורה.

העולם נכנס אחרי ה-11 בספטמבר לעידן של ריביות נמוכות. גם ההעלאות המדודות של הריבית האמריקנית, מותירות את הריבית הזאת ברמה נמוכה למדי. אך הרמה הזאת ממשיכה לטפס, ומצד שני, האג"ח האמריקניות מתחילות לאותת שהמדיניות של גרינספאן מתחילה להשפיע. בעת האחרונה היינו עדים לאנומליה של ממש - הריביות לטווח הרחוק ירדו, והריביות לטווח הקצר טיפסו.

זאת היתה עדות לקרבה למיתון בכל פעם שזה קרה בהיסטוריה. בשבועות האחרונים חלה תפנית והריביות לטווח הרחוק החלו לטפס. העידן של 3.5% לשקל לשנה עשוי להסתיים גם אצלנו, וייתכן כי עוד השנה. זאת הזדמנות לכל נוטלי וממחזרי המשכנתא לסור לבנק ולבדוק עם היועץ שלהם האם ההערכה הזאת עשויה לסייע להם.

אני מניח שיודעים בצמרת שלנו את הרגישות שיש במונח "יציבות". אבל ההנחה הזאת היא תמימה. הם אמורים לדעת שם בירושלים שכמה ויתורים לא נכונים, כמה התפשרויות גדולות מדי של השר אולמרט, ואנחנו נראה את עצמנו ב-5% ריבית, סטנלי לא יחכה. אמורים. אך יציבות היא דבר מופלא -יש שיאמרו שבמחוזותינו היא מעט כמו בועת מניות. כשהיא כאן - לא מרגישים בה כל כך, ואולי אף מזלזלים בה. מרגישים שאננים. אבל כשהיא נמוגה והכל חוזר להתדרדר - לפתע מתגעגעים ועורגים אליה מחדש.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.