קומברס מסוגלת לעקוף את תחזיות Q3

כך להערכת CIBC. מכירות פלטפורמת השירותים המתקדמים ממשיכה לתפוס תאוצה בעידוד הגידול במכירות handsets. מכירות הבילינג יציבות. צפויה השפעה חיובית של ורינט ואולטיקום. מעניקים המלצת "תשואת יתר" ומחיר יעד של 30 דולר
רם דגן |

כהרגלה, עמוק בתוך הרבעון השלישי, תפרסם קומברס את דוחות הרבעון השני. למודים משני הדוחות הקודמים, הולכים היום בבנק ההשקעות CIBC עם הטרנד האחרון של קומברס, ומעריכים שהחברה תעמוד בתחזיות השוק, ואף צפויה לעקוף אותן. התחזיות כיום עומדות על רווח של כ-13 סנט למניה על הכנסה רבעונית של 278 מיליון דולר.

פעילותה של קומברס נחלקת לשני חלקים עקריים: פלטפורמות לתאים קוליים ומערכות בילינג לשירותי פרי-פייד. בבנק ההשקעות מעריכים על סמך הבדיקות התקופתיות, כי בשני התחומים החברה מתקדמת באופן משביע רצון, כאשר בתחום הראשון היא ממשיכה להתקדם לעבר פלטפורמת הדור השלישי, ובתחום הבילינג מפגינה החברה יציבות.

גידול חזוי של כ-14.6% במכירות מכשירי כף-יד בעולם, הכוללים בעיקר מככשירי סלולר, צפוי להביא להערכת האנליסטים להגברת הביקוש לפלטפורמת התאים הקוליים המתקדמת של החברה, ה-insight, אשר תומכת בשירותים מתקדמים מהדור השלישי.

כזכור ברבעון הראשון של השנה הצליחה קומברס להציג בפעם הראשונה מצב בו עקפו מכירות המוצרים התומכים במוצרים מתקדמים את מכירות המוצרים הוותקים, כאשר ב-CIBC מעריכים שיותר ויותר לקוחות של קומברס יבצעו מעבר לפלטפורמה החדשה, אשר מביאה עמה הזדמנויות עתידיות נוספות לקומברס. פלטפורמת ה-insight הוותה כ-15% מהמכירות ברבעון הראשון, וההערכה היא, שבעתיד יצטרפו עוד לקוחות מעבר ל-40 הנוכחיים שאמצו את הפלטפורמה. לקומברס למעלה מ-400 לקוחות.

לגבי פעילות הבילניג מציינים ב-CIBC את היתרון היחסי ממנו נהנת החברה בכל הקשור לבילינג לצורך שירותי פרי-פייד. כעקרון המטרה של קומברס היא להפוך לספקית של בילינג לספקיות התוכן הסלולריות. ב-CIBC מציינים שבסגמנט הזה עדיין נהנת אמדוקס מיתרון יחסי ביחס לתעשייה כולה, זאת בעיקר לאור העובדה שהיא יכולה לספק מארזי שירותים הכוללים גם CRM ו-OSS, אולם למרות זאת רואים בחוזה שקבלה קומברס ברוסיה לאחרונה, כסימן ליכולתה של החברה לשמור על כוחה כשווה ביון שווים בתחום.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.