אחרי הסכם הייצוא: פסגות מעלה את ההמלצה לסקטור הגז
בהמשך להסכם ייצוא הגז למצרים שנחתם מוקדם יותר השבוע עם דולפינוס, בבית ההשקעות פסגות העלו היום את ההמלצה לסקטור הגז מ'החזק' ל'תשואת יתר'. גם לאחר מהלך עליות בשיעוד דו ספרתי על רקע ההסכם, בפסגות עדיין רואים בשר.
ההמלצה מתייחסת למניות דלק קידוחים יהש, רציו יהש 0.72% , ישראמקו יהש -0.85% , אלון גז, תמר פטרוליום 4.48% ודלק קבוצה 0.3% .
השותפות בתמר ולווייתן הודיעו לפני יומיים על חתימה על הסכמי ייצוא מול חברת דולפינוס, הרוכשת גז במרוכז עבור חברות תעשייתיות במצרים. החוזים כוללים סעיף רכש מינימאלי שלא פורסם אך בפסגות מעריכים כי סביר שמדובר בהיקף מהותי.
פסגות: "תמר, כידוע, החלה לאבד חוזים והחשש העיקרי בשוק הינו בנוגע לפגיעה בקצב מכירות הגז לאחר שאנרג'יאן תשלים את פיתוח מאגרי כריש ותנין. החוזה האמור מבטיח לתמר למעשה המשך הפקה מלאה (קרוב ל-11 BCM) ובסיטואציה מסוימת אף מכירה של יותר גז, בשנות החוזה עם מצרים ובהתאם לתרחישי הפיתוח השונים".
- קבוצת דלק: רווח גדול, צמיחה בפעילות ואיחוד ראשון של ישראכרט
- ממציא המנוע המהפכני הולך לעולמו, והטכנולוגיה החשובה נכנסת לשימוש מסחרי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוגע ללווייתן, בפסגות כותבים: "שלב א' בפיתוח לווייתן יושלם בסוף 2019 ובו יכולת הפקה של 12 BCM בשנה. החוזה האמור מסיר את החשש כי בשנים הראשונות המאגר יעבוד בקיבולת נמוכה ולמעשה כבר היום, לאחר החתימה האמורה, בלווייתן קיימים חוזים לאספקת גז בהיקף כולל של 7.8 BCM בשנה, כאשר להערכתנו ישנם מגעים נוספים מול גופים בשוק המקומי".
לפי תחזית של BDO בשנת 2023 צפוי ביקוש לגז של מעל ל-18 BCM ובשנת 2025 צפוי ביקוש של כ-21 BCM. "גם אם תחזית זו מעט אופטימית לאור 'הפחתה' של 7 BCM מהיקף ההיצע, צפוי להיווצר בשנים הללו מחסור בגז", כותבים בפסגות. "להשלמת החוסר בתקופה זו ישנן 3 אופציות: הראשונה, הרחבת תמר. השנייה, התחלת שלב ב' בלווייתן לתוספת של עוד 3.9 BCM והשלישית, מציאת גז נוסף על ידי מישהו אחר. אנרג'יאן ציינה כי היא מאמינה כי בכריש ותנין יש כמות גז נוספת שתאפשר לה להגדיל משמעותית את קצב ההפקה השנתי. קידוחי האקספלורציה צפויים להתבצע במהלך שנת 2019. ההשפעה על המודלים שלנו הינה משמעותית כמובן, בהתאם לתרחישי הרחבת ההפקה השונים".
בפסגות לא לקחו בחשבון את ייצוא הגז מקפריסין למצרים, ונזכיר כי במאגר הקפריסאי אפרודיטה דלק קידוחים מחזיקה ב-30%. ההמלצה לוקחת בחשבון כי חברת החשמל תוריד למקסימום את המחירים, ולא הניחו ייצוא נוסף מלוויתן. "על אף שעדיין מדובר להערכתנו בתחום שהינו מסוכן יחסית להשקעה (כולל חוזי הייצוא) ועדיין קיימת בו אי וודאות רבה, אנו מרגישים נוח להעלות את המלצתנו לסקטור", כתבו בפסגות.
- "בטווח הארוך מחירי הנפט צריכים להיות סביב 30-40 דולר לחבית"
- שינוי במדיניות האנרגיה האמריקאית: יותר גרעין ודלק פוסילי, פחות אנרגיה מתחדשת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "בטווח הארוך מחירי הנפט צריכים להיות סביב 30-40 דולר לחבית"
מחירי יעד למניות (מתוך הסקירה של פסגות)
- 5.הראל 21/02/2018 14:10הגב לתגובה זואיך ישראמקו מחזיקה פחות גז ושווה כפול שלוש מרציו? מה אנו מפספסים פה
- ערן 21/02/2018 22:18הגב לתגובה זומאגר לוויתן כולל כמויות גז גבוהות יותר מאלו של ישראמקו אך הגז עדיין באדמה.. ואילו ישראמקו מפיקה ומוכרת התימחור כולל "היוון" של תזרים הגז העתידי, האנליסטים בדרך כלל שמים ריבית גבוהה עקב הסיכונים כך מקבלים שווי נמוך היום כשתחל ההפקה נראה שוויים יותר קרובים למציאות כרגע מתמחרים גם סיכון (עד שלשום השווי אמר לא מפיקים בקרוב...)
- 4.YL 21/02/2018 13:37הגב לתגובה זואף אחד מ פסגות לא חתום על ההמלצה ולאור זאת אני סבור ש יתכן והם מנסים לזרוק חבילת מניות ל פריירים ולכן ציבור יקר תתרחקו לאומתם יש לי הערכה גדולה לגברת אלה פריד אנליסטית בנק לאומי ש לא חוששת לטוב ו או לרע לחתום על המלצתה. אגב כמדומני היו בעבר הרבה חתימות שלא יצא מהן כלום ומה שונה הפעם??????
- הראל 21/02/2018 14:25הגב לתגובה זואז חדל קשקשת, המחיר כרגע גם ככה בדיחה לחברה שתמכור גז במליארדים בחמש שנים הקרובות
- 3.בן 21/02/2018 12:41הגב לתגובה זואיסוף ברור
- דוד מירושלים 21/02/2018 12:55הגב לתגובה זובדרך כלל לכל דבר יש סיבה. כנראה איננו יודע כרגע מה היא אבל בדרך כלל הפעילים הגדולים בבורסה יודעים התפתחויות עתידיות, שאנו הפשוטים לא יודעים. הזמן יראה אם מי שהחזיק במניות אלה עשה בחכמה או טוב היה לו היה מוכן אותן
- 2.לא מבין 21/02/2018 12:29הגב לתגובה זולא ברור מה קורה במניה הזו, לפני הסכם השער היה 295 כעת כשיש הסכם היא צונחת לשער אבסורדי
- 1.ההזויים בפורומים והשקועים מדברים על שערי 500 אעלק פפחחח (ל"ת)ערן 21/02/2018 12:27הגב לתגובה זו
נפט אסדה ירידות סערה (נוצר ע"י תמיר חכמוף באמצעות GEMINI)"בטווח הארוך מחירי הנפט צריכים להיות סביב 30-40 דולר לחבית"
האם הסרת האמברגו על הנפט הרוסי תוביל לירידת מחירים? איך ונצואלה עשויה להשפיע על מחירי הנפט ? שוחחנו עם רמי ששון, מומחה בניהול סיכוני שוק נפט וסחורות כדי להבין את המגמות לטווח הארוך והקצר ואת הגורמים המשפיעים על מחירי הנפט
מחירי הנפט ירדו לשפל של חודש, על רקע הציפיה להסכם שלום בין רוסיה לאוקראינה, בהובלת טראמפ, שעשוי להסיר חלק מהאיומים על היצע הנפט הגלובלי. עם זאת, לצד החדשות על נכונותו של זלנסקי לשקול את הצעת השלום של ארה"ב, פורסמו בסוף השבוע שעבר ידיעות על חידוש הסנקציות על שתי חברות ענק רוסיות (רוזנפט ולוקאויל), במטרה להגביל את ייצוא הנפט ובהתאם, את הכנסותיה של רוסיה.
בנוסף, ארה"ב הכריזה גם על הרחבת הסנקציות על איראן והכנסת מיכליות נפט נוספות לרשימת החרם.
במקביל, שוק הנפט נמצא בדרכו לעודף היצע משמעותי גם ללא דרמות גיאופוליטיות. ייצור הנפט בארה"ב ממשיך לעלות לשיאים חדשים, כאשר ההערכה היא שההפקה בפועל קרובה ל-14 מיליון חביות ביום והיא גבוהה יותר מההערכות הרשמיות. גם באופק+ ובמדינות מחוץ לארגון הייצור עולה, בדיוק בתקופה שבה הביקוש הגלובלי מתמתן והדולר מתחזק והופך את הנפט ליקר יותר לרוכשים בעולם. התוצאה המצטברת היא לחץ מחירים משמעותי: בשבוע האחרון ירד ה-WTI ב-3.4% והברנט ב-2.8%, והמגמה צפויה להתחזק.
וכך, למעט פיק קצר, שנבע מההשפעה העולמית של מלחמת "עם כלביא", אנחנו רואים מגמה של ירידת מחירי הנפט בעולם החל מתחילת כהונתו של טראמפ. טראמפ, להבדיל מאופק+ למשל, מעוניין במחירי נפט נמוכים, היות ולמרות שארה"ב היא יצרנית נפט גדולה, היא עדיין מייבאת נפט וצרכי האנרגיה שלה רק עולים ועולים.בנוסף, לפני כשלושה שבועות, מורגן סטנלי העלה את תחזיתו למחיר חבית נפט מסוג ברנט במחצית הראשונה של 2026 ל-60 דולר, לעומת תחזית קודמת שעמדה על 57.5 דולר לחבית. העדכון בתחזית הגיע זמן קצר לאחר הודעת אופ"ק+ על עצירה זמנית של תוכנית העלאת התפוקה לרבעון הראשון של 2026, בעצירה ראשונה מאז שהקבוצה החלה להשיב לשוק את ההיצע שהופסק באפריל.
דיברנו עם רמי ששון, מומחה בניהול סיכוני שוק נפט וסחורות, לשמוע על המגמות והגורמים שמשפיעים לטווח הקצר והארוך:
- ענקית הנפט הסעודית ארמקו שוקלת מכירת נכסים ב-10 מיליארד דולר
- הדפדפן שנרכש ב-4.2 מיליארד דולר ומה קרה היום לפני 52 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בטווח הארוך אני חושב שמחירי הנפט צריכים להיות סביב ה-30-40 דולר לחבית. עם זאת, כמות הגורמים שמשפיעה על מחירי הנפט היא כמעט אינסופית. למשל, דולר חזק דוחף את המחירים כלפי מטה, אבל בו בזמן מתיחות גיאו-פוליטית יכולה לדחוף את המחירים כלפי מעלה, וכן מדיניות של אופק+ או העלאת ריבית. כל הגורמים הללו מתרחשים במקביל, וקשה עד בלתי אפשרי לחזות התפתחויות לטווח הארוך ולאיזה אירוע תהיה השפעה רבה יותר.
קרן העושר מעבירה כספים לפרויקטים באנרגיה מתחדשת ב-386 מיליון שקל
משרד האנרגיה והתשתיות העביר היום 385.5 מיליון שקל לפרויקטים בתחום האנרגיה המתחדשת. מדובר בכספים שהצטברו בקרן העושר שמקבלת תמלוגים מקידוחי הגז. על פי משרד האנרגיה הכספים יעברו בפרויקטים אסטרטגיים לקידום יעדי האנרגיות המתחדשות, חיזוק הביטחון האנרגטי, ועידוד הצמיחה והתעסוקה במשק. ההצעה גובשה לאחר עבודות מטה, דיונים ובירור צרכי המשק, לצד הצעות שעלו מתוך משק האנרגיה, והיא מבקשת לממש את המחויבות להקצאת משאבים כלכליים, חברתיים וחינוכיים כפי שנקבע בחוק הקרן לאזרחי ישראל.
הקצאת התקציב לפרוייקטים לקידום אנרגיות מתחדשות ומו"פ עולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק, שכן בחוק נקבע כי סכום ההקצאה השנתי ישמש מדי שנה להקצאות למטרות חברתיות, כלכליות וחינוכיות, לקידום המו"פ בישראל בכלל ובפרט "הסכום המוקצה למחקר ופיתוח, וכן להשקעה באנרגיה מתחדשת ולפיתוח ומחקר שלה". מתוקף תפקידו וכמי שמוביל את משק האנרגיה של ישראל, ותוך מימוש תכלית ייעוד הקרן, המשרד מבקש כאמור להקצות כעת חלק מהכספים לפרויקטים אסטרטגיים לקידום תחום האנרגיות המתחדשות והמו"פ בתחום. זאת תוך ביסוס עצמאות אנרגטית, צמיחה טכנולוגית וכלכלית והשאת תועלת ישירה לציבור.
לאור מטרות הקרן והצורך בהגדלת ההשקעה באנרגיות מתחדשות, ובהתאם לחשיבות המחקר והפיתוח בתחומי האנרגיה, גיבש המשרד שורה של פרויקטים אסטרטגיים:
1. קידום אנרגיות מתחדשות ומו”פ בים (BlueTech) - יצירת תשתית מידע, כלים ותמיכה לפיתוח אנרגיות מתחדשות בים, לרבות תמיכה בחדשנות וביזמים בתחום בלו-טק אנרגיה: תקציב של 50 מיליון ש”ח.
- קרן העושר של נורווגיה יוצאת מההשקעות בפז; האם היא בדרך לצאת מהשקעות ישראליות נוספות?
- קרן העושר של נורבגיה הפסידה 40 מיליארד דולר ברבעון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2. תוכנית מו”פ לחמש שנים לתמיכה בטכנולוגיות בשלבי TRL (רמת בשלות טכנולוגית) גבוהים - גישור על הפער שבין פיתוח מתקדם של טכנולוגיות אנרגיה חדשניות לבין הדגמתם בשוק: תקציב של 150 מיליון ש”ח לחמש שנים.
