לאחר הירידות החדות: מחיר הנפט עלה היום אל מחיר שיא בשנת 2015

לאחר החדשות ביוון, הנפט מבצע סיבוב פרסה חד וסוגר עליה תוך יומית של מעל ל-4% 
אלמוג עזר |
נושאים בכתבה נפט

מחיר הנפט ירד היום (ג') לאורך רוב שעות המסחר והתקדם אל מחיר של 50 דולרים. בשעתיים האחרונות למסחר ביוון, הגיעו החדשות באירופה על כך שיוון תבקש ככל הנראה  סיוע מהאיחוד האירופי בדמות המשך הלוואות. הדיווחים הסבו את מדדי המניות בניו יורק לעליות שערים, לאחר דשדוש ובתוך כך גרמו גם לנפט לשנות כיוון באופן חד ולהציג עליות נאות. 

בשעות אלו מחיר הנפט עולה 1.6% ומציג עליה תוך יומית של כ-4.5%. מחיר חבית נפט crude עולה 51.6 דולרים.

לצד העליה במחיר הנפט, מחיר הזהב נחתך 1.75%, מחיר אונקיית הכסף צולל כמעט 6% ומחיר נחושת יורד 1.6%.

לדעת מספר כלכלנים, ביום חמישי ושישי הקרוב, תנודתיות המסחר בנפט המסחר תעלה באופן חד (כאילו שהירידות והעליות החדות בחודשים האחרונים במחירו אינם תנודתיות מספיק). הסיבה היא למימוש האופציות של  הנפט לחודש מרץ ביום חמישי הקרוב והחוזים העתידיים לחודש מרץ אמורים להסתיים ביום שישי הקרוב.

ביום שישי האחרון, הנפט עלה לשיא של בשנת 2015. הנפט עלה בקרוב ל-25%, בעיקר לנוכח ההשקפה כי הירידה החדה במחיר הנפט, הביאה לצמצום בקידוחים בארה"ב. דוח המלאים האחרון בארה"ב שפורסם ביום חמישי האחרון (12.2.15), הראה כי מלאי הנפט בארה"ב נמצא בשיא כל הזמנים (או לפחות מאז שנות השבעים, העת שבה החלו למדוד את המלאים במדינה באופן מרוכז).

מחר, כמדי יום רביעי יתפרסם מדד המלאים של ה-API. אמנם זהו לא המדד הרשמי למלאים בארה"ב, אך הוא בעל ממשקיות ברורה למלאי הנפט שיתפרסם ביום חמישי וישפיע באופן ברור על מחיר הנפט. הנפט ירד בקרוב ל-60% מאז חודש יולי האחרון כאשר תומחר ב-107 דולרים. 

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נפט אסדה ירידות סערה (נוצר ע"י תמיר חכמוף באמצעות GEMINI)נפט אסדה ירידות סערה (נוצר ע"י תמיר חכמוף באמצעות GEMINI)

חשש מעודף היצע: אופ״ק+ מקפיאה את התפוקה ברבעון הראשון של 2026

הארגון עוצר את תהליך הגדלת ההפקה, משאיר יותר מ־3 מיליון חביות מחוץ לשוק ומתחיל בבחינה רגישה של יכולות ההפקה על רקע ירידה במחירים ומתח גיאופוליטי מתמשך

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נפט אופ״ק

קבוצת אופ״ק+ בחרה לפתוח את שנת 2026 בזהירות ולהותיר את רמות תפוקת הנפט ללא שינוי במהלך הרבעון הראשון של השנה. ההחלטה התקבלה בישיבות שהתקיימו היום (ראשון), והיא מסמנת האטה ברצון של המדינות החברות להחזיר לעצמן נתח שוק בתקופה שבה החשש מעודפי היצע הולך ומתגבר. הדיון התקיים על רקע מגמה דיפלומטית חדשה מצד ארצות הברית, שנועדה לקדם הסכם שלום בין רוסיה לאוקראינה. הצלחת מהלך כזה עשויה לשנות את תמונת ההיצע העולמית, בין אם דרך הקלה אפשרית בסנקציות על רוסיה ובין אם דרך פגיעה נוספת ביצוא הרוסי אם המגעים ייכשלו. בכל תרחיש, השפעתו על מאזן ההיצע והביקוש מהותית עבור שוק הנפט.


מחיר הברנט חתם את השבוע האחרון סביב 63 דולר לחבית, ירידה של כ־15% מתחילת השנה. לפי האנליסטים, ההודעה של אופ״ק+ משקפת גישה מרוסנת נוכח תמונת ביקוש חלשה וחשש שהשווקים ייכנסו למצב של היצע עודף עמוק כבר בתחילת השנה הבאה. למרות שמאז אפריל 2025 שמונה מדינות באופ״ק+ התחילו להחזיר לשוק חלק מהתפוקה שקוצצה, הארגון החליט כעת לעצור את תהליך ההגדלה ולהמשיך עם רמות ההפקה הנוכחיות. המשמעות היא שכ־3.2 מיליון חביות נפט ביום עדיין מוחזקות מחוץ לשוק במסגרת הקיצוצים – נתון המייצג בערך 3% מהביקוש העולמי.


בחינת יכולות ההפקה

בתוך כך, הארגון אישר מנגנון חדש שיבחן את יכולות ההפקה המרביות של המדינות החברות, במטרה לקבוע את מכסות התפוקה שיופעלו החל מ־2027. ההערכה היא שהבדיקה תימשך בין ינואר לספטמבר 2026 ותכלול הערכה חיצונית לרוב המדינות, למעט אלו המצויות תחת סנקציות, שייבחנו באמצעות מתווה אחר.


בחינת יכולות ההפקה של מדינות אופ״ק+ נתפסת כהליך רגיש, משום שהיא חושפת פערים משמעותיים בין החברות בקבוצה. איחוד האמירויות, למשל, הרחיבה בשנים האחרונות את יכולת ההפקה שלה ומבקשת שמכסותיה יותאמו כלפי מעלה. מנגד, כמה מדינות אפריקאיות מתקשות לעמוד ביעדי ההפקה שלהן בשל שחיקה ביכולת התפעולית, אך מתנגדות לדרישה להפחתת המכסות. המחלוקות סביב סוגיה זו אף הובילו את אנגולה לעזוב את הארגון בשנת 2024.


צפי לעודף היצע

לצד ההשארה של התפוקה ללא שינוי, אופ״ק+ אותתה כי היא ערה להערכות שלפיהן שוק הנפט עשוי לעבור לעודף היצע עמוק החל מהרבעון הראשון. גופי מחקר כמו ה־IEA צופים עודף שיא בשנת 2026, בעוד בנקים גדולים כמו גולדמן זאקס ו־ג׳יי פי מורגן מעריכים לחץ מתמשך כלפי מטה על מחירי הנפט.


שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן ופרופ' רוזן. קרדיט: דוברות שר האנרגיה והתשתיותשר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן ופרופ' רוזן. קרדיט: דוברות שר האנרגיה והתשתיות

פרופ’ בריאן רוזן מונה למדען הראשי של משרד האנרגיה והתשתיות

משרד האנרגיה והתשתיות מודיע על מינויו של פרופ’ בריאן רוזן לתפקיד המדען הראשי של המשרד; בראש ועדת האיתור עמד מנכ"ל המשרד, יוסי דיין

רן קידר |
נושאים בכתבה תשתיות אנרגיה

משרד האנרגיה והתשתיות מודיע על מינויו של פרופ’ בריאן רוזן לתפקיד המדען הראשי של המשרד. זאת לאחר שמינויו אושר על ידי הממשלה. בראש ועדת האיתור לבחירת המדען הראשי עמד מנכ"ל המשרד, יוסי דיין.

פרופ’ רוזן הוא חוקר מוביל בתחומי האנרגיה, החומרים המתקדמים והחדשנות המדעית. הוא משמש כפרופסור מן המניין במחלקה למדע והנדסה של חומרים באוניברסיטת תל אביב, וכיהן כסגן דקאן לבינלאומיות בפקולטה להנדסה. במהלך הקריירה שלו, חיבר רוזן בין אקדמיה, תעשייה ומדיניות ציבורית, ופיתח פתרונות פורצי דרך בתחומי הדלקים הסינתטיים, תאי דלק, מימן ירוק וטורקיז, וייצור אמוניה דלת-פליטות.

לפרופ’ רוזן ניסיון עשיר בקידום שיתופי פעולה בינלאומיים וביזמות טכנולוגית: הוא הקים שלוש חברות סטארט-אפ בתחום האנרגיה, שתיים מהן נרכשו, והוא מחזיק בלמעלה מ-20 פטנטים רשומים. על מחקריו החדשניים זכה בפרסים יוקרתיים, בהם פרס קק”ל לפתרונות אקלים (2023), והוא נכלל ברשימת 2% המדענים המצוטטים ביותר בעולם לפי אוניברסיטת סטנפורד לשנים 2023 ו-2024. הוא נבחר בשנת 2025 כעמית בכיר באקדמיה הלאומית לממציאים של ארה"ב, כהוקרה על תרומתו לחדשנות ולמסחור טכנולוגיות פורצות דרך.

המינוי נעשה בתום הליך מקצועי שקיים המשרד, מתוך מטרה לחזק את תשתית המחקר והפיתוח הלאומית בתחומי האנרגיה והחדשנות, ולהוביל את ישראל קדימה אל עבר משק אנרגיה בר-קיימא, בטוח ונקי יותר.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן: "פרופ’ רוזן מביא איתו שילוב של מצוינות מדעית, ניסיון רב וקשרים בינלאומיים. אין לי ספק שיחד איתו נחזק את מעמדה של ישראל כמובילה עולמית בטכנולוגיה וחדשנות בתחומי האנרגיה, המים והתשתיות".