ירידות
צילום: iStock

פדיונות של מעל חצי מיליארד שקל בקרנות הנאמנות

הפדיונות בקרנות הנאמנות המסורתיות נמשכים ואף מתגברים משמעותית; הפדיונות בקרנות הסל הסתכמו בכ-960 מיליון שקל, כמעט כפול מאשר בשבוע הקודם

נועם בראל | (7)

הפדיונות בקרנות הנאמנות המסורתיות נמשכים ואף מתגברים משמעותית, כאשר בשבוע החולף נפדו לא פחות מ-555 מיליון שקל לעומת כ-140 מליון שקל בשבוע שעבר. כך לפי הערכות של כלכלני מיטב דש.

לקריאה נוספת: 

> למה אגרות החוב במחירים בועתיים, ומה זה אומר על התשואה שאגרות החוב יניבו בעתיד?

הפדיונות בקרנות המסורתיות התרכזו בקרנות הפסיביות עם סכום של 840 מיליון שקל, יותר מפי 2 מאשר בשבוע שעבר, אז הסתכמו הפדיונות בקרנות הפסיביות ב-360 מליון שקל, וזאת לצד גיוס של כ-115 מיליון שקל בקרנות האקטיביות-המנוהלות בהשוואה לגיוס של כ-265 מיליון בשבוע שעבר.

הקרנות המחקות גייסו כ-240 מיליון שקל, עלייה לעומת גיוס של כ-145 מיליון שקל בשבוע שעבר, וזאת כאשר מנגד קרנות הסל רשמו פדיונות של כ-880 מיליון שקל לעומת פדיון של כ-505 מיליון שקל בשבוע שעבר. גם בקרב קרנות הנאמנות הכספיות נרשמו פדיונות של כ-30 מיליון שקל.

נכון ליום חמישי האחרון, הערכת מיטב דש היא שהיקף נכסי תעשיית קרנות הנאמנות עומד על 352.3 מיליארד שקל. נתון זה מתפלג כך: 218 מיליארד שקל בתעשייה האקטיבית, מהם 187.8 מיליארד בקרנות מסורתיות ו-30.3 מיליארד בקרנות כספיות. בתעשייה הפסיבית מדובר בסכום של 134.2 מיליארד שקל, מהם 93.7 מיליארד בקרנות סל ו-40.5 מיליארד בקרנות מחקות.

מה עשו הקטגוריות השונות?

ברמת התעשייה האקטיבית, קרנות אג"ח כללי מסכמות את השבוע עם גיוס של כ-110 מיליון שקל. קרנות אג"ח מדינה יורדות בקצב הגיוסים לכ-10 מיליון שקל בלבד.

קבוצת הקרנות המתמחות במניות בישראל ובחו"ל, כולל הקרנות הגמישות, רושמות גיוסים קטנים הנאמדים בכ-10 מיליון שקל. גם בקרב קבוצת הקרנות המתמחות באג"ח חברות נרשם גיוס של כ-15 מיליון שקל. הקרנות האג"חיות השקליות גייסו כ-10 מיליון שקל.

ברמת התעשייה הפאסיבית, הקרנות המתמחות במניות - הקטגוריה הגדולה ביותר בתעשייה זו - סיימו את השבוע עם פדיונות עתק של כ-840 מיליון שקל וזאת בהמשך לפדיונות של כ-450 מיליון שקל בשבוע שעבר.

קיראו עוד ב"צרכנות פיננסית"

הפדיונות התחלקו בין הקרנות שמתמחות במניות בישראל שפדו כ-90 מיליון לבין הקרנות המתמחות במניות בחו"ל שרשמו פדיון של כ-750 מיליון. הקרנות המחקות גייסו כ-120 מיליון שקל לעומת קרנות הסל שפדו כ-960 מיליון שקל, כמעט כפול מהשבוע שעבר, אז נרשמו פדיונות של 570 מיליון שקל בקרנות הסל.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    משקיע 24/12/2019 06:49
    הגב לתגובה זו
    האסימון נפל.. ישנם השקעות ריווחיות.. וישנם השקעות על הפנים ..
  • 5.
    אברהם 23/12/2019 20:49
    הגב לתגובה זו
    רבותי אנשים שהרוויחו השנה מוכרים משלמים או מזדכים ממס הכנסה , ונכנסים בקניות מתחילת ינואר, כך היה כל השנים
  • 4.
    העדר 23/12/2019 20:24
    הגב לתגובה זו
    מה שקורה בפועל עליות נמשכות ..אל תקשיבו לחרטומי היועצים
  • 3.
    העדר 23/12/2019 20:23
    הגב לתגובה זו
    בגלל יועצי ההשקעות במיוחד בארץ [חו''ל דבש] תוך ימים מעטים יבינו כי טעו ויחזרו לבהלת קניות בקיצור טעות חח קנו בירידות רק כך יש לכם סיכוי להרוויח ממש
  • 2.
    אלי 23/12/2019 18:15
    הגב לתגובה זו
    ממליץ להבהיר מי הן קרנות פסיביות המתמחות במניות ואילו הן האקטיביות
  • 1.
    רק דולר 23/12/2019 17:25
    הגב לתגובה זו
    כי אין אלטרנטיבה. אגרות חוב צמודות, הפסד וודאי לאור תשואות ריאליות שליליות לפידיון וצפי למדדים שליליים .
  • לא בטוח 24/12/2019 06:57
    הגב לתגובה זו
    אולם יש זרימה חזקה של דולרים למדינה, והיא תהיה יותר חזקה כתוצאה מההכנסות של הגז בלויתן ותמר. השאלה מי יגבר על מי. יש סיכויים שהדולר יגיע ל-3.8 שקל ל-1 דולר בעידודו של בנק ישראל, אולם מעבר לכך, בנק ישראל כבר לא יתמוך בדולר.
עומר בן יאיר
צילום: סם יצחקוב

תקרות ההפקדה ל-2025: השינויים רבים, זה מה שצריך לדעת

השינויים בתקרות ההפקדה ובהטבות המס ל-2025 מושפעים מהגזירות החדשות למימון הוצאות המלחמה. מה השתנה, מה נשאר והיכן יש עדיין אי בהירות

זיו וולף |

מידי שנה מפרסמת רשות המסים את תקרות ההפקדה הרלוונטיות להטבות מס במכשירים הפנסיוניים השונים. השנה, חוק ההתייעלות הכלכלית אשר נועד לסייע בהתמודדות עם הוצאות המלחמה, שינה מספר דברים מהותיים. עומר בן יאיר, סמנכ"ל מקצועי באלטשולר שחם עושה סדר:

    מרבית תקרות ההפקדה הקבועות במס הכנסה צמודות למדד בדרך כלל, והן לא יוצמדו אליו ב-2025. כלומר, על אף שב-2024 האינפלציה עומדת על 3.2%, התקרות לא יוצמדו והן ישחקו בפועל. כך למשל תקרות כמו תקרת ההפקדה לקרן השתלמות, לא יעודכנו. כמו כן, לא יוצמדו מדרגות מס ההכנסה למדד.

    מס נוסף שיגבה הוא מס יסף, הידוע בשמו מס עשירים. עד כה נהג בישראל מס יסף של 3% על הכנסה מעל להכנסה שנתית של 721,561 שקלים, אליה מצטרף השנה מס בשיעור 2% על הכנסות ממקורות הוניים מעל לסכום זה.

    בעולם הפנסיוני ישנם פרמטרים שונים הנקבעים לפי השכר הממוצע במשק שמפרסם הביטוח הלאומי וצמודים אליו. השנה פורסמו 2 נתונים לשכר ממוצע –13,316 ₪ לעניין הגמלאות, ו– 12,536 ₪ לעניין גביית דמי ביטוח. מכיוון שאין התייחסות בהוראות הדין איזה סוג שמ"ב יש לקחת בחשבון לצורך החישוב, רשות המיסים הודיעה כי בשנת 2025 התקרות התלויות בשמ"ב יחושבו לפי גישה מטיבה. כך למשל – תקרת הפקדה של מעסיק לרכיב התגמולים ולרכיב הפיצויים שלא גוררת זקיפת הכנסה בידי העובד ותחושב לפי הגבוה מבניהם. המשמעות הינה תקרה גבוהה יותר ולמעשה שכירים ישלמו פחות מס.  דוגמה נוספת הינה הפקדה  של עמית מוטב (נדרשת לצורך מקסום הטבות מס של עצמאי בהפקדה לחיסכון פנסיוני) – תעשה לפי הנמוך.