לוויתן
צילום: אלבטרוס

שותפות לוויתן: החלטת משרד האנרגיה לא תשפיע משמעותית על הפרויקט

על פי השותפות, החלטת משרד האנרגיה לפיה השותפות יוכלו להפיק עד 60% מהתפוקה המלאה עד לביצוע תחקיר האירוע, לא צפויה להשפיע משמעותית על הפרויקט
איתן גרסטנפלד | (2)

שותפות לוויתן דלק קידוחים יהש רציו יהש 3.19%  מודיעות כי, להחלטת משרד האנרגיה להגביל את הפעילות במאגר לא צפויה השפעה משמעותית על הפרויקט. זאת, לאחר שמשרד האנרגיה החליט לא לאפשר הפקה מלאה מבארות לוויתן, שתוגבל לכ-60% בלבד, בעקבות התקלה בצנרת.

על פי הדיווח, במהלך בדיקות הנערכות במהלך שלבי הפעילות הראשוניים של מתקני הפרויקט, התגלה רטט במקטע צנרת קצר (כ-30 מטרים אורכו, הקרוי "ג'אמפר") המחבר כל ראש באר לצנרת המונחת על קרקעית הים. בעקבות זאת, הגבילה מפעילת הפרויקט נובל אנרג'י, כאמצעי זהירות ובאופן זמני ומבוקר, את ההפקה מהבארות. זאת, על מנת לבחון באמצעות ציוד ייעודי ויועצים בעלי מומחיות בתחום, את טיבו והיקפו של הרטט. עד כה נבחנה באר הפקה אחת מתוך ארבע ולא נמצא כל ממצא חריג. על כן הועלה כושר ההפקה מבאר זו, במקביל להמשך הבדיקות ביתר הבארות.

על פי השותפות, במהלך תקופת הפעילות הראשונית ממילא הוחלט כי כושר ההפקה מהפרויקט יוגבל להיקף של כ-850-700 MMCF ליום, וזאת במסגרת העלאה הדרגתית לכושר הפקה מלא. במהלך התקופה הקרובה, לאחר השלמת בדיקת כלל מערכות הפרויקט בפלטפורמת ההפקה, בכוונת השותפים, בתיאום עם משרד האנרגיה, להעלות את היקף ההפקה בהדרגה עד לכ-1,200 MMCF ליום, זאת לקראת חודשי הקיץ.

לדברי השותפות, בהתבסס על יועצים בתחום, לאירוע זה לא צפויה להיות השלכה מהותית על מערכת ההפקה של הפרויקט, וניתן יהיה לטפל בה, ככל שיידרש, באמצעים מוכרים שעלותם אינה מהותית. בנוסף, לאירוע לא הייתה השפעה על אספקת הגז הטבעי ללקוחות שותפי לוויתן, בהתאם להתחייבויות הקבועות בהסכמי אספקת הגז. במהלך שלבי הפעילות הראשוניים של מתקני הפרויקט, עשויים להתרחש אירועים שונים נוספים, בין היתר, כתוצאה מבדיקת פעילותן של כלל מערכות הפרויקט. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אל מוהנדס 16/02/2020 16:47
    הגב לתגובה זו
    הסיבה המרכזית היא שיכולת משלוח גז בצינור EMG לכיוון מצרים הנה מוגבלת מאוד כרגע כי לא קיים מדחס בקצה הישראלי שלו. התקנת מדחס לכיוון מצרים צפוייה להסתיים רק לקראת הקיץ.
  • 1.
    גאמפרים 16/02/2020 12:40
    הגב לתגובה זו
    והשותפות משקרת...הגאמפרים יוצרו במיוחד לפרויקט ונבדקים בשלל של בדיקות ומונחים ב 1.6 קמ עומק מים. להחליפם לא פשוט וכרוך בשלל בדיקות ועצירת הפקה..מייצרים אסדה ורק מפיקים בחצי קיבולת..לאן הולכים כספי המשקיעים..להיזהר מומלץ
אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)

ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם

אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון

עוזי גרסטמן |

ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.

גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי

פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.

החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.

מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף

נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.

פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.