ביטקוין קריפטו
צילום: welcomia canva

משרד האוצר: 2% מהאזרחים מחזיקים בקריפטו, ישראל צריכה לקדם רגולציה

במשרד פרסו בפירוט את המתרחש בתחום הנכסים הדיגיטליים (בעיקר מטבעות קריפטו) והסבירו מדוע ישראל דווקא מפסידה מהפער הרגולטורי שלה לעומת שאר העולם - גם מבחינת מיסים וגם מבחינה הגנה על המשקיעים
מתן קובי | (5)

הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג, מפרסמת דוח אשר הוגש לבקשתו של שר האוצר ליברמן בנוגע לנכסים דיגיטליים ולאסדרה שלהם בישראל תוך כדי השוואה למצב מחוץ לארץ. בדוח הכלכלנית ממליצה על הסרת חסמים תחת המסגרת האסדרתית הקיימת - הבהרת מדיניות הממשלה בנוגע להגברת הוודאות של המשקיעים בתחום, למשל על ידי הכרעה בכל הנוגע לבקשות רישוי של גופים המעוניינים לפעול בתחום בארץ (פלטפורמות מסחר או משמורת לדוגמה), הגברת האכיפה ואבטחת מתן שירותים בנקאיים לגופים ולמשקיעים (תוך כדי ניהול סיכונים). יש לציין שהדוח הוכן לפני קריסתה של בורסת FTX.

בדוח נערכה השוואה בין ישראל לשאר מדינות העולם בכל הנוגע לאסדרה של תחום הנכסים הדיגיטליים והתמונה ברורה - ישראל נמצאת הרבה מאחור וזה לא בהכרח דבר חיובי. במשרד האוצר טוענים שהמדינה "מאבדת" סכומים גדולים של כספים: "הערכה גסה שניתנה על-ידי מומחים מהתחום גורסת כי היקף הרווחים של לקוחות ישראלים אשר אינם מצליחים להכניס את הכספים שהתקבלו בתמורה לנכסים דיגיטליים לתוך המערכת הבנקאית בישראל ומעוניינים לשלם מיסים בעד הרווחים, עומד על מאות מיליוני שקלים. ההתפתחויות בתחום זה מצריכות לעסוק בסוגיה זאת שכן יש להבטיח כי יבוצע תשלום מס בגין רווחים של לקוחות ישראלים, חברות ותשלומי שכר".

טבלה מדוח משרד האוצר המתארת את השלבים בהתפתחות האסדרה והפעילות בתחום הנכסים הדיגיטליים במדינות מערביות נבחרות:

מהדוח של משרד האוצר עולה כי מספר הישראלים המחזיקים בארנקים דיגיטליים ומחזיקים בנכסים דיגיטליים (בזמן כתיבת הדוח) עומד לפי ההערכות על כ-200 אלף ישראלים (כ-2% מהאוכלוסייה). היקף עסקאות רכישה ששולמו באמצעות מטבעות דיגיטליים בישראל בשנת 2021 מוערך ב-21 מיליון שקל (0.04% מכלל העסקאות). הסכום אמנם לא נשמע גבוה אך אם אכן תגיע האסדרה המדוברת צפוי כי היקף העסקאות יעלו בהתאם.

מעיקרי ההמלצות של הדוח:

טיוב והרחבת התשתית האסדרתית הקיימת: הסדרת סמכויות למפקח על נותני שירות פיננסים בהתייחס לרישיונות מקבילים שניתנו בחו"ל, הבהרות ויצירת מנגנונים לתשלום המס עבור פעילות בנכסים דיגיטליים לצורך הסרת חסמים והגברת הודאות, הרחבת תחולת האסדרה של רשות ניירות ערך על נכסים ופעילויות בזיקה לנכסים דיגיטליים הנוגעים לתחולתם של דיני ניירות ערך וריכוז ככל הניתן של סמכויות הרישוי והפיקוח על שירותים פיננסיים ושירותי תשלום בהקשר לנכסים דיגיטליים בידי גורם רגולטורי אחד תוך שימור עקרון הניטרליות הטכנולוגית. 

יצירת תשתית אסדרתית חדשה: עיגון בחקיקה של סמכויות רישוי ופיקוח על הנפקה והוצאה של נכסים דיגיטליים מגובים (לרבות מטבעות יציבים) ומתן שירותים פיננסיים באמצעותם, לרבות יצירת מנגנון שיעוגן בחקיקה להעברת הפיקוח בנק ישראל על נכסים דיגיטליים בעלי השפעה יציבותית או מוניטרית משמעותית, והקמת ועדה בין-משרדית לבחינת האסדרה על ארגונים אוטונומיים מבוזרים (DAO). 

שר האוצר, אביגדור ליברמן, אמר לאחר שחרור הדוח: "תחום הנכסים הדיגיטליים, שעשוי להפוך לחלק אינטגרלי במערכת הפיננסית והכלכלית, עדיין מתאפיין בסיכונים ובאי ודאות גבוהים הן לצרכנים והן למערכת כולה. כל אלה מחייבים מדיניות מושכלת של הממשלה. אני מודה לכלכלנית הראשית על העבודה המקיפה, המקצועית והמסורה שבוצעה על ידה ועל ידי צוותה בנושא, המהווה את הדוח המקיף והעדכני ביותר שקיים כיום בנושא זה לשימוש הממשלה, ומצפה כי הדוח ישמש בסיס להחלטות ולחקיקה עתידית בנושא".

קיראו עוד ב"מטבעות דיגיטליים"

הכלכלנית הראשית, שירה גרינברג המשיכה: "קביעת מדיניות ממשלתית בתחום הנכסים הדיגיטליים דורשת אסדרה מושכלת ומקיפה שתיקח בחשבון את הסיכונים בתחום, כפי שבאו לידי ביטוי גם בשנה האחרונה, ואת החדשנות ואת מאפייניו של התחום. תהליכי האסדרה מתגבשים ונקבעים בתקופה זו במדינות שונות בעולם המערבי ומומלץ שמדינת ישראל תפעל בהלימה לסטנדרטים המתהווים בעולם המפותח. אני מודה לצוות האגף בראשות ד"ר שמואל אברמזון, לרגולטורים, לאגפים וליחידות במשרד האוצר, לגורמי הממשל הרלוונטיים, ולגורמים הרבים האחרים שסייעו בהכנת עבודה זו".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יש להם כסף להמר על מטבעות אויר אבל לא לקנות דירות? (ל"ת)
    מומו 28/11/2022 13:05
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שחר 28/11/2022 12:03
    הגב לתגובה זו
    רק לשלם מיסים ועמלות למדינה ולשלם כמה שיותר
  • 3.
    אזרח 28/11/2022 10:52
    הגב לתגובה זו
    יכשירו רגולציה להימורים כבדים
  • 2.
    קריפטו = העלמת נכסים ומיסים באופן דיגיטלי. רגולציה ? (ל"ת)
    דייט בוט 28/11/2022 10:02
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רחל 28/11/2022 09:59
    הגב לתגובה זו
    מצאו עוד פתח שאפשר לעשוק את האזרחים
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

החברה שזינקה מ-650 מיליון ל-12 מיליארד דולר ביום אחד - בעזרת ה"שילוש הקדוש"

בשביל וול סטריט מספיקות שלוש מילים כדי להטיס מניה: קריפטו, בלוקצ'יין ו-AI; ב-QMMM הודיעו שיהפכו ל"חברת אוצר" וישקיעו 100 מיליון דולר ברכישת קריפטו אבל שכחו פרט קטן - בקופה יש רק מיליון דולר; היום ההייפ פוגש את קרקע המציאות והחברה נחתכת בחצי

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קריפטו

ביום אחד בלבד הפכה חברת הפרסום הדיגיטלי ההונג־קונגית QMMM QMMM Holdings -31.02%   לתופעת שוק. המניית של החברה זינקה ביותר מ־1,700% וקפצה משווי של כ־650 מיליון דולר לכ־11.8 מיליארד דולר. מאחורי הזינוק מילות מפתח שוול סטריט ממש אוהבת - קריפטו ו-AI. החברה שעוסקת בפרסום דיגיטלי הוציאה הודעה שבכוונתה להפוך ל"חברת אוצר" (Treasury Company) ולהשקיע 100 מיליון דולר ברכישת מטבעות קריפטו, בהם ביטקוין, את'ריום וסולנה.

אל תחבטו בעצמכם אם אתם לא מכירים את המינוח 'חברת אוצר' זה מונח די חדש וזה טייטל שמתאר חברה ציבורית שבוחרת להפוך החזקה של נכסים (בעיקר של קריפטו) לליבת הפעילות שלה. במקום לשמור מזומן או אג"ח כיתרות נזילות, היא מנתבת משאבים לרכישת ביטקוין, את'ריום ומטבעות נוספים, ומציגה אותם כחלק מרכזי במאזן. הדוגמה הבולטת היא מיקרוסטרטג'י של מייקל סיילור, שביססה לעצמה תדמית של "קרן ביטקוין ציבורית" לאחר שרכשה מאות אלפי מטבעות. עבור המשקיעים מדובר בדרך נוחה לעקוב אחרי שוק הקריפטו דרך מניה סחירה, אבל המחיר הוא תנודתיות חריפה ותלות כמעט מוחלטת בערך המטבעות.

ונחזור להודעה שהקפיצה את החברה. עד לאותה הכרזה, מניית QMMM הייתה מניה מנומנמת למדי, שנסחרה במשך חודשים ארוכים בטווח מצומצם של 3 עד 12 דולר, כמעט בלי סיקור ובלי עניין מצד המשקיעים. פעילות החברה - פרסום דיגיטלי בהונג קונג - לא משכה אליה כמעט עניין, וגם הדו"חות האחרונים הצביעו על הפסדים ועל קופת מזומנים דלילה מאוד.

אבל אז הגיעה ההודעה: השקעה מתוכננת של 100 מיליון דולר בקריפטו, לצד שימוש בבינה מלאכותית ובטכנולוגיות בלוקצ'יין כדי לפתח "מערכת אקולוגית קריפטו־אוטונומית". לא בטוח שוול סטריט בכלל הצליחה לפענח את המשמעות של המינוח הזה (וכאן וול סטריט צריכה לחבוט בעצמה) אבל עבור המשקיעים זה הספיק כדי להצית ראלי מטורף. בתוך יום אחד נרשמה קפיצה מסחררת במניה, עד לרמות שווי דמיוניות אם מנסים להשוות אותם לתוצאות של החברה.

 מי שנמצא קצת זמן בשוק מכיר את התופעה הזאת על בשרו בעיקר מבועת הדוט.קום חברות מאמצות מילות באזז כדי לתפוס עניין. חברות שצירפו לשם שלהן את המילה "אינטרנט" בגל העליות של תחילת שנות ה־2000, או אם מסתכלים קרוב יותר אז חברות קטנות שהכריזו על פעילות בתחום הקנאביס ב־2017–2018 וכל בועה ותקופתה, עד שהתנפצה אל גלי המציאות.