עובדים בהייטק אופן ספייס
צילום: דאלי אי

מה השכר בהייטק וכמה עובדים יש בתחום?

כמות העובדים בהייטק היא 10% מכמות העובדים במשק
איציק יצחקי | (6)
נושאים בכתבה הייטק שכר ממוצע

 

בחודש מאי השכר הממוצע למשרת שכיר של העובדים בתחום ההייטק היה 29,804 שקל, עלייה של 5.7% לעומת מאי 2023 (28,193 שקל). מספר משרות השכיר בתחום ההייטק היה 400.9 אלף, עלייה של 0.4% לעומת חודש אפריל 2024 (399.1 אלף) ועלייה של 0.7% לעומת מאי 2023 (398.1 אלף). משרות השכיר בתחום ההייטק היו 10% מכלל משרות השכיר במשק בדומה לחודש אפריל 2024.

   השכר בהייטק

חשוב להדגיש כי ההייטק הטרוגני. לצד מחלקות מחקר ופיתוח יש גם פעילות של ייצור ובדיקות. הטבלאות למעלה מספקות הערכה של התפלגות העובדים בהייטק בין תכנות, מחקר, ייצור, תקשורת ופעילויות נוספות. 

ההייטק, חשוב להזכיר, מספק גם עבודה לתעשיות נלוות כך שהתעסוקה סביב ההייטק היא משמעותית מעל 400 אלף ומוערכת אפילו בסדרי גודל של 600-700 אלף איש. 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    פיזדץ 07/08/2024 02:57
    הגב לתגובה זו
    הרופא שקורע תתחת במיון,אחות,נהג אמבולנס,פרמדיק :אנשים שמצילים חיים מרוויחים פחות מהאוכלי חינם המאוסים האלו! ועוד לא דיברנו על האבטלה הסמויה והבזבזנית...
  • 3.
    יעקב 05/08/2024 14:14
    הגב לתגובה זו
    איך מפספסים נתון כזה בכתבה מקצועית???
  • אלי 08/08/2024 14:39
    הגב לתגובה זו
    הנטו מושפע מפרמטרים אישיים, וממש לא מעניין את המעסיק.
  • 2.
    בלי ההיטק רופא פרטי היה עולה 400 שח ולא 1200 כמו היום (ל"ת)
    דני 05/08/2024 12:06
    הגב לתגובה זו
  • Zubi 07/08/2024 02:53
    הגב לתגובה זו
    פלצנים מגעילים שכמותם
  • 1.
    אנטריקוט 05/08/2024 00:58
    הגב לתגובה זו
    חתך אוכלוסיה שלא מחשבן וקונה בכל מחיר כל דבר שזז ,ומכאן בניפוח הבועה ויוקר המחיה הוא טריגר ודאי שלהם לכלל האוכלוסיה. ודרך אגב: היום הייטק בוא כבר בקושי 6 אחוז מהעובדים במשק... אז,שלא יעבדו עלייכם -כמו שאמר נחמיה שטרסלר!
זוג בפנסיה, קרדיט: גרוקזוג בפנסיה, קרדיט: גרוק

פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?

בישראל יש מוטיבציה ותמריצים כלכליים להמשיך לעבוד מעבר לגיל הפנסיה, אבל צריך לקחת בחשבון את הבריאות, את הסביבה האישית ומערכות היחסים בעבודה, אז מתי הגיע הזמן לפרוש?

הדס ברטל |

ההחלטה מתי לפרוש לפנסיה היא אחת הדילמות המורכבות ביותר שעומדות בפני עובדים. צריך לקחת בחשבון אם ניפגע כלכלית מפרישה מוקדמת מדי או אם ניפגע נפשי או בריאותית במקרה ונדחה אותה שוב ושוב כאשר לעיתים קרובות הסתירה בין השיקולים השונים הופכת את הבחירה למאתגרת במיוחד. כדי להבין טוב יותר מתי נכון לעשות את הצעד, חשוב להכיר את המציאות הישראלית ואת השיקולים השונים שצריכים להנחות כל אחד ואחת.

המסגרת החוקית: מה אומר החוק?

בישראל, החוק מגדיר את גיל הפרישה והזכאות לקבלת קצבת זקנה באופן ברור. עבור גברים הגיל החוקי עומד כיום על 67 שנים. לגבי נשים, המצב מעט מורכב יותר: נכון לשנת 2025 גיל הפרישה לנשים עומד על כ-63 שנים, אך הוא עולה בהדרגה במסגרת תהליך שיגיע בשנים הקרובות לכ-65 שנים.

עם זאת, חשוב להבין שגיל הפרישה החוקי אינו מחייב אדם לעזוב את מקום עבודתו באופן מיידי, אך רבים ממשיכים לעבוד גם מעבר לגיל הפרישה, בין אם מתוך צורך כלכלי ובין אם מתוך רצון להמשיך להיות פעילים ומוטיבציה אישית. המחקרים מצביעים על כך שגיל הפרישה הממוצע בפועל בישראל גבוה יותר מהזכאות החוקית. למשל, נשים רבות עושות פרישה בפועל רק אחרי גיל הזכאות, ולא מחליטות אך ורק על פי החוק.

התמריצים הכלכליים להמשך עבודה

אחד השיקולים המרכזיים בהחלטה מתי לפרוש הוא ההיבט הכלכלי. מחקרים מראים כי כל שנת תעסוקה נוספת מעל גיל 62 בישראל יכולה להגדיל את הקצבה החודשית העתידית בלמעלה מ-6%. זהו תמריץ משמעותי עבור מי ששוקל להמשיך לעבוד עוד שנה או שנתיים. עבור עובד שמרוויח משכורת סבירה ורוצה להבטיח את רמת החיים שלו בגיל מבוגר, המשך העבודה עשוי להיות בחירה חכמה מבחינה פיננסית.

הארכת תקופת העבודה משפיעה על החיסכון הפנסיוני משני כיוונים: מצד אחד, היא מאפשרת חיסכון נוסף וצבירה גדולה יותר בקופת הגמל או בקרן הפנסיה. מצד שני, היא מצמצמת את מספר שנות הקצבה שיהיה צורך למשוך קצבה, ובכך משפרת את האיזון האקטוארי. מבחינה כלכלית גרידא, ברור שהמשך עבודה הוא לרוב החלטה נכונה, במיוחד אם העבודה עצמה אינה מטילה נטל בריאותי או רגשי כבד.

זוג בפנסיה, קרדיט: גרוקזוג בפנסיה, קרדיט: גרוק

פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?

בישראל יש מוטיבציה ותמריצים כלכליים להמשיך לעבוד מעבר לגיל הפנסיה, אבל צריך לקחת בחשבון את הבריאות, את הסביבה האישית ומערכות היחסים בעבודה, אז מתי הגיע הזמן לפרוש?

הדס ברטל |

ההחלטה מתי לפרוש לפנסיה היא אחת הדילמות המורכבות ביותר שעומדות בפני עובדים. צריך לקחת בחשבון אם ניפגע כלכלית מפרישה מוקדמת מדי או אם ניפגע נפשי או בריאותית במקרה ונדחה אותה שוב ושוב כאשר לעיתים קרובות הסתירה בין השיקולים השונים הופכת את הבחירה למאתגרת במיוחד. כדי להבין טוב יותר מתי נכון לעשות את הצעד, חשוב להכיר את המציאות הישראלית ואת השיקולים השונים שצריכים להנחות כל אחד ואחת.

המסגרת החוקית: מה אומר החוק?

בישראל, החוק מגדיר את גיל הפרישה והזכאות לקבלת קצבת זקנה באופן ברור. עבור גברים הגיל החוקי עומד כיום על 67 שנים. לגבי נשים, המצב מעט מורכב יותר: נכון לשנת 2025 גיל הפרישה לנשים עומד על כ-63 שנים, אך הוא עולה בהדרגה במסגרת תהליך שיגיע בשנים הקרובות לכ-65 שנים.

עם זאת, חשוב להבין שגיל הפרישה החוקי אינו מחייב אדם לעזוב את מקום עבודתו באופן מיידי, אך רבים ממשיכים לעבוד גם מעבר לגיל הפרישה, בין אם מתוך צורך כלכלי ובין אם מתוך רצון להמשיך להיות פעילים ומוטיבציה אישית. המחקרים מצביעים על כך שגיל הפרישה הממוצע בפועל בישראל גבוה יותר מהזכאות החוקית. למשל, נשים רבות עושות פרישה בפועל רק אחרי גיל הזכאות, ולא מחליטות אך ורק על פי החוק.

התמריצים הכלכליים להמשך עבודה

אחד השיקולים המרכזיים בהחלטה מתי לפרוש הוא ההיבט הכלכלי. מחקרים מראים כי כל שנת תעסוקה נוספת מעל גיל 62 בישראל יכולה להגדיל את הקצבה החודשית העתידית בלמעלה מ-6%. זהו תמריץ משמעותי עבור מי ששוקל להמשיך לעבוד עוד שנה או שנתיים. עבור עובד שמרוויח משכורת סבירה ורוצה להבטיח את רמת החיים שלו בגיל מבוגר, המשך העבודה עשוי להיות בחירה חכמה מבחינה פיננסית.

הארכת תקופת העבודה משפיעה על החיסכון הפנסיוני משני כיוונים: מצד אחד, היא מאפשרת חיסכון נוסף וצבירה גדולה יותר בקופת הגמל או בקרן הפנסיה. מצד שני, היא מצמצמת את מספר שנות הקצבה שיהיה צורך למשוך קצבה, ובכך משפרת את האיזון האקטוארי. מבחינה כלכלית גרידא, ברור שהמשך עבודה הוא לרוב החלטה נכונה, במיוחד אם העבודה עצמה אינה מטילה נטל בריאותי או רגשי כבד.