בית הדין לעבודה הכיר לראשונה בוועד עובדים פנימי כארגון עובדים
בניגוד לעמדת ההסתדרות, קבע בית הדין כי ארגון העובדים הפנימי שהוקם בחברה כשיר לייצג את העובדים; "בשורה והישג לציבור העובדים בישראל", אמרו עורכות הדין שייצגו את הוועד הפנימי
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע פסק דין היסטורי בהכירו לראשונה בוועד עובדים פנימי כארגון עובדים לגיטימי. ההחלטה התקבלה בעניין ארגון העובדים הפנימי שהוקם בחברת נוקיה ישראל, אשר התחרה בהסתדרות על ייצוג העובדים.
המאבק על
ייצוג העובדים בנוקיה ישראל החל בדצמבר 2023, כאשר שני ארגונים התחרו על הזכות להיות הקול הרשמי של העובדים: ההסתדרות הכללית מצד אחד, ו"ארגון עובדי הפיתוח והשיווק בנוקיה ישראל" - ועד פנימי שהוקם ביוזמת קבוצת עובדים - מצד שני.
בינואר
2024 הכריז הוועד הפנימי על עצמו כארגון היציג, אך באפריל 2024 הגיבה ההסתדרות בהכרזה משלה על היותה הארגון היציג בחברה. ההסתדרות אף פנתה לבית הדין בטענה כי הארגון הפנימי אינו עומד בקריטריונים של ארגון עובדים.
את ועד העובדים הפנימי ייצגו עו"ד עינת כרמי-ברק, שותפה וראשת מחלקת דיני עבודה במשרד עמית, פולק, מטלון ומורן לנטוש שותפה במחלקה. השתיים, המייצגות בדרך כלל חברות ומעסיקים, בחרו הפעם לייצג את ארגון העובדים הפנימי.
- כללי הבית: המדריך המלא להישרדות (והצלחה) בבית המשפט
- כשחברת הביטוח לא מצאה את המבוטחת - האם היא יכולה להתנער מתשלום?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית הדין קבע בפסק דינו: "בנסיבות שלפנינו התרשמנו בבירור כי עובדי נוקיה מעדיפים להתאגד בדרך של איגוד עובדים פנימי. הארגון שלפנינו הינו ארגון עצמאי מכל תלות בהנהלה. חבריו החליטו להקים יש מאין ארגון עובדים, במענה לצורך שקם מבין שורות עובדי החברה."
בית המשפט הדגיש את עצמאותו של הארגון והתרשם מרצינותם של חבריו, תוך שהוא דוחה את טענות ההסתדרות נגד הלגיטימיות של הארגון הפנימי. ההחלטה מהווה תקדים משפטי המאפשר לעובדים להתאגד באופן עצמאי, ללא תיווך של ארגוני עובדים חיצוניים.
בתגובה לפסק הדין אמרו עורכות הדין כרמי-ברק ולנטוש: "מדובר בבשורה והישג לציבור העובדים בישראל. לראשונה ועד עובדים פנימי הוכר כארגון עובדים לגיטימי הכשיר לייצג את עובדי החברה, כחלופה לארגוני העובדים הגדולים, המוכרים והוותיקים."
- למה דור Z עובד פחות שעות?
- לקבלת המשכורת החייל יעבור לדום: כמה באמת מרוויחים חיילי צה"ל?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- לקבלת המשכורת החייל יעבור לדום: כמה באמת מרוויחים חיילי...
- 2.בית דין לעובד . משחק עבוד (ל"ת)אנונימי 09/04/2025 11:40הגב לתגובה זו
- 1.שחד של יום חדש לעובדים בישראל בן דוד היה חלק מהתעשיינים (ל"ת)אנוX1נימי 17/02/2025 19:52הגב לתגובה זו
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקהדור שעובד פחות: למה צעירים בישראל מקצרים את שעות העבודה?
דור ה-Z מעדיף איזון חיים-עבודה על פני שכר גבוה, נתונים חדשים חושפים פער דרמטי בהיקף העבודה בין הדורות. מה עומד מאחורי השינוי, ואיך זה משפיע על שוק העבודה בישראל?
בשנים האחרונות מתגלה שינוי מהותי בתפיסת העבודה בקרב דורות צעירים ברחבי העולם, שמשתקף גם בישראל. נתונים חדשים מראים כי צעירים מדור ה-Z עובדים פחות שעות ביחס לדורות קודמים. למשל, דור ה-Z עבד בממוצע בין 129 ל-144 שעות בחודש, לעומת דור ה-Y (המילניאלס) שעבד בין 148 ל-153 שעות, ודור ה-X שעבד בין 155 ל-156 שעות. דור הבייבי-בום, לעומת זאת, מפחית בהדרגה את היקף העבודה שלו לקראת פרישה. הנתונים מבוססים על דוח חדש של חילן Value, שניתח מאות אלפי עובדים ממערכות השכר בשנים 2023-2025.
השינוי נובע ממגוון גורמים: שלב חיים, שירות מילואים, והשפעות תקופת חירום. דור ה-Z, המהווה כיום את הכוח החודר ביותר לשוק העבודה, מעדיף איזון בין חיים לעבודה על פני שעות עבודה ארוכות. לפחות 75% מעובדי דור זה מעריכים את האיזון הזה מעל לגובה השכר, וכ-64% מציבים את בריאותם הנפשית במקום גבוה יחסית לצמיחה כלכלית. מגמה זו, שמתבטאת בעולם כולו, משקפת תפיסה שמעריכה איכות חיים לצד עבודה.
ההקשר הבינלאומי: ישראל כחלק ממגמה גלובלית
המגמה הישראלית משתלבת בתמונה רחבה יותר. בארצות הברית, מחקרים של Pew Research מראים כי דור Z מדווח על רמות שחיקה גבוהות יותר מכל דור אחר, כאשר 46% מהם חשים "שחוקים" רוב הזמן. במדינות אירופה המערבית, כמו גרמניה והולנד, שבוע עבודה של ארבעה ימים זוכה למשיכה רבה בקרב צעירים, כאשר ניסויים בבריטניה הראו כי 92% מהחברות שניסו מודל זה המשיכו בו גם לאחר תום תקופת הפיילוט.
בסקנדינביה, שם היחס לאיזון חיים-עבודה היה תמיד מתקדם, דור Z לוקח את המגמה צעד קדימה. בשבדיה, למשל, שבוע עבודה של 30 שעות הפך לנורמה בענפים מסוימים, עם דגש על פריון שעתי ולא על נוכחות פיזית. בישראל, למרות שטרם הגענו לשלב זה, הדיון הציבורי על גמישות בשעות העבודה ועל עבודה היברידית מעיד על השפעה ברורה של המגמה העולמית.
- "הבוס התקשר בשעות הערב. לא עניתי": דור ה-Z משנה את הכללים בשוק העבודה
- שבוע עבודה מקוצר בספרד - 37.5 שעות והשכר לא ייפגע; איפה הבעיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפערים בין הדורות: לא סיפור של עצלות
הפערים בין הדורות אינם מחייבים שיפוט ערכי אלא משקפים קודם כל הבדלים בשלב החיים וברמות ההתחייבות לעבודה. עובדים צעירים משלבים עבודה עם לימודים ושירות צבאי, מה שמשפיע על מספר השעות שהם עובדים. לעומתם, עובדים מדור ה-X וה-Y נמצאים בשיא הקריירה ונושאים בעומסים גבוהים יותר.

לקבלת המשכורת החייל יעבור לדום: כמה באמת מרוויחים חיילי צה"ל?
פעם שכר החיילים הספיק בקושי לחבילת מצופים בשק"ם ואף אחד לא ציפה לראות
כסף מהצבא, אבל היום התגמולים הם כבר סיפור אחר לגמרי - אז כמה כסף נשאר לחיילים בין דמי קיום משודרגים ללוחמים, לבין "מס מלחמה" שנגבה דווקא מאנשי הקבע
לפני 30 שנה, חייל צה"ל שהיה מקבל לידיו את הדף המודפס והפשוט של תלוש המשכורת לא חיפש שם "שכר". המילה הזו בכלל לא הייתה בלקסיקון. עם 250 או 300 שקלים בחודש, ההצלחה הגדולה ביותר הייתה לגרד מספיק עודף לחפיסת "מצופים" בשק"ם, אחרי שרכשת כרטיס טלכרט שנטען בשקלים בודדים כדי להספיק לדבר כמה דקות עם הבית מהטלפון הציבורי. החיילים של פעם לא בזבזו על מוניות או על דלק, אלא הסתפקו בטרמפים או באוטובוסים דחוסים, והכסף בבנק היה בקושי דמי כיס לסיגריות או חטיף.
אבל בסוף שנת 2025, התמונה השתנתה מקצה לקצה, אם כי יש עוד מה לעשות - ככל שחיילי הסדיר ירוויחו יותר כך בראש וראשונה זה יהיה יותר צודק. אין סיבה למשכורות ופנסיות ענק למעלה אצל הבכירים כשמי שעושה את העבודה החשובה הם החיילים "הקטנים", וכך גם המוטיבציה לשרת תעלה. כולם מדברים ובצדק כמובן על החובה של החרדים לשרת בצבא (עם התאמות לחייהם), אם השכר יוכפל יש סיכוי טוב שאתם תראו ריצה לבקום. ככה עושים צדק ופותרים משבר גדול שקיים מול החרדים. והאמת - זה לא עולה הרבה כסף - זה הרבה פחות מעלות המטרו שמאוד יכול להיות שהיא מיותרת, הרחבה: פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?
הכסף שניתן לחיילים בכל חודש אומנם נקרא "דמי קיום", אבל במציאות של מלחמה מתמשכת בחזיתות רבות, הוא הפך לכלי לתגמול משימתי לחיילי הסדיר, ושכר הקבע מנסה לנווט בין הצורך לשמר קצינים איכותיים לבין הקיצוצים הכואבים שהביאה איתה הכלכלה בתקופת הלחימה. אז כמה באמת נכנס לחשבון הבנק של מי ששומר לנו על גבולות המדינה? לפניכם הנתונים המעודכנים.
חיילי חובה: דמי קיום 2025 - כבר לא רק דמי כיס
היום, החייל בקו הראשון כבר לא סופר שקלים למצופים. התגמול משקף את המאמץ והסיכון, כשהמדינה מכירה בכך שחייל ב-2025 זקוק ליכולת כלכלית בסיסית. דמי הקיום מתעדכנים מדי ינואר בהתאם למדד המחירים לצרכן, מתוך הבנה שהאינפלציה בשוק האזרחי לא פוסחת על החייל שיוצא לחופשה הביתה ורוצה לשבת בבית קפה או לקנות בגד חדש.
- 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
- ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לוחמי חוד: בראש הפירמידה, הלוחמים ביחידות הקדמיות שנמצאים בחיכוך גבוה מול האויב, זכאים לכ-3,276 ש"ח בחודש (החל מהשנה השלישית). זהו סכום שנועד לאפשר ללוחם עצמאות כלכלית מסוימת, צמצום התלות בהורים והכרה במאמץ הפיזי והנפשי העצום.
לוחמים: אלו המשרתים ברמת פעילות א' ביחידות לוחמות משתכרים כ-2,647 ש"ח.
תומכי לחימה: מי שמשרתים ביחידות עורפיות יותר אך נדרשים למאמץ משמעותי, כגון טכנאי רק"ם, אנשי לוגיסטיקה קרבית ותצפיתניות, מקבלים כ-1,926 ש"ח.
המערך העורפי: דמי קיום בסיסיים של כ-1,327 ש"ח. למרות שמדובר בסכום הנמוך ביותר, הוא עדיין רחוק שנות אור מאותם 300 שקלים של פעם, הבעיה היא שגם המחיה הוכפלה פי כמה.
שוויון מגדרי מלא: חשוב לציין כי חיילות וחיילים באותם תפקידים ובאותן רמות פעילות מקבלים שכר ודמי קיום זהים לחלוטין. בצה"ל של 2025, המגדר אינו מהווה פקטור בקביעת התגמול. השוויון הוא אבסולוטי - מלוחמת החוד ועד לקצינת המטה בקריה. מענה להיגיינה נשית, שפעם ניתן כתוספת שקלית זעומה בתלוש, מגיע כיום לחיילות בשירות חובה באמצעות כרטיס "כוכבים" (נקודות רכש דיגיטליות) המיועד ספציפית למוצרי היגיינה, הלבשה תחתונה וציוד אישי, אותו הן מממשות ברשתות השיווק האזרחיות. פתרון זה מאפשר לכל חיילת לבחור את המותגים המתאימים לה באופן אישי.
בונוס התמדה: בשל הארכת השירות במלחמה, החל מינואר 2025, כל חייל וחיילת בשירות חובה שחוצים את החודש ה-25 לשירותם מקבלים תוספת של 50% לדמי הקיום המקוריים שלהם. זהו פיצוי ריאלי על כך שהם נשארים במערכת בתקופה שבה חבריהם לשעבר כבר מתחילים את הטיול הגדול או את הלימודים.
